סיפורי קרישנה: פרק 25 – גשמי הרס בורינדאוון

לפקודתו של אינְדְרַה הופיעו כל העננים המסוכנים מעל לוורינדאוון והחלו להמטיר מימיהם בעוז

לפקודתו של אינְדְרַה הופיעו כל העננים המסוכנים מעל לוורינדאוון והחלו להמטיר מימיהם בעוז

כאשר נודע לאינְדְרַה שקרישנה מנע מרועי הפרות של ורינדאוון לבצע את טקס הקרבן, הוא נמלא חימה. הוא שלח את כעסו בתושבי הכפר, ובראשם נַנְדַה מַהָארָאגַ'ה, למרות שידע כי קרישנה בעצמו מגן עליהם. כמנהיגם של העננים השונים, הוא קרא לענן הסָאמְּוַרְתַקַה. ענן זה מוזמן בעת חורבן העולם, אולם עתה אינְדְרַה ציווה על הענן לבוא מעל לוורינדאוון ולהציף את האיזור כולו בשיטפונות אדירים. ברשעות הוא חשב את עצמו לאישיות העליונה והחזקה מכול. כאשר גוברת עוצמתם של הזדים, הם מתכחשים לקיומו של שליט עליון, אישיות אלוה. אינְדְרַה, אף שלא היה דמון, התמלא בגאווה על מעמדו החומרי, וניסה לקרוא תגר על השליט העליון. הוא חשב את עצמו, לפחות באותה עת, לחזק כמו אלוהים. אינְדְרַה אמר, ״ראו את חוצפתם של תושבי ורינדאוון! אלה בסך הכול יושבי יער, אולם בגלל אהבתם העיוורת לקרישנה ידידם, שהוא סתם בן אנוש רגיל, הם מעיזים עתה להתעלם מן האלים-למחצה.״

קרישנה קובע בבהגווד-גיטה שהסוגדים לאלים-למחצה אינם נבונים ביותר. הוא גם מורה לנטוש כל סגידה שכזו ולהתמקד בתודעת קרישנה. קרישנה עורר את זעמו של אינְדְרַה ואחר כך ייסר אותו, כדי ללמד את דבקיו שמי ששקועים בתודעת קרישנה, אינם צריכים לסגוד לשום אל-למחצה, אפילו אם הוא נמלא בכעס. קרישנה מגונן לחלוטין על דבקיו, ועליהם לסמוך על חסדו בלבד.

אינְדְרַה גינה את מעשיהם של אנשי ורינדאוון, ״בגלל התעלמותם מסמכותם של האלים-למחצה, אלה יאלצו לסבול ממצוקות הקיום החומרי. כיוון שחדלו מטקסי הקרבן לאלים, עתה הם לא יצליחו לגבור על המכשולים שבּים היסורים החומרי.״ הוא גם הכריז, ״רועי הבקר הללו התעלמו מסמכותי בגלל עצתו של זאטוט פטפטן. למרות שקרישנה בסך הכול ילד, הם מאמינים לו והעזו להעלות את חמתי.״ הוא ציוה אז על ענן הסָאמְּוַרְתַקַה להרוס את שיפעתה של ורינדאוון. ״אנשי ורינדאוון,״ הוא אמר, ״הפכו יהירים עד מאד בגלל שיפעתם החומרית וביטחונם בנוכחותו של חברם הפעוט. למרות שהוא חושב את עצמו למתקדם מאד בידע, הוא בסך הכול ילדותי ופטפטן ואינו מבין את המצב העולמי בכללותו. אך הם מתייחסים אליו ברצינות גמורה, ולכן עליהם להיענש. עתה ציוויתי על ענן הסָאמְּוַרְתַקַה להציף את המקום ולהכחיד אותם ואת פרותיהם.״

מסתבר מכאן שבכפרים מחוץ לעיר, רווחתם הכלכלית של התושבים תלויה באופן מוחלט בפרות, ופגיעה באלה, פוגעת באמצעי המחיה וגורמת למחסור. ענן הסָאמְּוַרְתַקַה ובני לווייתו חששו מעט למלא אחר הוראתו של אינְדְרַה, אלא שהלה הבטיחם, ״תצאו ראשונים; אני אבוא בעקבותיכם, רכוב על פילי, בלוויית סופות עזות. אני אפעיל את מלוא כוחי נגד אנשי הכפר הללו.״

לפקודתו, הופיעו כל העננים המסוכנים מעל לוורינדאוון והחלו להמטיר מימיהם בעוז. ברקים ברקו, רעמים רעמו, רוחות חזקות נשבו וממטרים עזים ניתכו ללא הפסק. הגשם ירד כמו חיצים שנונים, וממטרי הגשם שניתכו בעוז, כמו עמודים, הציפו בהדרגה את אדמת ורינדאוון כולה, עד שלא ניכר עוד הבדל בין איזורים נמוכים לגבוהים. המצב היה מסוכן עתה עד מאד, במיוחד לבעלי החיים. גם רוחות עזות נשבו ויצורי החיים כולם החלו רועדים מקור. ללא מושיע וגואל, פנו כולם אל גווינְדַה וחיפשו מקלט בכפות רגלי הלוטוס שלו. הפרות, שסבלו במיוחד מן הסופה, כפפו את ראשיהן ועם עגליהן מתחת לגופן, וניגשו אל אישיות אלוה כדי לבקש מחסה בכפות רגליו. תושבי ורינדאוון כולם פנו אליו ואמרו תפילה, ״קרישנה יקר, אתה ניחן בכל האונים, אתה גם מלא חמלה לדבקיך. אנא גונן עלינו מפני זעמו של אינְדְרַה.״

"בואו כולכם וחסו בבטחה מתחת למטרית הגבעה שהרמתי"

"בואו כולכם וחסו בבטחה מתחת למטרית הגבעה שהרמתי"

למשמע תפילתם, גם לנוכח הגשמים העזים, גושי הקרח והרוחות הנוראות, שלא בעונתם, קרישנה הבין שזהו אינְדְרַה, המפגין עתה את זעמו הרב על חילול כבודו וביטול ההקרבה. הוא הסיק, ״אל זה חושב את עצמו לעליון ומפגין עכשיו את כוחו. אני אשיב לו בהתאם למעמדי; אני אלמד אותו שאינו שולט לבדו ביקום, כי אני הוא השליט העליון ששולט בכול. אני אמחץ את יוקרתו הכוזבת שצמחה מכוחו הרב. האלים-למחצה הם דבקי וזוכרים את עליונותי תמיד, אלא שאל זה נטרפה עליו דעתו מרוב גאווה בגלל עוצמתו החומרית. עתה אפטור אותו מיהירותו הכוזבת. אני אגונן על דבקי הטהורים מוורינדאוון, שנתונים כרגע כליל לחסדי ולהגנתי. אני אציל אותם בכוח כשפי.״

ואז קרישנה הרים בידו האחת את גבעת גווַרְדְהַנַה, ממש כמו שילד קוטף פטריה מן האדמה. כך השתעשע לו האל בהרמת הגבעה. הוא פנה אל דבקיו, ״אחי היקרים, אבי ותושבי ורינדאוון, בואו כולכם וחסו בבטחה מתחת למטרית הגבעה שהרמתי. אל תחששו, הגבעה לא תישמט מידי. די סבלתם מן הגשם העז והסופה; הרמתי את הגבעה כדי שתגונן עליכם כמו מטריה גדולה. נראה שבכוחו של הסידור הזה לחלץ אתכם ממצוקה מידית. לכן, שימחו והישארו תחתיה עם כל בעלי החיים.״ תושבי ורינדאוון שסמכו על מילותיו של קרישנה, נכנסו מתחת לגבעה הגדולה, עם חיותיהם ונכסיהם, בטוחים עתה לחלוטין מפגע.

במשך שבוע ימים נשארו שם כולם מבלי לחוש ברעב, בצמא או באי נוחות כלשהי, רק תהו כיצד קרישנה אוחז בהר עם זרת ידו השמאלית. גם אינְדְרַה נדהם מגילוי עוצמה בלתי רגיל שכזה והחלטיותו התרופפה. הוא קרא לכל העננים והורה להם להתפזר. השמים התבהרו מענן, השמש שבה וזרחה והרוחות פסקו. ואז קרישנה, אישיות אלוה העילאי, שנודע מעכשיו כמרים גבעת גווַרְדְהַנַה, אמר, ״רועי הבקר, תוכלו עתה לעזוב עם הנשים, הילדים, הפרות והמטלטלים, כי הכול חלף ועבר. גם מי השטפונות יבשו והנהרות כבר אינם גואים על גדותיהם.״

הגברים העמיסו אז את חפציהם על עגלות ולאט לאט פרשו להם עם הפרות וכל כבוּדתם. ולאחר שפינו את השטח, קרישנה הוריד בזהירות את הגבעה והניחה בדיוק כמו מקודם. ואז, כשהכול תם ונשלם – כל תושבי ורינדאוון חיבקו את קרישנה בעליצות רבה. הגופִּיות, באהבתן הטבעית אליו, הציעו לו יוגורט מעורב בדמעותיהן והרעיפו עליו ברכות לאינספור. גם אמא יַשׂודָא, אמא רוהינִּי, נַנְדַה ובַּלַראמה, החזק בחזקים, חיבקו אותו בשמחה, ובאהבה עזה ברכו אותו שוב ושוב. וממעל, האלים-למחצה ממערכות הכוכבים השונות, כגון סידְדְהַלוקַה, גַנְדְהַרְוַלוקַה וצָ'ארַנַּלוקַה – גם אלה נמלאו סיפוק. הם המטירו ממטרי פרחים על-פני הארץ ונשפו בקונכיותיהם. הם הכו בתופים, ותושבי גַנְדְהַרְוַלוקַה, בהשראת רגשותיהם הדתיים, ניגנו על טַמבּוּרות לשמחתו של האל. ואז שב אישיות אלוה אל ביתו, מוקף בידידיו ובבעלי החיים. והגופִּיות, כדרכן, זימרו ופיארו את עלילותיו ברגש עז, כי שוררו מלבן.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר