סיפורי קרישנה: פרק 61 – טבלת היוחסין של משפחתו של קרישנה

לקרישנה היו 16,108 נשים, לכל אחת עשרה בנים, כולם שווים לאביהם בשיפעה, בכוח, ביופי, בחכמה, בתהילה, בעושר ובפרישות. ״כאב כך הבן.״ הנשים כולן היו בנות מלכים, ומאחר שקרישנה שהה במחיצתן תמיד ולא עזב את ארמונן, אלה חשבו שהוא כרוך אחריהן כליל ונתון לשליטתן. כל אחת חשבה שקרישנה הינו בעלה הצייתן, אולם קרישנה לא נמשך אף לאחת מהן; קרישנה הוא אָאתְמָאראמה, או מסתפק בעצמו, ומכאן שאיש אינו יקר לו במיוחד גם איש אינו אויבו, ואף-על-פי-כן חשבה כל אחת מן הנשים שמעמדה שלה יחודי והינה יקרה לו מאד. למעשה, יחסו היה שווה לנשותיו כולן, ורק כדי לשמח אותן הוא נהג עמן כבעל מושלם, אף שלעצמו לא היה זקוק גם לאשה אחת. אלה מכל מקום, כיוון שהיו נשים, הרי שלא הבינו את מעמדו הרם או את האמת אודותיו.

הנסיכות הללו היו כולן יפות להפליא ומאוהבות בקרישנה כליל—מאוהבות בעיניו דמויות עלעלי הלוטוס, בפניו היפיפיות, בזרועותיו הארוכות, באוזניו הרחבות, בחיוכו הענוג, בדיבורו המבדח ובנועם מילותיו. כדי למשוך את לבו הן התלבשו בצורה מצודדת, מנסות לשבות אותו בקסמיהן. הן חייכו אז בחן נשי, גם הזיזו גבותיהן—שולחות חיצי אהבה חדים כדי לעורר את תשוקתו אליהן. ואף-על-פי-כן לא הצליחו להסעיר את רוחו, גם לא לרגש את יצרו המיני. פירושו של דבר שקרישנה לא קיים מעולם יחסי מין עם נשותיו הרבות, אלא לצורך הבאת ילדים.

אפילו אלים-למחצה גדולים כמו ברהמה אינם פוגשים בקרישנה, והנה, מלכות דְוָארַקָא בנות המזל זכו בו כבעל וכבן לוויה אישי. הם חיו יחדיו כבעל ואשה, וקרישנה, כבעל מושלם, ידע כיצד להגביר בכל רגע את החדוה הנשגבת שבמגעיהם ההדדיים—כאשר היו מחייכים זה לזה, משוחחים, או סתם מתרועעים. לכל אחת מן הנשים היו מאות ואלפי אמות, אולם כל אחת נהגה לקבל את פניו של קרישנה בעצמה ולהגיש לו מושב נאה, לסגוד לו באביזרי סגידה כפי שנדרש, לרחוץ את כפות רגליו, להציע לו עלי לעיסה, לעסות את רגליו כדי להפיג את עייפותו, לצנן אותו במניפה, לדאוג לנוחיותו, להגיש לו משחת עץ סנדל ובשמים ושמנים ריחניים, לענוד זר פרחים על צוארו, לסרק את שערו, לסייע לו לשכב על יצועו, ולעזור לו ברחצתו. הן בעצמן שירתו אותו בכול, ובמיוחד כאשר אכל, וכך עסקו בשירותו תמיד.

לכל אחת מ-16,108 הנשים היו עשרה בנים, ולהלן רשימת בניהן של שמונה הנשים הראשיות: בניה של רוּקְמינִּי היו פְּרַדְיוּמְנַה, צ'ָארוּדֵשְׂנַּה, סוּדֵשְׂנַּה, צָ'ארוּדֵהַה, סוּצָ'ארוּ, צָ'ארוּגוּפְּתַה, בְּהַדְרַצָ'ארוּ, צָ'ארוּצַ'נְדְרַה, ויצָ'ארוּ וצָ'ארוּ. אף לא אחד מהם היה נחות במעלותיו מאלה של אביהם האלוהי. גם לסַתְיַבְּהָאמָא היו עשרה בנים ושמותיהם בְּהָאנוּ, סוּבּהָאנוּ, סְוַרְבְּהָאנוּ, פְּרַבְּהָאנוּ, בְּהָאנוּמָאן, צַ'נְדְרַבְּהָאנוּ, בְּרּינַדְבְּהָאנוּ, אַתיבְּהָאנוּ, שְׂרִיבְּהָאנוּ ופְּרַתיבְּהָאנוּ. המלכה שאחריה היתה גָ'אמְבַּוַתִי, שבכור בניה היה סָאמְבַּה. ואלה הם בניה: סָאמְבַּה, סוּמיתְרַה, פּוּרוּג'ית, שַׂתַג'ית, סַהַסְרַג'ית, ויגַ'יַה, צ'יתְרַקֵתוּ, וַסוּמָאן, דְרַוידַּה וקְרַתוּ. קרישנה אהב את עשרת הבנים הללו במיוחד. עשרת בניה של סַתְיָא, בתו של נַגְנַג'ית היו וִירַה, צַ'נְדְרַה, אַשְׂוַסֵנַה, צ'יתְרַגוּ, וֵגַוָאן, וְרּישַׁה, אָאמַה, סַנְקוּ, וַסוּ וקוּנְתי. מביניהם קוּנְתי היה רב עוצמה במיוחד. עשרת הבנים של קָאלינְדִי היו שְׂרוּתַה, קַוי, וְרּישַׁה, וִירַה, סוּבָּאהוּ בְּהַדְרַה, שָׂאנְתי, דַרְשַׂה, פּוּרְנַמָאסַה, והצעיר, סומַקַה. בניה של לַקְשְׁמַנָּא, בתו של מלך מַדְרַס היו פְּרַגְהושַׁה, גָאתְרַוָאן, סימְּהַה, בַּלַה, פְּרַבַּלַה, אוּרְדְהְוַגַה, מַהָאשַׂקְתי, סַהַה, אוגַ'ה ואַפַּרָאג'יתַה. בניה של מיתְרַוינְדָא היו ורּיקַה, הַרְשַׁה, אַנילַה, גְרּידְהְרַה, וַרְדְהַנַה, אַנְנָאדַה, מַהָאמְּסַה, פָּאוַנַה, וַהְני וקְשׁוּדְהי. ולבְּהַדְרָא נולדו הבנים סַנְגְרָאמַג'ית, בְּרּיהַתְסֵנַה, שׂוּרַה, פְּרַהַרַנַּה, אַריג'ית, גַ'יַה, סוּבְּהַדְרַה, וָאמַה, אָאיוּ וסַתְיַקַה. בנוסף לשמונה המלכות הראשיות, היו לקרישנה עוד 16,100 נשים, לכל אחת מהן עשרה בנים.

בכורה של רוּקְמינִּי, פְּרַדְיוּמְנַה, נישא ממש עם לידתו למָאיָאוַתִי, ואחר שב ונישא לרוּקְמַוַתִי, בתו של רוּקְמִי, אחי אמו, וממנה נולד לו אחר כך בנו אַנירוּדְדְהַה. משפחתו של קרישנה—נשים, בנים ונכדים, ולעיתים אפילו גם נינים—מנתה איפוא, יחדיו קרוב למיליארד איש.

רוּקְמִי היה אחיה של רוּקְמינִּי, אשתו הראשונה של קרישנה. במלחמתו עם קרישנה הלה נפגע וגם בוזה, אולם לבקשתה של אחותו, ניצלו חייו. מאז שמר האיש טינה עזה לקרישנה וראה אותו אויב מושבע. ואף-על-פי-כן נישאה בתו לבנו של קרישנה, ונכדתו לנכדו של קרישנה, אַנירוּדְדְהַה. זה הפתיע קצת את מַהָארָאגַ'ה פַּרִיקְשׁית והוא שאל עתה את שׂוּקַדֵוַה גוסְוָאמִי: ״מפליא שרוּקְמִי וקרישנה, שהיו עוינים כל כך זה את זה, שבו והתאחדו בקשרי נישואים בין צאצאיהם.״ סקרן לגבי המסתורין הזה, מַהָארָאגַ'ה פַּרִיקְשׁית ביקש עתה הבהרה, כי שׂוּקַדֵוַה גוסְוָאמִי היה יוגִי מושלם שיודע עבר, הווה ועתיד ודבר לא ניסתר מעיניו. יוגִי שכזה מסוגל לראות לפרוטרוט כל מה שהתרחש בעבר, מה שמתרחש עכשיו, וזה שעתיד להתרחש, ומשום כך דבר לא נעלם ממנו. וכזו היתה תשובתו:

פְּרַדְיוּמְנַה, בנו הבכור של קרישנה שנולד לו מרוּקְמינִּי, היה אל האהבה עצמו. הוא היה יפה כל כך ומצודד עד כי רוּקְמַוַתִי, בטקס הסְוַיַמְוַרַה שלה בחרה רק בו לבעל. לנגד עיניהם של קהל הנסיכים היא ענדה לו זר פרחים, ובקרב שהתחולל עמם אחר כך הוא יצא המנצח. בלית ברירה נאלץ אז רוּקְמִי למסור לו את הבת היפיפיה. ולמרות שלא סלח לקרישנה על שחטף את אחותו ולא חדל מללבות את שינאתו, הוא לא יכול היה שלא לאשר את הנישואים, ולוּ רק כדי לשמח את רוּקְמינִּי, וכך הפך פְּרַדְיוּמְנַה לחתנו. בנוסף לעשרה בנים היתה לרוּקְמינִּי גם בת אחת יפה מאד בעלת עיניים גדולות, שנישאה לבַלִי, בנו של קְרּיתַוַרְמָא.

רוּקְמִי היה אמנם אויב מושבע של קרישנה, אולם את אחותו אהב מאד וחפץ לשמח אותה מכל בחינה. משום כך, כאשר אַנירוּדְדְהַה, נכדה של רוּקְמינִּי, צריך היה להתחתן, הלה הציע לו את נכדתו רוצַ'נָא. התרבות הוֵדית אינה מעודדת במיוחד נישואים שכאלה בין בני דודים ישירים, אולם כדי לשמח את רוּקְמינִּי, רוּקְמִי מסר את בתו ואת נכדתו לבנו ולנכדו של קרישנה. או אז משתם המשא ומתן ונקבעו נישואיהם של אַנירוּדְדְהַה ורוצַ'נָא, יצאה שיירת כלולות גדולה מדְוָארַקָא ללוות את החתן. הם יצאו לעבר בְּהוגַ'קַטַה, שם קבע רוּקְמִי את משכנו אחרי חטיפת אחותו. בראש השיירה עמד הסב, הלא הוא קרישנה, ואליו התלוו בַּלַראמה, גם אשתו הראשונה רוּקְמינִּי, בנם פְּרַדְיוּמְנַה, סָאמְבַּה בנה של גָ'אמְבַּוַתִי, ועוד רבים מבני המשפחה.

הם הגיעו בשלום לעיר, גם ערכו ללא כל הפרעה את טקס הנישואים, אלא שאז הסית מלך קַלינְגַה את רוּקְמִי, ידידו, להזמין את בַּלַראמה למשחק שח ולנצחו בהתערבות. התערבויות והימורים שכאלה לא היו בלתי שיגרתיים בין מלכים, ומי שהוזמן להתערבות, לא היה רשאי לסרב. שְׂרִי בַּלַרָאמַגִ'י לא היה מומחה גדול בשח, דבר שהיה ידוע למלך קַלינְגַה, ומשום כך יעץ לרוּקְמִי לשחק עמו, כדי לנקום במשפחתו של קרישנה. ובַּלַראמה, אף שלא הצטיין במיוחד, היה נלהב מאד לתחרויות ומשחקים. נענה להזמנה, הוא התיישב אז לשחק. הם התערבו על מטבעות זהב; תחילה על מאה מטבעות, אחר כך על אלף, ואחר כך על עשרת אלפים. ורוּקְמִי ניצח בכל פעם ובַּלַראמה הפסיד.

מלך קַלינְגַה, שמֵח להפסד, ניצל את ההזדמנות כדי לעקוץ את קרישנה ובַּלַראמה. הוא התלוצץ על חשבונם וגם חשף בכוונה שיניים לעבר בַּלַראמה. אלא שבַּלַראמה, בגלל שהפסיד, היה חסר סבלנות מעט והלעג הקניט אותו. שוב התערב רוּקְמִי, ועכשיו על 100,000 מטבעות זהב, אך למרבה המזל, הפעם זכה בַּלַראמה. אולם למרות שבַּלַראמה זכה, רוּקְמִי ניסה בערמומיותו להכריז שבַּלַראמה הפסיד, והוא עצמו זכה. השקר הצית מיד את חמתו של בַּלַראמה. כעסו היה כה פתאומי ועז עד כי דמה לנחשול אדיר בים בליל הירח המלא. ברגיל עיניו של בַּלַראמה אדמדמות מעט, אולם עתה בגלל הכעס אלה התאדמו מאד. הפעם בַּלַראמה הזמין להתערבות וקבע סכום של מאה מליון מטבעות. שוב פעם הוא זכה על-פי כללי השח, ושוב ניסה רוּקְמִי בעורמתו להכריז שהוא עצמו ניצח. הוא פנה אפילו לתמיכתם של הנסיכים ששם, ובמיוחד ציין את שמו של מלך קַלינְגַה. והנה אז נשמעה פתאום בת קול משמים שהכריזה כי על-פי הצדק והיושר בַּלַראמה ניצח במשחק, וטענתו של רוּקְמִי שהוא המנצח הינה שקר וכזב.

אולם למרות הקול האלוהי, רוּקְמִי עמד על דעתו שבַּלַראמה הפסיד, ומעיקשותו ניכר שהמוות מרחף כבר על ראשו. מבוסם מעצתו הנלוזה של ידידו, הוא לא החשיב במיוחד את האותות הפלאיים ופתח גם הוא בעקיצות: ״בַּלַרָאמַגִ'י יקר, אתם שני האחים בסך הכול רועי בקר. אתם יודעים אולי לרעות פרות, אולם כיצד הפכתם מיומנים כל כך בשח או בירי חיצים בקרב—אמנויות שנועדו למעמד הנסיכים בלבד?״ למישמע הלעג וצחוקם הרם של שאר הנסיכים בחבורה, היה עתה זעמו של בַּלַראמה נורא. ללא מילה נוספת הוא תפס באלתו והיכה את רוּקְמִי על ראשו. חבטה אחת ודי, ורוּקְמִי צנח ומת. כך הוא נהרג ברגע המבורך של נישואיו של אַנירוּדְדְהַה.

תקרית שכזו אינה חריגה במיוחד בקרב קְשַׁתְרייות. עתה חשש מלך קַלינְגַה שהוא יהיה הבא בתור וניסה לנוס על נפשו. אולם עוד לפני שהספיק להרחיק כמה פסיעות, תפס אותו בַּלַראמה, וכיוון שהלה חשף קודם שיניו בצחוק, בַּלַראמה ניפץ עתה את כל שיניו עם אלתו. הוא תפס גם את שאר הנסיכים שצידדו ברוּקְמִי ובידידו מלך קַלינְגַה ושבר להם ידיים ורגליים. הם לא ניסו לנקום, גם לא להתנגד, ורק רצו להימלט משם, ממרחץ דמים כזה.

במהלך כל הסיכסוך הזה שבין בַּלַראמה לרוּקְמִי, קרישנה לא פצה את פיו. הוא ידע כי תמיכתו בבַּלַראמה תצער את רוּקְמינִּי, ואם יגנה את מעשה ההרג, בַּלַראמה יצטער. משום כך, למרות שכל זה התרחש ביום הנישואים, הוא לא מחה, וכך שמר על יחסים חמים עם בַּלַראמה, גם לא עירער את יחסיו עם רוּקְמינִּי. על-פי כללי הטקס הושבו אז החתן והכלה על מרכבה ויצאו לעבר דְוָארַקָא בליווי שיירת הכלולות. קרישנה, הורג הזד מַדְהוּ, בעצמו גונן על כל השיירה, שעזבה עתה את בְּהוגַ'קַטַה והתקדמה ברוב שמחה לדְוָארַקָא.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר