סיפורי קרישנה: פרק 40 – תפילותיו של אַקְרֻוּרַה

וכך אמר אַקְרֻוּרַה תפילותיו: ״אלי היקר, הריני משתחווה לפניך כיוון שאתה הינך סיבת כל הסיבות, נָארָאיַנַּה, האישיות המקורית והבלתי מתכלה. פרח לוטוס צומח מטבורך, ומפרח זה נולד ברהמה, בורא היקום. ברהמה הינו איפוא, סיבתו של יקום זה, ומכאן שאתה הינך סיבת כל הסיבות. יסודות הבריאה החומרית—אדמה, מים, אש, אויר, אתר, זהות עצמית וכלל האנרגיה החומרית, גם טבע, האנרגיה הגבולית, או ישויות החיים, מֵחְשָב, חושים, מושאי החושים, והאלים-למחצה שאחראים על תפקודי היקום—כל אלה נוצרו מגופך. אתה גם נשמת-העל שבכול, אולם את דמותך הנשגבת איש לא מכיר. הכול בעולם החומרי מושפעים ממידות הטבע. בהשפעת המידות, אפילו אלים-למחצה כמו ברהמה אינם יודעים בדיוק אודות קיומך הנשגב, שמעבר לבריאה החומרית ושלוש מידותיה. החכמים והיוגִים הגדולים סוגדים לך כאישיות אלוה העילאי, מקור כל ישויות החיים, כל עולם התופעות וכל האלים-למחצה. הם סוגדים לך ככולל-כול. ישנם בְּרָאהְמַנּים מלומדים שסוגדים לך באמצעות טקסי הרּיג-וֵדַה. אלה מציעים לך מינחות שונות בשמם של אלים-למחצה שונים. ישנם גם כאלה שסוגדים לידע נשגב. אלה הינם שלוים מאד ושואפים לחדול מכל פעילות חומרית. הם עוסקים בחקר פילוסופי, או גְ'נָאנַה-יוגַה, במטרה למצוא אותך.״

״וישנם גם דבקים, הבְּהָאגַוַתים, שסוגדים לך כאישיות אלוה. אחרי שאלה מוסמכים על-פי שיטת הפָּאנְצַ'רָאתְרַה, הם מקשטים את גופם בתילַקַה, ועוסקים אז בסגידה לדמויותיך השונות שבמקדש. וישנם עוד אחרים, השַׂיְוַתים, או חסידיהם של אָאצָ'ארְיות שונים שסוגדים לך בדמותו של שיווה.״

בבהגווד-גיטה נאמר שהסגידה לאלים-למחצה הינה למעשה, סגידה לאלוהים בעקיפין. אלא שזו סגידה בלתי מוסמכת, שהרי אלוה עליון, נָארָאיַנַּה, הינו מושא הסגידה היחיד. אלים-למחצה כגון ברהמה ושיווה הינם בסך הכול התגלויות המידות החומרית, ונובעים מגופו של נָארָאיַנַּה. למעשה, לפני הבריאה לא קיים איש מלבד נָארָאיַנַּה. משום כך הסגידה לאלים אינה באותו מישור כמו הסגידה לאישיות אלוה.

אַקְרֻוּרַה אמר: ״חסידיהם של האלים-למחצה קשורים אמנם לאל מסוים, אולם כיוון שאתה הינך נשמת-העל של כל ישויות החיים, לרבות האלים-למחצה, הרי שהסגידה להם מגיעה בעקיפין אליך. בעונת הגשמים זורמים הנהרות מן ההרים, ולעיתים ישנם יובלים קטנים שאינם מגיעים לים; ישנם שמגיעים, וישנם שאינם. אלה דומים לסוגדיהם של האלים-למחצה; אפשר שיגיעו אליך ואפשר שלא. אין כל ערובה. הצלחתם תלויה בעוצמת סגידתם.״

הנוהל הוֵדי הוא שבשעת הסגידה לאלים-למחצה, מקדישים גם טקס כלשהו לנָארָאיַנַּה, או יַגְ'נֵשְׂוַרַה. בבהגווד-גיטה נאמר שללא אישורו של נָארָאיַנַּה, קרישנה, האלים-למחצה אינם מסוגלים להגשים את מאוויי סוגדיהם. מילות הגיטה הן מַיַיְוַה ויהיתָאן הי תָאן, כלומר, שהאל-למחצה יכול להעניק את ברכתו רק עם אישור מנָארָאיַנַּה. משום כך סוגד של האלים-למחצה ששב לשפיות דעתו חושב: ״האלים-למחצה יכולים להעניק ברכות רק עם יפוי כוח מהריבון. מדוע לא לסגוד איפוא, לאלוהים במישרין?״ מכאן שהסוגדים לאלים מגיעים לפעמים לאישיות אלוה—המטרה העליונה, אולם לא אותם סוגדים שחושבים את האלים לכל מכול.

אַקְרֻוּרַה המשיך: ״אלי, העולם כולו חדור בשלוש מידות הטבע—טובות, להיטות ובערות. הכול בו מכוסים במידות הללו, החל מברהמה וכלה בצמחים ועצים חסרי תנועה. אלי, הינני משתחווה לפניך, כיוון שאתה בעצמך הינך מעבר להשפעתן של המידות, ומלבדך, כולם אך נסחפים בגליהן. אלי, האש היא פיך, האדמה כפות רגליך, השמש עינך, השמים טבורך, והכיוונים הם אוזניך. החלל הינו ראשך, האלים-למחצה הם זרועותיך, הימים הינם בטנך, והרוחות והאויר הם חוזקך וחיותך. הצמחים והעשבים הם שערות גופך, העננים הינם שערות ראשך, ההרים הם עצמותיך וצפורניך, והימים והלילות הינם מיצמוץ עפעפיך. פְּרַגָ'אפַּתי (המוליד) הינו אבר המין שלך, והגשם הינו זרעך.״

״אלי, כל ישויות החיים, לרבות מיני האלים-למחצה על דרגותיהם השונות, גם השליטים הקטנים והגדולים, המלכים ושאר היצורים, כולם מצויים בך. כחלקיקו של השלם הגדול, איש לא יכול לדעת אודותיך באמצעותו של ידע נסיוני. ביכולתו רק להשוות את קיומך הנשגב לים הגדול שמכיל יצורים חיים לרוב, או לפרי הקַדַמְבַּה שמהווה מקום תרבית ליתושים קטנים. אלי, דמויותיך הנשגבות והתגלויותיך בעולם זה כולן נועדו לגאול את ישויות החיים מבערות, אשליה וצער. אלה נועדו לכל בני האדם, כדי שיעריכו אותך ואת עלילותיך ויפארו אותך לעד. איש לא מסוגל לאמוד את מספר התגלויותיך, גם איש לא מסוגל למנות את מספר היקומים שקימים בך.״

״הריני משתחווה משום כך להתגלותך כדג, שהופיע בעת החורבן, אף שאתה הינך סיבת כל הסיבות. אני משתחווה גם לפני התגלותך כהַיַגְרִיוַה, שהמית את שני הזדים מַדְהוּ וקַיְטַבְּהַה; הינני משתחווה לך בדמותך כצב ענק שנשא את הר מַנְדַרַה הגדול, גם לדמותך כחזיר בר שמשה את כדור הארץ ממעמקי ים הגַרְבְּהודַקַה. הינני משתחווה לפניך בהופעתך כנְרּיסימְּהַדֵוַה, גואלם של הדבקים מרדיפותיהם של כופרים. אני משתחווה לפניך כוָאמַנַדֵוַה שפשט רגליו וכיסה כך את שלושת העולמות. הריני משתחווה לפניך כאדון הבְּהְרּיגוּ שבא לכלות את מנהיגיו הכופרים של העולם. הינני משתחוה גם לפניך בדמותך כראמה שבא להרוג זדים כמו רָאוַנַּה. הדבקים כולם סוגדים לך כרָאמַצַ'נְדְרַה, ראש שושלת הרַגְהוּ. השתחווּתי גם לפניך כוָאסוּדֵוַה, סַנְקַרְשַׁנַּה, פְּרַדְיוּמְנַה ואַנירוּדְדְהַה. גם לפני דמותך כבּוּדְהַה שבא לבלבל את הרשעים וחסרי האמונה. ולבסוף הריני משתחווה לפני דמותך כקַלְקי שהעניש את מעמד המלכים שהידרדר למעמד נתעב של מְלֵצְ'צְ'הים, שאינם שומרים עוד על שום כללים ועקרונות וֵדיים.״

״אלי, הכול בעולם החומרי הינם מותנים על-ידי אונך המשלה. מזוהים עם תפיסה עצמית כוזבת ובעלתנות כוזבת על קניניהם, אלה מתגלגלים מגוף לגוף בנתיב הפעילות נושאת הגמול ותגובותיה. אלי, גם אני איני נבדל מהם; כמותם טועה לחשוב עצמי למאושר עם בית, אשה, ילדים, אדמה, נכסים והשפעה, וכך, חי לי כמו בארץ חלומות. שהרי אף לא אחד מאלה ישאר לעד. בסכלותי אני הוגה תמיד באלה וחושב אותם לבני קימא ואמיתיים. אלי היקר, בגלל זהות כוזבת אני שם מבטחי בחולף, כמו הגוף החומרי, שאינו רוחני ובסך הכול מקור למכאובים אינספור. מבולבל מתפיסת חיים כזו, אני רואה הכול מתוך שניוּת, ואותך, מאגר כל עונג, שכחתי כליל. ללא חברתך הנשגבת, אני כמו יצור מטופש שמחפש אחר מים במדבר, לאחר שנטש מקווה מים עשיר בצמחיה. הנשמות המותנות מבקשות לשבור את צמאונן, אלא שאינן יודעות היכן למצוא מים. הן נוטשות את מאגר המים, ורצות אל המדבר החרב. אלי, גם לשלוט במֵחְשָבי איני מסוגל, ועתה זה נסחף אחרי חושים בלתי מרוסנים—נמשך לפעילות נושאת גמול ולפירותיה.״

״אלי, מי שמותנה לקיום החומרי, אינו מסוגל להעריך את כפות רגלי הלוטוס שלך. אולם בדרך כלשהי זכיתי להתקרב לכפות רגליך. מכאן שזהו חסדך נטול הסיבה אלי. ביכולתך לפעול כרצונך, שהרי אתה הינך השליט העליון. אני מבין גם שמי שראוי להיגאל מנתיב הלידה והמוות החוזרים ונשנים—רק בחסדך הוא עוד מוסיף ומתקדם עד שנמשך כולו לשירותך המסור.״

אַקְרֻוּרַה השתטח אז לפני הריבון ואמר, ״אלי היקר, דמותך הנשגבת הינה נצחית ומלאת ידע. די למקד את המֵחְשָב בדמותך, כדי להבין הכול. כי אתה הינך מקור כל ידע. אתה בעל הכוח העליון, אדון לאינספור אונים. אתה הברהמן העליון והאישיות העליונה, השליט העליון ואדון האנרגיה החומרית. הינני משתחווה לפניך, וָאסוּדֵוַה, מקום מנוחתה של הבריאה כולה. אתה אישיות אלוה השורה בכול, גם נשמת-העל ששוכן בלבה של כל ישות חיה ומכוון פעולותיה. עתה הריני מתמסר לך כליל, אנא, גונן עלי.״



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר