סיפורי קרישנה: פרק 69 – נָארַדַה, החכם הדגול, מבקר בבתיו השונים של קרישנה

אחרי שקרישנה הרג את הזד נַרַקָאסוּרַה, שנקרא לעיתים גם בְּהַוּמָאסוּרַה, הוא נישא ל-16,000 נשים. הוא גם התרחב ל-16,000 דמויות ונישא לכל אחת מן הנשים הללו בבת אחת בארמונות שונים—דבר שהדהים עד מאד את הקדוש נָארַדַה. הלה, סקרן לראות כיצד האל מנהל את חייו עם נשים כה רבות, יצא אז לביקור בבתיו השונים. עם בואו לדְוָארַקָא, הוא ראה את הגנים והגינות שם מלבלבים בשלל צבעים. הבוסתנים עמוסים בפרי, ציפורים יפיפיות מצייצות, וטווסים צווחים בחדווה. הבריכות ומקווי המים היו גדושים בלוטוסים אדומים וכחולים, והיו שמלאו גם בשושני מים בשלל גוונים. ובאגמים שטו ברבורים ועגורים רבים, ממלאים את החלל בקירקורם. בעיר היו כ-900,000 ארמונות גדולים, כולם בנויים מאבן שיש מעולה ושעריהם ודלתותיהם עשויים מכסף. עמודי המפתן היו משובצים באבנים יקרות כגון אבני חכמים, אבני ספיר וברקת, והרצפות הבהיקו בזוהר נעים. הכבישים, השבילים, הרחובות, הצמתים והשווקים כולם היו מקושטים להפליא. היו גם בתי מגורים רבים בעיר, וגם בתי אסיפות ומקדשים, בנויים כולם לתפארת בשלל צורות מרהיבות. כל זה שיווה לעיר מראה זוהר ממש. השדרות הרחבות, הצמתים, השבילים, הרחובות, ואפילו המדרכות שלפני כל בית היו נקיים מאד. לצדי הדרכים צמחו שיחים, ובמרווחים קבועים ניצבו עצים גדולים שהצלו על השדרות והגנו מפני להט השמש על העוברים ושבים.

בקריה היפיפיה הזו השתכן שְׂרִי קרישנה, אישיות אלוה העילאי, בבתים רבים, וגדולי מלכי העולם ונסיכים היו באים כדי לסגוד לו שם. וישְׂוַקַרְמָא, אדריכל האלים-למחצה, הוא שתיכנן את הארמונות, ונראה שבבנייתם הפגין עד תום את כשרונו ואת גאונותו. מספרם של הבתים עלה על 16,000—אחד לכל אחת ממלכותיו של קרישנה. נָארַדַה הקדוש נכנס אז לאחד מן הבתים הללו. הוא ראה שם עמודים עשויים מאלמוגים, תיקרה משובצת במרגליות, והקירות והקשתות שבין העמודים זוהרים משלל אבני ספיר. וישְׂוַקַרְמָא התקין שם גם חופות רבות מעוטרות בשרשרות פנינים. הכסאות ושאר הרהיטים היו כולם משנהב משובץ בזהב וביהלומים, ומנורות מאבני חן האירו ופיזרו את החשיכה. עשנם המבוסם של הקטורת הבוערת והשרף הריחני מילא את האויר ואף פרץ אל מחוץ לחלונות, מטעה את הטווסים שישבו על המדרגות. אלה חשבו אותו לעננים והחלו לרקד בעליזות. היו שם גם אמות רבות, כולן מקושטות במחרוזות זהב ובצמידים ובסארים יפים. והיו גם משרתים רבים לבושים ברוב הדר במעילים, בטורבנים ועגילים. אולם למרות יופיים אלה עסקו כולם בעבודות הבית השונות.

נָארַדַה ראה את קרישנה יושב שם עם רוּקְמינִּידֵוִי, גברת הארמון הזה, והיא עצמה—אף שהיו לה שם אלפי אמות, כולן יפות ומוכשרות כמותה וממש בנות גילה—אחזה במו ידיה במניפה וציננה בה את האל. קרישנה הינו אישיות אלוה העילאי, מושא סגידתו של נָארַדַה, ואף-על-פי-כן, ברגע שראה את הקדוש נכנס לארמונו, הוא התרומם ממיטתה של רוּקְמינִּי ונעמד מתוך כבוד. קרישנה הינו מורו של העולם כולו, ועתה, כדי ללמד כיצד יש לכבד אדם קדוש כמו נָארַדַה, הוא כפף ראשו, נוגע עם קסדתו ברצפה. הוא השתחווה וגם נגע בכפות רגליו של הקדוש, ואז הזמין אותו בידיים צמודות לשבת על כסאו שלו.

קרישנה הינו אלוה עליון, מושא סגידתם של הדבקים כולם. הוא המורה הרוחני העליון, ומי הגנגס שנובעים מכפות רגליו מטהרים את שלושת העולמות. הבְּרָאהְמַנּים המיומנים כולם סוגדים לו, ומשום כך הוא נקרא בְּרַהְמַנְּיַה-דֵוַה.

בְּרַהְמַנְּיַה הוא מי שניחן במלוא המעלות הבְּרַהְמיניות, שהן: יושר, שליטה עצמית, טוהר, שליטה בחושים, פשטות, ידע מושלם מתוך ישום מעשי, ועיסוק בשירות מסור. קרישנה ניחן במעלות הללו כולן, וכמותו גם אלה שסוגדים לו, ואלפי ומליוני שמותיו השונים—ווישנו-סַהַסְרַה-נָאמַה—מיוחסים לו בהתאם למעלותיו הנשגבות.

בדְוָארַקָא קרישנה שיחק כבן אנוש מושלם. משום כך נָארַדַה לא התנגד כאשר האל שטף את רגליו והתיז אחר כך את המים על ראשו, יודע שמעשיו נועדו ללמד את כלל האנשים כיצד לנהוג בקדושים. קרישנה, אישיות אלוה, שהינו נָארָָאיַנַּה המקורי וידידה הנצחי של כל ישות חיה, סגד אז לנָארַדַה על-פי כל הכללים הוֵדיים. הוא בירך אותו גם במתיקות רבה, מכנה אותו בְּהַגַוָאן, או מי שמסופק בעצמו וניחן בידע, בפרישות, בכח, בפרסום, ביופי, ובשאר מעלות שכאלה. הוא אף שאל אותו בכוונה רבה, ״כיצד אוכל לשרת אותך?״

נָארַדַה השיב לו, ״אלי, כיוון שאתה הינך אישיות אלוה, אדון כל מיני החיים, הרי שהתנהגות שכזו מצדך אינה מפתיעה בכלל. אתה ידידה העליון של כל ישות חיה, אולם גם המעניש העליון של כל הרשעים וצרי העין. אני יודע שירדת עלי-אדמות לצורך קיומו התקין של העולם, ומכאן ששום כח אינו כופה עליך להופיע כאן; ברצונך שלך אתה מופיע ואחר כך נעלם. ברוב מזלי זכיתי לראות היום את כפות רגלי הלוטוס שלך. כי מי שנקשר לכפות רגליך, מתעלה מעל לכל מעורבות חומרית ואינו נגוע עוד במידות הטבע. אתה בלתי מוגבל, גם שפעתך הינה חסרת גבולות. האלים-למחצה הגדולים כמו ברהמה ושיווה הוגים בך ושומרים אותך בתוך לבם תמיד. ורק על-ידי קבלת כפות רגליך יכולות הנשמות המותנות, אשר מוטלות עתה בבאר החרבה של הקיום החומרי, להשתחרר משביין הנצחי. מכאן שאתה הינך מקלטן היחיד. אלי, בטובך הרב שאלת מה תוכל לעשות למעני. בקשתי איפוא, שלא אשכח את כפות רגלי הלוטוס שלך לעולם. בכל מקום שאמצא, אני רק מתפלל לזכור אותן תמיד.״

הברכה שביקש נָארַדַה הינה הברכה לה מתפלל כל דבק טהור. הלה אינו מבקש אחר כל רווח חומרי, או אפילו רוחני; תפילתו האחת היא שבשום מצב לא ישכח את כפות רגלי הלוטוס של האל. הוא אינו מתאווה לגן עדן, גם לא בוחל בגיהנום; הוא מרוצה בכל מקום כל עוד ביכולתו לזכור את אלוהיו. שְׂרִי צ'איטניה מורה על אותה תפילה ממש בשׂיקְשָׁאשְׁטַקַה שלו: הוא מבקש שם רק שירות מסור לידה אחר לידה. דבק טהור אינו שואף אפילו לשים קץ למעגל הלידה והמוות; לא אכפת לא אם יוסיף ויוולד במיני החיים השונים, ובלבד שלא ישכח את כפות רגליו של הריבון בכל מצבי החיים הללו.

נָארַדַה, אחרי שעזב את ארמונה של רוּקְמינִּי, חפץ לבחון את פעולתה של יוגַמָאיָא, אונו הפנימי של הריבון, ונכנס אז לארמונה של מלכה אחרת. שם קרישנה שיחק בשח עם אוּדְדְהַוַה ועם אשתו היקרה. מיד כאשר ראה אותו האל, הוא התרומם ממושבו והזמין את הקדוש להתיישב על כסאו שלו. שוב סגד לו הריבון באביזרי סגידה, כמו מקודם, ואחרי שסיים, כמו לא יודע מה התרחש בארמון הקודם, הוא אמר: ״נָארַדַה יקירי, אדם קדוש כמותך הינו מלא מעצמו. אנו, אנשי משפחה, זקוקים תמיד למשהו, בעוד שאתה מסופק תמיד בעצמך ואינך זקוק לעזרתו של איש. כיצד נוכל לקבל את פניך, מה עוד ביכולתנו להציע לך? ואף-על-פי-כן מאחר שאתה בְּרָאהְמַנַּה, הרי שחובתנו להעניק לך משהו, כמידת יכולתנו. הורה נא לנו איפוא, מה נוכל לעשות למענך.״

נָארַדַה שידע הכול על עלילותיו של הריבון, מיהר אז וללא מילה נוספת יצא מן הארמון, נדהם על מעשי האל. הוא נכנס אז לעוד ארמון, והפעם הוא ראה את קרישנה, כמו אב אוהב, מלטף את ילדיו הקטנים. ובארמון נוסף הוא ראה אותו מתכונן להתרחץ. כך נכנס נָארַדַה לכל אחד מששה עשר אלף הארמונות ובכל אחד מאלה הוא ראה את קרישנה עוסק בפעילות שונה.

בארמון אחד קרישנה עסק בהעלאת מינחה לאש הקרבן ובביצוע טקסי פולחן שמומלצים בוודות לאנשי משפחה. בארמון אחר הוא ערך את הקרבת הפַּנְצַ'ה-יַגְ'נַה. הקרבה זו ידועה גם כפַּנְצַ'ה-שֻׂוּנַה והיא בגדר חובה לכל איש משפחה. כל אחד, ובמיוחד אנשי משפחה, מבצעים ביודעין, או שלא ביודעין, חמישה מיני חטא. כאשר שותים מים מכלי, הורגים את החידקים הרבים שמצוים שם. גם כאשר טוחנים מזון במכונת טחינה או בשעת אכילה הורגים חידקים רבים. חידקים מומתים גם כאשר מנקים את הרצפה או כאשר מציתים אש, ונמלים וחרקים רבים מתים תחת פסיעותינו ברחוב. בין אם אנחנו מודעים לכך, ובין אם לאו, אנו גורמים להרג בכל אחד ממעשינו. משום כך חייב כל איש משפחה לבצע את הקרבת הפַּנְצַ'ה-שֻׂוּנַה כדי להשתחרר מן התגובות לכל החטאים הללו.

בארמון אחד קרישנה האכיל בדיוק בְּרָאהְמַנּים אחרי סיום טקסי הקרבה, בארמון אחר הוא שינן חרש את מַנְתְרַת הגָאיַתְרִי, ובארמון נוסף הוא תירגל לחימה בחרב ומגן. היו ארמונות שבהם קרישנה ניראה רוכב על סוסים או על פילים או נוסע במרכבה ומשוטט כה וכה. ובמקום אחר הוא ניראה שרוע, נח במיטתו. היה גם מקום שבו הוא ניראה יושב על כסא, מקשיב לתפילות ולדברי הלל מפי דבקיו. היו ארמונות שבהם הוא נמצא מתיעץ בדיוק עם שרים כמו אוּדְדְהַוַה על עניינים חשובים. ובארמון אחד הוא השתעשע בבריכה בחברתן של נערות שעשועים. במקום אחד הוא העניק פרות מקושטות כתרומה לבְּרָאהְמַנּים, ובמקום אחר הוא האזין לסיפורים היסטוריים מן הפּוּרָאנּות, כגון המַהָאבְּהָארַתַה. זוהי ספרות נלווית לוודות שמעבירה את הידע הוֵדי לאנשים פשוטים באמצעות תיאור אירועים היסטוריים מתולדות העולם. היה ארמון שבו קרישנה נימצא מבלה עם אשתו ומתבדח עמה. ובמקום אחר הוא השתתף עם אשתו בטקסי דת ופולחן. מאחר שניהול משק בית כרוך בהוצאות רבות, נאלצים אנשי משפחה לדאוג להגדלת נכסיהם. גם קרישנה ניראה במקום כלשהו דואג לקידומו הכלכלי. ובמקום אחר הוא ניראה נהנה מחיי משפחה על-פי כללי השָׂאסְתְרַה.

בארמון אחד הוא ישב בהגות, כמו מתמקד במחשבתו על אישיות אלוה שמעבר ליקומים החומריים. הגות על-פי הכתובים נועדה למקד את המחשבה על אישיות אלוה, וישנו. קרישנה הינו אמנם וישנו המקורי, אולם עתה, בתפקיד של אדם רגיל, הוא לימד בעצמו מהי הגות. היה מקום שבו קרישנה נמצא מרַצה את מבוגרי המשפחה ומספק להם את מחסורם. ובמקום אחר נָארַדַה ראה אותו דן בנושאי מלחמה, ובעוד מקום כורת שלום עם אויביו. הוא שוחח במקום אחד עם אחיו הבכור בַּלַראמה על הפעילות העליונה לטובת כלל החברה האנושית. נָארַדַה ראה אותו גם משיא בדיוק את בניו ובנותיו לכלות ולחתנים מתאימים בטקסי חתונה מפוארים; בארמון אחד הוא ראה אותו נפרד מבנותיו, ובאחר הוא ראה אותו מקבל את פניה של כלה. אנשי העיר כולם השתהו לנוכח הפאר וההדר שבטקסים הללו.

במקום אחד קרישנה ניראה מעלה קרבן לאלים-למחצה, שבעצם הינם בסך הכול התרחבויות איכותיות שלו. ובמקום אחר הוא ניראה עוסק בפעילות רווחה ציבורית, חופר בארות מים, בונה בתי מרגוע וגנים לאורחים לא ידועים, ומקים מנזרים ומקדשים גדולים לאנשים קדושים. אלה הן כמה מן החובות שמורות הוודות לאנשי משפחה לצורך הגשמת מאווייהם החומריים. קרישנה ניראה גם כמלך קְשַׁתְרייַה שיוצא ליער רכוב על סוסי סינְדְהי יפים כדי לצוד שם חיות. הוודות מתירות לקְשַׁתְריות להרוג לעיתים חיות מסוימות כדי לשמור על שלוות היער, או כדי להעלות את החיות לאש הקרבן. אלה רשאים לתרגל את אומנות ההרג כיוון שעליהם להרוג ללא רחם את אויביהם, למען שלום החברה. במקום אחד נָארַדַה ראה אפילו את קרישנה, אישיות אלוה העילאי ואדון כל כוחות הנסתר, נוהג כמרגל ומחליף את מלבושו הרגיל כדי להבין את מניעיהם של האזרחים בתוך הארמון ומחוצה לו.

קרישנה, שהינו נשמת-העל שבכל ישויות החיים, נהג כבן אנוש רגיל כדי להפגין את פעלולי אונו הפנימי. ונָארַדַה, שחזה בכל המעשים הללו, חייך עתה לעצמו ופנה אל האל: ״אלי היקר, אדון כל הכשפים ומושא הגותם של העוסקים בנסתר, כוחך הנסתר הינו בלתי נתפס אפילו לגדולים בנסתר כמו ברהמה ושיווה. והנה בחסדך, בזכות שירותי המתמיד לכפות רגליך, חשפת לפני את פעילות אונך הפנימי. אלי, אתה נערץ על הכול, והאלים-למחצה ושליטי ארבע עשרה מערכות הכוכבים כולם מודעים לתהילתך הנשגבת. עתה ברך נא אותי שאוכל לנוע ולנוד ביקום כולו ולזמר אודות תפארת מעשיך הנשגבים.״

אישיות אלוה אז השיב: ״נָארַדַה יקר, הו הקדוש בקרב האלים-למחצה, כידוע לך, אני הוא המורה העליון ומקיים את כללי הדת בשלמותם. אני גם האחראי העליון לאכיפתם של עקרונות הדת. וכדי ללמד את העולם כולו כיצד לנהוג, הריני בעצמי מבצע את כל המצוות הללו. בני היקר, רצוני שלא תתבלבל לנוכח הפגנה כזו של אוני הפנימי.״

אלוה עליון, מעורב לכאורה בחיי משפחה, לימד למעשה כיצד יכול אדם לטהר את חייו גם בעודו קשור לכבלי הקיום החומרי. חיי משפחה מנציחים מטבעם את הקיום החומרי, אולם קרישנה, ברוב חמלה לבעלי המשפחות, לימד את הדרך כיצד לטהר אפילו חיים שכאלה. כאשר קרישנה הופך למרכז כל הפעילויות, מתעלה איש המשפחה המודע לקרישנה מעל לכללים הוֵדיים ומיטהר מוכנית.

כך ראה נָארַדַה את קרישנה האחד מתרחב לדמויות מושלמות של עצמו וחי בששה עשר אלף ארמונות. בזכות אונו הבלתי נתפס הוא ניראה בכל אחד ואחד מארמונותיהן של המלכות. עוצמתו הינה אינסופית, ועתה לנוכח הפגנה חוזרת ונשנית שכזו של אונו הפנימי, היתה תדהמתו של נָארַדַה ללא גבול. קרישנה הציג כאילו הוא קשור מאד לארבעת עקרונות החיים התרבותיים, כלומר דתיות, פיתוח כלכלי, עינוג חושים וגאולה. ארבעת העקרונות הללו של חיים חומריים הינם נחוצים לצורך התקדמותה הרוחנית של החברה. קרישנה אמנם אינו צריך לבצע אותם, אולם עשה זאת כדי ללמד את האנשים לעקוב, לטובתם, אחר דוגמתו. קרישנה סיפק את נָארַדַה מכל בחינה. ועתה, מרוצה כליל מכל מה שראה, עזב הקדוש את דְוָארַקָא.

שׂוּקַדֵוַה גוסְוָאמִי, בשעה שתיאר את מעשיו של קרישנה בדְוָארַקָא, הסביר למלך פַּרִיקְשׁית כיצד ירד האל לקיום החומרי באמצעות אונו הפנימי וכיצד הציג בעצמו אותם עקרונות שעצם קיומם מביא להגשמת מטרת החיים העליונה.

מלכות דְוָארַקָא, שמספרן עלה על שש עשרה אלף, העסיקו כליל את יופין הנשי בשירות נשגב לאל. הן חייכו אליו ועסקו בשירותו, והריבון, מרוצה מהן, נהג עמן ממש כמו בעל מושלם שנהנה מחיי משפחה. מכל מקום, יש לדעת שרק שְׂרִי קרישנה, שהינו מקור הבריאה, הקיום והחורבן, יכול לבצע עלילות שכאלה. כל מי שמאזין ברוב קשב לסיפור מעשיו של קרישנה בדְוָארַקָא או שתומך במי שמטיף לתודעת קרישנה—הלה לא יתקשה לצעוד בנתיב הגאולה ויזכה גם לטעום את מתק כפות רגלי הלוטוס של האל ולעסוק בשירותו המסור.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר