סיפורי קרישנה: פרק 68 – נישואי סָאמְבַּה

סיפורי קרישנה: פרק 68 – נישואי סָאמְבַּה

לדוּרְיודְהַנַה, בנו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה, היתה בת בגיל נישואים ושמה לַקְשְׁמַנָּא. בת זו של שושלת הקוּרוּ היתה רבת מעלות ורבים הנסיכים שביקשו את ידה. משום כך ערכו לה טקס סְוַיַמְּוַרַה שבו תוכל לבחור לה בעל כלבבה. מכל מקום, ממש בשעה שזו עמדה לבחור את בעלה, הופיע שם סָאמְבַּה, בנו של קרישנה מאשתו גָ'אמְבַּוַתִי, שהינה אחת מנשותיו הראשיות. שמו סָאמְבַּה כיוון שהיה ילד רע מאד ותמיד סמוך לאמו. השם סָאמְבַּה מציין בן שהינו בן תפנוקים—אַמְבָּא פירושו אמא, וסַה פירושו עִם. השם הזה נדבק בו איפוא, משום שהיה כרוך כל כך אחרי אמו. מאותה סיבה גם, הוא נודע כגָ'אמְבַּוַתִיסוּתַה. וכמו שאר בניו של קרישנה, גם הוא, כפי שהסברנו כבר, לא נפל במאומה מאביו הדגול. הוא חפץ בנערה, בלַקְשְׁמַנָּא, אלא שזו לא נטתה לו כלל, ומשום כך חטף אותה בעל כורחה משם.

בני הקוּרוּ כולם—דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה, בְּהִישְׁמַה, וידוּרַה, אוּגַ'הַן וארג'ונה—חשבו שחטיפת בתם ממש מתוך האסיפה, הינה פגיעה בכבוד המשפחה. הם גם ידעו שלַקְשְׁמַנָּא לא נטתה בכלל לבחור באיש לבעל, ונמנעה עתה אפשרותה לבחור לה בעל כרצונה. משום כך החליטו פה אחד שהנער חייב להענש; ברוב חוצפה הלה הכתים את מסורתה המפוארת של המשפחה. על-פי עצת זקני הקוּרוּ הם החליטו לאסור אותו, אולם לא להרוג, שהרי הלה נגע כבר בנערה, ומשום כך איש מלבדו לא יאות יותר לשאת אותה. (על-פי השיטה הוֵדית, נערה שהתרועעה עם גבר, אינה יכולה להינשא או להימסר לאיש זולתו, גם איש לא יסכים לקבל נערה כזו.) זקני המשפחה כבְּהִישְׁמַה חפצו איפוא, רק לאסור אותו. כדי ללמד אותו קצת לקח, הצטרפו יחדיו כל בני המשפחה, ובמיוחד גדולי הלוחמים, וקַרְנַּה מונה לפקד על המבצע.

במהלך הדיון בתוכנית המאסר, הם העלו אמנם את האפשרות שבני היַדוּ יתרגזו וגם ישיבו מלחמה, אלא שחשבו, ״גם אם אלה יצאו לקרב נגדם, מה יוכלו לעשות מול לוחמי הקוּרוּ? מלכי הקוּרוּ הינם הרי קיסרי העולם, בעוד שהיַדוּ בסך הכול נהנים מרכוש מושאל.״ הם גם חשבו, ״אם אלה יעזו לתקוף בגלל שאסרנו את בנם, נקבל את קריאת התגר. כולנו נלמד אותם אז לקח ונכניעם כליל, כמו שמכניעים את החושים באמצעות תירגול היוגַה פְּרָאנָּאיָאמַה.״ (בשיטת היוגַה המכנית לומדים לשלוט באוירים שבגוף. החושים אז נכבשים וכל עיסוק נבלם, לבד מהגות בווישנו.)

אחרי שנועצו וקיבלו את רשותם של הזקנים, כבְּהִישְׁמַה ודְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה, יצאו ששה לוחמים עזים—קַרְנַּה, שַׂלַה, בְּהוּרישְׂרַוָא, יַגְ'נַקֵתוּ, דוּרְיודְהַנַה (אבי הנערה), כולם מַהָא-רַתְהִים, ובראשם בְּהִישְׁמַה הגדול מכול—וניסו לאסור את סָאמְבַּה. הלוחמים נחלקים לדרגות שונות—מַהָא-רַתְהִי, אֵקַה-רַתְהִי ורַתְהִי—על-פי יכולתם הצבאית. מַהָא-רַתְהִי יכול להילחם לבדו נגד אלפי אדם. ועתה הצטרפו ששה כאלה כדי לאסור את סָאמְבַּה. גם סָאמְבַּה היה מַהָא-רַתְהִי, אלא שעתה היה צריך להילחם נגד ששה כמותו. מכל מקום, רוחו לא נפלה בו למראה הלוחמים הללו שדלקו בעקבותיו.

לבדו, הוא הסתובב אליהם ואחז בקשתו היפה, דרוך כמו אריה קשה עורף למול חיות אחרות. קַרְנַּה, שהוביל את הקבוצה, קרא, ״הי, למה אתה בורח? עצור, בוא ונלמד אותך לקח!״ כאשר לוחם מוזמן לקרב, הוא אינו רשאי להסתלק; הוא חייב להילחם. ועתה, משסָאמְבַּה קיבל את ההזמנה ונעמד לפניהם, אלה השליכו בו מיד מטח חיצים. אולם ממש כמו אריה שלעולם אינו נבהל ממתקפתם של זאבים רבים או של תנים, בן זה של קרישנה, בנה המהולל של שושלת היַדוּ שניחן באונים מופלאים, רק נמלא חימה על הלוחמים הללו שפתחו בקרב בלתי הוגן כזה. הוא נלחם בכישרון מזהיר; תחילה פגע בששת הרכבים עם ששה חיצים שונים. אחר כך הוא שלח ארבעה חיצים—ארבעה לכל מרכבה, והרג את הסוסים. חץ נוסף הרג את הרכב, וחץ נוסף כוּון אל קַרְנַּה ואל שאר הלוחמים. הוא נלחם במיומנות, והששה העריכו את כוחו הרב. אפילו בשעת קרב אלה הודו שנער זה הינו נפלא. אולם ברוח קְשַׁתְרייות, הקרב המשיך, ולבסוף, לא בדיוק בהגינות, אלה הצליחו להוריד אותו ממרכבתו, אחרי שזו נופצה כליל. מתוך ששת הלוחמים, ארבעה הרגו את ארבעת סוסיו ואחד קרע לו את מיתר הקשת, כדי שלא יוסיף להילחם. עתה, אחרי עמל וקרב קשה—משולל מרכבה—הם סוף סוף אסרו אותו. מרוצים מנצחונם, הם לקחו את לַקְשְׁמַנָּא איתם, ונכנסו להַסְתינָאפּוּרַה בתרועת ניצחון.

נָארַדַה הקדוש מיהר אז ומסר את הידיעה לבני היַדוּ; הוא סיפר את כל סיפור המאסר. ואלה, נרגזים על המאסר הלא הוגן הזה בידי ששת הלוחמים, התכוננו עתה, ברשותו של אוּגְרַסֵנַה, מלך השושלת, לצאת למתקפה על בירת הקוּרוּ.

מכל מקום, בַּלַראמה—אף שידע שבתקופת קַלי די בהתגרות קלה כדי לגרור למלחמה—לא שמח לרעיון ששתי המשפחות המהוללות, הקוּרוּ והיַדוּ, ילחמו זו בזו, בהשפעת התקופה. ״במקום מלחמה,״ הוא חשב בחכמה, ״מוטב שאלך לשם לבחון את המצב. אני אראה אם אפשר להגיע להסכמה.״ רעיונו היה שאם יצליח לשכנע את הקַוּרַוים לשחרר את סָאמְבַּה, יוכל הקרב להימנע. הוא יצא על מרכבה יפה בלווית כוהני דת ובְּרָאהְמַנּים, וגם כמה מזקני היַדוּ. הוא היה בטוח שהקַוּרַוים יסכימו לנישואים וימנעו ממלחמה עמם. בשעה שנסע במרכבתו בין בְּרָאהְמַנּים ובין זקני המשפחה, הוא נראה כמו הירח הזוהר בשמים בהירים מוקף בכוכבים מנצנצים. כאשר הגיע אל קרבת הַסְתינָאפּוּרַה, הוא לא נכנס לעיר, אלא נשאר בחוץ בבית-גן אחד. הוא ביקש מאוּדְדְהַוַה לפגוש את מנהיגי הקוּרוּ ולברר האם הם חפצים במלחמה או בהסכם שלום. והלה אכן נפגש עם כל החשובים—בְּהִישְׁמַדֵוַה, דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה, דְרונָּאצָא'רְיַה, בַּלי, דוּרְיודְהַנַה ובָּאהְלִיקַה. אחרי שחלק להם כבוד, כנדרש, הוא הודיע שבַּלַראמה הגיע ונמצא בגן מחוץ לשערי העיר.

אלה נמלאו שמחה, ובמיוחד דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ודוּרְיודְהַנַה, כי ידעו שבַּלַראמה הינו ידיד גדול של משפחתם. בעליצות ללא גבול הם ברכו את אוּדְדְהַוַה, וכדי לקבל את פני בַּלַראמה כראוי, הם נשאו אביזרים מבורכים בידיהם ויצאו לראות אותו מחוץ לשערים. איש איש על-פי מעמדו בירך אותו, הם גם העניקו לו פרות נאות ואַרְגְהַה (אוסף של פריטים שונים כגון מי אָארָאתְריקַה, ממתקים מדבש, חמאה וכו', פרחים וזרי פרחים מבושמים). מודעים למעמדו הרם כאישיות אלוה, הם כפפו ראשם והשתחוו ברוב כבוד. הם ברכו זה את זה, גם דרשו איש בשלום רעהו, ואז, עם תום הגינונים הרשמיים, בַּלַראמה פתח בקול עמוק, ובסבלנות רבה הציג את טענותיו לשיקולם. ״ידידי היקרים, הפעם באתי כשליחו של המלך רב הכוח אוּגְרַסֵנַה. שימעו נא ברוב קשב את דבר פקודתו, ונסו אז למלא את הפקודה ללא דיחוי. ידוע למלך שלוחמי הקוּרוּ נלחמו בקרב בלתי הוגן עם סָאמְבַּה ישר הדרך. הוא נלחם לבדו, ואתם בקושי רב וגם בתחבולות אסרתם אותו. שמענו על כל זה, אולם איננו נרגזים כל כך בגלל הקשרים ההדוקים שבינינו. איני חושב שכדאי לקלקל יחסים טובים כאלה. הבה ונמשיך בידידות ונמנע מקרב. שחררו עתה את סָאמְבַּה והביאו אותו ואת לַקְשְׁמַנָּא, אשתו, לפני.״

טון דיבורו של בַּלַראמה היה תקיף ומצוה, חדור בביטחון, בעוז ועליונות—דבר שלא מצא כלל חן בעיני מנהיגי הקוּרוּ. נסערים וכעוסים הם אז אמרו: ״הי! איזה מילים מדהימות, אף שהולמות למדי את תקופת קַלי; כי אלמלא כן, בַּלַראמה לא היה מדבר בדרך משפילה כל כך. השפה וטון הדיבור ממש מעליבים; בהשפעת התקופה נראה שהנעל שמתאימה לרגל, שואפת לטפס לראש, שם נחבשת הקסדה. בגלל קרבת משפחה, איפשרנו לשושלת היַדוּ לבוא ולחיות עמנו, לסעוד איתנו ולישון, אלא שעתה הם מנצלים את הזכויות הללו לרעה. לפני שהפרשנו להם חלק מממלכתנו, אלה היו מחוסרי כל מעמד, ועכשיו הם מנסים לצוות. הסכמנו להם להשתמש באביזרי מלכות כגון מסלק זבובים, מניפה, קונכיה, שמשיה לבנה, כתר, כס מלכות, מושבים, מיטות ושאר דברים שמשמשים את בני האצולה. בנוכחותנו הם לא אמורים בכלל להשתמש באלה, אולם לא פצינו פה, בגלל קשרים משפחתיים. והנה עתה הם מעיזים אפילו לצוות עלינו. יש גבול לכל חוצפה! אי אפשר לתת לזה להימשך. אסור להתיר להם יותר להשתמש באביזרי המלוכה. עדיף שנקח את זה מהם; לנחש אסור לתת חלב, כי מעשה נדיב כזה רק מגביר את ארסו. שושלת היַדוּ מנסה לצאת עתה נגד מי שהאכילו אותה לשובע. רק תודות למתנותינו ולנדיבותנו אלה משגשגים עתה, ואף-על-פי-כן אינם מתבישים לצוות עלינו. חבל על כל מה שעשינו עבורם! ללא אישורם של בני הקוּרוּ כגון בְּהִישְׁמַה, דְרונָּאצָא'רְיַה וארג'ונה, איש לא יכול ליהנות בעולם הזה. ללא רצוננו, אפילו האלים-למחצה מעדן, ובראשם המלך אינְדְרַה, קל וחומר בני אנוש פשוטים, אינם יוכלים להתענג, ממש כשם שבנוכחות אריה, כבשה לא יכולה לחיות בנעימים!״ בני הקוּרוּ, מנופחים מגאוה על שיפעתם, ממלכתם, יחוסם, מסורת משפחתם, לוחמיהם הגדולים, בני משפחתם, ואזורי שלטונם האדירים, לא שמרו אפילו על תרבות ועל כללי נימוס פשוטים. בנוכחות האל הם הטיחו עלבונות בשושלת היַדוּ, ואז שבו לעירם, הַסְתינָאפּוּרַה.

בַּלַראמה הקשיב אמנם בסבלנות למטח העלבונות ורק צפה בגסותם, אולם ממראהו ניכר היה שהוא רותח מחימה וחושב על נקמה. גופו נסער כל כך, עד שקשה היה אפילו להביט עליו. הוא צחק בקול ואמר: ״אדם מנופח מיהירות בגלל יחוס משפחתי, שיפעה, יופי, וקידמה חומרית, אינו מעריך יותר חיים שלוים, ונכון לתקוף את כל אחד. הוראות לאיש כזה בנוגע להתנהגות טובה ולשלום נופלות על אוזן ערלה; אדם כזה יבין רק עונשים.״ ברגיל, שיפעה חומרית הופכת אנשים לחיות, ולחיות אי אפשר הרי להורות הוראות טובות; אלה מבינות רק את שפת המקל. ״ראו את חוצפתם של בני הקוּרוּ! ניסיתי להשכין שלום למרות זעמם של שאר חברי היַדוּ, לרבות קרישנה עצמו. אלה כבר היו מוכנים לצאת למתקפה גדולה נגד הקוּרוּ, אולם הרגעתי אותם וטרחתי בעצמי לנסות ולישב את הבעיה ללא כל מלחמה. והנה כיצד מתנהגים הסכלים הללו! מחרחרי ריב אלה אינם רוצים שלום, רק מלחמה. מלאי שחצנות, הם פגעו בי והטיחו מילות גנאי במשפחתי.״

״אפילו מלך עדן מציית להוראות היַדוּ; ואלה מחשיבים את המלך אוּגְרַסֵנַה, שעומד בראש הבְּהוג'ים, הוְרּישְׁנּים, האַנְדַקים והיַדַוים, למלכו של חיל צבא קטן! מסקנתכם אכן מופלאה! התעלמתם מן המלך אוּגְרַסֵנַה, שהמלך אינְדְרַה מציית לפקודתו. שיקלו לרגע את מעמדם הרם של בני היַדוּ. בכוח זרוע הם חטפו לשימושם, מעדן, את בית האסיפות ואת עץ הפָּאריגָ'אתַה, ועדין אתם סבורים שאינם יכולים לצוות עליכם. האם לדעתכם שְׂרִי קרישנה, אישיות אלוה, אינו רשאי לשבת על כסא מלכות רם ונישא ולצוות על כול? אם זוהי דעתכם, רק לקח טוב יועיל לכם. חשבתם גם שלא יאה ליַדַוים להשתמש באביזרי מלוכה, כגון מסלק זבובים, מניפה, שמשיה לבנה וכס מלכות. האם גם קרישנה, שהינו אדון כל הבריאה ובעלה של אלת המזל, אינו רשאי להשתמש באלה? גדולי האלים-למחצה כולם סוגדים לאבק כפות רגלי הלוטוס שלו. מימי נהר הגנגס שזורמים ביקום כולו, נובעים מכפות רגליו, ומשום כך הפכו גדות הנהר הזה לאתרים קדושים. שליטי הכוכבים כולם עוסקים בשירותו וחושבים עצמם לבני מזל אם יכולים לשים על קסדתם את אבק כפות רגליו. החשובים שבאלים-למחצה, כגון ברהמה ושיווה, ואפילו אלת המזל ואני, היננו בסך הכול גילוי חלקי של זהותו הרוחנית, ואף-על-פי-כן אתם סבורים שאינו ראוי להשתמש בסימנים מלכותיים או לשבת על כסא מלכות. כמה זה מצער שהסכלים הללו חושבים אותנו, בני היַדוּ, לנעליים, ואת עצמם לקסדה. נראה שדעתם של מנהיגי הקוּרוּ השתבשה מרוב שיפעה. רעיונותיהם כולם מטורפים לחלוטין. מיד הייתי צריך להעניש אותם ולעשֵת אותם מעט. זו חובתי לנקוט בפעולה. משום כך, עוד היום אפטור את העולם מאלה, ולא אשאיר מהם כל זכר!״

בַּלַראמה, נסער ממחשבות שכאלה, נראה כמו עומד לשרוף בחמתו ולכלות את היקום כולו. הוא נעמד, אחז במחרשתו, והחל להכות באדמה, עד שהפריד ממנה את כל העיר הַסְתינָאפּוּרַה. ואז החל לגרור את העיר לעבר נהר הגנגס. העיר טולטלה כולה, כמו ברעידת אדמה, ונראה שכולה עומדת לההרס.

עתה, משנוכחו מנהיגי הקוּרוּ שעירם עומדת לקרוס בתוך מימי הגנגס, ולמשמע צווחות התושבים הנבעתים, הם שבו לעשתונותיהם, מבינים מה מתרחש, ומבלי להשתהות יותר הם מיהרו אז והביאו את לַקְשְׁמַנָּא, בתם, ואת סָאמְבַּה שחטף אותה. כשהוא ניצב בראש והיא מאחוריו, יצאו כל בני הקוּרוּ ונעמדו מול בַּלַראמה בידים צמודות, מבקשים את מחילת האל. הפעם, בשפיות ובתבונה, הם אמרו: ״הו בַּלַראמה, מאגר כל עונג, אתה מקיים כל הבריאה. למרבה הצער לא היינו מודעים לעוצמתך הבלתי נתפסת. ראה אותנו כטיפשים מטופשים. תבונתו התבלבלה והשתבשה, אולם עתה באנו לבקש את מחילתך. סלח נא לנו. אף שאתה בורא, מקיים וגם מחריב את כל עולם התופעות, מעמדך שלך נשגב תמיד. הו אל כל יכול, מושא דיבורם של הקדושים הדגולים, אתה מושך החוטים העילאי, והכול בעולם הינם כמו בובות משחק בידיך. הו הבלתי מוגבל, אתה אוחז בכול, וכמו במשחק ילדים, מחזיק את כל מערכות הכוכבים על ראשך. בשעת החורבן, אתה מכנס לתוכך את הבריאה. דבר לא נותר אז מלבדך, שרוע כמַהָא-וישנו בים הסיבה. ורק כדי לקיים את הבריאה כסידרה אתה הופעת עתה עלי-אדמות בגופך הנשגב. אתה מעבר לכל כעס, קנאה או איבה. כמו כל מעשיך, גם כעסך מביא עמו ברכה לבריאה כולה. הרינו משתחווים לפניך, אישיות אלוה הבלתי נכחד, מאגר כל שיפעה ואון. הו בורא אינספור יקומים, שוב ושוב היננו משתטחים ומשתחווים לרגליך. אנו כנועים ומסורים לך כליל, אנא, הייה רחום עמנו וגונן עלינו.״

עתה, לנוכח תחינתם של חשובי הקוּרוּ, החל בבְּהִישְׁמַה הסב, וכלה בארג'ונה ובדוּרְיודְהַנַה, בַּלַראמה התרכך; הוא הבטיח שאין מקום לפחד, גם לא לחרדה.

בעיקרו של דבר, היה מקובל בקרב קְשַׁתְרייות ליזום לפני הנישואים מעין קרב בין מחנות החתן והכלה. למעשה, אחרי מעשה החטיפה, זקני הקוּרוּ שמחו לראות שסָאמְבַּה הינו בן זוג מתאים. מכל מקום, כדי לבחון עוד את כוחו, הם פתחו במלחמה, ואסרו אותו מבלי להתחשב אפילו בכללים. היַדַוים החליטו לחלץ את סָאמְבַּה משבי הקוּרוּ, ובַּלַראמה בא לישב את העניין. כקְשַׁתְרייַה רב כוח, הוא ציוה לשחררו. והקַוּרַוים, כאילו נפגעים, התגרו אז בכוחו. למעשה הם רק רצו לראות אותו מפגין את עוצמתו האדירה. עתה בעונג רב הם העניקו את בתם לסָאמְבַּה, והסיכסוך יושב. דוּרְיודְהַנַה, ברוב אהבתו לבת, ערך את טקס הנישואים ברוב פאר. כנדוניה הוא העניק 1,200 פילים, כל אחד בן לפחות ששים שנה; הוא נתן גם 10,000 סוסים נאים, 6,000 מרכבות מבהיקות כחמה, ו-1,000 אמות מקושטות בתכשיטי זהב. בַּלַראמה, הנבחר מבני היַדוּ, שימש כנציגו של החתן, וקיבל את הנדוניה בהנאה. או אז, מסופק כליל מן האירוח, בלווית בני הזוג הצעיר, הוא יצא לעבר דְוָארַקָא.

הוא נכנס לדְוָארַקָא כמנצח, ושם פגש בתושבים רבים, כולם דבקיו וידידיו. בקהלם הוא אז סיפר את כל סיפור החתונה, מדהים אותם בסיפורו כיצד הרעיד את הַסְתינָאפּוּרַה. שׂוּקַדֵוַה גוסְוָאמִי מאשש שמקום מושבה של הַסְתינָאפּוּרַה ידוע כיום כניו דלהי, והנהר אשר זורם בעיר נקרא יַמוּנָא, אף שלפנים נודע כגנגס. בני הסמכא כמו גִ'יוַה גוסְוָאמִי מאששים שהגנגס והיַמוּנָא הינם אותו נהר שזורם בנתיבים שונים. אותו חלק שזורם דרך הַסְתינָאפּוּרַה לשטחה של ורינדאוון נקרא יַמוּנָא, כיוון שהתקדש בעלילותיו הנשגבות של קרישנה. פרברי הַסְתינָאפּוּרַה שעל גדות היַמוּנָא מוצפים בעונת הגשמים במים, כמו להזכיר לכול את איומו של בַּלַראמה להטביע את העיר בתוך מימי הגנגס.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר