דת נצחית

הרא קרישנה

למעשה, כבר מתחילת גיל העשרה, אלוהים ואני הסתדרנו היטב. אך ככול שהתבגרתי התעצם בליבי כעס כלפי הדתות השונות וכמובן שכעס זה פגע גם ביחסיי עם האל.

אך לקח לי זמן להבין את ההבדל שבין אלוהים לבין אנשים הטוענים שהם מייצגים אותו ונלחמים עבורו ובשמו.

בתקופה מסויימת אפילו חשבתי שכל המלחמות מתרחשות בגלל אלוהים ולכן היה עדיף אם הוא לא היה קיים.

אך ככול שהתעמקתי בנקודה זו, גילית שהאשמה אינה מוטלת על האל, כי אם עלינו – בני האדם.

המלחמות מתרחשות בגלל הרצון לשלוט ולא בגלל האל. אנו רוצים לשלוט על האדמה, על הדת ואפילו על האל בכבודו ובעצמו. אנו רוצים להוכיח שהדת "שלי" טובה משל האחר, ושאלוהים "שלי" טוב מ"שלך", ושרק הדרך שבה אני עובד את האל, הינה הדרך האמיתית.

הפילוסופיה הוַיְשְׁנַוית
כאשר נחשפתי לבהגווד גיטה בפרט ולפילוסופיה הַישְׁנַּוית בכלל, כל רגשותיי הבלתי ברורים והסותרים כלפי האל והדת, נהפכו למילים ולידע שכבר שכן בתוכי, רק לא יכולתי להבינו ולהסבירו. הבהגווד גיטה נתנה מילים לכל רגשותיי שאני בעצמי לא הצלחתי להבין.

ראשית, הבהגווד גיטה "סידרה" במוחי את ההבדל שבין הגוף לנשמה: "יודעי האמת הסיקו כי חסר הממשות (הגוף החומרי) הינו בן חלוף, והנצחי (הנשמה) אינו משתנה. זאת הם הסיקו מלימוד טבעם של השניים." (ב.ג. 2.16)

הגוף הוא חומרי וזמני, ואילו הנשמה היא רוחנית ונצחית. "אתה לא הגוף הזה" חוזר שרילה פרבהופאדה ואומר אינספור פעמים בספריו השונים, "אלא הנשמה שבתוכו." נדמה ששרילה פרבהופאדה חוזר על נקודה זו שוב ושוב, מחכה שלא רק נבין אותה באופן תיאורטי, אלא שגם נוכל לחוות אותה הלכה למעשה.

"כשם שהנשמה שבגוף ממשיכה ועוברת בגוף זה מילדות, לבחרות ולזקנה, כך זו עוברת לגוף אחר עם המוות. צלול הדעת אינו מתבלבל משינוי שכזה." (ב.ג. 2.13)

אני לא הגוף הזה העשוי מכימיקלים, אלא הנשמה שבתוכו, אני ניצוץ רוחני, תודעה טהורה שנבדלת לחלוטין מגוש הכימיקלים שהיא נמצאת בתוכו. אם באמת אני לא הגוף הזה, אז אין לי שום סיבה להזדהות עם עַם ולאום כזה או אחר. אין לי שום סיבה להתייחס לשוני שבין הגופים השונים אלא לראות את הנשמה הרוחנית השוכנת בתוכם.

"בזכותו של ידע אמיתי, רואים החכמים הענווים בעין שווה בְּרָאהְמַנַּה מלומד ונעים הליכות, פרה, פיל, כלב, כמו גם את אוכל הכלבים (חסר המעמד)." (ב.ג. 5.18)

ראייה נכונה של המציאות אינה מבדילה בין הגופים, אלא מתרכזת בניצוץ הרוחני המשותף לכולם. אדם שניחן בראייה כזו הוא אדם קדוש שמנסה להיטיב ולאחד את כולם, ולא להבדיל ולהילחם בשונה ממנו. אנו צריכים למצוא אדם כזה וללמוד ממנו כיצד לראות את המציאות כמות שהיא: "ומשקנית ידע אמיתי ממורה ששרוי בהגשמה עצמית, לא תשוב עוד ותיפול לאשליה שכזו, שהרי בזכות הידע הזה תראה שכל ישויות החיים אינן אלא חלק של העליון, או במילים אחרות הן שלי." (ב.ג. 4.35)

כולנו בנים של האל האחד והיחיד, זו ההבנה שהבהגווד-גיטה מלמדת אותנו, והבנה זו עוקרת מן השורש את הרצון לשלוט ואת השנאה לאחר.

"ישות החיים המושלית נגלת בצורות הרבות שאונו החיצוני של הריבון מציע לה. בעודה מתענגת תחת מידות הטבע החומרי, שוגה ישות החיים הכלואה וחושבת במונחים "אני" ו"שלי"." (בהאג. 2.9.2)

על-פי הספרות הוֵדית, למרות שאנו רוחניים במהותנו, נהפכנו מותנים לחומר, וכך אנו מזדהים עם גופנו וחושבים אותו לעצמנו. בעקבות ההזדהות הכוזבת עם הגוף, אנו משייכים את עצמנו לעם ולמדינה. אנו מבדילים בינינו לבין שכנינו ועוסקים כל חיינו בניסיון להגדיל את ה"שלי", כלומר, את שטח מחייתי ואת רכושי, גם כאשר הגדלת ה"שלי" פוגעת באחר.

בעוד שהפילוסופיה הוַיְשְׁנַוית מלמדת אותנו ששום דבר למעשה, אינו שייך לנו, הכול שייך לאל וכולנו חלקיקיו. בחייו של העוקב אחר פילוסופיה זו, אין שום מקום לסכסוך ולחוסר.

יחסים נצחיים
כך הספרות הוֵדית לאט-לאט מקלפת מאיתנו את כל ההגדרות החיצוניות לנו, ומשאירה אותנו כך, בתור נשמה רוחנית פנים אל פנים מול האל. אני, הנשמה הרוחנית ויחסיי עם האל הם הדת הנצחית.
"נטוש את כל צורות הדת והתמסר רק לי. אני אגאלך מן התגובות לחטאים כולן. אל תירא." (ב.ג. 18.66)

קרישנה מבקש זאת מארג'ונה ומכל אחד מאיתנו. פסוק זה שבה את ליבי כבר בפעם הראשונה שקראתי אותו. הרגשתי שאלוהים רוצה אותי וקורא לי. הרגשתי שהוא רוצה שאתנתק מכל הדברים החיצוניים שחשבתי שמרכיבים אותי ואקפוץ לתוכו בלי שום חשש.

היחסים שלי עם האל מהווים את הדת הנצחית, שאינה כפופה לזמן, למקום, לגזע או למין. האל מזמין כל אחד מאיתנו, בלי שום קשר למוצאנו או ייחוסנו, ליחסי אהבה איתו; רק כך נוכל לדעת אותו באמת. זהו עקרון הדת העליון, זוהי הדת הנצחית.

גם השרימד בהאגותם, ספר היוגה (התחברות לאל) החשוב ביותר, מאשש זאת: "כל סוגי ההגות ותורות הנסתר נועדו כדי להבין את נָארָאיַנַה (אלוהים), תכלית כל הסיגופים היא להגיע אל נָארָאיַנַה. פיתוח ידע נשגב מטרתו לזכות במבט חטוף בנָארָאיַנַה ובסופו של דבר הגאולה הינה כניסתו לממלכתו של נָארָאיַנַה." (בהאג. 2.5.16)

אלוהים הוא עקרון הדת העליון, הוא מטרת כל טקסי הפולחן, והוא נגלה רק בפניי מי שנכונים לפתח איתו יחסי אהבה ברוח של מסירות:  "מי שמסורים לשרתני באהבה תמיד – אותם אני חונן בתבונה שבעזרתה יוכלו לבוא אליי." (ב.ג. 10.10)

קרישנה השובה לב כל, מזמין אותנו אליו ליהנות מהדת הנצחית, ליהנות מיחסי אהבה נשגבים איתו, אך תמיד הוא משאיר את זכות הבחירה בידינו:

"הידע שהסברתי עתה הינו טמיר עוד יותר. שקול אותו לעומקו, ואחר, עשה כרצונך." (ב.ג. 18.63)

יש פתרון לכל הבעיות – אך אנו צריכים לבחור האם לדבוק בם. 



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר