סיפורי קרישנה: פרק 58 – קרישנה נישא לחמש מלכות

תחילה הילכה השמועה שחמשת האחים הפָּאנְּדַּוים עם אמם קוּנְתִי ניספו בשריפה—מזימתו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה—שפרצה בבית הלכּה שבו התגוררו. מכל מקום, בטקס הנישואים של דְרַוּפַּדִי היו כאלה שזיהו אותם, והשמועה הופצה שהם חיים. ואכן חיים, הם שבו אז לבירתם, הַסְתינָאפּוּרַה, והכול יכלו לחזות בהם פנים אל פנים. הידיעה הגיעה גם לאוזניהם של קרישנה ובַּלַראמה, וקרישנה, משתוקק לראות אותם, החליט ללכת לשם.

הפעם הוא ביקר בעיר כנסיך בן מלכים, בלווית מפקד חילו, יוּיוּדְהָאנַה, וחילים רבים. הוא לא הוזמן אמנם, אולם הלך לשם ברוב אהבתו לפָּאנְּדַּוים, דבקיו המסורים. הוא גם לא הודיע על בואו, וכשאלה ראו אותו פתאום, הם מיהרו לקום ממושבם. קרישנה נקרא מוּקוּנְדַה כיוון שמי שמצוי במגע מתמיד עמו או שרואה אותו בתודעת קרישנה מלאה—הלה משתחרר מיד מן החרדות החומריות כולן. ובנוסף, גם מתברך במלוא החדווה הרוחנית.

מה רבה היתה אז שמחתם של הפָּאנְּדַּוים, כמו התעוררו מעלפון או שבו לחיים. אדם ששרוע בחוסר הכרה, חושיו ואברי גופו דוממים, וכאשר הוא שב לעשתונות, מיד אלה שבים לפעולה. כך קיבלו הפָּאנְּדַּוים את קרישנה—כמו שבו להכרתם ונמלאו חיים. קרישנה חיבק אז כל אחד מהם, ומעצם מגעו של אישיות אלוה, היטהר לבם מכל תגובות הזוהמה החומרית, ועתה הם חייכו בחדווה רוחנית, מפיקים מפניו סיפוק נשגב. שְׂרִי קרישנה, אף שהינו אישיות אלוה העילאי, שיחק בתור אדם רגיל והשתחווה מיד ונגע בכפות רגליהם של יוּדְהישְׁטְהירַה ובְּהִימַה, שהיו בני דודים בוגרים. את ארג'ונה הוא חיבק כחבר בן גילו, ושני האחים הצעירים, נַקוּלַה וסַהַדֵוַה, נגעו, מתוך כבוד, בכפות רגליו שלו. או אז, משתמו חילופי הברכות הללו על-פי כללי הטקס, כיאה למעמדם של הפָּאנְּדַּוים ומעמדו של קרישנה, הוצע לקרישנה כיסא מורם. ואז, ישוב בנוח, הופיעה לפניו דְרַוּפַּדִי, הכלה הצעירה—יפה להפליא, כולה חן נשי טבעי—וברכה אותו וחלקה לו כבוד. גם שאר בני היַדוּ שבאו עמו זכו בקבלת פנים נאותה, ובמיוחד סָאתְיַקי, או יוּיוּדְהָאנַה, שכובד במושב נאה. עתה, לאחר שכולם כבר ישבו, תפסו גם חמשת האחים הפָּאנְּדַּוים את מושבם לצדו של קרישנה.

אחרי הפגישה עם חמשת האחים, קרישנה הלך לבקר את אמם, שְׂרִימַתִי קוּנְתִידֵוִי, שהיתה דודתו מצד אביו. הוא השתחווה לפני דודתו וגם נגע בכפות רגליה. והיא, בעינים דומעות מאהבה, חיבקה אותו ברגש עז. היא שאלה אותו לשלום משפחת אביה—אחיה וַסוּדֵוַה, אשתו, ושאר בני המשפחה. גם קרישנה שאל אותה לשלום משפחת הפָּאנְּדַּוים. אף שהיו ביניהם קשרי משפחה, קוּנְתִי—מיד עם פגישתם—היתה מודעת למעמדו כאישיות אלוה העילאי. היא נזכרה עתה בפורענויות שפקדו את חייה לאחרונה, וכיצד בחסדו בלבד היא ובניה נצלו מאלה. היא ידעה שללא חסדו, איש לא יכול היה להציל אותם מתקרית האש שזממו דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ובניו. בקול חנוק היא גוללה אז לפניו את כל קורותיהם.

היא אמרה, ״קרישנה יקירי, זכור לי היום ההוא ששלחת את אחי אַקְרֻוּרַה לברר את מצבנו. פירושו של דבר שאתה זוכר אותנו תמיד. משום כך הבנתי אז ששום סכנה לא נשקפת לנו עוד, ורק ברכה מצפה לנו ולעולם לא נהיה משוללי הגנה. אפילו שהקוּרַוים, בני משפחתנו, ינסו להטיל אותנו לקשיים, אני בטוחה שתזכור אותנו ותדאג לבטחוננו. אותם דבקים שהוגים בך בלבד, הינם מחוסנים מפני הסכנות החומריות כולן. קל וחומר דבקים כמותנו, אותם אתה זוכר בעצמך. איזה מזל רע יכול לפקוד אותנו עוד? בחסדך רק ברכה נדע. אל לאיש מכל מקום, לחשוב שהחסד המיוחד הזה כלפינו פירושו שאתה נוטה למישהו ומתעלם מאחר. אתה אינך מפלה איש; אינך מעדיף איש, גם אינך עוין. אתה הרי אישיות אלוה ושווה ביחסך לכול, וכל אחד יכול לבקש את הגנתך המיוחדת. אולם למרות שאתה שווה לכולם, אתה נוטה במיוחד לאותם דבקים שהוגים בך תמיד. אלה קשורים אליך בעבותות של אהבה ואינם יכולים לשכוח אותך ולוּ לרגע. אתה מצוי בלב כול, וכיוון שהדבקים זוכרים אותך תמיד, גם אתה מתיחס אליהם בהתאם. אפילו שאם אוהבת את ילדיה כולם, היא דואגת במיוחד לאותו אחד שתלוי בה לחלוטין. קרישנה יקירי, אני בטוחה שאתה, אשר יושב בלב, יוצר תמיד מצבים מבורכים לדבקיך המסורים.״

המלך יוּדְהישְׁטְהירַה פיאר אז את קרישנה כאישיות אלוה וידיד הכול. אולם כיוון שגילה דאגה מיוחדת לפָּאנְּדַּוים, המלך גם אמר: ״קרישנה, איננו יודעים איזה מעשים צדיקים ביצענו בחיינו הקודמים שבעקבותם אתה כל כך חנון עמנו. אפילו היוגִים הגדולים שמתרגלים הגות מתמדת במטרה לתפוס אותך, אינם זוכים כה בקלות בחסד שכזה, גם אינם מסוגלים לזכות בתשומת לב אישית מצדך. משום כך איני מבין מדוע אתה כה מיטיב עמנו. איננו יוגִים; אדרבה, אנחנו קשורים לטומאות הארציות—אנשי משפחה שמעורבים בתככים מדיניים ובשאר ענייני החומר. באמת שלא מובן לי כיצד זכינו בחסד שכזה.״

לבקשתו של יוּדְהישְׁטְהירַה, קרישנה נאות להישאר בהַסְתינָאפּוּרַה למשך ארבעת חודשי עונת הגשמים. תקופה זו נקראת צָ'אתוּרְמָאסְיַה ובמשכה נוהגים המטיפים והבְּרָאהְמַנּים, שברגיל מרבים בנדודים, להישאר במקום אחד ולנהל אורח חיים מחמיר. קרישנה הינו אמנם מעל לכל הכללים הללו, אולם הסכים להשאר מתוך אהבתו לפָּאנְּדַּוים. אזרחי הַסְתינָאפּוּרַה זכו עתה לראות אותו מדי פעם, ומשום שראו אותו בעיניהם, לבם הוצף כולו בחדוה נשגבת.

יום אחד, במהלך שהותו עם הפָּאנְּדַּוים, הוא וארג'ונה החליטו לצאת לצוד ביער. שניהם התישבו אז על מרכבה שדמותו של הַנומָאן מתנוססת על דגלה. דמותו של הַנומָאן מצויה תמיד על דגל מרכבתו של ארג'ונה, ומכאן הוא נודע גם כקַפּידְהְוַגַ'ה. (קַפּי פירושו הַנומָאן, ודְהְוַגַ'ה פירושו דגל.) ארג'ונה יצא ליער עם קשתו וחיציו הבלתי מחטיאים, עוטה כולו כסות מגן, לצורך תירגול הריגת אויבים. הוא נכנס במתכוון לאותו חלק שמאוכלס ביותר בנמרים ובצבאים, ובשאר חיות היער. קרישנה לא הלך לשם כדי לתרגל ירי בחיות, שהרי הוא מושלם בעצמו ואינו צריך לתרגל דבר. הוא התלווה אל ארג'ונה כדי לצפות בתירגולו, כי בעתיד יצטרך להרוג אויבים רבים. ביער ארג'ונה הרג בחיציו נמרים, חזירי בר, ביסונים, גַוַיות (סוג של חית פרא), קרנפים, צבאים, ארנבים, קיפודים ועוד. אותם חיות שהתאימו לשמש כקרבן, נשלחו בידי משרתים אל מלך יוּדְהישְׁטְהירַה, ואילו חיות הטרף, כגון נמרים וקרנפים הומתו כדי לשמור על סדר. חובתם של המלכים הקְשַׁתְרייות לשמור אפילו על חיים שלווים ביער.

עייף וצמא מן הציד, ארג'ונה הלך אז עם קרישנה אל גדות היַמוּנָא. כאשר שני הקרישנה, כלומר קרישנה וארג'ונה (גם ארג'ונה נקרא לעיתים קרישנה, וכמותו גם דְרַוּפַּדִי), הגיעו אל גדות הנהר, הם שטפו ידים, כפות רגלים ופה, ושתו וגם נחו. אולם אז פתאום ראו על הגדה פוסעת לבדה נערה יפיפיה בגיל נישואים. קרישנה ביקש מידידו ארג'ונה ללכת ולשאול אותה מיהי, וארג'ונה מיהר אז לפקודת חברו ופנה אל הנערה היפה. גופה היה מצודד, שיניה בוהקות, ופניה מחייכות. הוא שאל אותה, ״נערה נאוה, את יפה עד מאד וחזך מורם—אמרי נא לי מי את. מה מפתיע שאת משוטטת כך סתם לבדך. מה מטרת בואך לכאן? רק ניתן לנחש שאת מחפשת לך בעל. אם תסכימי לגלות לי את תכליתך, אנסה לסייע לך להגשימה.״

הנערה היפה היתה אישיות נהר היַמוּנָא. היא השיבה, ״אדוני, אני בתו של אל השמש ועסוקה עתה בסיגופים קשים כדי לזכות בווישנו כבעל. אני סבורה שמאחר שהוא הינו אישיות אלוה, הרי שהינו היחידי שראוי להינשא לו. עתה גיליתי לך את משאלתי, כיוון שביקשת.״

היא המשיכה, ״אני יודעת שאתה הוא ארג'ונה גיבור החיל. דע איפוא, שמלבד וישנו, איני מוכנה לקבל איש כבעלי. זאת משום שהוא מגינן היחיד של ישויות החיים ומעניק הגאולה לנשמות המותנות. כמה אודה לך אם תתפלל אליו שיתרצה ממני.״ יַמוּנָא ידעה שארג'ונה הינו דבק מסור מאד לאל, ואם יתפלל אליו, קרישנה לא ידחה את בקשתו. פניה ישירה לקרישנה אינה נושאת תמיד תוצאות, בעוד שהפניה אליו דרך דבקו מבטיחה הצלחה תמיד. היא עוד אמרה, ״שמי קָאלינְדִי ואני מתגוררת בתוך מי היַמוּנָא. אבי בנה לי בטובו בית בתוך המים, ונשבעתי שלא אצא משם עד שאמצא את קרישנה.״ ארג'ונה מיהר אז ונשא אל קרישנה את המסר, אף שכנשמת-העל שבלב כול, הוא כבר ידע הכול. ללא עוד דיבורים, קרישנה נאות אז לקבל אותה והזמין אותה למרכבה, ויחדיו נסעו כולם אל המלך יוּדְהישְׁטְהירַה.

אחר כך ביקש המלך מקרישנה שיסייע לו לבנות בית בתכנונו של האדריכל הדגול וישְׂוַקַרְמָא, אדריכלה השמימי של ממלכת עדן. קרישנה מיהר אז והזמין את האיש, ועל-פי רצון המלך, הלה בנה עיר מופלאה. אחרי זה המלך יוּדְהישְׁטְהירַה ביקש מקרישנה להישאר עמם מספר ימים, כדי להוסיף ולהנעים להם בחברתו, וקרישנה נאות להישאר שם עוד ימים רבים.

אחד מבילויו במהלך אותה תקופה היה הענקת יער הקְהָאנְּדַּוַה, אשר היה שייך לאינְדְרַה, כמינחה לאַגְני, אל האש. ביער צמחו עשבי מרפא שונים שהיו דרושים לאל-למחצה כדי לחדש את נעוריו. הלה מכל מקום, לא ניסה לאכּל את היער לבדו, אלא ביקש את סיועו של קרישנה. לפנים הוא נתן לקרישנה את גלגל הסוּדַרְשַׂנַה, ומשום כך ידע שקרישנה מרוצה ממנו. וקרישנה, חפֵץ לספק אותו, הפך לרכבו של ארג'ונה, ושניהם יצאו ליער קְהָאנְּדַּוַה. ואַגְני, אחרי שכילה את כל היער, העניק לארג'ונה ברוב סיפוק את קשת הגָאנְּדִּיוַה, ארבעה סוסים לבנים, מרכבה, אשפת חיצים שאינה מתרוקנת לעולם, גם שני חיצי קסם אדירי עוצמה ששום לוחם לא מסוגל להביס אותם. בשעה שהיער נשרף כולו באשו של אַגְני, היה שם זד אחד, מַיַה, שארג'ונה הציל אותו. רשע זה הפך עתה לידיד גדול, וכדי לגמול תודה לארג'ונה, הוא בנה בית אסיפות קסום בעיר הבנויה. היו פינות בבית שהיו מטעות כל כך, עד שדוּרְיודְהַנַה, בביקורו, לגמרי התבלבל וחשב אדמה למים ומים לאדמה. וכך, פגוע משיפעת הפָּאנְּדַּוים, הוא הפך אז לאויב מושבע.

אחרי מספר ימים קרישנה ביקש את רשות המלך יוּדְהישְׁטְהירַה לשוב לדְוָארַקָא. ומשקיבל רשות, הוא שב לארצו בלווית סָאתְיַקי, מנהיג היַדַוים ששהו עמו בהַסְתינָאפּוּרַה. גם קָאלינְדִי שבה עמו. ובדְוָארַקָא, ביום מתאים על-פי חישוביהם של אסטרולוגים מומחים, הוא נישא לה ברוב טקס והדר, לשמחתם של הקרובים משני הצדדים.

מלכי אַוַנְתִיפּוּרַה (שידועה כיום כאוּגְ'גַ'ין) היו וינְדַה ואַנוּוינְדַה, שניהם כפופים לשלטונו של דוּרְיודְהַנַה. היתה להם אחות אחת, מיתְרַוינְדָא, שהיתה כלילת מעלות, מלומדת ורבת חן. היא היתה בת אחת מדודותיו של קרישנה. בכנס נסיכים היא אמורה היתה לבחור לה בעל, אולם רצתה בכל לבה את קרישנה. וקרישנה היה שם וחטף אותה ממש לעיניהם של כל הנסיכים, ואלה, ללא יכולת התנגדות, נשארו כך סתם עומדים זה מול זה ובוהים.

אחר כך קרישנה נישא לבתו של מלך קושַׂלַה. שם המלך היה נַגְנַג'ית והוא היה צדיק מאד והקפיד בטקסי הפולחן הוֵדי. בתו היפיפיה נקרא סַתיָא, ולעיתים גם נָאגְנַג'יתִי, כלומר בתו של נַגְנַג'ית. המלך חפץ להעניק את ידה לאותו נסיך שיכניע שבעה שוורים רבי עוצמה ועוז שהיו ברשותו. אלא שאיש מבין המלכים לא הצליח להביס את השוורים, ולא זכה איפוא, ביד הבת. השוורים היו חזקים מאד ודי היה בריח של נסיך כדי להצית את חמתם. רבים הנסיכים שהגיעו לשם וניסו את כוחם, אולם במקום לגבור על השוורים אלה הובסו כולם. בכל המדינה פשטה אז הידיעה שסַתיָא תושג רק אם ינוצחו שבעת השוורים. גם קרישנה שמע על כך, והכין עצמו ללכת לקושַׂלַה שבארץ אַיודְיָא. בלווית חילים רבים הוא בא לשם, כמו לביקור מדיני שגרתי.

רבה היתה שמחת המלך משנודע לו שקרישנה בא לבקש את יד בתו ובכבוד ובהדר הוא יצא לקבל את פניו. הוא הציע לו מושב נאה ושאר פריטים כמקובל בקבלת פנים—הכול ערוך בטעם ובסדר. גם קרישנה השתחווה לפניו ברוב כבוד, חושב אותו כבר לאבי אשתו.

גם שמחתה של סַתיָא היתה רבה משהבינה שקרישנה בא לשאת אותה; בעלה של אלת המזל נאות ברוב טובו לקבל אותה. שנים שהיא נשאה בלבה את התשוקה הזו וגם ביצעה סיגופים רבים כדי להגשים את משאלתה. היא חשבה עתה, ״אם השתדלתי בכל כוחי לעשות מעשים צדיקים, ואם רק את קרישנה רציתי תמיד, אפשר שעתה קרישנה יגשים את כמיהתי.״ היא נשאה לו תפילות בלבה, ״איני יודעת כיצד אוכל לרַצות את אישיות אלוה. הוא אדון הכול. אפילו אלת המזל שסמוכה לו תמיד ושיווה וברהמה ושאר האלים-למחצה אשר על הכוכבים השונים כולם כנועים בפניו ומשתחווים לו תמיד. לעיתים הוא יורד עלי אדמות בהתגלויות שונות כדי להגשים את רצון דבקיו. הוא כה אדיר ונשגב. כיצד אוכל לספק אותו?״ רק בחסדו נטול הסיבה, היא חשבה, הוא מתרצה מדבקו; כי אלמלא כן, אין כל דרך להשביע אותו. שְׂרִי צ'איטניה אמר אותה תפילה ממש בפסוקי השׂיקְשָׁאשְׁטַקַה שלו: ״אלי, הינני משרתך הנצחי, אלא שבדרך כלשהי נפלתי לתוך הקיום החומרי. חסד גדול תעשה למשרת נצחי זה אם תמשה אותי ותניח אותי כגרגר אבק על כפות רגלי הלוטוס שלך.״ רק ענוה ורוח של שירות יכולים לרצות את האל. הגישה אליו נפתחת בפנינו ככל שאנו משרתים אותו יותר, תחת הדרכתו של המורה הרוחני. אולם איננו רשאים לדרוש ממנו גמול או חסד על השירות הזה. הוא חופשי לקבל אותו או לדחותו; ואף-על-פי-כן אין דרך לספק אותו מלבד זו.

המלך נַגְנַג'ית היה דתי מאד, ועתה הוא סגד לקרישנה בארמונו כמידת ידיעתו ויכולתו. הוא כך הציג עצמו בפני האל: ״אלי, אתה הינך אדון עולם התופעות כולו, אתה נָארָאיַנַּה, מקלטם של כל היצורים החיים. אתה מסופק בעצמך, בשפעיך האישיים. כיצד ביכולתי להעניק לך משהו, וכיצד אוכל לרצות אותך עם מנחותי? אין זה בכוחי, שהרי אני בסך הכול ישות חיים נטולת ערך ללא שום כישורים לעסוק בשירותך.״

קרישנה הינו נשמת-העל שבלב כול, ומשום כך הבין את לבבה של סַתיָא, הנסיכה. הוא התרצה גם מן הסגידה והכבוד הרב ומן המושב הנאה שהציע לו המלך, מן המזון שהגיש לו, ממקום המגורים וכו'. הוא העריך שגם המלך, גם הבת—שניהם להוטים לזכות בו כקרוב. מחייך, הוא אמר אז בקול עמוק, ״נַגְנַג'ית מלכי היקר, כידוע לך, שום מלך או נסיך אשר נאמן למעמדו, לא יבקש דבר מאיש, אפילו הלה הינו רם מעלה ויחוס. המלומדים בוודות אוסרים בקשה שכזו ומגנים אותו קְשַׁתְרייַה שמפר את הכללים. ואף-על-פי-כן הריני מבקש את יד בתך היפה. זאת כדי לכונן ביננו יחסים, כאות הערכה לקבלת הפנים הנפלאה שערכת לי. מן הראוי גם שתדע שהמסורת במשפחתי היא שאיננו משיבים דבר כתמורה על הבת. לא נוכל לשלם את המחיר שקבעת עבורה.״ במילים אחרות, קרישנה רצה בידה של סַתיָא מבלי לעמוד בתנאים ולהכניע את שבעת השוורים.

בוחן את דבריו, השיב המלך: ״אלי, אתה הינך מאגר כל עונג, כל שיפעה וכל סגולה. אלת המזל, לַקְשְׁמִיגִ'י, מצויה תמיד על חזך. מי יכול להיות בעל טוב יותר לבתי? בתי ואני תמיד התפללנו לכך. הו ראש שושלת היַדוּ, בודאי ידוע לך הנדר שנדרתי בעבר להשיא את בתי למועמד מתאים שיעבור בהצלחה את המבחן שקבעתי. המבחן נקבע כדי לבדוק את עוז רוחו של החתן לעתיד. אולם אתה קרישנה, החזק בגיבורים, ואני בטוח שלא תתקשה בכלל להכניע את השוורים. עד עתה אלה הביסו כל נסיך; כל מי שניסה לרסן אותם יצא באברים שבורים.״

המלך עוד ביקש: ״קרישנה, אם רק תאות לרסן את השוורים הללו, אין ספק שתיבחר כבעל של בתי.״ קרישנה הבין מדבריו שאינו חפץ להפר את נִדרו. וכדי להגשים את משאלתו הוא הידק חגורתו והיה נכון לקרב. הוא התפצל אז לשבעה, וכל קרישנה תפס מיד בשור ושם רסן באפו, מכניעו כמו היה בסך הכול שור צעצוע.

רבת משמעות ההתחלקות הזו לשבע. סַתיָא בת המלך ידעה שקרישנה נישא כבר לנשים רבות, ואף-על-פי-כן היתה קשורה אליו. קרישנה התחלק איפוא, לשבע רק כדי לעודדה. פירושו של דבר שקרישנה הינו אחד, אולם יכול להתרחב לדמויות ולהתרחבויות לאינספור. הוא נישא אמנם לאלפי נשים, אולם בשעה שהיה עם אחת, לא היו האחרות בלעדיו, שהרי ביכולתו באמצעות התרחבויותיו האישיות להרועע עם כולן בו-זמנית.

עתה, אחרי שקרישנה הכניע את השוורים, אלה עם רסן באפם, איבדו את כל כוחם וגאוותם, גם את שמם ופרסומם, וקרישנה גרר אותם אחריו כמו ילד שמושך בשור משחק מעץ. נדהם למראה מפגן עליונות שכזה, מיהר המלך בשמחה והביא את בתו לקרישנה, וקרישנה קיבל אותה אז כאשתו ונישואים נחוגו ברוב טקס והדר. גם מלכותיו של המלך כולן שמחו מאד שבתן, סַתיָא, נישאה לקרישנה. ומאחר שהמלך והמלכות כולם שמחו באירוע המבורך הזה, חגגה גם כל העיר. קונכיות ותופי דוּד וצלילי נגינה ושיר נשמעו בכול, הבְּרָאהְמַנּים המלומדים הרעיפו ברכות על הזוג הצעיר, והאזרחים כולם התקשטו במלבושים ובעדיים משלל צבעים.

וכזו היתה הנדוניה שהעניק המלך המרוצה: תחילה הוא נתן להם עשרת אלפים פרות ושלושת אלפים אמות צעירות מקושטות עד צואר. עד היום נהוג בהודו, במיוחד בקרב מעמד האצולה, להעניק נדוניה. וכאשר נסיך נישא, לפחות שתיים עשרה אמות בנות גילה של הכלה ניתנות עימה. המלך העניק גם 9,000 פילים ופי מאה מרכבות, כלומר, 900,000. פי מאה מזה הוא העניק סוסים, כלומר, 90,000,000, ופי מאה משרתים. האמות והמשרתים הללו קוימו בידי הנסיכים כאילו היו ילדיהם או בני משפחתם. אחר כך נפרד מלך מחוז קושַׂלַה מבתו ומחתנו הדגול והושיב אותם במרכבה, ונתן להם ללכת לביתם, מוקפים בחיל משמר חמוש כהלכה. הם יצאו אז במהירות לעבר ביתם החדש, ולבו שלו הוצף באהבה.

לפני נישואיה של סַתיָא עם קרישנה, רבים היו הנסיכים מבין שושלת היַדוּ ואחרים שקראו תגר על השוורים בנסיון לזכות בידה. משנודע למיתחרים המובסים בני השושלות האחרות שקרישנה הכניע את השוורים וזכה בבת, רק טבעי שנמלאו קנאה. ועתה, במסעם לדְוָארַקָא, כל אותם מתוסכלים כיתרו אותם והתקיפו בחיצים את שיירת הכלולות. הם ירו חיצים כמו ממטרי גשמים עזים, אולם ארג'ונה, ידידו הטוב של קרישנה, נענה להתגרות ולבדו הביס אותם בקלות, ברצונו לגרום שמחה לקרישנה לרגל נישואיו. הוא תפס מיד בקשתו גָאנְּדִּיוַה והבריח את כל הנסיכים—הוא אפילו לא הרג אותם—ממש כמו אריה שכל שאר החיות נסות מעצם מרדפו. או אז נכנס ראש שושלת היַדוּ, עם אשתו החדשה ונדוניה גדולה, ברוב פאר לדְוָארַקָא העיר, וחי שם עם אשתו בשלום ובשלוה.

לקרישנה היתה דודה נוספת, אחות אביו, בשם שְׂרוּתַקִירְתי. זו נישאה וחיה במחוז קֵקַיַה, והיתה לה בת בשם בְּהַדְרָא שחפצה מאד להינשא לקרישנה. אחיה מסר אותה לאל ללא כל תנאי, וקרישנה נאות לקבל גם אותה לאשה. אחר כך הוא נישא ללַקְשְׁמַנָּא, בתו של מלך מַדְרַס, שהיתה מבורכת בשלל מעלות. גם אותה קרישנה חטף בכוח, ממש כמו שגַרוּדַּה חטף את כד הנקטר מידי הזדים. קרישנה חטף אותה לעיניהם של נסיכים רבים בטקס הסְוַיַמְּוַרַה. בטקס זה אמורה הנסיכה לבחור לה בעל מקרב נסיכים רבים.

תיאור חמשת הנישואים שבפרק זה איננו סוף פסוק. קרישנה נישא לעוד אלפי נשים. זאת רק אחרי שהרג את הזד בְּהַוּמָאסוּרַה; כי כל אלפי הנערות הללו היו שבויות בארמונו של הרשע, וקרישנה שיחרר אותן ואז נישא להן.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר