סיפורי קרישנה: פרק 20 – תיאור הסתיו

הריגת פְּרַלַמְבָּאסוּרַה ובליעת אש היער הפכו נושאים שגורים בוורינדאוון. הרועים סיפרו מעשים מופלאים אלה לנשותיהם ולכל השאר, וכולם הוכו בתדהמה. הם הסיקו שקרישנה ובַּלַראמה הם אלים-למחצה שבאו בחסדם לוורינדאוון והפכו לילדיהם. והנה, עונת הגשמים כבר עמדה על הסף. בהודו, אחרי להט הקיץ, עונת הגשמים רצויה מאד. העננים שמתקבצים בשמים ומכסים את השמש והירח מסבים שמחה לכול, כי הם מסמנים שגשם עומד לרדת בכל רגע. אחרי הקיץ, בוא הגשם ממש מחייה נפשות, והרעמים והברקים המקריים עוד מוסיפים על השמחה.

ברכות, אגמים ונחלים, שברך כלל עומדים חרבים, נמלאים בעונת הגשמים במים

ברכות, אגמים ונחלים, שברך כלל עומדים חרבים, נמלאים בעונת הגשמים במים

אותותיה של עונת הגשמים דומים במשהו למאפייני ישויות החיים המכוסות בשלוש מידות הטבע. השמים האינסופיים משולים לברהמן העליון, וישויות החיים הזעירות משולות לשמים המכוסים בעננים, או לברהמן שמכוסה בשלוש מידות הטבע. כל אחד במקור הוא חלקיק של ברהמן. העננים אינם מסוגלים לכסות ממש את הברהמן העליון, או את השמים האינסופיים; רק חלק הם יכולים לכסות. בבהגווד-גיטה מוסבר שישויות החיים הן חלקיק של האל העליון. אלא שהן חלקיק מזערי עד מאד ומשום כך מתכסות לעיתים במידות הטבע החומרי, ואז שרויות בעולם החומרי. הבְּרַהְמַגְ'יותי – הזוהר הרוחני – משול לקרני השמש; וכמו שאלה מורכבות מחלקיקים זוהרים זעירים, מלא הבְּרַהְמַגְ'יותי בחלקיקים זעירים של אלוהים. מבין אינספור החלקיקים המזעריים הללו שנובעים מהאל, יש שמתכסים או מושפעים מן הטבע החומרי, ויש שנשארים בני חורין.

העננים הם מצבורי מים שאיידה השמש מן האדמה. שמונה חודשים רצופים מאדה השמש מים מפני כדור הארץ. מים אלה מצטברים לעננים, ושבים אחר כך ויורדים כגשם, כנדרש. הדבר משול לממשלה שגובה מיסים שונים מן האזרחים, על-פי יכולתם ומקור הכנסתם, כגון חקלאות, מסחר ותעשיה. הממשלה גובה גם מיסים בצורת מס הכנסה ומס ערך מוסף. זה דומה לשמש שמאדה מים מן האדמה. השמש הופכת את המים לעננים, וכאשר דרושים המים לאדמה, שבה השמש וממטירה את המים ברחבי תבל. גם מיסים שנגבו מן הציבור צריכים לשוב אל הציבור בצורה של פעולות חינוך, חברה, נקיון וכו'. זהו הסימן לממשלה טובה. מיסים נועדו לטובת הציבור והמדינה ולא כדי לבזבז אותם בצורה חסרת תועלת.

בעונת הגשמים, רוחות חזקות מנשבות בארץ ונושאות את ענני הגשם ממקום למקום. אחרי הקיץ, כאשר מים נחוצים עד מאד, דומים העננים לאיש עשיר שמחלק את הונו בשעת צרה עד שמכלה את אוצרותיו –  גם הם ממטירים את מימיהם בעולם, עד שמכלים את עצמם.

כאשר מַהָארָאגַ'ה דַשַׂרתְהַה, אביו של רָאמַצַ'נְדְרַה, נלחם באויביו, נאמר עליו שהתקיף אותם כמו איכר שעוקר משורשיהם שיחים וצמחים מיותרים. וכאשר חילק צדקה, נאמר שפיזר את ממונו כמו ענן גשם. העננים שממטירים מימיהם בשפע משולים לאיש נדיב לב שמחלק את ממונו. העננים מפזרים את גשמיהם ברוחב לב, אפילו על אבנים והרים ועל ימים, שאינם זקוקים למים. זה דומה לאיש נדבן שמחלק את אוצרותיו לכול, ללא הבחנה בין זקוק ללא זקוק.

לפני בוא הגשם, כמו מידלדלת האדמה מאוניה והופכת כחושה וחרבה. אולם אחרי הגשם היא מוריקה כולה ונמלאת בריאות וחוסן. זה משול לאדם שעומד בסיגופים לצורך הגשמת תשוקותיו החומריות. שגשוג האדמה אחרי הגשם משול להגשמת המאוויים החומריים. לפעמים מפלגות או אנשים שמתנגדים לשלטון במדינתם, נוקטים בסיגופים חמורים כדי להפיל את הממשלה, וכאשר אלה עולים לבסוף לשלטון, הם משגשגים – בזכות המשכורות השמנות שגורפים לעצמם. גם זה משול לשגשוגה של האדמה לאחר עונת הגשמים. למעשה, סיגופים נועדו רק לצורך השגת אושר רוחני. השרימד בהאגותם מורה לבצע תַפַּסַה, או סיגופים, לצורך הבנת אלוהים. הסיגופים שבשירות המסור משיבים את האדם לחיים רוחניים. וכשהוא שב לחיים רוחניים, הוא חווה בחדווה רוחנית אינסופית. על-פי הבהגווד-גיטה לעומת זאת, סיגופים למען רווח חומרי – תוצאתם זמנית, ומכאן שרק פחותי התבונה מתאווים להם.

בערבים בעונת הגשמים, גחליליות רבות נראות על צמרות העצים, מהבהבות כמו פנסים, בעוד שהמאורות בשמים – הכוכבים והירח – מוסתרים. זה דומה לַכופרים או לנוכלים שעולים לגדולה בתקופת קַלי, ולעומתם, מקיימי העקרונות הוֵדיים שחותרים לגאולה, אינם נודעים כלל. התקופה הנוכחית, קַלי-יוּגַה, דומה לתקופת העננים של ישויות החיים. ידע אמיתי מכוסה עתה בתרבות חומרנית מתקדמת. ספקולנטים זולים, כופרים, וממציאי עקרונות דתיים כוזבים – בולטים מאד כיום, כמו גחליליות, בעוד אלה שמקיימים את העקרונות הוֵדיים או את עקרונות כתבי הקודש – הם מוסתרים על-ידי ענני התקופה. אלא שהאנשים צריכים ללמוד ולהעריך את מאורות השמים האמיתיים – השמש, הירח והכוכבים – במקום להימשך אחר אור הגחליליות. כי מה בכוחו של אור כזה להועיל בחשכת הליל? אבל גם בעונת הגשמים מתבהרים לעיתים השמים והשמש, הירח והכוכבים נגלים. מכאן שאפילו בקַלי-יוּגַה יש יתרונות כלשהם – זו התנועה הוֵדית של שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ להפצת זימרת המנטרה הרא קרישנה. ומי שמחפשים ברצינות אחר חיים אמיתיים צריכים לנצל את קיומה של התנועה הזו, במקום לשאת את עיניהם לעבר מתפלספים זולים וכופרים.

כאשר רועמים הרעמים אחרי הגשם הראשון, מתחילות הצפרדעים לקרקר. זה דומה לתלמידים שמתחילים לפתע פתאום ללמוד את שיעוריהם. תלמידים אמורים להשכים קום; אלא שבדרך כלל אינם מתעוררים מעצמם, רק עם צילצול פעמון המקדש או בית הספר. על-פי הוראתו של המורה הרוחני, הם ממהרים אז לקום, ולאחר סיום חובות הבוקר, מתיישבים ללמוד את הוודות או לזמר מַנְתְרות וֵדיות. הכול ישנים בחשכת קַלי-יוּגַה, אולם עם הופעתו של אָאצָ'ארְיַה גדול – לקריאתו, נעורים כולם ללמוד את הוודות ולרכוש ידע אמיתי.

ברכות, אגמים ונחלים, שבד"כ עומדים חרבים, נמלאים בעונת הגשמים במים. זה דומה לחומרנים היבשים שכמו לרגע נראה שהם משגשגים עם עמדה מכובדת, בית, ילדים, או חשבון בנק קטן, אולם אחר כך שבים ומתייבשים, כמו הברכות והנחלים. המשורר וידְיָאפַּתי אמר שניתן אמנם למצוא עונג כלשהו בקרב ידידים, משפחה, ילדים, אשה וכו', אלא שאושר כזה דומה לטיפת מים במדבר. הכול כמהים לאושר – כמו צמאון למים במדבר. וטיפה של מים במדבר היא אמנם מים, אולם מה בכוחה להועיל? בחיינו החומריים אנחנו מחפשים ים של אושר, אלא שהאושר המושג מחברה, ידידים ומאהבה ארצית הוא בסך הכול כמו טיפה של מים, ואינו מרווה את צמאוננו לעולם, כמו הנחלים, האגמים והברכות שנשארים חרבים בעונת היובש.

בגלל הגשם, מוריקה הצמחיה ומוריקים העשבים והעצים. העשב מתכסה אז בסוג של חרקים אדומים. וכאשר הירוק והאדום משתלבים יחדיו עם הפטריות דמויות המטריה, משתנה הנוף כולו, ממש כמו אדם שהתעשר לפתע פתאום. החקלאי עולז למראה שדותיו עמוסי התבואה, בעוד שבעלי ההון – שאינם מודעים בכלל לפועלו של כוח על-טבעי – מודאגים וחוששים לירידת המחירים בשוק. ישנם אפילו בעלי הון בממשלות שונות שאוסרים על החקלאי להרבות ביבולים, מתעלמים מן העובדה שאישיות אלוה הוא שמספק למעשה את התבואה. הוודות מורות, אֵקו בַּהֻוּנָאםּ יו וידַדְהָאתי קָאמָאן, אלוה העילאי מקיים את הבריאה החומרית; מכאן שהוא מספק את צורכי כל ישויות החיים, וכאשר מתרבה האוכלוסיה, הוא דואג להאכיל את כולם. אלא שמשוללי האמונה והנוכלים אינם שמחים לשיפעת היבולים, במיוחד אם זה פוגע בעסקיהם.

בעונת הגשמים כל ישויות החיים – שבאדמה, בשמים ובמים – מתרעננות, כמו אדם העוסק בשירות מסור לאל. התנסינו בזה בעצמנו עם התלמידים שלנו בתנועה הבינלאומית למען תודעת קרישנה. אף שמטבעם הם יפי מראה – ללא מידע אודות תודעת קרישנה הם נראו מלוכלכים ומוזנחים. מכל מקום, מאז שהפכו לתלמידינו, בריאותם השתפרה, ובגלל קיום הכללים, גבר בוהק גופם. עתה, לבושים בכתום, עם תילַקַה על מצחם וחרוזים בידיהם ועל צווארם, הם נראים ממש כאילו באו מוַיְקוּנְּטְהַה.

בעונת הגשמים גואים הנהרות על גדותיהם וזורמים בשצף אל הים, וכמו מסעירים אותו. זה דומה למי שמתרגל את תהליך היוגַה המיסטית, אך בגלל שאינו מתקדם בחיים רוחניים, הריהו נסער בקלות מדחפים מיניים. ההרים הגבוהים לעומת זאת, אינם זזים כהוא זה, למרות מטחי הגשם העזים; זה משול לאדם מתקדם בתודעת קרישנה – גם בשעה שנקלע לקשיים הוא אינו מאבד את עשתונותיו. מי שמתקדם מבחינה רוחנית רואה גם מצבי חיים שליליים כחסדו של האל, ובגלל ראייה שכזו, הוא זכאי להיכנס לממלכה הרוחנית.

יש כבישים שהם בשימוש מועט בעונת הגשמים. אלה מתכסים  בעשבים ארוכים. זה דומה לבְּרָאהְמַנַּה שחדל ללמוד ולתרגל את תהליכי הטהרה הוֵדיים – גם הוא מתכסה בעשביה הארוכים של מָאיָא. ואז הוא שוכח את טבעו האמיתי – את מעמדו הנצחי כמשרת אלוהים. מכוסה בעשבים השוטים, גידוליה של מָאיָא, הוא מזדהה עם תוצריה של מָאיָא, שוכח את חייו הרוחניים ונכנע לאשליה.

בעונת הגשמים נראים הברקים מבזיקים בקבוצת עננים, ומיד מבזיקים באחרת. זה משול לאשה תאוותנית שאינה נותנת את לבה לגבר אחד. הענן מושווה לאדם רב כישורים. כשם שהוא מקיים אנשים רבים, כגון בני משפחה ופועלים, מקיים הענן במימיו יצורי חיים רבים. למרבה הצער, חייו של אדם כזה נטרדים כליל אם אשתו עוזבת אותו; וכאשר הבעל מוטרד, המשפחה כולה נהרסת. הילדים מתפזרים, או שהעסק נסגר, והחיים נפגעים לחלוטין. אשה שמבקשת להתקדם בתודעת קרישנה צריכה לכן, לחיות בשלום עם בעלה, ואל להם לבני הזוג להיפרד לעולם. לצורך הצלחה בחיים רוחניים, עליהם לרסן את חייהם המיניים ולמקד את מֵחְשָבם בתודעת קרישנה. בעולם החומרי, גבר זקוק לאשה ואשה זקוקה לגבר, אולם יחדיו, עליהם לחיות בשלווה בתודעת קרישנה, ולא להיות קלי דעת כמו ברק שעובר מענן לענן.

לעיתים מתלווה לקול הרעמים גם קשת בשמים. היא עומדת כמו קשת ללא מיתר. בד"כ קשורים שני קצות הקשת במיתר שיוצר את צורתה המקושתת; אולם הקשת שבשמים אינה קשורה במיתר, ואף-על-פי-כן ניצבת לה יפיפיה. כמותה גם אישיות אלוה, כאשר הוא יורד לעולם החומרי. אף שהוא נראה אז כמו אדם רגיל, הוא אינו תלוי בשום תנאים חומריים. בבהגווד-גיטה אומר האל שהוא מופיע באמצעות אונו הפנימי, הפטור מכל שיעבוד לאון החיצוני. במקום שבו יצור רגיל הינו משועבד – האל הוא בן חורין.

הירח בעונת הגשם מוסתר על-ידי העננים, ורק נראה לסירוגין. למרות שעומד במקומו, הוא נראה כמו שט עם תנועת העננים. כך גם מי שמזדהה עם תנועת העולם החומרי; זוהרו הרוחני, האמיתי, מתכסה באשליה, ובגלל התנועה שכאילו יוצרת פעילותו החומרית, הוא סבור שהוא נע במצבי חיים שונים. זה נובע מתפיסה עצמית כוזבת, שמהווה קו גבול בין הקיום החומרי לרוחני, ממש כפי שהענן הזז, מהווה קו גבול בין אור הירח לחשכה.

בראשית עונת הגשמים, עם הופעת העננים הראשונים, מתחילים הטווסים לכרכר בשמחה. אפשר להשוות זאת למי שסובלים בחיים החומריים. כאשר אלה פוגשים באדם העוסק בשירות אוהב לאלוהים, הם נמלאים שמחה, כמו הטווסים המרקדים. חווינו את זה בעצמנו, שכן רבים מתלמידנו היו כבויים ומדוכדכים לפני שפנו לתודעת קרישנה, אולם לאחר שבאו במגע עם דבקים, הם החלו רוקדים כמו טווסים עליזים.

צמחים ניזונים מן המים שמצויים באדמה. דומה להם אדם שהתייבש מביצוע סיגופים. עם תום סיגופיו, אחרי שזכה בתוצאותיהם, הוא מתחיל להתענג על חייו ולהשביע את חושיו בקרב משפחה, חברה, אהבה, בית ושאר חפצים.

לפעמים נראים עגורים וברוזים מתרוצצים ללא הרף על גדותיהם של אגמים ונהרות, אף שאלה מלאי רפש וקוצים. דומים להם אנשי משפחה משוללי תודעת קרישנה שבוחרים להשתקע בחיים חומריים, למרות אי-נוחות עצומה. חיי משפחה, או כל חיים, אינם יכולים להיות מאושרים לחלוטין ללא תודעת קרישנה. שרילה נַרותְתַמַה דָאסַה טְהָאקוּרַה מתפלל לחברתו של אדם – בין אם זה איש משפחה או פרוש – שעוסק בשירות נשגב לאל וקורא תמיד בשמו הקדוש של שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ. עבור אדם חומרני המגעים הארציים מאיימים עד מאד, בעוד שמי שמודע לקרישנה מוצא שמחה בכול.

מטחי הגשם הכבדים ממוטטים לעיתים את הגדרות שמסביב לשדות. זה דומה לתעמולה האתאיסטית הכוזבת בתקופת קַלי שמנפצת את גדרות הכללים הוֵדיים. האנשים מידרדרים בהדרגה ונוטשים כל אמונה באל. בעונת הגשמים נסערים העננים ברוח וממטירים את גשמיהם, שמתקבלים כמו נקטר. כאשר הבְּרָאהְמַנּים, חסידי הוודות, מעודדים אנשים עשירים, כגון מלכים וסוחרים, לתת תרומות בטקסי קרבן גדולים, גם חלוקת ממון כזו דומה לנקטר. ארבעת מעמדות החברה האנושית – כלומר, בְּרָאהְמַנּים, קְשַׁתְרייות, וַיְשְׂיות ושׂוּדְרות – אמורים לחיות בשלום ובשיתוף פעולה. הדבר אפשרי בהדרכת בְּרָאהְמַנּים וֵדיים מיומנים שמבצעים הקרבות ומחלקים ממון באופן שווה לכול.

יער ורינדאוון שלאחר הגשמים שפע בתמרים בשלים, בפרי המנגו, בתותי בר ובפירות נוספים. קרישנה, אישיות אלוה, עם חבריו הילדים ובַּלַראמה נכנסו ליער, ליהנות מאווירתה של עונה חדשה. הפרות שהואבסו בעשב רענן, שמנו ועטיניהן נגדשו בחלב. כאשר קרישנה קרא בשמותיהן, הן מיהרו אליו באהבה, ובשמחתן, חלב ניגר מעטיניהן. קרישנה עבר בחדווה ביער ורינדאוון שלצידי גבעת גווֵרְדְהַנַה. לגדות היַמוּנָא היו העצים כולם מעוטרים בחלות נוטפות דבש. המפלים הרבים שעל גבעת גווֵרְדְהַנַה זרמו בקול ענוג. קרישנה האזין לפיכפוכם החרישי בשעה שהציץ לתוך המערות שבגבעה. בשלהי עונת הגשמים,  שהפכה בהדרגה לסתיו, כאשר ירד גשם, היו קרישנה וחבריו מוצאים מחסה מתחת לעץ או במערה בגבעת גווֵרְדְהַנַה ואוכלים בהנאה את הפירות הבשלים ומשוחחים בעונג. מאחר שקרישנה ובַּלַראמה בילו את כל יומם ביער, היתה אמא ישׂודָא שולחת להם קצת אורז מעורב ביוגורט, פירות וממתקים. קרישנה היה מתיישב אז על משטח אבן לגדות היַמוּנָא, וכשהוא והילדים אכלו, הם צפו גם בפרות, בעגלים ובשוורים. הפרות כמו התעייפו מנשיאת עטיניהן התפוחים. עתה, צפה בהן קרישנה בשמחה, כשהן שרועות על הקרקע ומלחחות עשב בהנאה. הוא נמלא גאווה על יופיו של היער, שאינו אלא גילוי של אונו שלו.

הוא נהג לפאר את פעילותו המופלאה של הטבע בעונת הגשמים. בבהגווד-גיטה נאמר שהטבע, או האנרגיה החומרית, אינו פועל באופן עצמאי, אלא תחת השגחתו של קרישנה. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא מוסבר שהטבע החומרי, שידוע כדוּרְגָא, פועל כמו צל של קרישנה ונכנע לגמרי להוראותיו. מכאן שגם יפי הטבע בעונת הגשמים אינו אלא יציר הנחייתו של קרישנה. עם בוא הסתיו, במהרה הפכו מקווי המים צחים וצלולים ומשב רוח רענן נשב מכל עבר. השמים התבהרו מענן ושבו לצבעם הכחול, הטבעי. פרחי הלוטוס במים הזכים ביער דמו למי שמעד מתירגול היוגַה אולם שב עתה לחיים רוחניים והפך שוב ליפה.

עם בוא עונת הסתיו עוטה הכול יופי טבעי. גם אדם חומרני שמתחיל לתרגל תודעת קרישנה וחיים רוחניים מתבהר כמו השמים והמים בסתיו. עם בוא הסתיו נעלמים העננים השחורים בשמים, גם המים העכורים מתנקים והרפש שעל האדמה. כמותם מתנקה מיד מכל זוהמה חיצונית ופנימית, מי שפונה לתודעת קרישנה. קרישנה ידוע לכן כהַרי. הַרי פירושו ״מי שמסלק״, וקרישנה מסלק כל הרגל מגונה ממי שמתרגל תודעת קרישנה. ענני הסתיו הם לבנים כיוון שאינם נושאי גשם. דומה להם אדם פרוש שהשתחרר מכל אחריות משפחתית (כלומר, החזקת בית, אשה וילדים) ופנה באופן  מלא לתודעת קרישנה; הוא פטור מכל דאגה ונראה לבן כמו ענני הסתיו. בסתיו קולחים המפלים מפסגות ההרים ונושאים עמם מים צלולים, ולפעמים נעצרת זרימתם. כמותם, גם אנשים קדושים שמפיצים ידע טהור מחרישים לעיתים. בריכות המים הקטנות שהתמלאו בעונת הגשמים, מתייבשות בהדרגה בסתיו, אולם יצורי המים הקטנים שחיים בהן אינם מבינים שמספרם פוחת מדי יום. זה דומה לאנשים ששקועים בחומרנות; טרודים בשימור קניניהם – פרות, נכסים, ילדים, אשה, חברה וידידים – אלה אינם מבחינים כיצד מתקצרים חייהם מדי יום ביומו. יצורי המים הזעירים נטרדים עד מאד בגלל התמעטות המים במקווי המים ושמש הסתיו היוקדת ממעל; הם דומים לאנשים חסרי רסן שאינם מאושרים לעולם כיוון שאינם מסוגלים ליהנות כרצונם או לקיים את בני משפחתם. האדמה הבוצית מתייבשת בהדרגה והצמחיה הרעננה קומלת. זה דומה להתייבשות ההדרגתית של התשוקה להנאות משפחה אצל מי שמתרגל תודעת קרישנה.

עם בוא עונת הסתיו הופכים מי הים שקטים ורגועים, כמו אדם מתקדם בהגשמה עצמית שאינו נטרד עוד משלוש מידות הטבע. בסתיו תוחמים האיכרים את שדותיהם בקירות חזקים כדי לשמר את המים שנקוו בהם, כי אין כמעט תקווה לגשם נוסף. כמותם לומד המתקדם בהגשמה רוחנית לחסוך באונו על-ידי ריסון חושיו. אחרי גיל חמישים אמור כל אחד לפרוש מחיי משפחה ולכוון את אונו הגופני להתקדמות בתודעת קרישנה. כי ללא שליטה בחושים והעסקתם בשירות נשגב למוּקוּנְדַה, גאולה הינה בלתי אפשרית.

שמש הבוקר בסתיו הינה יוקדת מאד, אולם בלילה מפיץ הירח את אורו הבהיר ומביא הקלה מיגיעת היום. מי שמוצא מקלט במוּקוּנְדַה, או קרישנה, נפטר מן העיפות שבהזדהות הכוזבת עם הגוף. קרישנה הוא גם מקור נחמה לנערות ורינדאוון. נערות וְרַגַ'בְּהֻוּמי מתייסרות תמיד בגעגועים אליו, אולם כאשר הן פוגשות בו לאור הירח, בלילות הסתיו, ייסורי געגועיהן נעלמים. כאשר מתבהרים השמים מעננים, מנצנצים הכוכבים לתפארת. זה דומה למי ששרוי בתודעת קרישנה; הוא מתנקה אז מכל זוהמה והופך יפה כמו הכוכבים בשמי הסתיו. הוודות ממליצות אמנם על קארמה, או העלאת מינחות קרבן, אלא שמטרתן הסופית מוסברת בבהגווד-גיטה: לימוד מעמיק של הוודות נועד להביא את האדם לתודעת קרישנה. משום כך אפשר להשוות את לבו הזך של הדבק לשמי הסתיו הבהירים. קרישנה הופיע בעצמו בשמי שושלת היַדוּ, והיה כמו הירח שמוקף בכוכבים – בני שושלת היַדוּ. כאשר שיפעת פרחים מלבלבים בגינות היער, משב הרוח הצונן מפיץ את ניחוחם ומביא הקלה רבה לכל אותם שסבלו בעונות הקיץ והגשם. אלא שמשב זה אין בכוחו לשכך את סבלן של הגופִּיות, שהקדישו את לבן לקרישנה. רוח סתיו קלילה היא מקור שמחה ועונג לרוב האנשים, אלא שללא חיבוקו של קרישנה, הגופִּיות אינן מוצאות בה כל סיפוק.

עם בוא עונת הסתיו מתעברות כל הפרות, האילות, הציפורים והנקבות ככלל. כי בעונה זו מתמלאים הזכרים בתשוקה מינית. זה דומה למי שחותרים לנשגב; בחסדו של האל העליון הם זוכים בברכות שיחלו להן. שרילה רוּפַּה גוסְוָאמִי מורה בספרו אוּפַּדֵשָׂאמְרּיתַה לבצע את השירות המסור מתוך התלהבות, סבלנות ואמונה שלמה. גם להקפיד על קיום הכללים, להישמר נקי מזוהמה חומרית, ולהישאר בחברתם של דבקים. קיום העקרונות הללו מבטיח את הגשמתה של מטרת השירות המסור. מי שיקיים בסבלנות את כללי השירות המסור – יבוא היום שבו ישיג את התוצאה, כמו אותן נשים שמתעברות בסתיו.

בסתיו גדל מספרם של הלוטוסים באגמים, בגלל העדרם של שושני המים; שושני המים וגם הלוטוס זקוקים לאור השמש, אלא שהשמש הסתוית חמה מדי לשושנים. זה משול למדינה שעומדים בראשה מלך או ממשלה חזקה. יסודות שליליים כגון גנבים ושודדים אינם יכולים לשגשג בה, והאזרחים הבטוחים מפני התקפותיהם של גזלנים, משגשגים לשביעות רצונם. ממשלה חזקה משולה לשמש הסתוית החמה; שושני המים משולים לשודדים, ופרחי הלוטוס לאזרחים המסופקים. השדות בסתיו נגדשים בתבואה בשלה, והאנשים חוגגים אז את שמחת הקציר בטקסים ובחגיגות, כמו חג הנַוָאנְנַה – הגשת ביכורי הדגנים לאישיות אלוה העילאי. הביכורים מוצעים כמינחה לדמויות האל שבמקדשים השונים, ואחר כך מוזמן הציבור כולו לטעום את האורז המתוק שבושל מהם. ישנם גם טקסים דתיים ודרכי סגידה נוספים. בבנגל למשל, נחוג החג הגדול מכול, דוּרְגָא פֻּוּגָ'א.

בוורינדאוון היתה עונת הסתיו יפה במיוחד בגלל נוכחותם של אישויות אלוה, קרישנה ובַּלַראמה. קהילת הסוחרים, אנשי הממשל והקדושים היו שוב חופשיים לנוע ממקום למקום, לצורך הגשמת מטרותיהם. כמותם גם החותרים לנשגב – לאחר שהשתחררו ממגבלות הגוף החומרי הם חופשיים להגשים את מטרתם. בעונת הגשמים מנועים הסוחרים מלנוע ממקום למקום – דבר המשבש את עסקיהם. גם אנשי הממשל אינם יכולים לעבור ולגבות מיסיהם, וכמותם גם הקדושים, שבד"כ מחוייבים לנדוד ולהטיף ידע נשגב. מכל מקום, עם בוא הסתיו, כולם יוצאים מהסגרם. ובאשר לחותר לנשגב – בין אם זה גְ'נָאנִי, ובין אם יוגִי או דבק – כל עוד הוא נתון בגוף חומרי, הוא אינו יכול ליהנות באמת מהישגיו הרוחניים. אולם עם נטישת הגוף, או אחרי המוות, הגְ'נָאנִי נטמע בזוהרו הרוחני של האל; היוגִי מתעלה לכוכבים גבוהים; והדבק שב לכוכבו של האל, גולוקַה ורינדאוון, או כוכבי הוַיְקוּנְּטְהַה, ונהנה שם מחיים רוחניים נצחיים.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר