סיפורי קרישנה: פרק 35 – הגעגועים של הגופִּיות

"נהר היַמוּנָא הוא ביש מזל כמותנו; כי אינו זוכה בחסדו של קרישנה"

"נהר היַמוּנָא הוא ביש מזל כמותנו; כי אינו זוכה בחסדו של קרישנה"

הגופִּיות של ורּינְדָאוַנַה נמשכו אל קרישנה כל כך, עד כי לא הסתפקו במחול הרָאסַה הלילי; הן רצו ליהנות מחברתו גם בשעות היום. כאשר היה הולך ליער עם חבריו הרועים והפרות, אף שלא יכלו להצטרף אליו בעצמן, ליבן הלך עמו. וכיוון שלבן היה עמו, הן יכלו להתענג על חברתו, דרך געגועיהן העזים אליו. שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ ותלמידיו הישירים, הגוסְוָאמִים, לימדו כיצד לפתח תחושת געגועים עזה שכזו. גם כאשר איננו מצויים עם קרישנה במישרין, ביכולתנו להתרועע עמו, כמו הגופִּיות, דרך געגועים. דמותו הנשגבת של קרישנה, מעלותיו, עלילותיו וחפציו – כולם זהים לו. ישנן תשע דרכים לשירות מסור. אולם שירות מסור מתוך געגועים מרומם לשלב השלמות העליון – למישור של הגופִּיות.

שְׂרִיניוָאסָאצָ'ארְיַה אומר בתפילתו לששת הגוסְוָאמִים, שהם נטשו שיפעה חומרית, תפקיד ממשלתי, ומעמד של נסיכים, והלכו לורּינְדָאוַנַה, שם חיו כמו קבצנים רגילים, מבקשים נדבות מדלת לדלת. אולם כיון שהיו חדורים כליל בתחושת הגעגועים של הגופִּיות, הם חוו כל רגע באושר עילאי. גם שְׂרִי צ'איטניה בגַ'גַנְנָאתְהַה פּוּרִי, חדור בהלך רוחה של רָאדְהאָרָאנִי, חש געגועים עזים אל שְׂרִי קרישנה. כמותם, גם כל מי שמשתייכים לשושלת המורים של מָאדְהְוַה-גַוּדִּייַה-סַמְפְּרַדָאיַה צריכים לחוש געגועי פרידה כאלה אל קרישנה. לסגוד לדמותו הנשגבת, לשוחח אודות בשורתו, עלילותיו, מעלותיו, חפציו ובני לוויתו הנשגבים. תפקידו של המורה הרוחני להוביל את הדבק אל שלב השלמות העליון. ותחושת געגועים מתמדת תוך כדי שירות לאל היא שלמותה של תודעת קרישנה.

הגופִּיות נהגו לשוחח ביניהן אודות קרישנה. וכזו היתה שיחתן: ״ידידותי היקרות,״ אמרה גופִּי אחת, ״אתן יודעות שכאשר קרישנה משתרע על הארץ, הוא נשען על מרפקו השמאלי, ואת ראשו הוא מניח על כף ידו השמאלית. בשעה שהוא מנגן בחלילו עם אצבעותיו העדינות, הוא מזיז את גבותיו המצודדות. הצלילים שהוא מפיק יוצרים אוירה מקסימה, ותושבי עדן שטסים בחלל עם נשותיהם ואהובותיהם, עוצרים את אוירוניהם, מאובנים מן הצלילים הקסומים. ישובות באוירונים, נשות האלים נמלאות בושה על כשרונן שלהן לנגן ולשיר. הן גם נמלאות בתשוקה מינית עזה ושערן נפרע ומלבושן ההדוק מתרופף.״

גופִּי אחרת אמרה, ״ידידותי, כמה יפה הוא קרישנה! אלת המזל אינה נוטשת את חזהו לעולם, וצוארו מעוטר תמיד בענק זהב. קרישנה יפה התואר מנגן בחלילו כדי לנסוך חיים בלב דבקיו הרבים. הוא ידידן היחיד של ישויות החיים הסובלות. בשעה שהוא מנגן בחלילו, הפרות ושאר חיות ורּינְדָאוַנַה, שבדרך כלל שקועות באכילה, מחזיקות רק קמצוץ מזון בפיהן וחדלות ללעוס. אוזניהן מזדקרות אל על והן קופאות על מקומן, כמו לא היו יצורים חיים, אלא חיות מצוירות. אפילו אלה מוקסמות מנגינתו, קל וחומר אנחנו.״

גופִּי נוספת אמרה, ״ידידותי היקרות, כאשר קרישנה עובר עם נוצות טווס נעוצות לראשו וגופו מעוטר במחצבי ורינדאוון, כל בעלי החיים נאלמים דום. נאלמים דום גם דברים חסרי חיים כגון נהרות ואגמים. הוא נראה ממש כמו גיבור, מקושט בעלים ופרחים לגופו. כאשר הוא מנגן בחלילו וקורא עם בַּלַרָאַמה לפרות, נהר היַמוּנָא פוסק מזרימתו וממתין למשב הרוח שישא אליו את אבק כפות רגלי הלוטוס שלו. הנהר הוא ביש מזל כמותנו; כי אינו זוכה בחסדו של קרישנה. הוא נשאר שם, קופא על מקומו ועוצר את גליו, כמו שאנו עוצרות את דמעותינו מרוב תסכול וגעגועים לקרישנה.״

בהעדרו של קרישנה, היו הגופִּיות מזילות דמעות ללא הרף. רק לעיתים, כשציפו לבואו, היו חדלות. אולם אז, כאשר נוכחו שאינו בא, ברוב תסכול היו שוב מתחילות לבכות.

קרישנה הינו אישיות אלוה המקורי, המקור לווישנו על שלל דמויותיו, וילדי הרועים היו כולם אלים-למחצה. אלים-למחצה כגון שיווה, ברהמה, אינְדְרַה וצַ'נְדְרַה, כולם סוגדים לווישנו ומצויים סביבו. וכאשר קרישנה תר ביערות ורּינְדָאוַנַה, או טיפס על גבעת גווַרְדְהַנַה, היו ילדי הרועים מתלווים אליו. בשעה שפסע, הוא ניגן בחלילו, כדי לקרוא לפרותיו. ומעצם נוכחותו הפכו העצים, השיחים וכל צמחי היער מודעים לקרישנה. מי שמודע לקרישנה רוצה להקריב לו הכול; ולמרות שצמחים אינם ניחנים בדרך כלל בתודעה מפותחת, בזכות נוכחותו ונוכחות ידידיו, גם הם הפכו מודעים לו וביקשו להעניק לו הכול – כל שיש ברשותם – והשירו מענפיהם פירות, פרחים וצוף לרוב.

כאשר קרישנה פסע על גדות נהר היַמוּנָא, תילַקַה יפיפה קישט את פניו, זר מפרחי יער עיטר את צוארו, ומשחת עץ סנדל ועלי תוּלַסִי קישטו את גופו. האוירה, רווּיה בנקטר מתוק שכזה, הטריפה את דעתן של הדבורים. וקרישנה, מרוצה מזמזומן, הצטרף בנגינת חלילו, והצלילים היו כה ערבים יחדיו, עד כי כל יצורי המים, גם העגורים, הברבורים, הברוזים וכל מיני הציפורים, כולם היו כמכושפים. הם נאלמו דום, חדלו מכל שחיה או מעוף, עצמו את עיניהם וסגדו בהגות עמוקה לקרישנה.

גופִּי אחת אמרה, ״ידידותי, קרישנה ובַּלַראמה מקושטים להפליא בעגילים ובענקי פנינים. הם משתעשעים להם על פסגת גווַרְדְהַנַה, וכאשר קרישנה מנגן בחלילו, כמו מכשף בקסמיו את הבריאה כולה, הכול נמלא בעונג נשגב. העננים חוששים מפניו ופוסקים מלרעום בקול; במקום להפריע לצלילי החליל, הם חוזרים אחריו בקול רעם חרישי, בברכת שלום לקרישנה חברם.״

קרישנה נחשב לחברו של הענן, כיוון ששניהם מפיגים את מצוקתו של הסובל. מי שסובלים בלהט החום, מצנן אותם הענן עם גשמיו. כמותו, מביא קרישנה הקלה למי שנטרדים בעולם החומרי מאש המצוקות החומריות. קרישנה והענן ידידים גם בגלל צבע גופם הדומה. הענן, שמבקש לברך את חברו העילאי, אינו ממטיר מים אלא פרחים קטנים, שמכסים את ראשו של קרישנה ומגינים עליו מפני השמש היוקדת.

 "הילוכו של קרישנה רב חן ומצודד עד מאד, ובידו הוא נושא את חלילו. עם מראה שכזה, מיד נעורה בנו תאוה להתענג בחברתו"

"הילוכו של קרישנה רב חן ומצודד עד מאד, ובידו הוא נושא את חלילו. עם מראה שכזה, מיד נעורה בנו תאוה להתענג בחברתו"

אחת הגופִּיות אמרה לאמא יַשׂודָא, ״אמא יקרה, מבין כל ילדי הרועים, בנך מומחה מאד. הוא בקי בכל סוגי האמנויות – מיטיב לרעות את הפרות, וגם נגן מחונן בחליל. הוא מחבר את לחניו בעצמו, ואז מנגן אותם עם החליל בין שפתותיו. וכאשר הוא מנגן, בבוקר או בערב, האלים-למחצה כגון שיווה, ברהמה, אינְדְרַה וצַ'נְדְרַה כולם שחים ראשיהם ומאזינים ברוב קשב. למרות שכל אלה מלומדים גדולים, אין ביכולתם להבין את מבנהו של הלחן. הם מקשיבים ומנסים להבין, אבל רק מתבלבלים.״

גופִּי אחרת אמרה, ״ידידה יקרה, כאשר קרישנה שב הביתה עם הפרות, טביעות רגליו – המעוטרות בדגל, ברק, קלשון ופרח לוטוס – מפיגות את מכאובה של האדמה, המיוסרת מכובד פסיעותיהן של הפרות. הילוכו רב חן ומצודד עד מאד, ובידו הוא נושא את חלילו. עם מראה שכזה, מיד נעורה בנו תאוה להתענג בחברתו. ואז אנו קופאות על מקומנו ונאלמות דום כמו עצים. אנו שוכחות אפילו את מראנו.״

לקרישנה היו אלפי פרות שנחלקו לקבוצות על-פי צבעיהן. כאשר היה חוזר מן המרעה, היה מקבץ אותן יחדיו. הוַיְשְׁנַּוים מזמרים על שרשרת בת 108 חרוזים, שמסמלים את 108 הגופִּיות הראשיות. גם קרישנה נהג למנות 108 קבוצות שונות של פרות.

״כאשר קרישנה שב, הוא עונד זר תוּלַסִי,״ תיארה גופִּי לחברתה. ״הוא מניח ידו על כתף אחד הילדים ונושף בחלילו הנשגב. נשותיהם של הצבאים השחורים מוקסמות כליל מן הצלילים, שדומים לצלילי הוִינָּא. האילות מתקרבות אל קרישנה, ומאובנות כמכושפות, הן שוכחות את בתיהן ובעליהן. אלה נשבות בצלילי החליל כמו שאנו נשבות בים מעלותיו הנשגבות של קרישנה.״

היתה גופִּי שאמרה לאמא יַשׂודָא, ״אמא יקרה, כאשר בנך שב הביתה, הוא מתקשט בניצני פרחי הקוּנְדַה, וכדי לשמח את חבריו, הוא נושף בחלילו. משב רוח קליל בא אז מדרום ומענג את האוירה בצינתו ובשלל ניחוחותיו. אלים-למחצה כמו הגַנְדְהַרְוים והסידְדְהים מנצלים את האוירה ונושאים תפילות לאל ומנגנים בשופרים ובתופים. מה רב חסדו של קרישנה לתושבי וְרַגַ'בְּהֻוּמי, ורּינְדָאוַנַה! כאשר הוא שב עם הפרות ועם ידידיו, כולם הוגים בו כמרים גבעת גווַרְדְהַנַה. אלים-למחצה חשובים כמו ברהמה ושיווה מנצלים את ההזדמנות ויורדים כדי לשאת לו תפילת ערב. הם מתלווים אל הילדים ושרים הלל לנפלאותיו.״

״קרישנה משול לירח, שנולד מים רחמה של דֵוַקִי. בשובו עם ערב, אף שנראה תשוש, הוא מנסה לשמח את תושבי וְרַגַ'בְּהֻוּמי בנוכחותו המבורכת. בשובו, מעוטר בזר פרחים, נראות פניו יפות להפליא. הוא נכנס לורּינְדָאוַנַה ופסיעותיו כפסיעות הפיל, ובאיטיות הוא נכנס כך לביתו. עם כניסתו, הגברים, הנשים והפרות כולם שוכחים מיד את חומו של היום.״

כך היו מתארות הגופִּיות ונזכרות בעלילותיו הנשגבות ובמעשיו של קרישנה, כאשר נעדר מורּינְדָאוַנַה. תיאורים כאלה נותנים לנו מושג כלשהו על קסמו של קרישנה. כל דבר וכל אחד נמשכים אליו – זהו התיאור המושלם של כוח משיכתו. מי שמבקש להתמלא כולו בתודעת קרישנה יכול ללמוד רבות מדוגמתן של הגופִּיות. בקלות רבה אפשר להתרועע עם קרישנה דרך זכירת עלילותיו הנשגבות. כל אחד נוטה לאהוב מישהו. תודעת קרישנה פירושה להפוך את קרישנה למושא האהבה המרכזי. די לזמר את המנטרה הרא קרישנה בדרך קבע ולזכור את עלילותיו הנשגבות, כדי להפוך מודעים לקרישנה כליל, ולחיות חיים נשגבים ורבי ערך.



מאמרים נוספים מאת ספרי בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר