מבוסס על הרצאה מאת שְׂרילַה רָאדְהָאנַתְהַה סְוָאמי ומאמר של וָארְשַׁבְּהָאנַוי דֵוִי

אַנַרְפּיתַה-צַ'רִיםּ צ'ירָאת קַרוּנַּיָאוַתִירְנַּהּ קַלַוּ
סַמַרְפַּייתוּם אוּנְנַתוֹגְ'גְ'וַלַה-רַסָאםּ סְוַה-בהקטי-שְׂרייַם
הַריהּ פּוּרַטַה-סוּנְדַרַה-דְיוּתי-קַדַמְבַּה-סַנְדִיפּיתַהּ
סַדָא הְרּידַיַה-קַנְדַרֵא סְפְּהוּרַתוּ וַהּ שַׂצִ'י-נַנְדַנַהּ

"מי ייתן והאל, הידוע כבנה של שְׂרימַתי שַׂצ'ידֵוִי, ישכון בחדרי לבבך הכמוסים ביותר. בוהק בזוהר הזהב המותך הוא הופיע בתקופת קַלי כדי להעניק את אשר לא העניקה שום התגלות אלוהים לפניו: את הטעם העליון של שירות מסור – הטעם של אהבת נאהבים."

קרישנה מתענג לעד בשעשועים נשגבים במשכנו הנצחי שבשמיים הרוחניים – גולוקַה ורינדאוון.
פעם אחת ביומו של ברהמה (שנמשך 4,320,000,000 שנים + לילה כזה) הוא יורד עלי אדמות עם ורינדאוון ובני לווייתו הנצחיים כדי לגלות כאן את עלילותיו הנשגבות. הוא מתענג על עלילותיו הנשגבות כל עוד הוא חפץ בכך, ואז הוא נעלם. אולם לאחר היעלמותו הוא חושב:

"זה זמן רב שלא הענקתי את שירותי האוהב לתושבי העולם. קיום העולם החומרי הינו חסר תועלת ללא אהבה כזו. בעולם כולו סוגדים לי האנשים על-פי מצוות הכתובים. ביודעם את שפעתי, כולם מביטים אלי ביראת כבוד, אלא שמסירות שמתעמעמת בגלל יראת כבוד אינה מושכת אותי כמו אהבתם הטהורה של תושבי ורינדאוון. בוורינדאוון, מרוב אהבה, לא חושבים שאני האל העליון; לפעמים אמא קושרת אותי שלא אשתולל. היא מזינה אותי ומגינה עלי בחושבה אותי לחסר ישע. ידידי מטפסים עלי, חושבים אותי ואותם לשווים, וכאשר חברותיי האהובות נוזפות בי, זה גונב את לבי יותר מכל מזמורי הוודות. מי מלבדי יכול להעניק לעולם אהבה טהורה שכזו, הנקייה מכל שמץ של יראה? לכן, אני אופיע כדבק ואלמד את השירות המסור (בהקטי) על-ידי דוגמה אישית. אני אלמד את היוֹגה המומלצת לעידן קַלי – נָאמַה-סַנְקִירְתַנַה, או זמרת שמותיו של האל בציבור, ואגרום לעולם כולו לרקוד באקסטזה."

מה עבר לקרישנה בלב לפני שהופיע כשְׂרי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ? הוא חשב, "הופעתי כבר באינספור התגלויות, והענקתי כבר לרבים מארבעת סוגי הגאולה (סָאלוֹקְיַה – לחיות בכוכב רוחני יחד עם האל; סָארְשְׁטי – לזכות בשפעים זהים לשל האל; סָאמִיפְּיַה – להיות תמיד בחברתו של האל; סָארֻוּפְּיַה – לזכות בדמות זהה לדמותו של האל). אבל רק אני בעצמי יכול להעניק את האהבה הטהורה והספונטאנית של תושבי ורינדאוון. לכן אני רוצה להופיע יחד עם מלוויי הנצחיים כדי להפיץ את האהבה הזו לאל, שתרומם רבים לגוֹלוֹקַה ורינדאוון דרך זמרת המַהָא מנטרה – הרא קרישנה."

ישנן שלוש סיבות חיצוניות ושלוש פנימיות להופעתו של שְׂרי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ. הסיבה החיצונית הראשונה היא לקיים את הנבואה שניתנה בבהגווד גיטה (4.7-8):

"כדי להגן על הדבקים, להכחיד את הרשעים, ולבסס מחדש את עקרונות הדת, אני מופיע עידן אחר עידן." הסיבה השניה היא לבסס את היוּגַה דהרמה. לכול עידן ישנה דרך דתית מומלצת להתעלות רוחנית – בסַתְיַה יוּגַה, הדרך המומלצת היא מדיטציה; בתְרֵתָא יוּגַה, הקרבות אש; בדְוָאפַּרַה יוּגַה סגידה לדמות האל במקדש. באותן הברכות שמקנים התהליכים הדתיים בשלושת העידנים האלה, ניתן לזכות בעידן הנוכחי, קַלי יוּגַה, פשוט ע"י זמרת המַהָא מנטרה הרא קרישנה. הסיבה השלישית היא להיעתר לתפילותיהם ולאהבתם של דבקים טהורים כמו אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה ורבים אחרים. שלוש הסיבות הפנימיות הן אלה שהופכות אותו להתגלות האלוהית המיוחדת במינה. הראשונה, היא הרצון שלו להבין את הגדוּלה והתהילה של אהבתה של רָאדְהָארָאנִּי, אהובתו הגדולה ביותר, כלפיו. השניה, הרצון שלו להבין את תכונותיו המופלאות שמעניקות לה עונג עצום באהבתה אליו. והשלישית, הרצון שלו להבין את האושר האינסופי שהיא חווה כשהיא טועמת את אהבתו אליה. כדי להתנסות באלו, קרישנה מופיע בעידן קַלי עם רגשות האהבה וגוון גופה הזהוב של שְׂרימַתִי רָאדְהָארָאנִּי.

לאחר שהחליט על הופעתו הוא החל להכין את הרקע. תחילה הוא שלח את מלוויו הנצחיים מגוֹלוֹקַה ורינדאוון ומלווים נצחיים של התגלויות אחרות שלו, להיוולד בעולם הזה. בשְׂרי-הַטְטַה (ליד בַּנְגַלַדֵש) נולדו אוּפֵּנְדְרַה מישְׂרַה שהיה פַּרְגַ'נְיַה, הסבא של קרישנה, גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה ושַׂצִ'ידֵוִי שהם נַנְדַה ויַשׁוֹדָא (הוריו הנצחיים של קרישנה), אביה של שַׂצִ'ידֵוִי, נִילָאמְבַּרַה צַ'קְרַוַרְתִי שהיה גַרְגַמוּני, ושְׂריוָאסַה טְהָאקוּרַה שהיה נָארַדַה מוּני. במקומות נוספים באזור בֵּנְגַל הופיעו אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה שהוא התגלות של קָארְנּוֹדַקַשָאיִי וישנו יחד עם סַדָא-שיווה, והאל ברהמה הופיע כהַרידָאסַה טְהָאקוּרַה. נולדו גם פּוּנְּדַּרִיקַה וידְיָאנידְהי שהוא המלך וְרּישַׁבְּהָאנוּ, אביה של שְׂרימַתִי רָאדְהָארָאנִּי, פַּרַמָאנַנְדַה פּוּרִי שהיה אוּדְדְהַוַה, והמורה הרוחני שלו, מָאדְהַוֵנְדְרַה פּוּרִי, שהיה עץ משאלות בגוֹלוֹקַה ורינדאוון. וברָאדְּהַדֵשַׂה בַּלַראמה הופיע כניתְיָאנַנְדַה פְּרַבְּהוּ, ומוּרָארי גוּפְּתַה שאינו אלא הַנוּמָאן. באוֹרִיסַה הופיע רָאמָאנַנְדַה רָאיַה שהוא וישָׂאקְהָא, אחת מבנות הלוויה האינטימיות ביותר של קרישנה. בנַוַדְוִיפַּה, שבבֵּנְגַל המערבית, הופיע גַדָאדְהַרַה פַּנְדּיתַה שהוא שְׂרימַתִי רָאדְהָארָאנִּי, ועוד רבים אחרים. קרישנה האציל אז ברכות רבות על העיר נַוַדְוִיפַּה, שהיתה בנויה על תשעה איים בנהר הגנגס. באותה עת היא הפכה למרכז ללימוד הוודות העיקרי בכול הודו. חיו שם אינספור בְּרָאהְמַנּים ופַּנְדּיתים (מלומדים), אבל היתה בעיה אחת – המנטאליות של אנשי התקופה. למרות שעידן קַלי, עידן הצביעות, רק התחיל (5000 מתוך 432,000 שנים חלפו מאז תחילת התקופה), האנשים באותה עת התדרדרו והתנהגו כאילו הם חיים בשלבים מתקדמים ומסואבים יותר של העידן. אפילו אלה שלימדו מהבהגווד גיטה ומהשְׂרימַד בְּהָאגַוַתַם, לא דיברו כלל על בהקטי. בהקטי, או אהבה לקרישנה, הייתה פרט שולי, ובמקרה הטוב אמצעי לסיפוק תאוות חומריות. כך הם לימדו, מבלי להזכיר כלל את שמו של קרישנה. כך חיו לפחות כול תושבי האיזור, מלבד הדבקים שנולדו במקומות שונים ברחבי בֵּנְגַל. אלו התקבצו בהדרגה בנַוַדְוִיפַּה. המדהים הוא שהאל כיסה את תודעתם של הדבקים כך שאף אחד מהם לא ידע את זהותו הנצחית או את זהותם הנצחית של הדבקים האחרים. הם נהגו כדבקים פשוטים. הם ראו את מצב האנשים בנַוַדְוִיפַּה והבינו שהוא משקף את מצב האנושות כולה, ושבמהלך קַלי יוּגַה הוא יתדרדר יותר ויותר.

מנקודת מבטם של קרישנה והדבקים, חיים בלי אהבת אלוהים הם חיי כישלון וריקנות, חסרי ערך וחסרי טעם. ללא הבדל במה עוסק האדם, אם הוא לא מפתח טעם לזמרת ושמיעת שמותיו ותהילותיו של האל, חייו הם בזבוז זמן לריק. הדבקים ראו שהשגשוג החומרי הותיר את לב האנשים ללא האוצר האמיתי של החיים – אהבת אלוהים. ליבם של הדבקים רך ומלא חמלה. הדבק כואב את כאבם של הסובלים, וטובתם העליונה של כל ישויות החיים חשובה לו מאוד. מרוב חמלה הדבקים לא יכלו לראות את המצב הבלתי נסבל בו היו שרויים האנשים באותה עת, והם היו מתקבצים יחדיו, בעיקר בביתו של אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה, מספרים את תהילותיו של האל, ושְׂרים קִירְתַנים (שירה המפארת את האל). הם היו בוכים, מתפללים ומנסים להפיץ את המסר של אהבת אלוהים אך ללא הצלחה יתרה, עד שאַדְוַיְתַה, שְׂריוָאסַה ודבקים נוספים החליטו לגרום לקרישנה להופיע בעצמו. כי רק קרישנה בעצמו יכול לתת לאנשים את האהבה שהם רצו לתת – האהבה של ורינדאוון. רק אהבת אלוהים המתוקה ביותר, בדרך שבה אוהבים תושבי ורינדאוון את קרישנה, יכולה להתגבר על מגרעותיה של תקופת קַלי. שְׂריוָאסַה יחד עם שלושת אחיו שרו קירטן לילות שלמים ולעיתים גם במשך היום, כמעט בלי הפסקה. אַדְוַיְתַה אָצָ'ארְיַה ישב לגדת הגנגס, ובעודו מתפלל, בוכה ומתחנן לאל, מתוך חמלה אינסופית לכלל האנושות, הוא סגד לשָׂאלַגְראמה-שׂילָא, עם עלי תוּלַסִי ומי גנגס. הדבקים עשו כל שביכולתם למשוך את קרישנה לבוא לעולם, וקולותיהם חדרו לעולם הרוחני והגיעו עד גוֹלוֹקַה ורינדאוון.

בזמן מבורך – בשעות הערב, לאור הירח המלא של חודש פְּהָאלְגוּנַה (פבר'/מרץ), ב-1486, הופיע האל העליון שְׂרי קרישנה עוטה את רגשות אהבתה של שְׂרי רָאדְהָא, כדי להפיץ את רוח האהבה של ורינדאוון, דרך זמרת המַהָא מנטרה הרא קרישנה – הרא קרישנה, הרא קרישנה, קרישנה קרישנה, הרא הרא/ הרא ראמה, הרא ראמה, ראמה ראמה, הרא הרא.

שְׂרי צ'איטניה ניחן ביופי של קרישנה, אך גוון עורו היה זהוב ולא כחול, לכן השכנות קראו לו גַוּרַה הַרי. גַ'גַנְנָאתְהַה מישְׂרַה ראה שכול אחד מאיבריו היה כמו זהב מותך, וקרא לו לכן גַוּרָאנְגַה. נִילָאמְבַּרַה צַ'קְרַוַרְתִי למד את ההורוסקופ שלו ואמר, "הילד הזה הוא אישיות מיוחדת במינה, הוא כמו נָארָאיַנַּה (אלוהים) בעצמו; הוא יקיים ויזין את היקום כולו." לכן הוא העניק לו את השם וישְׂוַמְבְּהַרַה. שַׂצִ'ימָאתָא קראה לבנה נימָאי, כי נולד תחת עץ נים. עיניו היפיפייות היו כמו עלעלי לוטוס רחבים מעוקלים טיפה מעלה בקצותיהם. שפתיו כמו השמש העולה, האף שלו היה כל-כך יפה ומיוחד, שאפשר להשוות אותו רק לפרח השומשום. צווארו היה מעוגל כמו קונכיה, וכבר כתינוק היו לו חזה רחב ומותניים צרות, ידיו הקטנות השתרעו עד לברכיו. הוא היה מאגר של יופי אינסופי. מיום היוולדו הוא המיס במבטיו את לב כל, וכול מי שראה אותו התאהב בו מיד.

שְׂרי צ'איטניה מהאפרבהו, שבחר להתגלות בנַוַדְוִיפַּה (בבנגל), נראה לעין כול ונהנה מעלילותיו במשך ארבעים ושמונה שנים. את עשְׂרים וארבע שנותיו הראשונות הוא בילה בנַוַדְוִיפַּה. בילדותו הוא ביצע אינספור משובות ותעלולים שהעצימו מאד את אהבתם של תושבי נַוַדְוִיפַּה אליו. בנעוריו הוא הפך לתלמיד מבריק שהביס את הכול בידיעותיו ובטיעוניו הלוגיים. עד מהרה הוא גם הפך למורה מהולל ומאות תלמידים מכל עבר הסתופפו לשומעו. בבחרותו הוא קיבל הסמכה ממורה רוחני, אּישְׂוַרַה פּוּרי, ומיד אחרי זה החל לגלות סימנים של אהבת אלוהים. הוא לא חדל מלדבר על קרישנה, וגם כאשר היה מלמד דקדוק היה משתמש בשמותיו של קרישנה. הוא היה שר את שמותיו של האל ורוקד באקסטאזה, ומורה לכול לשיר כמותו. מדי לילה, במשך שנה תמימה, הוא שר עם דבקיו בביתו של שְׂריואסה טְהָאקוּרַה. זמרה אקסטאתית זו בוצעה בדלתיים סגורות כדי למנוע כניסתם של חסרי האמונה.

הם היו שְׂרים את המנטרה הרא קרישנה במתיקות, מתוך אקסטזה של אהבה לקרישנה. (פעם אחת, בעת ביצוע הקִירְתַנַה, שְׂרי צ'איטניה לא חש אותה מתיקות בה היה חש מדי יום. "מה קורה כאן, תפסיקו, תפסיקו. אני לא חש היום במתיקות בה אני חש מדי יום. משהו מפריע לי. מישהו מהנמצאים אינו מתאים להיות כאן. שְׂריוָאסַה התוודה שהוא החביא בחדר הסמוך בְּרַהְמַצָ'ארִי פרוש וסגפן, שחי רק על חלב, שהפציר בו במשך ימים לצפות בקִירְתַנַה. הבְּרַהְמַצָ'ארִי יצא ממחבואו מבויש, ושְׂרי צ'איטניה, מלא זעם, הוכיח אותו שלא די בשתיית חלב כדי לזכות באהבת אלוהים, ואז שילח אותו משם. הבְּרַהְמַצָ'ארִי, אף שסולק בבושת פנים, חש עצמו בר מזל עד מאד על שזכה ולו לרגע לראות את שְׂרי צ'איטניה במחולו.
מכל מקום, משנוכח שְׂרי צ'איטניה בהערכה הכנה שנעורה בלבו של הבְּרַהְמַצָ'ארִי, הוא הזמינו לשוב ולהשתתף עמם בזמרה.)

בגיל 24 הוא קיבל על עצמו חיי נזירות ועבר לגַ'גַנְנָאתְהַה פּוּרי. בשש שנותיו הראשונות כנזיר הוא הרבה לבלות במסעות ברחבי הודו, מחלק אהבת אלוהים לכול. את כל מי שפגש בדרכו הוא היה מחבק, והאדם היה נמלא באקסטזה של אהבה. כאשר איש זה היה מחבק אחרים, גם הם נמלאו באקסטזה והיו מתחילים לשיר בקול גדול את המַהָא מנטרה הרא קרישנה. כך פשטה שירת הרא קרישנה בכל עבר.
בשמונה עשרה השנים הנותרות הוא שהה בגַ'גַנְנָאתְהַה פּוּרי מבלי לעזוב אותה יותר. בשש השנים הראשונות מתוך השמונה עשרה הללו הוא ביצע בדרך קבע קִירְתַנַה, או זימרת המַהָא מנטרה הרא קרישנה רווית הנקטר, בחברת דבקיו ובני לווייתו, ועודד כך את כולם לאהוב את קרישנה. ובשתיים עשרה השנים הנותרות הוא השתקע כליל במתק האקסטזה הנשגבת של אהבה לקרישנה, טועם אותה יומם וליל בחברת בני לוויה אינטימיים, וכך הגשים את כל מאווייו.
לעתים הוא היה נשאר שקוע ברגש מסוים לילה שלם, טועם אותו דרך פסוקים שונים.

הוא אמר בשמחה לבני לווייתו: "דעו כי זמרת שמותיו של האל הינה האמצעי הקל ביותר לגאולה בעידן זה של קַלי. "

1. "הלל הלל לזמרת שמותיו של קרישנה. בכוחה של זמרה זו לנקות את מראת הלב ולשים קץ לאש הסבל היוקדת של הקיום החומרי. היא כמו הירח העולה שמרעיף את זוהר ברכתו על כלל ישויות החיים. היא לבו ונשמתו של כל ידע, היא מרחיבה את ים החדווה של חיים רוחניים, היא מצננת ומרגיעה, ומאפשרת לטעום את מלוא הנקטר בכל צעד וצעד."

כאב וענווה התעוררו בלבו של שְׂרי צ'איטניה והוא שורר פסוק נוסף:

2. "הו אלי, שמך הקדוש לבדו מלא ברכה לכול. משום כך רבים מאד שמותיך כמו קרישנה וגוֹוינְדַה. השקעת בשמות אלה את אוניך כולם, ואין שום כללים נוקשים כיצד לזמרם ולזוכרם. למרות שברוב חסד לנשמות הכושלות והמותנות, אתה מורה שמות אלה לכול, מה רב חוסר מזלי, אלי, כיוון שאיני יכול לזמר את שמותיך בלב נקי וטעמה המתוק של הזמרה לכן אינו חודר ללבי."

הוא המשיך, "שמעו עתה כיצד צריך לזמר את המַהָא-מנטרה הרא קרישנה כדי שתעורר בנו את אהבתנו הרדומה לקרישנה."

3. "מי שחושב עצמו לנחות מעשב, מי שסובלני מעץ, שאינו מחפש כל כבוד לעצמו אך תמיד נכון לחלוק כבוד לזולתו, אדם כזה יכול בקלות ותמיד לזמר את שמו של האל."

בדברו כך, ענוותו עוד גברה והוא החל להתפלל לקרישנה שיעניק לו אהבה טהורה ושירות מסור לכפות רגליו. כי כאשר מתעוררת אהבת אלוהים בלב, אחד מסימניה הם שמרוב כמיהה לאהבה כזו, האדם האוהב אינו חושב שהוא ניחן אפילו בטיפה אחת של אהבה לקרישנה.

4. "הו אלי, איני משתוקק לעושר חומרי, גם לא לחסידים, לאשה יפה, או לכל פעילות נהנתנית שהיא. אני רוצה רק, חיים אחר חיים, שירות מסור וטהור לכפות רגליך, ללא כל מניע אנוכי מצדי."

בענווה רבה, חושב את עצמו לנשמה מותנית בעולם החומרי, שְׂרי צ'איטניה שוב ביטא את כמיהתו לשירות מסור לאל:

5. "הו אלי, הו קרישנה, בנו של מַהָארָאגַ'ה נַנְדַה. אני משרתך הנצחי, אבל בדרך כלשהי, בגלל אנוכיות, נפלתי לים הסבל החומרי. אנא, משה אותי בחסדך מים החומר הנורא הזה ושים אותי כחלקיק אבק אצל כפות רגליך."

ענווה טבעית וכמיהה עזה התעוררו בלבו של שְׂרי צ'איטניה. הוא התפלל לקרישנה שיוכל לזמר את המַהָא-מנטרה מתוך אהבה אקסטתית:

6. "אלי, מתי יקושטו עיני בדמעות כל אימת שאני מזמר את שמך הקדוש? מתי ישתנק קולי ושערות גופי יסתמרו מאושר עילאי בעת זמרת שמותיך?"

"בלי אהבת אלוהים, חיי אינם חיים," בחושבו כך התעוררו בלבו געגועים עזים לאל ובמצוקתו הוא דיבר כמו מטורף:

7. "אלי, גוֹוינְדַה, בגלל געגועים אליך, רגע אחד נראה בעיני כעידנים, דמעות זולגות מעיני כממטרי גשם והעולם כולו נראה חלול וריק."

שקוע בכאב געגועים לקרישנה, חוֹוה את אהבתה הטהורה של שְׂרימתי רָאדְהָארָאני, הוא אמר אז את הפסוק הבא:

8. "בין אם קרישנה יחבק בזרועותיו משרתת זו, הנופלת לכפות רגליו, ובין אם ישבור את לבבי ויעלם לעד מעיני, הוא הרי עצמאי לחלוטין לעשות כרצונו, ואף על פי כן הוא, ולא איש מלבדו, הינו אדון לבבי לעד וללא תנאי."

שְׂרי צ'איטניה השאיר אחריו בכתב רק שמונה פסוקים אלו, המתווים את הדרך לאהבת אלוהים טהורה. בנוסף, הוא הורה באריכות את תורתו למספר מובחר של תלמידים, ואלו העלו על כתב את הוראותיו. דרכם אנו זוכים כיום לדעת את תורתו וחייו של שְׂרי צ'איטניה.

מכול החגים גַוּרַה פֻּוּרְנּימָא הוא הגדול ביותר, כי החסד של שְׂרי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ הוא הגדול מכול. מַהָאפְּרַבְּהוּ (האדון הגדול מכול) נולד בערב הירח המלא של חודש פְּהָאלְגוּנַה. מי שחוגג וסוגד לאל ביום זה יזכה בברכה הגדולה מכול – חסדו המיוחד של האל, חסד שמעורר אהבת אלוהים בלבו.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

• אמונה באלוהים
• מדיטציה
• שנה טוב לכוּוּוּוּלם
• יום הולדת לקרישנה
• חיי משפחה רוחניים
• צמחונות, אי אלימות וחיים רוחניים
• מדריך לבחירות 2015
• חיים רוחניים ויתושים
• הסיפור האלוהי – האחד הפך לרבים לצורך יחסים
• עוד...