תרבות של הגנה על פרות

תרבות של הגנה על פרות

תרבות של הגנה על פרותהתרבות הוֵדית הקדומה שמה בראש מעייניה את הצורך של האדם בפרה.

הפרה היא יצור סימביוטי. היא זקוקה לאדם ממש כשם שהאדם זקוק לה. כאשר שומרים עליה ומעניקים לה חיבה, היא מתחלקת עם חלבה בשמחה עם כל דורש. בדרך הטבע העגל שלה זקוק למנת חלב גדולה רק בימיו הראשונים, ואחר-כך יכול להסתפק בעשב ומעט מחלב אמו. באופן זה הפרה וחלבה שירתו את האדם, והאדם טיפל בה ושמר עליה. שרילה פרבהופאדה, אשר הורה לתלמידיו כיצד לייסד חוות וֵדיות במערב וכיצד להתייחס אל עולם החי והצומח אומר: "לוַיְשְׂיוֹת, בני קהילת החקלאים, מומלץ במיוחד לעסוק בהגנה על הפרות… חקלאות וחלוקת מזון הן חובותיה הראשוניות של קהילת החקלאים, הנתמכת בחינוך ובידע וֵדי ובתרגול מתן צדקה. כשם שלאנשי הממשל ניתנת האחריות להגן על האזרחים, לחקלאים ניתנה האחריות להגן על חיות. חיות לעולם אינן מיועדות להרג. הריגת חיות היא סימן לחברה ברברית… החברה האנושית צריכה לתת את דעתה יותר על הגנה על חיות." (בהאג. 1.9.26 התעמקות)

לאחרונה, הולכים ומתרבים האנשים אשר יסכימו לדברים אלו, אך מחלוקות לא קטנות מצויות על דרך היישום. למעשה ישנן שתי גישות מרכזיות, האחת טוענת לעזוב את עולם החי לנפשו – לא לפגוע בו, אך גם אין מה לטפל בו. להניח לו לחיות עם הטבע ולהימנע מכל מגע עם האדם. כל מגע שכזה, לפי גישה זו, מהווה בסיס לניצול החיות חסרות האונים. הגישה הוֵדית ממוקמת באסכולה השנייה. לטענתה כשם שחובתו של המלך לדאוג ולהגן על אזרחיו, כך חובתם של האזרחים להגן על כל יצורי החיים. הגישה הוֵדית טוענת שחובתו של החזק היא להגן על החלש ולא רק להימנע מפגיעה בו.

חלב, כן או לא
רבים טוענים שבצריכת חלב במציאות המודרנית, האדם נותן ידו לתעשיית החלב האכזרית. לכן, מי שחומל על הפרות יחדל מלצרוך חלב שכזה. ניתן להעריך סנטימנט זה, וללא ספק זה יכול להקל על המצפון של רבים וטובים, אך דעתי חלוקה בקשר לתועלת שהפרה עצמה תפיק מצעד זה; גורלה האומלל לא ישתנה. שינוי חיובי מבחינתה יתחולל רק לאור שינוי חברתי במערכת הערכים החברתית.

בתרבות היוגה קיים המושג "להוציא קוץ באמצעות קוץ". בהקשר לזה, עידוד צריכת החלב בקונטקסט של תרבות היוגה, מקל על האדם להפוך לצמחוני, דווקא בגלל מגוון המאכלים הטעים. המגע עם יוגה דרך מוצרי מזון חלביים טעימים שכאלה הופך את האדם לא רק לצמחוני, אלא גם מפתח בו רגשות אהבה וחמלה אמיתיים לפרה, שלא לדבר על רגשות חמלה ואהבה לכל חי. שינוי ערכי שכזה, שבו ערכים רוחניים ואנושיים הופכים להיות חשובים יותר משיקולים כלכליים, מהווה הדרך היחידה להיטיב עם הפרה. התייחסות אנושית ורוחנית שכזו יכולים להביא לשינוי חברתי שיעודד יצירת חוות שבהן מגנים על הפרה מפני ניצול, ויצירת אקלים חברתי כללי שמעודד חמלה לכל חי. אך מאבק כנגד שתיית חלב (ללא שינוי מהותי בתודעה) לא יהפוך אנשים לטובים יותר גם לא ישפר באמת את מצב הפרות.

אם נוכיח אדם על שימוש בסמים , יתכן ויחדל מהסמים, אך במהרה יתברר שהוא הפנה את האובססיה שלו לאפיק אחר. כך, אם נגרום לאנשים נקיפות מצפון על שהם לוקחים חלק בעוול העצום כלפי הפרות בכך שהם אוכלים את בשרן ושותים את חלבן, נמצא שנקיפות מצפון אלו בקלות יכולות להפוך להתנהגות אלימה כלפי אוכלי הבשר ושותי החלב. אדם שהופך לטבעוני מתוך נקיפות מצפון, אך ללא צמיחה רוחנית אמיתית שבעטייה הוא מוותר על גישתו האנוכית לחיים, לא באמת תורם להפחתת האגוצנטריות בעולם .

אי שימוש בחלב הפרה לא ישפר את מצבה שלה או יפתור את בעיית האנוכיות שלנו. יש שבוחרים להביע את מחאתם וייאושם מהמצב הפוליטי על-ידי אי הצבעה בבחירות. אולם השינוי יבוא דווקא מאזרחים שאכפת להם, מאזרחים שבוחרים ונאבקים לשנות את המציאות הפוליטית. באופן דומה, מי שבוחר לא לשתות חלב לא ישפיע על מצב הפרות כמו מי שבוחר כן לשתות את חלב הפרה כחלק מהדאגה שלו לתרבות רוחנית, ומתייחס כך לפרה כאל אמא ונלחם על הגנתה.

הימנעות מצריכת חלב לא יוצרת מניע כלכלי למגדלי הפרות לשנות את מצב הפרות. אך ביקוש לחלב לא אלים תוך הימנעות מחלב אלים יכולים להביא לשינוי כלשהו. מכל מקום, השינוי הגדול ביותר מצריך שינוי בתרבות הנוכחית – מתרבות אנוכית, לתרבות רוחנית. אנחנו מציעים תרבות רוחנית שיכולה לשנות לטובה את מצב כלל האוכלוסייה, כולל הפרות. התרועעות עם פרות מהווה מרכיב חשוב בתרבות רוחנית שכזו. התרועעות זאת עם פרות, בה הפרה נחשבת לאמא, כרוכה בשימוש במוצרי חלב.

מדוע חשובה הפרה להתקדמות רוחנית?
ראשית, חלב הוא מרגיע. רבות התנסיתי בחלב השמן והטעים בצפונה של הודו. הודים רבים אמרו לי כבר בשהותי הראשונה בתת היבשת שהסוד לשינה מתוקה הוא שתיית כוס חלב חם עם דבש לפני השינה. ואכן, פעמים רבות לאחר חליבת הערב, נשמע קול של אישה צועדת במדרגות המובילות אל דירתנו, דפיקה בדלת, ולאחריה נכנסת אחת מנשות המשפחה עם כד קטן. אשתי מגישה לה סיר קטן ולתוכו היא שופכת חצי ליטר של חלב שמן ועשיר שזה עתה נחלב. לאחר הרתחת החלב, אנו יושבים על הארץ, נשענים על הקיר, מתענגים על הטעם (שאין כמותו בארצנו) ופשוט נרגעים.

רוגע מהווה קרקע מאוד חשובה לחיים רוחניים, להתעסקות עם שאלות קיומיות, ליכולתנו להתכנס בתוכנו, למדוט על אנוכיותנו ולראות כיצד להשתפר. לכן, כל מה שמרגיע את הגוף והנפש יש לראותו כחיוני להתקדמות בחיים רוחניים.

אך חשיבותה של הפרה לחיים רוחניים היא הרבה מעבר לרוגע שניתן להפיק מחלב. הפרה היא אמא קלאסית. מהו הדבר שמאפיין ביותר אמא קלאסית? נתינה! הפרה מלמדת אותנו נתינה אמיתית מהי (ראה מאמרי "האם אי צריכת חלב טובה לפרות"). כל התנהגותה של הפרה היא נתינה אחת גדולה. היא מעניקה מחלבה, השתן שלה הוא חומר מחטא, הזבל שלה ניתן לשימושים רבים, החל מבניית בתים דרך חומר בערה וכלה בדשן לשדות. השור, בעלה, אף הוא אב אופטימאלי; הוא חורש את האדמה ודואג לכלכלת כל בניו. פרה כחיית מחמד בבית היא ערך בל יתואר למשפחה – אופייה הנוח, עיניה הנינוחות וטבעה האימהי המלא ברוח של נתינה פותחים את ליבם של כל הסובבים.|

התרבות הוֵדית היא תרבות במידת הטוֹבוּת. היא מעניקה קרקע רחבה לצמיחה חברתית וכלכלית, ואלו משמשות כמנוף לצמיחתה הרוחנית של החברה, על כל המצויים בתוכה. הפרה מהווה חלק חשוב מתרבות זו והגנה עליה היא ערך עליון. כאשר מסתובבים בעולם ורואים את החוות הוֵדיות (הפזורות ברחבי העולם) שפיתחו תלמידיו של שרילה פרבהופאדה, רואים שהניסוי עובד, שפרבהופאדה צדק! בחוות אלו ניתן לראות אנשים אשר חיים חיים פשוטים אך מחשבתם נעלה. אנשים אשר מנסים לגבור על כל מניע אנוכי ולהתחבר לרובד עמוק יותר של קיומנו. בנוסף, ולא פחות חשוב, כאשר מתבוננים בעיניהן של הפרות בחוות אלו, כאשר באים ללטפן והפרות מגישות את ראשן ומתענגות על החיבה הרבה, רואים דבר נפלא, רואים שאפשר גם אחרת, רואים פרות שמחות! פרות שטוב להן להימצא בחברתו של האדם, פרות אשר מעניקות את חלבן באהבה רבה.

"הפרה הינה בעל החיים החשוב ביותר בפיתוחו של גוף האדם אל שלמות. סוגי מזון רבים יכולים לקיים את הגוף, אולם חלב הפרה הינו חיוני במיוחד לפיתוחם של תאים עדינים ביותר במוחו של האדם (וישנם מחקרים רציניים בנושא זה), אשר מאפשרים לו להבין את מורכבויותיו של ידע נשגב. אדם בן תרבות אמור להתקיים על מזון אשר מורכב מפירות, ירקות, דגנים, סוכר וחלב. השור מסייע בתהליך החקלאי לייצור דגנים וכו'. מבחינה זו נחשב השור לאבי המין האנושי והפרה לאם, שהרי היא מספקת חלב לחברה האנושית. בן תרבות אמור איפוא, להעניק את מלוא ההגנה לפרות ולשוורים." (בהאג. 3.5.7 התעמקות)



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

2 תגובות לפוסט "תרבות של הגנה על פרות"

  • אנחנו גדלים כשמחנכים אותנו על שקרים, חבל לתחזק אותם...

    תמר:

    "כאשר שומרים עליה ומעניקים לה חיבה, היא מתחלקת עם חלבה בשמחה עם כל דורש."
    הפרה לא מתחלקת עם אף אחד בחלב שלה. לפעמים גוזלים לה אותו וזה רק בתנאי שמפרידים אותה מהעגל, שלו יועד החלב. השקר של הפרה שנותנת לנו חלב חייב להיעלם מהעולם!
    פרה כמונו וכמו כל היונקים חשה הקשרות עמוקה לתינוק שלה, במצב הנורמלי, מיד עם הלידה.
    על כל כוס חלב שאת/ה שותה יש תינוק שלא…!!!!

    • דיוקיים

      רז:

      תמר שלום,
      ראשית, כשאת צועקת קשה מאוד להקשיב לך.
      דבר שני, רצוי קצת יותר לדייק בפרטים.
      כנראה שהרקע הקיבוצי שבו גדלתי מאפשר לי להיות קצת יותר בקי בפרטים הקטנים.

      גם אני מתנגד נחרצות להפרדת העגל מאמו, אך אפילו בתעשיית החלב בארצנו העגל שותה את חלב אמו.
      נכון שהוא מופרד ממנה, אך עדיין הוא מקבל בבקבוק את החלב. אל תשכחי שתעשיית החלב חייבת ל"ייצא" עגל בריא, משמע שניזון מחלב אמו. העטין של הפרה ההולנדית והמהונדסת שנמצאת ברפתות לא מאפשר לה להניק את העגל, אך עובדי הרפת נותנים לו את חלב אמו.

      זה קורה בתעשיית החלב. מחוצה לה, רבות הפעמים שראיתי בכפרים בהודו את העגל יונק לסיפוקו המלא. רק כאשר הוא נשכב על העשב ומסופק לחלוטין, חולבים את הפרה, ובני המשפחה נהנים רק משאריותיו.

      כך שזה כלל לא נכון לומר שעל כל כוס חלב שאני שותה ישנו עגל שלא. החלב שאנו שותים לא בא על חשבונו של העגל. יחד עם זאת אני מסכים איתך שחייבים לשנות מקצה אל קצה את תעשיית החלב.

      ולסיכום,
      מאמר זה מציע לפתוח חוות בהן לא מפרידים את העגל מאמו, חוות בו צורכים חלב לא אלים. מה את מציעה לעשות בשביל הפרה? כי אי-צריכת החלב רק שולחת אותה מהר יותר אל המוות ולא משפרת – לא את מצב העגל ולא את מצב הפרה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר