מה זאת אהבה? אם אומרים אהבה יש בעולם, אם כולנו כמעט ללא יוצא מהכלל מחפשים אותה, משתוקקים לה, לא יכולים בלעדיה…מה זה אומר? אפשר להבין מזה שהיא קיימת. אבל לא סתם קיימת אלא כמהות הקיום שלנו.

כל האישיות שלנו, הפסיכולוגיה שלנו, נבנית על אהבה – או חוסר אהבה. כעס, חוסר סבלנות, תאווה, גאווה, קינאה, דיכאון, רחמים עצמיים, מרמור, זלזול, לעג, רשע, תלות בעינוגים חיצוניים, תלות בכלל, בריחה לסמים, טלוויזיה ועוד הרבה אחרים הם תוצאה של חוסר אהבה.

קבלה עצמית, סיפוק פנימי, סובלנות, שמחת חיים, כבוד לזולת, ראיית האחר, בגרות, שירות לאחר, לכאוב את כאבו של האחר, אהדה, חמלה, עצמאות, חיוניות, שמחה לעזור, הקרבה עצמית ותכונות חיוביות אחרות, הם תוצאה של אהבה.

קשה, כ"כ קשה לאהוב. כשיש לנו שקית עם תותים אנחנו יכולים לחלק ממנה לאחרים, אבל אם אין לנו, מה ניתן? אם אין בליבנו אהבה, אם לא דאגו למלא אותו אהבה מרגע שהגענו לכאן, איך נוכל לאהוב? איך נוכל לתת משהו אם אנחנו חסרים אותו?

לא אוכל להגיד על עצמי שהרגשתי מי יודע מה אהובה בילדותי. יש בי לא מעט סימנים למישהו שמשום הקארמה שלו [ואני לומדת לקחת על כך אחריות מלאה] אהבה לא מצאה מקום בהווייתי למרות הכמיהה האין סופית והמאבק המתמשך להמציא אותה בכל צורה אפשרית ואפילו במחיר השקר. נו מה לעשות? כילדים אנחנו עומדים חסרי אונים מול המציאות הקשה שנגלית לנו כשאנחנו לא חווים את האהבה שאנחנו זקוקים לה כמעט כמו אויר לנשימה.

הרבה אמרו על אהבה, הרבה אומרים, ועוד יגידו. ואני, מי אני לדבר על אותו מצרך כל-כך נדיר שאני עצמי לא גדלתי על הרבה ממנו…

אך בכל זאת, אותו מצרך נדיר מסתבר לי יותר ויותר כנגיש וקרוב אפילו יותר ממה שניתן לדמיין, אך זאת במחיר ויתור. על מה? על האגו הכוזב, על אגוצנטריות.

אגו כוזב ואגוצנטריות

מה שהופך את האהבה לנגישה וקרובה זה עצם זה שהיא בלתי נפרדת מאיתנו, טבועה בעצם מהותנו. כך נאמר בכל כתבי היוגה, שהנשמה היא מטבע הסת-נצחיות, צ'ית-ידע, מודעות ואננדה-אושר, אהבה.

בסביבות סוף גיל העשרה, בצורה די מאולצת, עשיתי דברים, אימצתי התנהגויות שונות לחיזוק ההרגשה מה שניקרא.. לא לגמרי קיבלתי את עצמי ומשהו דחף אותי לבנות לי אגו שניראה היה לי שהוא די "מגניב" כדי לחיות בשלום עם עצמי, לצאת אל העולם בצורה שתתאים את מה שרציתי להיות.

כשהגענו לכאן לעולם החומר לבשנו, בהתאם לתשוקות שלנו, לבשנו אגו, זהות כוזבת שתאפשר את הגשמת המאוויים שלנו, תאפשר לנו להרגיש כאילו טוב.

עם כל הניסיון שלי לקבל את עצמי בדרך בניית אישיות מגניבה, ידעתי במקום די ברור שזאת הצגה, שזה לא ממש אני אלא ניסיון חיצוני לשרוד, למצוא אהבה. כלפי חוץ זה עבד לא רע – הרשים, הצחיק, לפעמים סחט דמעות והיו רבים שהאמינו להצגה הזאת, לפעמים גם מחאו כפיים…..

מבפנים הייתי אני לפעמים צופה החוצה ומבינה שכל זה הצגה רחוקה מהמציאות, מציאות של מישהי שחיה רחוק מעצמה, ומתרחקת עם כל המצאת אושר חדשה שדחפה אותה לעשות כך או אחרת.

מה אני אומרת?.. שאהבה היא המניע בחיים של כולנו, כולנו יודעים את האמת הפשוטה הזאת, העניין הוא, ולא רק מניסיון אישי. רבים הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים וכדו' שמדברים על זה, העניין הוא שאם לא היה לנו הרבה ממנה בגילאי הילדות, אז החיים הופכים להיות מאוד קשים. אנחנו כמהים לאהוב, כמהים להיות נאהבים אך כל-כך רחוקים מהדבר הזה שנקרא אהבה.

אז מה בעצם? אז לבשנו אגו ואנחנו מנסים לחיות באושר, אהבה, דרך האגו הזה אבל זה לא פשוט אם להגיד בעדינות, כיוון שאגו, או לפי היוגה אגו כוזב, הוא מטבע של אגוצנטריות ואגוצנטריות לא מאפשרת אהבה. אם האהבה שלנו מותנית לפסיכולוגיה שלנו, לצרכים האגוצנטריים שלנו אז איזה מן אהבה זאת?..

מתוך עולם היוגה וספציפית בהקטי-יוגה, ומתוך דבריו של הפסיכיאטר ד"ר מ. סקוט פק בספרו 'דרך חדשה' (THE ROAD LESS TRAVELED), אהבה מטבעה היא התרחבות הלב, נתינה שאינה מותנית, היא פעולה למען האחר גם כשהרגש הזה לא בנמצא, היא הקרבה, כאב, קבלה, כבוד, הקשבה, משמעת, מחויבות, נבדלות ועוד כאלה ואחרות..

אהבה היא פעולה, עבודה. היא צמיחה.

אז מחיר האהבה הוא ויתור על האגו הכוזב, על אגוצנטריות. כלומר גילוי האישיות המקורית, אותה אישיות שהאהבה היא מהותה. ויסלחו לי האתיאיסטים… הגיטה מסבירה שבמהותנו כנשמה רוחנית אנחנו יצירה של האל למען יחסים של אהבה עמו, ושם נמצאת האהבה באופן הולך ומתגבר—שהרי טבעה של אהבה שהיא אין סופית. אך כאשר אנחנו מזהים את עצמנו עם גופנו הנוכחי, אנחנו יוצרים כמו קליפות של אגו כוזב על הנשמה המקורית ומנסים למצוא אושר, אהבה דרך הקליפות האלו, רק שאז אנחנו מתרחקים יותר ויותר מעצמנו, מטבענו. אז בתהליך של צמיחה רוחנית ככל שהאגו הכוזב מתקלף, טבע האהבה מתגלה ויוצא מאיתנו לאל, אלינו ואל כלל ישויות החיים יותר ויותר.

אין מה לעשות, אנחנו רוצים אותה בלעדיו, אבל תיראו, תראו מסביב כמה כאב, כמה קשה, כמה חוסר אהבה, תסכול ושות'.

אז למה שלא נעצור לרגע לשאול, לבדוק, ללמוד את מה שמעבר למה שאנחנו רואים ומרגישים בחושים הגשמיים שלנו דרך קליפות האגו הכוזב… אם דברים אלו נוגעים ללבכם נסו ללמוד אודות העליון, אודות העולם הרוחני שמעבר לעולם זה, ואולי מתישהו עם התפתחותנו הרוחנית נוכל לספר לחיים נחמן ביאליק* מה זאת אהבה……

*1 עוד פרט קטן שלמדתי על עצמי, עדיין לומדת ולומדת גם מניסיונם של חברים קרובים; מאוד קשה להרגיש אהבה, להרגיש אהובים מבלי לאהוב. זה בלתי אפשרי-אולי לרגעים קלים אבל לא לעומק, לא בהווייתנו. לכן כפי שבהקטי-יוגה מלמדת אנחנו רוצים ללמוד לאהוב לפני שנצפה להרגיש אהובים. ככל שנאהב כך נרגיש יותר את האהבה שסביבנו ובתוכנו.

*2 שם מאמר זה "אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה?" לקוח משירו של ביאליק "הכניסיני תחת כנפייך".

מאמרים נוספים מאת ונו

• סיפור חיים פרק ו' – קוסמטיקה רוחנית
• סיפור חיים פרק ה – אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה?
• סיפור חיים פרק ג' – כן גורו
• סיפור חיים פרק ד' – חס על החי
• סיפור חיים פרק ב' – אלוהים ?!
• סיפור חיים פרק א' – מי אני?
• עוד...

3 תגובות לפוסט "סיפור חיים פרק ה – אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה?"