פשטות ואמונה

פשטות ואמונה

קרישנהפשטות נחוצה כדי להגיע לאלוהים. היו פשוטים כילדים, ואז תוכלו להתקדם רוחנית. מאת גַוּרַה גוֹוינְדַה סְוָאמי.

גוֹפַּל ותלמיד בית הספר

לאמא אחת היה בן צעיר בן שש או שבע. היא רצתה לרשום אותו לבית הספר היסודי כדי שיקבל חינוך טוב. בית הספר היה מרוחק מעט מביתם – כקילומטר. אף על פי כן היא אמרה לבנה כי עליו ללכת לבית הספר בכל בוקר.

הילד החל ללכת לבית הספר. השביל לשם עבר דרך ג'ונגל בו היו חיות אכזריות כמו טיגריסים ונחשים. בהיותו ילד קטן הוא פחד. הוא פנה לאימו ואמר: "אמא, כשהלכתי בתוך הג'ונגל בדרכי לבית הספר מאוד פחדתי. יש שם כל כך הרבה חיות פראיות. אני לא יכול ללכת לשם יותר".

אימו שאלה: "מדוע אתה מפחד? האם אינך יודע כי חברך גוֹפַּל נמצא שם? פשוט תקרא לו, הוא יעזור לך. אינך צריך לפחד".

"אה, חברי נמצא שם?"

"כן, כשאתה מרגיש פחד תקרא בקול ' הו, חברי גוֹפַּל, אני מפחד! היכן אתה? בוא בבקשה!' עליך לומר כך".

הילד עקב אחר הוראותיה. כאשר הוא הלך בג'ונגל וחש פחד, הוא קרא, "חברי גוֹפַּל! אחי גוֹפַּל! היכן אתה? אני מפחד. בוא בבקשה! עזור לי!"

גוֹפַּל הופיע לפניו. "כן, אני כאן. מדוע אתה מפחד?"

"אני צריך לעבור דרך הג'ונגל כדי להגיע לבית הספר והג'ונגל מלא בחיות אכזריות".

"אל תפחד. בוא איתי!"

כך גוֹפַּל עזר לו יום אחר יום.

בבתי ספר הודיים מבצעים גַנֵשַׁה-פּוּגַ'ה וסַרַסְוַתי-פּוּגַ'ה כדי לאפשר להם לתת לילדים ידע. עבור הפסטיבלים הללו המורה אוסף מן התלמידים תשלום כלשהו. יום אחד המורה הודיע שהם עומדים לקיים פסטיבל כזה בבית הספר ועל כל תלמיד לתת משהו עבור הפסטיבל. הילד ואימו היו מאוד עניים. לא היה אף אחד במשפחה מלבדם ולא היה להם כסף.

המורה אמר לו: "אתה עני, אין לך מספיק כסף, אך אתה יכול לפחות להביא חמישים פייסה – חצי רופי."

הילד חזר לביתו וסיפר לאימו שהמורה אמר שעליו להביא חמישים פייסה עבור הפסטיבל. אולם לא היה להם דבר, אפילו לא פייסה שחוקה אחת. האם אמרה, "אמור למורה שאין לנו כסף. אנחנו מאוד עניים. אבל אנחנו נביא חלב."

הילד שאל: "מי ייתן לנו חלב?"

"אה, החבר שלך גוֹפַּל ייתן לנו חלב. הוא מטפל בפרות. הוא יכול לספק לנו כמה חלב שהמורה שלך יירצה. כן, לך ספר לגוֹפַּל!"

הילד קיבל את מה שאימו אמרה, "כן, אני אלך לספר לחברי גוֹפַּל"!

באותו יום ביער הוא קרא לחברו, "הו גוֹפַּל, היכן אתה?"

"הנה אני כאן." גוֹפַּל הופיע. "מה אתה צריך?"

"המורה שלי אמר שעלי להביא לו חמישים פייסה, אך אין לנו כסף. אימי אמרה שאני צריך לבקש ממך לתת לנו מעט חלב, משום שהם צריכים חלב לפסטיבל. אז אתה צריך לספק את החלב לו הם זקוקים".

"הו כן, אני צריך לספק, אני חייב לעזור לך. אני תמיד כאן כדי לעזור לך".

ביום הפסטיבל בעוברו בג'ונגל הוא קרא לחברו, "גוֹפַּל, היום הוא היום. בבקשה בוא!"

גוֹפַּל הגיע עם כד חרס קטן מלא בחלב. "בסדר, קח את החלב הזה, תן אותו למורה שלך. הכד הזה ייתן כמה חלב שהם זקוקים. הוא אף פעם לא יהיה ריק". הילד לקח את הכד ונתן אותו למורה.

בהביטו בכד הקטן, אמר המורה, "הו, זו רק כמות קטנה של חלב. אנחנו צריכים כמות גדולה, עשרה דליים של חלב. הבאת רק כד קטן".

"לא, לא, לא. הכד לעולם לא יתרוקן. הבא עשרה דליים ותשפוך את החלב מהכד הזה. כל עשרת הדליים ייתמלאו".

המורה עשה כדברו, והפלא ופלא, עשרה דליים התמלאו.

המורה שאל, "מהיכן השגת כד כזה?"

"חברי גוֹפַּל נתן לי אותו".

"חברך גוֹפַּל!? מי הוא?"

"אה, הוא חי בג'ונגל. בכל פעם שאני צריך אני קורא לו. אימי אמרה לי שבכל פעם שאני במצוקה אני צריך לקרוא בקול ,גוֹפַּל! גוֹפַּל! הו אחי! הו חברי גוֹפַּל!, ואז הוא מופיע. הוא עוזר, הוא מגן עליי, ומוביל אותי לבית הספר. הוא נתן לי את כד החלב."



מאמרים נוספים מאת יוגה של אהבה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר