סיפורי קרישנה: פרק 3 – הולדתו של קרישנה

האגמים התהדרו ביפי פרחי הלוטוס

האגמים התהדרו ביפי פרחי הלוטוס

בבהגווד-גיטה קרישנה אומר שהופעתו, לידתו ומעשיו נשגבים כליל, ומי שמבין אותם באמת, זכאי לעבור לעולם הרוחני. הופעתו ולידתו שונות מאלה של אדם רגיל אשר כפוי לקבל גוף חומרי בהתאם למעשי עברו. הנושא מוסבר בפרק השני של ספר זה: הוא מופיע מתוך תענוגו שלו.

כאשר בָשַל הזמן להופעתו, הפכו כל מערכי הכוכבים למבורכים. באותה עת ניכרה השפעתו של כוכב רוהינִּי הנחשב למבורך עד מאד ונתון לפיקוחו הישיר של ברהמה. לפי חישובים אסטרולוגיים, בנוסף למערך הכוכבים הנכון, ישנם גם רגעים מבורכים ובלתי מבורכים בהתאם למצבן של מערכות הכוכבים השונות. ברגע הולדתו של קרישנה כל המערכות הסתדרו כמאליהן והכול הפך מבורך מאד.

אווירת שלום ושגשוג שררה בכל עבר—במזרח, במערב, בדרום ובצפון. כוכבים מבורכים נראו בשמים. על פני האדמה; הערים והכפרים, שדות המרעה ומֵחְשָביהם של האנשים, הכל עוטר בסימנים מבורכים. הנהרות מלאו מים ברוב שצף והאגמים התהדרו ביפי פרחי הלוטוס. ציפורים רבות חן וטווסים קסומים מילאו את היערות; ציפורי היער צייצו בלחן ערב והטווסים החלו לרקד עם בנות זוגם. הרוח הנְעימה במשבה הקליל ונשאה ניחוחות של שלל פרחים. גם המגע הגופני הפך ענוג ולטפני. בבית, הבְּרָאהְמַנּים שנהגו להעלות מנחות קרבן לאש מצאו את בתיהם מתאימים מאד לביצוע הקרבות. בגלל הטרדות מצד המלכים הרשעים, כמעט כבתה אש הקרבן כליל בבתי הבְּרָאהְמַנּים, אולם עתה הם מצאו את ההזדמנות לשוב ולהצית את האש בשלווה. בגלל האיסור על עריכת קרבנות, נמלאו מֵחְשָבם, תבונתם ומעשיהם עוגמה, ועתה, עם הופעתו של קרישנה, שב ועלץ לבבם. הם שמעו קולות נשגבים משמים המכריזים על הופעתו של אישיות אלוה העילאי.

תושבי הכוכבים הגַנְדְהַרְוַה והקינְנַרַה פצחו בזמר, תושבי סידְדְהַלוקַה והצָ'ארַנּים אמרו תפילות בשירותו של האל ובעדן יצאו במחול המלאכים עם נשותיהם בלווית האַפְּסַרות. החכמים הדגולים והאלים-למחצה המטירו ברוב שמחה פרחים. בחופי הים המו הגלים בשאון חרישי, ומעל לים נקשרו עננים והרעימו בנועם.

ואז, בחשכת הליל, כשהכול ערוך ומוכן, הופיע וישנו, אישיות אלוה ששוכן בלב כול, לפני דֵוַקִי, שנראתה אף היא כאחת האלות. ניתן להשוות את הופעתו בעת ההיא לירח המלא העולה מפאתי מזרח. מאחר והאל הופיע ביום השמיני להתמעטות הירח, יכולים לשאול המתנגדים כיצד היה הירח במלואו. התשובה היא שקרישנה הופיע בשושלת הירח; ומאחר שהופיע בשושלת שמקורה בירח עצמו, נמלא עתה הירח חדווה רבה ובחסדו של האל הוא נראה כמו מלא על אף שביום רגיל היה אמור להתמעט.

ישנו חיבור אסטרונומי, קְהַמָאניקְיַה, המתאר את מערך הכוכבים בעת הופעתו של קרישנה. חיבור זה מאשש שמי שנולד ברגע מבורך שכזה הוא הברהמן העליון, האמת המוחלטת.

וַסוּדֵוַה ראה כי הילד המופלא שנולד הוא בעל ארבע ידיים

וַסוּדֵוַה ראה כי הילד המופלא שנולד הוא בעל ארבע ידיים

וַסוּדֵוַה ראה כי הילד המופלא שנולד הוא בעל ארבע ידיים ואוחז בקונכיה, אַלָה, גלגל ופרח לוטוס. חזהו מקושט בסימן השְרִיוַתְסַה, על צוארו משתלשל ענק עם אבן הקוּסְתוּבְּהַה, בגדיו ממשי צהוב, מראהו קורן כענן שחור וזוהר, הוא חובש קסדה משובצת באבן וַיְדֻוּרְיַה, לגופו צמידים, עגילים ותכשיטים לרוב, ושיפעת שיער מעטרת את ראשו. המראה המופלא הדהים אותו מאד. כיצד תינוק שרק נולד כבר מקושט כל כך? מכאן הבין שזהו קרישנה שנולד עתה, והוא נרעש כולו. בצניעותו גם תמה כיצד אלוה השורה בכול, קרישנה, או וישנו, הופיע כילד בביתו, בדמותו המקורית; הוא עצמו הרי בסך הכול ישות חיים רגילה שמותנית לטבע החומרי ונתונה אפילו בכלאו של קַמְּסַה. שום ילד ארצי לא נולד עם ארבע ידיים, מקושט בעדיים ובמלבושים נאים וניחן במלוא הסימנים של אלוהים. שוב ושוב הוא שלח את מבטו בילד ושקל כיצד לחגוג את הרגע המבורך: ״בדרך כלל, כאשר בן זכר נולד״, הוא חשב, ״אנשים חוגגים בעליצות את המאורע, והנה אף שאני נתון במאסר, נולד לי בביתי האל. חגיגותי היו צריכות להיות גדולות פי מליוני מונים!״

לבו של וַסוּדֵוַה, שידוע גם כאָנַקְדוּנְדוּבְּהי, גאה משמחה למראה הבן הנולד, ומיד ביקש לתרום אלפי פרות לבְּרָאהְמַנּים. בתרבות הוֵדית, נוהגים המלכים להעניק תרומות רבות כל אימת שנחוג אירוע מבורך בארמונם. הבְּרָאהְמַנּים והקדושים מקבלים אז פרות מעוטרות בקישוטי זהב. וַסוּדֵוַה חפץ לחגוג את הופעתו של קרישנה באופן דומה, אך זה נבצר ממנו, כי היה אסור באזיקים בכלאו של קַמְּסַה. משום כך פשוט חילק אלפי פרות לבְּרָאהְמַנּים במֵחְשָבו.

מודע שהילד הוא אישיות אלוה העילאי עצמו, וַסוּדֵוַה השתחווה בכפיים צמודות ונשא לו תפילות. שרוי כולו בנשגב, פחדו מפני קַמְּסַה נמוג אז כליל. הבן הנולד הפיץ זוהרו סביב ומילא את החדר באורה.

וַסוּדֵוַה אמר: ״אלי היקר, אני מבין את זהותך. אתה אלוה עליון, נשמת-העל שבכל ישויות החיים והאמת המוחלטת. הופעת עתה בדמותך הנצחית ונגלית לפנינו במישרין. אני מבין גם שהופעת כדי לגאול אותי מן הפחד מפני קַמְּסַה. אינך שייך לעולם החומרי; אתה הרי הוא מי שמחולל אותו, פשוט עם העפת מבט לעבר הטבע החומרי.״

אפשר לטעון כי לא יתכן שאותו אישיות אלוה, שברא בהעפת מבט את עולם התופעות כולו, יכנס לרחמה של דֵוַקִי, אשתו של וַסוּדֵוַה. וַסוּדֵוַה מפריך את הטיעון הזה: ״אלי היקר, לא מפליא בכלל שנכנסת לרחמה של דֵוַקִי, כי כך הרי התרחשה גם הבריאה. היית שרוע כמַהָא-וישנו בים הסיבה, ואז, עם תהליך נשימתך, הופיעו יקומים לאינספור. אז נכנסת לכל אחד מאלה כגַרְבְּהודַקַשָׂאיִי וישנו, ושוב התרחבת לקְשִׁירודַקַשָׂאיִי וישנו ונכנסת ללבה של כל ישות חיה, ואפילו לכל אטום. גם את כניסתך לרחם של דֵוַקִי אפשר להבין בדרך זו; לכאורה נראה שנכנסת אליו, אולם בו-זמנית אתה שורה בכול. ישנן דוגמאות חומריות שממחישות מעט כיצד אתה שרוי בחוץ ובפנים בו-זמנית. כלל האנרגיה החומרית למשל, נשארת בשלמותה גם לאחר שנחלקת לשישה עשר יסודות. הגוף החומרי מורכב מחמישה יסודות גשמיים—אדמה, מים, אש, אויר ואתר. ולמרות שנראה כי אלה נוצרים עם כל גוף חומרי חדש, הם למעשה קיימים מחוץ לגוף תמיד. בדומה לכך, למרות שנולדת מרחמה של דֵוַקִי, אתה מצוי גם בחוץ. אתה תמיד מצוי במשכנך, ואף-על-פי-כן מתרחב למליוני דמויות.״

״דרושה תבונה רבה כדי להבין את הופעתך, שהרי גם האנרגיה החומרית נובעת ממך. אתה מקורה, ממש כשם שהשמש היא מקור אורהּ. כך כשם שאור השמש אינו יכול לכסות את כדור השמש, לא יכולה האנרגיה החומרית, שנובעת ממך, לכסות אותך; אף שאתה נראה כמו מצוי בתוך שלוש מידות הטבע, למעשה, אלה לא יכולות לכסות אותך. כך מבינים זאת הוגי דעות רבי חוכמה ושכל. במילים אחרות, למרות שאתה מופיע בעולם החומרי, הוא אינו מכסה אותך לעולם.״

הספרות הוֵדית מלמדת שהברהמן העליון מפיץ את זוהרו, ומשום כך הכול הופך מואר. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא מוסבר שהבְּרַהְמַגְ'יותי, או זוהר הברהמן, נובע מגופו של אלוהים ומזוהר זה מתחוללת הבריאה כולה. גם בבהגווד-גיטה נאמר שזוהר הברהמן נסמך על אישיות אלוה ואכן הוא המקור לכול. רק מי שתבונתם מעטה סוברים שהאל מקבל תכונות חומריות בשעה שהוא מופיע בעולם החומרי. מסקנה כזו היא בלתי בוגרת ומצביעה על הבנה לקויה.

אלוהים מצוי, בעקיפין ובמישרין, בכול; הוא מחוץ לבריאה החומרית, כגַרְבְּהודַקַשָׂאיִי וישנו ובו זמנית מצוי גם בתוכה, בכל אטום. הקיום כולו תלוי בנוכחותו; דבר לא נפרד מקיומו. הוודות מורות לחפש אחר אותה נשמה עליונה או הסיבה לכול, שהרי דבר לא קיים בנפרד ממנה או בלתי תלוי בה. מכאן שגם ההתגלות החומרית אינה אלא אונו של האל בשינוי צורה. החומר הדומם וכוח החיות – הנשמה, שניהם נובעים ממנו. רק סכלים סוברים שבשעה שהוא מופיע, הריהו מופיע תחת התנית החומר. כי גם אם לכאורה היה גופו עשוי מחומר, הוא לא היה כפוף להתניה חומרית. קרישנה הופיע והזים את כל המסקנות המוטעות הללו לגבי הופעתו והעלמותו.

״אלי, הופעתך, קיומך והעלמותך אינם מושפעים ממידות החומר. מאחר שאתה שולט בכול וסומך את הברהמן העילאי, הרי שאתה מעבר לכל הבלתי נתפס והסותר. כפי שאמרת, הטבע החומרי פועל תחת השגחתך, ממש כמו פקידי ממשלה שמצייתים להוראות השר. פעולות שכפופות לך אינן יכולות להשפיע עליך. הברהמן העילאי והתופעות כולן מצויים בך, ופעולות העולם החומרי כולן נשלטות בידך.״

״אתה נקרא שׂוּקְלַם, כי שׂוּקְלַם, או 'לובן', מסמל את האמת המוחלטת, שאינה מושפעת מהמידות החומריות. ברהמה נקרא רַקְתַה, או אדום, כיוון שמייצג את מידת הלהיטות לצורך בריאה. והחושך הופקד בידי שיווה, שמחריב את היקום. בריאת היקום, קיומו וחורבנו מתבצעים בידי אוניך, אולם אתה בעצמך אינך מושפע מאלה. הוודות מאששות, הַריר הי נירגוּנַּהּ סָאקְשָׁאת: אישיות אלוה העילאי פטור מכל איכות חומרית. נאמר גם שקיומו נקי ממידות הלהיטות והבערות.״

״אלי, אתה הוא השליט העליון, אישיות אלוה האדיר מכול שמקיים את סדרי הבריאה. והנה, למרות היותך השליט העליון, הופעת ברוב חסד בביתי. הופעת כדי לשים קץ לחסידיהם של שליטי העולם הרשעים, שאינם אלא זדים שעטו עליהם גלימות מלכות. אין ספק שתהרוג את כל אלה, על חסידיהם וחיליהם.״

״אני מבין שבאת להרוג את קַמְּסַה, האיש הגס והנחשל, וגם את חסידיו. אולם מאחר שזה נודע לו, הרי שכבר הרג רבים מאחיך, ועתה הוא רק ממתין לבשורה על הולדתך. ברגע שישמע על כך, הוא יבוא עם שלל כלי נשק להרוג אותך.״

אלי היקר, דמויותיך הנצחיות כולן מתוארות בספרות הוֵדית כמקוריות

אלי היקר, דמויותיך הנצחיות כולן מתוארות בספרות הוֵדית כמקוריות

משסיים וַסוּדֵוַה את תפילותיו, פתחה דֵוַקִי, אמו של קרישנה, ונשאה תפילה, שכן מעשיו המרושעים של אחיה הפילו עליה אימה רבה. היא אמרה, ״אלי היקר, דמויותיך הנצחיות, כגון נָארָאיַנַּה, ראמה, שֵׂשַׁה, וַרָאהַה, נְרּיסימְּהַה, וָאמַנַה, בַּלַדֵוַה ועוד מליוני התגלויות כאלה שמקורן בווישנו, כולן מתוארות בספרות הוֵדית כמקוריות. אתה מקורי משום שדמויותיך והתגלויותיך כולן חיצוניות לבריאה החומרית. דמותך היתה קיימת עוד לפני בריאת עולם התופעות. דמויותיך נצחיות ושורות בכול. הן מאירות מעצמן, בלתי משתנות, ובלתי נגועות במידות החומריות. הן מודעות תמיד ומלאות חדווה; הן שרויות בטובות נשגבת ומבלות תמיד בעלילות שונות. אתה אינך מוגבל לדמות אחת בלבד; הדמויות הנצחיות הללו כולן מסתפקות בעצמן. אני מבינה שאתה הוא וישנו העליון.״

״אחרי מליוני שנים, בסוף חייו של ברהמה, מגיעה שעת חורבנו של העולם. אז נכנסים חמשת היסודות – אדמה, מים, אש, אויר ואתר, אל תוך המַהַת-תַתְתְוַה. המַהַת-תַתְתְוַה נכנסת באותו רגע, בכוח הזמן, לכלל החומר הבלתי נגלה; זה נכנס לתוך הפְּרַדְהָאנַה, מקור האון, והפְּרַדְהָאנַה נכנס לתוכך. מכאן שלאחר חורבנה של כלל ההתגלות הקוסמית, אתה לבדך נשאר עם שמך הנשגב, דמותך, איכותך ואביזריך.״

״אלי, אני משתחווה לפניך בהוקרה כיוון שאתה מכוון את כלל האנרגיה הבלתי נגלית, והמאגר העליון של הטבע החומרי. עולם התופעות כולו נתון להשפעת הזמן, החל מרגע ועד למשך של שנה. הכול פועל בהכוונתך. אתה המכוון העליון ומאגר האונים כולם.״

״משום כך אני מבקשת שתציל אותי מידיו האכזריות של קַמְּסַה, בנו של אוּגְרַסֵנַה. אני מתפללת שתציל אותי מן האימה הזו, כי אתה נכון תמיד לגונן על משרתיך.״ האל מאשש זאת בבהגווד-גיטה ומבטיח לארג'ונה, ״הכרז לעולם כולו שדבקי לא יכחד אף פעם.״

לאחר שאמא דֵוַקִי התפללה להצלה, היא נתנה ביטוי לאהבתה האימהית: ״אני מבינה שהדמות הנשגבת הזו היא אותה דמות שבה הוגים החכמים הדגולים, אלא שפחד מקנן בלבי; ברגע שיוודע לקַמְּסַה על הופעתך, הוא ינסה לפגוע בך. אנא, העלם לזמן מה מעינינו החומריות.״ במילים אחרות, היא ביקשה שיופיע בדמות של ילד רגיל. ״הופעתך בלבד היא שגורמת לי לפחד מפניו של הרשע. מַדְהוּסוּדַנַה, אפשר שכבר ידוע לקַמְּסַה שנולדת. הסתר עתה את דמותך בעלת ארבע הידיים שאוחזות בארבעת סמליו של וישנו—קונכיה, גלגל, אלה ופרח לוטוס. אלי היקר, למרות שבסוף חורבנו של עולם התופעות, אתה מכניס את העולם כולו לבטנך, נכנסת בחסדך נטול הסיבה לתוך רחמי. מדהים שאתה נכון לחקות מעשיו של אדם רגיל רק כדי לשמח את דבקיך.״

קרישנה  השיב לתפילותיה של דֵוַקִי, ״אמי היקרה, בעידנו של סְוָאיַמְבְּהוּוַה מַנוּ, אבי, וַסוּדֵוַה, חי כאחד הפְּרַגָ'אפַּתים. שמו היה אז סוּתַפָּא, ואת היית אשתו פְּרּישְׂני. ברהמה, מתאווה להגדיל את האוכלוסיה, ביקש אותכם להביא צאצאים. תוך שליטה בחושים, ביצעתם אז סיגופים קשים, ובאמצעות תירגול הנשימה על-פי שיטת היוגַה, הצלחתם שניכם לגבור על השפעותיהם של כל חוקי הטבע—עונות הגשמים, פרצי הרוח העזים, וחום השמש הלוהט. תירגלתם גם את כל כללי הדת. בדרך זו היטהר לבבכם וקניתם שליטה על השפעות הטבע. במהלך סיגופיכם אכלתם רק עלי עצים שנשרו לקרקע. ואז, במֵחְשָב יציב ותוך ריסון יצר המין, סגדתם לי מתוך כמיהה לברכה מופלאה. תירגלתם סיגופיכם במשך 12,000 שנים לפי מניינם של האלים-למחצה, ובמשך תקופה זו היה מֵחְשָבך שקוע בי תמיד. בשירותך המסור נשאת אותי בלבך תמיד, ומשום כך התרצתי מאד. הו אם נקייה מחטא, משום כך זך לבבך וטהור תמיד. גם אז הופעתי לפניך בדמות זו, כדי להגשים את שאיפתך, והוריתי לך להביע משאלה. את ביקשת שאוולד כבנך. בשעה שהופעתי לפניך, יכולת לבקש גאולה שלמה משיעבוד חומרי, אלא שבהשפעת אוני ביקשת שאהיה לבנך.״

במילים אחרות, האל בחר את אביו ואמו—כלומר את פְּרּישְׂני וסוּתַפָּא—כדי להופיע בעולם החומרי. כל אימת שאלוהים מופיע כבן אנוש, הוא זקוק גם לאב ואם. פְּרּישְׂני וסוּתַפָּא נבחרו, לשמש כאמו ואביו לעד ומשום כך לא יכלו לבקש ממנו גאולה. גאולה אינה חשובה כמו השירות האוהב לאל. אף שאלוה העילאי יכול היה להעניק להם גאולה מידית, הוא העדיף לשמור אותם בעולם החומרי לצורך הופעותיו השונות. עניין זה יוסבר בפסוקים הבאים. אחרי שקיבלו את ברכתו של האל להפוך לאביו ואמו, נטשו פְּרּישְׂני וסוּתַפָּא את סיגופיהם ושבו לחיות כבעל ואשה, כדי להוליד ילד שהוא אלוהים עצמו.

אז הייתי בצורת גמד ונודעתי משום כך כוָאמַנַדֵוַה

אז הייתי בצורת גמד ונודעתי משום כך כוָאמַנַדֵוַה

במרוצת הזמן התעברה פְּרּישְׂני וילדה בן. אלוהים אמר לדֵוַקִי ווַסוּדֵוַה: ״אז היה שמי פְּרּישְׂניגַרְבְּהַה. בעידן הבא שבתם ונולדתם כאַדיתי וקַשְׂיַפַּה, ואני הייתי ילדכם בשם אוּפֵּנְדְרַה. אז הייתי בצורת גמד ונודעתי משום כך כוָאמַנַדֵוַה. בירכתי אותכם שאוולד לכם שלוש פעמים. בפעם הראשונה הייתי פְּרּישְׂניגַרְבְּהַה, שנולד לפְּרּישְׂני וסוּתַפָּא, בפעם השניה הייתי אוּפֵּנְדְרַה שנולד לאַדיתי וקַשְׂיַפַּה, ועתה, בפעם השלישית, נולדתי לכם, וַסוּדֵוַה ודֵוַקִי, כקרישנה. הופעתי בדמות וישנו כדי לשכנע אותכם שהינני אותו אישיות אלוה ששב ונולד. יכולתי אמנם, להופיע כילד רגיל, אלא שאז לא היית מאמינה שאישיות אלוה הופיע מרחמך. אב ואם יקרים, פעמים רבות כבר גידלתם אותי באהבה רבה, ומשום כך אני מרוצה וגם אסיר תודה מאד. מאחר שבצעתם את משימתכם בשלמות, הריני מבטיח כי בפעם הזו תשובו חזרה לאלוהות. ידועה לי גם דאגתכם הרבה לגורלי ופחדכם מפני קַמְּסַה. לכן הריני מצווה שתעבירו אותי מיד לגוקוּלַה ותחליפו אותי בבת שנולדה זה עתה ליַשׂודָא.״

ואז, בנוכחות אביו ואמו, הפך קרישנה  לילד רגיל ונדם. כפקודתו של האל, חפץ עתה וַסוּדֵוַה לקחת את בנו מחדר הלידה. ממש באותה עת נולדה בת לנַנְדַה ויַשׂודָא. היתה זו יוגַמָאיָא, או אונו הפנימי של אלוהים. בהשפעתה נפלו כל תושבי ארמונו של קַמְּסַה, ובמיוחד שומרי השער, לשינה עמוקה, ודלתות הארמון נפתחו מעצמן, אף שהיו נעולות בבריחים ובשרשראות ברזל. הלילה היה אפל, אולם ברגע שוַסוּדֵוַה יצא עם קרישנה בזרועותיו, הוא ראה הכול כמו באור יום.

שֵׂשַׁה בדמות נחש סוכך על וַסוּדֵוַה עם ראשיו הרבים

שֵׂשַׁה בדמות נחש סוכך על וַסוּדֵוַה עם ראשיו הרבים

בצ'איטניה-צַ'ריתָאמְרּיתַה קרישנה משול לאור השמש, שמסלק בנוכחותו את האנרגיה המשלה שמשולה לחושך. בשעה שוַסוּדֵוַה נשא את קרישנה, חשכת הליל נעלמה כליל ושערי הכלא נפתחו כמו מאליהם. בו בעת, רעמים הרעימו בשמים וגשם זלעפות ניתך. בשעה שוַסוּדֵוַה פסע עם קרישנה בגשם הסוחף, שֵׂשַׁה בדמות נחש סוכך על ראשו עם ראשיו הרבים. כאשר הגיע וַסוּדֵוַה לגדות נהר היַמוּנָא, מימיו געשו ושצפו בעוז. אולם למרות מראהו הסוער, פתח הנהר פתח לוַסוּדֵוַה לחצות אותו, ממש כשם שהאוקיינוס ההודי פתח נתיב לראמה לבנות מעליו גשר. בעברו השני של הנהר הלך וַסוּדֵוַה לביתו של נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה שבגוקוּלַה. כל רועי הבקר נמו אז את שנתם ווַסוּדֵוַה ניצל את ההזדמנות ונכנס חרש לביתה של יַשׂודָא. ללא קושי הוא החליף שם את הילד בילדה, ושב לכלאו של קַמְּסַה. בשקט הוא הניח את הילדה בחיקה של דֵוַקִי, וסגר על עצמו את האזיקים, כדי שקַמְּסַה לא יחשוד במה שהתרחש.

אמא יַשׂודָא הבינה כמובן, שנולד לה ילד, אולם לאחר מכן נרדמה, בגלל התשישות ממאמץ הלידה, וכאשר התעוררה לא זכרה האם היה זה בן או בת.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר