האם חוקי הפיזיקה שוללים את אלוהים?

האם חוקי הפיזיקה שוללים את אלוהים?

הרא קרישנה 4רקע ודיון בספרו של סטיבן הוקינג "The Grand Design"

אנשים רבים במהלך ההסטוריה ניסו להבין את היקום בו אנו חיים. איך הוא נוצר ? מה הם מרכיביו ? מהם החוקים השולטים בו ? לאן כל זה יוליך בעתיד ? ניתן לומר שכל בן אדם אינטליגנטי שואל את עצמו שאלות אלו ברגע כזה או אחר בחייו. גדולי הפילוסופים והמדענים לאורך הדורות ניסו להבין לעומק נושאים אלו והקדישו להם מחשבה רבה.

במסגרת המדע, נושאים אלו נידונים רבות גם בתחום הפיזיקה העוסק בחקר מבנה היקום ("קוסמולוגיה"). המדענים מסתכלים על מרחקים בחלל הגדולים לאין שיעור מהמוכר לנו, על זמנים קדומים מאוד, ועל כמויות אנרגיה עצומות, כך שנמצא שישנו קשר הדוק בין הקוסמולוגיה לתיאוריות של כוחות הטבע הבסיסיים הידועים היום: כח הכבידה, הכוח האלקטרומגנטי ושני כוחות גרעיניים "הכח החזק" ו"הכח החלש".

אם נסתכל על הפיזיקה בעשרות השנים האחרונות, נוכל להבחין בכמה בעיות בולטות. עד כה לא ניתן לבנות מודל מתימטי קוהרנטי עם הממצאים הניסויים, שמאחד את שתי התאוריות המרכזיות של הפיזיקה: תורת הקוונטים ותיאורית כח הכבידה (תורת היחסות). זאת בגלל הבדלים משמעותיים במושגים הבסיסיים של שתי התיאוריות. תופעות הקשורות לתורת הקוונטים קושרות, בקרב מדענים שונים, תודעה או רצון מכוון לתוצאות ניסויים מוחשיות. אלה גרמו למחלוקת בקהילת המדענים. התיאוריה המקובלת של התפתחות היקום הידועה בשם "המפץ הגדול" קובעת זמן התחלתי ליקום ודורשת כיוונונים עדינים מאוד של המצב ההתחלתי, שבגלל הסבירות הנמוכה מאד שלהם, עולה הטענה, הם יקרו רק בנוכחות תכנון מכוון מראש. בנוסף, יש מספר תופעות שאין ביכולתה להסביר, והמודל המתימטי שלה קובע שהוא עצמו אינו תקף בזמן ההתחלתי של היווצרות היקום.

כדי להבין עד כמה מצב זה, שנמשך כבר זמן לא מבוטל, אינו קביל עבור מספר רב של מדענים, אנו צריכים להסתכל לרגע על ההיסטוריה של המדע במאות השנים האחרונות. עד המאה ה-17, במשך יותר מ-1000 שנים, שלטו באירופה התיאוריות הפיזיקליות, הביולוגיות והפילוסופיות של אריסטו. אריסטו עצמו היה מדען ופילוסוף יווני דגול שהותיר אחריו מספר רב של כתבים ומוסד אקדמי שתלמידיו המשיכו את דרכו. הוא חקר את תופעות הטבע שראה וניסה לבנות להן הסברים תוך הסתמכות על השכל והלוגיקה. תיאולוגים רבים לאורך הדורות – ביהדות, בנצרות ובאסלאם – למדו והתרשמו מכתביו. אחד התיאולוגים הגדולים של הכנסיה הנוצרית, תומס מאקווינס, שזר את טיעוניו ותורתו כחלק מהדוקטרינה הנוצרית. כך הדת הנוצרית אימצה בסיס פילוסופי שנחשב במשך תקופה ארוכה לאמת מוחלטת, שסטיה ממנה הינה כפירה. במאות ה-16 וה-17 נשברה דוגמה כנסייתית זו כתוצאה ממאבק תיאולוגי שנעזר באינטרסים כלכליים ופוליטיים. חלק מהמדענים של אותה תקופה נאבקו בכנסיה, וזו הפעילה כנגדם את כל האמצעים שהיו ברשותה, כמו שריפה (ג'ורדנו ברונו) ומאסר בית לאורך כל החיים (גליליאו). בכך נחרטה בזכרון הקולקטיבי של הקהילה המדעית הקביעה שכל התייחסות לאלוהים במסגרת תיאוריה על המציאות סביבנו הינה מבישה ולא רצויה, ויש לעשות הכול כדי לנסות להסביר את המצוי סביבנו ללא קשר לאלוהים.

מדענים רבים מנסים לעדכן את התיאוריות הפיזיקליות הקיימות, ולמצוא פתרונות לבעיות וסתירות שמופיעות בהן. במיוחד מפריעים בעיית הכוונון ההתחלתי וקריסת המודל המתימטי ברגע היווצרות היקום, כמו מעידים על האלוהים שצוחק ואומר: "מהרגע הזה ואילך נתתי לכם להבין משהו על העולם לפי חוקי הפיזיקה, אבל מה קרה לפני ואיך, אני קובע ואתם לא תוכלו אף פעם להבין!".

המאמץ המרכזי בפיזיקה מכוון לבניית "תאוריה מאוחדת גדולה" שתסביר באופן קוהרנטי את מקור כוחות הטבע הבסיסיים הידועים. ישנו מספר לא מבוטל של "תיאוריות מאוחדות גדולות", מודלים מתימטיים אבסטרקטיים בעלי מאפיינים מוזרים ומורכבים מאד, שרק מודלים ממוחשבים יכולים להתמודד איתם. בעקרון התיאוריות בונות עולם עם מספר רב מאוד של מימדים מרחביים (מעבר לשלושה המימדים המרחביים הנראים בצירוף מימד הזמן). ישנם מדענים המוסיפים לכך קיום של יקומים מקבילים. בתיאוריה מפורסמת של המדען הידוע סטיבן הוקינג, למשל, הוא מנסה להימנע מקריסת המודל המתימטי ברגע הווצרות היקום, על ידי שינוי הגדרת מושג הזמן כצירוף של זמן "ממשי" וזמן "מדומה".

הבעיה העיקרית עם תיאוריות אלו היא חוסר האפשרות לקבל ממצאים ניסויים ברי תוקף שיאשרו או יפריכו אותן. כיוון שלא קיימת דרך לגשת למימדים המרחביים הנוספים, ואין אפשרות להעיד על קיום יקומים מקבילים או זמן "מדומה", נעשה ניסיון להבין מה ההשלכות המעשיות של נכונות תיאוריה כזו או אחרת, כלומר איזה ניסוי אפשר לבצע כדי לקבל עדויות לכאן או לכאן. האנרגיות הדרושות לצורך ביצוע ניסוי הקשור ל-"תאוריה מאוחדת גדולה" עם תוצאות נראות לעין, הן אדירות: יש צורך במאיצי חלקיקים בגודל של מערכת השמש. לתיאוריות מסויימות אפשר אולי למצוא תופעות באנרגיות "נמוכות", כאלה הניתנות לביצוע על כדוה"א. מאיץ החלקיקים הבינלאומי בז'נבה "Hadron super collider", שהושקע הון עתק בבנייתו, ושאין בטחון מה יושג בעזרתו, הינו ניסיון להגיע לאנרגיות "נמוכות" אלה כדי להתחיל להבין מה בעצם זה אומר לפעול לפי "תיאוריה מאוחדת גדולה". עד כה, אין התקדמות משמעותית בנושא.

עתה, נסתכל על ספרו החדש של סטיבן הוקינג "The grand design". בספר זה הוא מביא תיאוריה ממשפחת ה-"תיאוריות מאוחדות גדולות" בעלת 11 מימדים. בעזרת פיתוח מתימטי הוא מנסה לפתור חלק מהבעיות החמורות הקיימות כיום בפיזיקה, אבל אף הוא מודה שאין בידו תיאוריה שפותרת בעיות אלו ממש, אלא זהו ניסיון להקטין את הסתירות. התיאוריה של הוקינג יודעת להסביר את הממצאים הניסויים הקיימים, אך אין ולו עדות נסיונית קיימת אחת שמצדדת בנכונות התיאוריה שלו לעומת תיאוריות מתחרות אחרות, ויהיה קשה מאוד אם לא בלתי אפשרי להגדיר ניסוי שינסה להצדיק או להפריך אותה. בכך היא שייכת בפועל למשפחת תיאוריות שאינן אלא מתארות את המצב הקיים. ספרו של הוקינג אינו מעורר התרגשות רבה בקרב הקהילה המדעית של הפיזיקאים והקוסמולוגים, כפי שניתן היה לשער שיקרה אם היה מצליח באמת למצוא תיאוריה מלאה שמאחדת את ארבעת כוחות הטבע הבסיסיים.

מלבד הצגת התיאוריה הפיזיקלית של הוקינג, ששואבת רבות מרעיונות מקובלים בקהילה המדעית, ואינה שונה בהרבה מתיאוריות של פיזיקאים אחרים, מביא הוקינג מספר טענות פילוסופיות על סיבת קיומנו כאן ועל הצורך באלוהים להיווצרות היקום. טענות אלה, שפורסמו בהרחבה על ידי התקשורת בכל העולם, ובגללן הספר מפורסם כל כך ומעורר גלים, הועלו בעבר על ידי מדענים אתיאיסטים אחרים ונתקלו בביקורת מצד גורמים רבים. ננסה להביא כאן בקצרה את טיעוניו של הוקינג ואת טיעוני הנגד כלפיו.

למה אנחנו קיימים ? לפי ספרו של הוקינג, המרכז תיאוריות מרכזיות של מדענים רבים, כולל שלו, הקיום שלנו הוא כתוצאה מארוע מקרי בעל הסתברות נמוכה מאוד, שהתרחש ביקום שהתנאים ההתחלתיים שלו התאימו לכך. למה התנאים ההתחלתיים התאימו להווצרות חיים ? בגלל שבפועל יש יקומים מקבילים (Multiverse) שלכל אחד מהם תנאים התחלתיים שונים, ובשלנו יש את התנאים המתאימים (בניגוד לרוב המוחלט של היקומים) כי אנחנו קיימים כאן ויכולים לשאול את השאלה.

בטיעון זה יש שלושה פגמים בסיסיים. קודם כל, אם קיימים יקומים מקבילים, אין שום דרך להעביר אנרגיה ביניהם, כלומר אין שום דרך ליצור עימם קשר ולוודא את קיומם או אי קיומם. לפי העקרון של אוקאם (מבין כל התאוריות/ההנחות, בחר תמיד את הפשוטה ביותר כי היא הנכונה), אין צורך ביקומים אלה. שנית, הטיעון "אנחנו קיימים כאן ולכן התנאים ההתחלתיים חייבים להיות מתאימים, אלמלא כן לא היינו קיימים", שקול למעשה ל-"אנחנו כאן בגלל שאנחנו כאן". אין בכך הסבר סיבתי אמיתי, ולכן הוא פגום מבחינה פילוסופית. שלישית, ההסתברות להיווצרות חיים מחומר הינה, לפי חישובים מתימטיים המבוססים על תורת האינפורמציה, זניחה ולא סבירה בעליל. תיאורטית, על סמך תיאורית העולמות המקבילים, כיוון שיש מספר גדול כרצוננו של יקומים מקבילים, תהיה ההסתברות נמוכה ככל שתהיה, אפשר למצוא בכל זאת את היקום המתאים. אבל בסופו של דבר, תיאוריה כזו מאולצת מדי, ולמעשה היא יותר התחכמות לוגית מאשר הסבר שמסבר את הדעת. למרות מאמץ רחב היקף בחלק האתיאיסטי של הקהילה המדעית, אין עדויות כלשהם שחיים, פשוטים ככל שיהיו, יכולים להווצר מחומר. לעומת זאת, כל לידה מאששת שחיים מקורם בחיים.

מה המקור של היקום ? לפי תיאורית הקוונטים ישנה אפשרות שאנרגיית הכבידה השלילית של היקום תאזן את האנרגיה של כלל החומר, כך שסך האנרגיה של היקום היא אפס, ולכן אין צורך במשהו או מישהו שיספק אנרגיה לתהליך. הוקינג טוען בעצם שבגלל שחוק הכבידה קיים, היקום יכול ליצור את עצמו מלא-כלום.

אלא שחוק הכבידה אינו אלא טיעון מתימטי אבסטרקטי. אין ולו עדות ניסיונית אחת שמבנה מתימטי בדמות חוק טבע, שמצוי אי-שם, ואיש לא יודע את מקורו, יכול ליצור משהו בחומר, החל מגרגר אבק וכלה ביקום. חוקי הפיזיקה הם אך ורק דרך לתאר את הנראה סביבנו.

בנוסף, עומדת בפנינו השאלה למה חוקי הטבע פועלים כפי שהם פועלים. מהו בעצם הדבר שגרם לעולם סביבנו לפעול בצורה כזו ולא אחרת ? ניסיון להסביר את מקור היקום באמצעות דבר אחר, ללא הסבר מה מקור הדבר האחר, אינו אלא הסבר חלקי שמטיל את הבעיה צעד אחד אחורה, אך לא פותר אותה באמת.

האם אלוהים קיים והאם הוא גורם פעיל במה שמתרחש ביקום מסביבנו ? לפי הוקינג, התיאוריה הפיזיקלית מספקת להסביר את מקור היקום ואת קיומנו, ואין צורך בגורם חיצוני נוסף כלשהו.

כפי שראינו, התיאוריות שהוקינג מביא רחוקות מלהיות שלמות, ולכן טענתו המרחיקת לכת עד מאוד אינה ניתנת לביסוס אמיתי. בנוסף לכך, מבחינה פילוסופית, הפיזיקה כפי שהיא מנוסחת כיום אינה מסוגלת באופן עקרוני להגיד דבר על אלוהים, לא לחיוב ולא לשלילה. אין היא אלא דרך לתאר חוויות חושיות חיצוניות שאנו מייחסים להם קיום מציאותי, לאו דווקא מסיבות מספקות, וניסיון לארגן אותן במושגים לוגיים ומתימטיים. כפי שקאנט, דקארט, אפלטון ורבים רבים אחרים הבינו היטב עוד מקדמת דנה, יש פער משמעותי, שאינו ניתן לגישור רציונאלי, בין רשמים חושיים סובייקטיביים לבין ידיעה אובייקטיבית של המציאות. מה שאנו מודעים לו באופן בלתי אמצעי הוא קיומנו אנו כסובייקט, וכל השאר אינו אלא נגזר מכך, ואינו ניתן באמת לביסוס פילוסופי.

מכאן שדווקא העובדה שקיימת תודעה היא אבן הבסיס עליה אפשר לבנות הבנה אמיתית של המציאות. המדע בכלל והפיסיקה בפרט, אינן עוסקות כרגע כלל בשילוב התודעה בנסיון להסביר את המציאות, ולכן, לפי דעתי, תיאוריה מדעית קיימת, גדולה וחשובה ככל שתהיה, הינה בהכרח לא שלמה. השאלה של קיומו של אלוהים והשפעתו על היקום אינה עוסקת בכוחות טבע אבסטרקטיים, אלא היא עניין של יחסים בין ישויות בעלות תודעה במישור סובייקטיבי. דווקא הקיום הסובייקטיבי שלנו וודאי יותר מבחינה פילוסופית, וראיות ניסיוניות ממישור קיום זה, כתחושה עזה שאלוהים קיים ומשגיח עלי, או רגשות מסירות עזים לאל מתוך יחסים עמוקים, הם בעלי תוקף ומשקל בלתי מבוטלים. כדי להבין כמה רבות ומקיפות הראיות הניסיוניות בנושא, מספיק לשים לב שבכל תקופה בהסטוריה ובכל ארץ בעולם היו אנשים רבים מאוד שחוו רגשות כאלה כלפי האל, ושתחושות ורגשות אלה הם בעלי אופי אוניברסלי, כשיש קווי דימיון מרשימים מאוד בין דתות ואמונות שונות.

לסיכום, בספרו של הוקינג אין תיאוריות שפותרות באופן שלם את בעיות היסוד בפיזיקה, והטיעונים הפילוסופיים חלשים יחסית ונדונו כבר בעבר. על מה אם כך המהומה התקשורתית הגדולה שלוותה בתגובות רבות וחריפות ? לקראת יציאת הספר פורסמו ממנו ציטוטים מהם ניתן להסיק שהתיאוריה של הוקינג מנחיתה מהלומה כואבת מאוד כנגד הגורמים המאמינים בקיומו של אלוהים ובכך שיצר את היקום. כיוון שהדי מלחמת הקודש של הממסד המדעי כנגד הכנסיה במאות שעברו עוד מהדהדים ומשפיעים על דעת הקהל, הרי שהעלאת שאלת קיומו והשפעתו של אלוהים נתנה פרסום רב היקף לספר, שאחרת יתכן ולא היה לו ביקוש מחוץ לקהילה מצומצמת של מדענים. אם תהליך זה היה מכוון או לא, אין זה ברור, אבל מובטח, וזאת אומרים גם בקהילה המדעית, שההעלאה באוב של שד מלחמת הקודש בין הדת למדע אינה רלוונטית לבעיה שעל הפרק. דווקא שיתוף הפעולה בין גורמים דתיים ומדענים, כפי שמבינים רבים כיום, הוא שיכול להצעיד את הפיזיקה ואת הבנתנו את המציאות צעד גדול קדימה.



מאמרים נוספים מאת אלי תמל

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה".

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר