בקרו בדף שאלות שגורות
כדי להעלות שאלה חדשה / דיון חדש - יש ללחוץ על הכפתור: הוסף נושא
כדי להוסיף תגובה לדיון קיים - יש ללחוץ על כפתור: הוסף תגובה - בסיום כל תגובה קיימת
|
גלית | 07/08/08 | 06:26
|
|
"ג'יה בהגואן" מה המשמעות? |
ג'יה בהגואן |
גד | 08/08/08 | 15:50
|
| גַ'יַה משמעה "הריעו" או "הללו". בְּהַגַוָאן משמע אלוהים בעל כל המעלות והתכונות. מכאן שאמרה זו משמעה "הריעו לאל" |
ג'יה בהגואן|
גלית | 08/08/08 | 20:56
|
|
האם אפשר לקבל קצת יותר פירוט בנוגע למושג בהגאון ? במה הוא שונה מבהרמן או פרמאתמא ? תודה. |
תודה רבה|
גד | 09/08/08 | 15:32
|
|
בשְׂרִימַד בְּהָאגַוַתַם 1.2.11 נאמר: "אנשי רוח מלומדים, היודעים את האמת המוחלטת, קוראים למהות חסרת שניות זו בְּרַהְמַן, פַּרַמָאתְמָא או בְּהַגַוָאן." האלוהות היא אחת, אך בו זמנית יש בה היבטים שונים. שונות בתוך אחדות. האנרגיה ובעל האנרגיה הם אח דושונים בו זמנית. בְּהַגַוָאן זה אלוהים, בעל אישיות ודמות רוחניים, לא מוגבלים. הוא מקור העושר (לכן העשיר ביותר), היופי, הכוח, החכמה, הפרסום והפרישות. האנרגיה שלו זה הבְּרַהְמַן. הבְּרַהְמַן מתפשט לכול עבר, וממלא את כלל היש, ממש כמו קרני השמש המתפשטות לכל עבר. בְּרַהְמַן זה כמו חשמל. ברצונו של המהנדס, החשמל יכול לקרר, ברצונו הוא יכול לחמם. כך טרנספורמציה של הבְּרַהְמַן מהווה את העולם הרוחני, וטרנספורמציה אחרת מהווה את כלל העולם החומרי. נשמה שבאה לעולם החומרי במטרה לשכוח את האל ולשחק כאילו היא אלוהים, מתעטפת בחומר גס. במצב זה בְּהַגַוָאן, האל העליון, מרחיב עצמו ומתיישב לצידה של הנשמה הכבולה בגוף. הוא זה שמתאם בין רצונותיה של הנשמה הרוחנית ופעילות גופה החומרי. התרחבות זאת של האל, היושב בליבו של כל חי בעולם החומרי, נקראת פַּרַמָאתְמָא. למילה בְּרַהְמַן יש משמעויות שונות בהתאם להקשר. לפעמים בְּרַהְמַן משמעו האנרגיה השורה בכול של האל, לפעמים בְּרַהְמַן מתייחס לכלל האלוהות, לפעמים זה מתייחס לאל עצמו. כל טוב. |
|
גלית | 09/08/08 | 15:44
|
| האם אני יכולה לצטט את תשובתך בבלוג שלי. כמובן עם מראה מקום וקרדיט? |
|
גד | 09/08/08 | 16:54
|
| כן, את יכולה. |
|
אלדד | 24/06/08 | 12:39
|
|
שלום שלום (-: שמעתי שיש סוגי קטניות טובים ויותר לאכילה וסוגים טובים פחות-האם אפשר לקבל פרוט מה טוב, מה לא טוב ולמה?והם יש פרוט כזה גם על סוגי אוכל אחרים? בתודה מראש ובברכת שלום ואהבה,אלדד |
|
גד | 26/06/08 | 07:42
|
|
מזון מתחלק לפי הבְּהַגַוַד-גִיתָא (17.8-10) ל-3 שלושה סוגים – מזון מטבע הטובות, מזון מטבע הלהיטות ומזון מטבע הבערות. רק מזון מטבע הטובות מומלץ למי שרוצה להתקדם ביוגה. מזון כזה הינו קל לעיכול, טרי, בריא, ואינו מגרה. הוא טוב ליוגים משום שהוא תומך במדיטציה, חוסך אנרגיה לגוף, מרגיע ומספק. בדרך כלל מזון צמחוני נחשב למזון מטבע הטובות, ומזון מהחי נחשב למזון מטבע הבערות. מכל מקום, יש יוצאים מהכלל. בין הקטניות יש קטניות בעלות חלבון קל לפירוק וקטניות בעלות חלבון כבד לפירוק, ממש כמו חלבון בשרי. קטניות בעלות חלבון כבד לפירוק נחשבות לקטניות "בשריות". מכאן שאינן נכללות בדיאטה היוגית. קטניות כאלה הינן פוּל, עדשים אדומות, ועוד מספר סוגי עדשים שאינם מוכרים בארץ (כמו אוּרַד דְהַל). בין הירקות, שום ובצל, למרות ערכם הבריאותי, לא נכללים בדיאטה הצמחונית. זאת בגלל טבעם המגרה והמעורר. מאכלים אלו הינם מטבע הלהיטות. היוגי לא רוצה להיות מגורה מהעולם על-ידי חושיו. הוא רוצה את השלווה הפנימית המאפשרת התבוננות והתחברות לטבעו הטרנסצנדנטלי. לכן היוגי נמנע מאלו. בהודו ישנם תחליפים בעלי טעם דומה לשום ולבצל, ללא האפקט המגרה. הינג הינו תבלין כזה שניתן להשיגו בחנויות הודיות או סיניות. מוצרי חלב טריים הינם מטבע הטובות, אולם בצורה של גבינה צהובה, או ככול שהם מעובדים יותר,מוצרי החלב מוגדרים יותר ויותר כמטבע הבערות. היוגי גם נמנע מביצים. החלבון של הביצה הינו חלבון בשרי, גם יש הרגישים למקור הביצה, ולכן נמנעים מאכילת ביצים. ירקות מוקפאים גם הם גובלים בבערות ולא מומלצים כל כך ליוגים. אדם מערבי שהתרגל לדיאטה בשרית, גם לטעמים המגרים של שום ובצל, קשה לו לתאר דיאטה מאוזנת, בריאה ומשביעה המבוססת על טובות. מכל מקום, אם נלמד את המטבח ההודי הצמחוני, נמצא מגוון עשיר ביותר של מזון, מספק, בריא ומאוזן, וכולו מטבע הטובות. מי שחשוב לו להציע מזון ולקדשו לעליון, וכך להפכו למזון רוחני שמקדם את יחסיו עם האל, עליו להציע כמנחה אך מזונות מטבע הטובות. |
|
. | 26/06/08 | 17:27
|
| האם סויה וטופו הן בעלות חלבון קל לפירוק? האם מומלץ לאכול אותם? |
|
אלדד | 21/07/08 | 15:07
|
|
אינני מומחה לתזונה אך אני לומד את הנושא באופן עצמאי. ממה שאני יודע, יש כמה בעיות עם סויה (וטופו,שהרי הוא מופק מסויה):( 1) הרוב הגדול של הסויה בעולם כיום היא מהונדסת גנטית. המשמעות - זה לא בדיוק מה שאלוהים יצר... הסויה כיום פחות מזינה מהסויה ה"מקורית" וגם בעלת יותר סיכוי ליצור בעיות.כנראה שככה זה כשאנחנו מתעסקים עם הטבע... (2) בסויה יש כמות גבוהה מאוד של אסטרוגן (הורמון נקבי).לא זוכר את המספרים, אבל שמעתי השוואה לכמויות שיש בגלולות למניעת הריון וזה לא היה נשמע טוב... (3) יש מחקרים שמראים קשר בין צריכה גבוהה של סויה לפגיעה בתאי המוח (4) יש הטוענים שבקטניות בכלל, ובסויה ביניהן, יש בעייתיות היות והן גורמות, לפי הטענה, לבעיות בעיכול. (5) כל מזון שנדרש לבשל אותו, כדוגמת הסויה, מאבד מאוד מערכו התזונתי במהלך הבישול. |
|
גד | 27/06/08 | 07:17
|
|
סויה הינה בעלת חלבון לא קל לפירוק, אך לא כה כבדה כמו פול. לפי הרפואה הסינית קשה לעכל אותה גם משום שיש לה אפקט מקרר בקיבה. טופו זה סויה שעברה תסיסה. משום התסיסה, שהינה תהליך פירוק מסוים, קל יותר לעקל אותו. בקשר למומלץ או לא – כמו רבים מהמזונות, יש כאלה שמסוגלים לעכל את הסויה וליהנות מעושרה התזונתי, יש כאלה שמערכת העיכול שלהם בנויה אחרת וקשה יהיה להם לעכל זאת. |
|
אלדן | 14/06/08 | 15:17
|
| האם שמות העליון בכל הדתות הם לא שונות מהעליון עצמו כמו השם של העליון קרישנה?כגון אלוהים,קריסט,אדוני ואללה.האם אלוהים זה שם שלא שונה מהעליון או האם זה רק שם של התייחסות כללית לעליון? |
|
גד | 14/06/08 | 18:41
|
| שמות האל והאל הם אחד. כך הדין לגבי כל שם רשמי של האל המופיע בכתבים השונים, בין אם זה אלוהים, אדוני, אללה או קְרישְׁנַה. אין השם התייחסות כללית לעליון כי אם העליון עצמו. כל עצמיותו של האל נמצאת בשם. יוגי מתקדם חווה זאת לחלוטין ולכן חש את האקסטאזה הגבוהה ביותר בחזרו על שם האל. כל שם של האל הוא האל עצמו, אך לא כל שם נותן את אותם יחסים עם האל. לאל היבטים רבים, וכל שם מחבר להיבט אחר שלו. יש שמות המתייחסים לתפקודי האל, כמו בורא עולם. אלו מחברים את היוגי שחוזר על שמות אלו לאל כבורא העולם, משמע כמושא של כבוד, הערצה ויראה. יש שמות המתייחסים לעלילות האהבה של האל ויחסיו עם האהובים עליו. שמות כאלו, כמו קְרישְׁנַה וגוֹוינְדַה, יחברו את היוגי להיבטים האינטימיים ביותר של האל. |
|
אלדן | 13/06/08 | 13:29
|
| מה הם הבילויים של הבהקתי יוגי? |
|
גד | 14/06/08 | 18:58
|
| הבְּהַקְתי יוגה מבלה כל הזמן. הוא הופך את כל מעשיו לבילוי. הבילוי שלו זה לזכור את האל, להשיח אודותיו, לעבוד אותו, לשרת אותו וכו'. כל דבר שמקדם אותו לעבר יחסי אהבה עם האל הוא מחשיב לבילוי מענג. עבודה הופכת למקום מענג אם הוא יכול לשלב בה תכנים רוחניים, או שהיא מקדמת אותו במסעו הרוחני. חיי משפחה הינם מענגים ביותר אם ניתן לשים במרכזם את האל. בבְּהַגַוַד-גִיתָא (10.9) נאמר: "מחשבותיהם של דבקי הטהורים נתונות לי, חייהם מוקדשים כליל לשירותי, והם מוצאים חדווה רבה ועונג בהאירם זה את זה ובהשיחם בי תמיד." זה העונג של הבְּהַקְתי יוגי. אם "בילוי" כלשהו משולל תוכן רוחני, אין לו שום עניין בו. אך כל בילוי שיש בו תוכן רוחני, שמקדם אותו ואת שותפיו לבילוי במסעם הרוחני, הינו בילוי לגיטימי ומהנה. |
|
אלדן | 03/06/08 | 13:32
|
| האם שירות לעצמנו כלומר לצרכים החומריים שלנו הוא לא טוב האם החיים נועדו רק כדי לשרת אחרים, אם מישהו רוצה שישרתו אותו והוא רוצה את זה בשביל האגו שלו אז צריך לשרת אותו או להימנע מהשירות, האם צריך לשרת כל אחד באופן עיוור לא משנה מי האדם בין אם הוא חבר, מכר, עובד,מעביד, אבא, אח וכו'?או האם צריך לשרת על פי סוג היחסים שלנו עם הנשמות בעולם זה? האם משרתים את האחר רק כאשר השירות לא בא על חשבון האגו ונועד רק כדי לקדם את האדם האחר באופן רוחני וחומרי כאחד? |
|
זוהר | 09/06/08 | 14:16
|
| ההבנה שלי היא שבכל שירות צריכה להיות מודעות שאנו משרתים אך ורק את האלוהי אשר נמצא בנו ובכל אחד ותרגול מודעות זו תוך כדי השירות עוזר להתפתחות הרוחנית של האדם - אין זה משנה אם זה עבור עצמי או עבור אחר, אם זה עבור אדם אגואיסט או אדם טוב לב. השירות משרת אותי כי אני הוא זה שמתפתח רוחנית ואני הוא זה שלומד לתת שלא על מנת לקבל. פשוט לתת מתוך אהבה לאלוהי |
|
אלדן | 11/07/08 | 16:03
|
|
שלום זוהר- נראה לי שפיספסת את השאלה שלי, השאלה שלי הייתה האם לשרת את האגו של האדם שהוא אגואיסט או לא,ענית שצריך לשרת את האלוהי, האם הכוונה לא לשרת את האגו?ואיך בדיוק משרתים את האלוהי שבכל אחד? בתודה, אלדן. |
|
גד | 10/06/08 | 07:40
|
| כללית אני מסכים למה שכתבת, אך לטעמי יש להגדיר יותר את מושג ה"אלוהי". שירות זה תמיד למישהו, והאלוהי הוא המישהו העליון שיושב בלב, לצד הנשמה, שהינה מישהו קטן. שירות לאלוהים זה גם שירות לאלה שיקרים לאלוהים. כשאתה משרת מישהו, אתה יכול לשרת אותו כמי שאלוהים יושב בליבו, וכמי שיקר לאלוהים. למעשה, כל יצור יקר לאלוהים גם אלוהים יושב בליבו של כל יצור, לכן בהקתי יוגים מתקדמים רואים עצמם כמשרתי כל מה שחי. |
|
אלדן | 13/06/08 | 13:43
|
| האם עלינו לעשות את השירות במטרה לספק את האדם או את הנשמה האחרת לפי התניותייה הפיסיות והנפשיות או האם עלינו לעשות את השירות בצורה נייטרלית בלי להיות קשור להאם האחר מסופק משירותי או לא? |
|
גד | 14/06/08 | 17:10
|
| יש לבצע את השירות במטרה לספק את האל. אך אם אתה משרת מישהו הקשור לאל, והוא מסופק מכך, סיפוקו (הרוחני) הופך לסיפוקו של האל. כמובן שכשאתה יוצר יחסים כלשהם עם אנשים בעולם זה, עליך להתחשב בהתניות שלהם. לשרת אותם כראוי זה לעזור להם לחרוג מהתניותיהם ולהתעלות לשלב הסמוך הבא של האבולוציה שלהם. |
|
אלדן | 03/06/08 | 13:46
|
| האם אהבה לנשמות צריכה להיות מוגבלת וחלקית או שהיא צריכה להיות לא מוגבלת, האם אפשר לאהוב מישהו חוץ מאלוהים ללא גבולות? |
|
גד | 10/06/08 | 07:23
|
| המושג "צריכה" לא מסתדר לי כל כך עם אהבה - לאלוהים או לנשמות. חובתה של אמא לתת הכל לילדה הפעוט. מחובה זאת והיחסים שנוצרים מכך צומחת אהבה. |
|
אלדן | 13/06/08 | 13:39
|
| השאלה שלי הייתה מה ההבדל בין אהבה לנשמות לבין אהבה לאלוהים והאם לנשמה זה בפחות רגש כמו לאלוהים או באותה מידה בלתי מוגבלת. |
|
גד | 14/06/08 | 09:52
|
|
אהבה יש אחת – לאלוהים. הנשמות הן חלקיק אנרגטי נפרד לנצח של אלוהים. לאהוב את הנשמה משמע לאהוב אותה בהקשר להיותה חלקיק של האל, או משרתת של האל. ממש כמו אהבת אחים. הבסיס לאהבה זו הינה אהבת ההורים. ככל שהאדם מתפתח רוחנית, הוא יכול להבדיל בין הנשמה לגוף. אהבה קיימת אך כלפי הנשמה, אך מה שנקרא כיום אהבה אינו אלא דרגות שונות של תאווה כלפי הגוף. אין הבדל בין אהבה לאלוהים ואהבה לאלו היקרים לו. זו אותה אהבה בלבוש אחר. מנקודת המבט של האל, עדיפה האהבה לאלה היקרים לו מאשר לעצמו. במילים אחרות, עוצמת הרגש כלפי נשמות הקשורות מאוד לאלוהים יכולה להיות אף גדולה מהרגש כלפיו. זאת משום שאלו הקשורים אליו באהבה הינם יקרים לו אף יותר מעצמו גם הדרך אליו עוברת דרך אהוביו ואהובותיו. ניתן להגיע אל האל ביתר קלות דרך שירות מסור לאלה שהקדישו עצמם לחלוטין לשירותו. |
|
אלדן | 09/05/08 | 20:26
|
| שאלה שלי- למה בדתות המערביות, כמו הדת היהודית מותר לאכול בשר, למה אלוהים מרשה את זה, ואיך אפשר לשכנע מישהו בדתות האלו להפסיק עם זה? לידיעתי החיות שהורגים היהודים עושים את זה בדרך דתית שלא גורמת סבל לחיה וכך הם מראים חמלה למרות הרצח, מה דעתך על זה? |
|
אלדד | 24/06/08 | 12:23
|
|
מצטרף לתשובה של גד אליך, ומוסיף סימוכין מ...התורה (-: גם בגן עדן נאמר בהתחלה לאכול רק מפרי העץ הזורע זרע ומן העשב הזורע זרע (בראשית א פסוק 29 - "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה"), ויתרה מכך-וזה במיוחד מתחבר למה שגד כתב - כדאי לקרוא את מה שקרה ביציאת מצריים. במדבר העם התלונן על שה' הוציא אותו ממצריים, ואמרו "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר. זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים" (במדבר,יא,ד-ה).וה' נתן להם בשר-פשוט כי הם ביקשו,לא כי זה טוב למישהו,ועל הדרך גם הביע את כעסו על כל העניין.ובסופו של דבר, על התאוה הגדולה שלהם לבשר, הם שילמו ביוקר-ה' הכה בהם "מכה רבה מאד", והמקום נקרא - "קברות התאווה". ללמדנו שאכן הבשר ניתן רק בגלל שביקשו אותו ולא בגלל שהיה בו צורך, וגם שהבשר מביא את היצר החייתי-תאוותני שלנו לידי ביטוי.כך שאולי באמת גם לפי היהדות עדיף שלא נאכל בשר,ורק מי שלא מצליח להשתלט על תאוותו-שיהרוג יצורים אחרים... ("וְאֶל-הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר, וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר--כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהוָה לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר, כִּי-טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם; וְנָתַן יְהוָה לָכֶם בָּשָׂר, וַאֲכַלְתֶּם. יט לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן, וְלֹא יוֹמָיִם; וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים, וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא, עֶשְׂרִים יוֹם. כ עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם, וְהָיָה לָכֶם, לְזָרָא: יַעַן, כִּי-מְאַסְתֶּם אֶת-יְהוָה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר, לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם...וַיָּקָם הָעָם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת, וַיַּאַסְפוּ אֶת-הַשְּׂלָו--הַמַּמְעִיט, אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים; וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. לג הַבָּשָׂר, עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם--טֶרֶם, יִכָּרֵת; וְאַף יְהוָה, חָרָה בָעָם, וַיַּךְ יְהוָה בָּעָם, מַכָּה רַבָּה מְאֹד. לד וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה: כִּי-שָׁם, קָבְרוּ, אֶת-הָעָם, הַמִּתְאַוִּים" (במדבר יא, פס' יח-כ וגם לב-לד) |
|
אלדן | 11/07/08 | 19:28
|
|
תודה רבה לך אלדד על התשובה המפורטת והציטוטים מהתנ"ך. מאחל לך בהצלחה בדרכך הרוחנית. נמסטה.אלדן. |
|
גד | 25/06/08 | 17:50
|
|
בשר תאווה – מי שמתאווה לבשר לא מסוגל לפתח אהבה לאל. כל שהאל רוצה באמת מהאדם זה אהבה. הוא רוצה לאהוב ולהיות אהוב. כיוון שנוצרנו בצלמו, גם אושרנו זה לאהוב אותו ולחוש אהובים ומושגחים על-ידו. מכל מקום, אכילת בשר חוסמת את היכולת לאהוב ולחוש אהובים על ידי האל. מי שמתאווה לבשר, ממילא מתעלם מבעל הבשר. אין את ליבו להשתתף בסבלו. מכאן שליבו הופך אטום. הוא מרוכז בצרכיו ולא מפנה מקום בליבו לחמלה, להשתתפות בצער. כשם שליבו אטום למישהו שהבשר שייך לו, כך ליבו יהיה אטום לבן/בת זוגו ויראה אותו/אותה לא כמישהו המזמין אותו ליחסים, לאהבה, אלא כבשר, כמושא לתאווה. המושג "תאוות הבשר" הינה בעלת כפולת משמעות – תאווה לבשר ותאווה מינית. מי שמתאווה לבשר, כפי שאינו רואה את בעל הבשר, החיה, כמישהו, כך הוא לא יראה את האדם לפניו כמישהו, אלא כמשהו שנועד לצרכיו, כמושא מיני שנועד לתאוותו. כמובן שיש דרגות שונות לתאווה. יש שתאוותם כה גדולה שהתעלמותם מבעלי הבשר תהיה גסה, ויש שתאוותם עדינה, כך שיחסיהם עם השני יהיו קצת יחסים עם המישהו, קצת תאווה למשהו, משיכה מינית. מי שרואה את האחר כמישהו, כנשמה רוחנית, ממילא יראה גם את עצמו כמישהו, כנשמה רוחנית, כבן אהוב של האל. לכן תתפתח בו כמיהה לאהבת אלוהים. מי שלא מבין עצמו כנשמה רוחנית, לא יכמה לממש טבע זה. מכאן, כיצד יהיה צמא לאהבת האל? בנוסף, מי שאוכל, עקב תאווה, את בניו של האל, כיצד יזכה בחסדו? מנקודת המבט של האל כולנו שווים, כולנו בניו. אדם הנתון לתאווה לא יכול לראות זאת. ראייתו הינה אינטרסנטית. אם הוא מאמין באלוהים, תאוותו תגרום לו להאמין שאהבת האל אליו היא לספק את כל תאוותיו. אך לא היא. מטרת האל הינה לשחרר את האדם מכבלי התאווה. העבודה הרוחנית, או המשא לעבר יחסים עם האל, מתחילה עם התנקות מתאווה וויתור על אכילת בשר. |
|
גד | 09/05/08 | 22:39
|
|
גם בודות של הודו מותר לאכול בשר. לא רק בדתות מערביות. למה אלוהים מרשה זאת? אלוהים מרשה הרבה דברים שאין הוא מרוצה מהם. למה? כי זה רצונו של האדם. אלוהים בחסדו הרב עוזר לאדם, אפילו הרע ביותר, לממש את רצונותיו. זה חסדו – לתת לך חופש מסוים לעשות את שבא לך לעשות. אבל אל תאשים את אלוהים בתוצאות מעשיך. ממש כמו שאל לפושע להאשים את הממשלה על שהוא יושב בבית הסוהר. אפשר לשכנע מישהו לא לאכול בשר אם הוא מעוניין להשתכנע. למה אתה ניטפל כל כך לאנשים דתיים? עושה רושם שאתה עצמך הפכת את הצמחונות לדת שלך. אתה כל הזמן עסוק במלחמות דת. היוגי לא מתעניין במלחמות דת שכאלו. אם היית פעם הולך לבית מטבחיים ורואה מה קורה לפרה שנשחטת באופן כשר, דתי, לא היית חושב שהיא לא סובלת. |
|
אלדן | 31/05/08 | 15:48
|
| אבל האם לא כתוב בספרים של פרבהופאדה שהחיה למרות שהיא סובלת היא לא מודעת לכך בגלל מידת הבערות? |
|
אלדד | 21/07/08 | 15:15
|
| קראתי היום בעיתון (קורה לי מדי פעם...) שבגרמניה מתכוונים לאסור על שחיטה כשרה כי לטענתם זה גורם לחיות סבל רב יותר מאשר שחיטה שבאה לאחר שוק חשמלי. אם הבנתי נכון, שחיטה ללא שוק חשמלי (לרבות שחיטה כשרה ושחיטה מוסלמית, אם כי אני לא מכיר את ההבדלים) הייתה אסורה בגרמניה על פי חוק משנת 1995 והותרה שוב בפסק דין של בית המשפט העליון של גרמניה בעניינו של שוחט מוסלמי בשנת 2001 או 2002. כך שאולי התשובה לשאלה האם שחיטה מסויימת מכאיבה או לא מכאיבה תלויה בדעתו האישית של מי שאתה שואל... או שפשוט אפשר ללכת לראות חיות שנשחטות, להסתכל להן בפנים ולהחליט לבד )-: (כדי לא להשמע צדקני יתר על המידה אני מודה שאני עצמי לא טרחתי לעשות זאת) |
|
גד | 31/05/08 | 16:28
|
| סבל קיים בגלל מידת הבערות. אדם במידת הטובות מסוגל להכיל את הכאב, לכן ניתן לומר שאינו סובל. |
|
אלדן | 05/05/08 | 14:30
|
| האם תודעת קרישנה מתאימה לכולם, האם היא גם מתאימה לדתיים? כיצד דבק צריך להתרועע עם אנשים אחרים שלא מאמינים בתורתו של קרישנה? האם עליו תמיד לדבר על קרישנה לדוגמה או גם לדבר על דברים אחרים שלא קשורים ישירות לשירות של קרישנה בכדי להביא את האדם למצב הדרגתי של תודעת קרישנה או אישזהי תבונה?האם הדבק לא צריך גם לשמוע הטפות של אחרים בכדי לתת לאדם מקום של חשיבות דעתו ואמונתו אפילו אם הם שגויים לפי התורה של קרישנה?הרי בכל מדבר ושומע ובכל יחסים בין שניים יש שני צדדים, לדעתי לא צריך הדבק להטיף ישר על קרישנה אלא לחכות עד אשר האדם יהיה נכון לשמוע עליו ולשאול את שאלותיו לדבק או עד אשר הוא מגלה איזשהי התעניינות שעל הבסיס הזה הדבק יכול להטיף לטובתו. |
|
גד | 06/05/08 | 21:30
|
| תודעת קְרישְׁנַה, או בְּהַקְתי יוגה, מתאימה לכולם. הנחת המוצא של בְּהַקְתי יוגה היא שכל הנשמות הינן בנים נצחיים השווים בפני האל, ללא הבדל של דת, גזע ומין, ולכולן הזכות לשוב אליו ולפתח אהבה אליו. אין הבדל אם מישהו הוא דתי או לאו. מכול מקום, כל עוד אדם מגדיר עצמו באופן חומרי (למשל על פי סוג הדת, הלאום והגזע), יקשה עליו לצמוח רוחנית. רק לאחר שיקוץ ויוותר על הגדרות אלו הוא יהפוך מועמד ראוי לבְּהַקְתי יוגה. |
|
אלדן | 08/05/08 | 10:51
|
| האם מי שלא בתודעת קרישנה אבל מאמין ומתרגל דרך אחרת הוא בתודעה יותר נמוכה ואם כן האם זה ראוי להגיד לו את זה או לא?האם זה רע שימשיך בדרכו ללא תודעת קרישנה, אלא בדרך הרוחנית שלו,ויבוא לתודעת קרישנה בהמשך ולא בזמן זה, אם מישהו לא אוהב מדיטציה ולא אוהב יוגה, האם בכל זאת צריך לנסות לעזור לו לעורר את התודעת קרישנה שלו, או לחכות עד שיהיה מוכן ובינתיים שיעשה מה שנראה נכון לו אפילו אם זה נראה נכון לו להשתקע בחיים חומרניים? |
|
גד | 08/05/08 | 14:54
|
|
תודעת קְרישְׁנַה, לפי תורת הבְּהַקְתי, משמעה השתקעות מלאה בשירות האל וביחסי אהבה עימו. זו התודעה הגבוהה ביותר. אין זה אומר שמי שמתרגל בְּהַקְתי שרוי כבר בתודעת קְרישְׁנַה. מי שמתרגל בְּהַקְתי שואף להיות בתודעת קְרישְׁנַה. מישהו יכול להיות שייך לארגון מסוים, כמו תנועת הַרֵא קְרישְׁנַה, אך לא להיות בתודעת קְרישְׁנַה. אלו שני דברים שונים. ניתן לתרגל בְּהַקְתי יוגה גם במסגרת זרמים דתיים או רוחניים אחרים. בְּהַקְתי יוגה זה תהליך אוניברסאלי של שינוי התודעה מחומרית לרוחנית, ממרוכזות עצמית לאהבת אלוהים. ניתן לדעת אם אדם מתרגל בְּהַקְתי לפי מאפייני ההתנהגות שלו ודיבורו ולא לפי השתייכותו לארגון זה או אחר. אם מישהו מחפש קשר אישי ויחסי אהבה לאל, אני מניח שסופו לתרגל בְּהַקְתי, אף אם במסגרת תודעתו הנוכחית הוא מתרגל דרך רוחנית השונה מבְּהַקְתי. אלוהים היושב בליבו וניסיון חייו יובילו אותו, בסופו של דבר, בחיים אלו או בבאים, להתרועעות עם דבקים של קְרישְׁנַה ובחברתם לתרגל יחסי אהבה עם האל. יש דרכים שונות לעזור למישהו להתקדם בתודעת קְרישְׁנַה. אך התנאי לזה הינו רצונו להתקדם בדרך זו. אם מישהו יראה שאתה מאושר בדרך הבְּהַקְתי, באופן טבעי הוא ירצה להידמות לך וללכת בדרכך, וכך תוכל לעזור לו. |
כל הזכויות שמורות © יוגה של אהבה 2008 - 2000
