נישואים רוחניים

יוגה של אהבהמילים שנאמרו בטקס נישואים וֵדי, או יחסי נישואים שבסיסם הוא רוחני.

על פי בהקטי-יוגה, חיים רוחניים הם הקדשת החיים לפיתוח היחסים עם העליון. ספציפית, בזרם שלנו חיים רוחניים זה פיתוח רוח של שירות ואהבה לקרישנה. דבר זה כרוך בהתנקות מהאגו החומרי ובהתחברות לאגו הרוחני, או מזווית אחרת, טרנספורמציה של התודעה מתאווה לאהבה. את זה ניתן לעשות בעיקר בחיי משפחה. קרישנה, או אלוהים, ידוע בתור בְהַקְתַה וַתְסַלַה, או מי שאוהב את הדבקים בו אף יותר מעצמו. לשרת את הדבקים המסורים לו משמח את האל יותר משישרתו אותו. בחיי נישואים רוחניים, הבעל והאישה לומדים לראות אחד את השני כנציגים יקרים של קרישנה ולשרת כך אחד את השני. שירות לבן/בת הזוג ועזרה לו/לה כדי להתעלות ולצמוח רוחנית מהווים לכן את השירות שלהם לאל. קרישנה רואה זאת כשירות חשוב ביותר ומברך את דבקיו בהתקדמות רוחנית.

חיים רוחניים זה כמו גידול צמח. 50% השקיה ו-50% עישוב. ההשקיה נעשית על-יד עזרה בתרגול הרוחני וחיבה בונה, והעישוב באמצעות התנקות מדברים לא רצויים שבלב. יחסים קרובים מביאים להרבה חיכוכים וקשיים. בתהליך הצמיחה הרוחנית על בני הזוג ללמוד איך לא להאשים את השני בקשיים, אלא ההפך, לראות כיצד הקשיים שעולים בחברת בן/בת הזוג הם סידור מיוחד של האל כדי להעלות את הקשיים לסף ההכרה, לעבד אותם ולפתור אותם. באופן זה הקשיים שעולים מהיחסים הזוגיים אינם שליליים, אלא מתנה שמאפשרת, דווקא בנוכחות ותמיכת בן הזוג ובגלל המחויבות ההדדית, גם עם הרבה תפילה ותמיכה חיצונית, להתנקות מהתבניות ולצעוד קדימה בחיים הרוחניים.

כפועל יוצא של רצינותם הרוחנית להגביר את התמסרותם, יתכן והאל הטוב יעמיד את בני-הזוג בקשיים. קשיים בין בני הזוג ייתכנו כל עוד שמערכת היחסים מבוססת על התאמה ומשיכה חומריים. באופן טבעי, הצד השני של משיכה חומרית זו דחייה. מכל מקום, עליהם להיות משוכנעים ששום גורם חומרי לא יכול לפגוע ביחסים הבנויים על פלטפורמה רוחנית. עד כמה שהקשיים גדולים, עליהם לזכור שהם מבחן בשבילם שנועד לדחוף אותם לעבר אמון ומקלט באל ונציגיו, להגביר את מאמציהם הרוחניים להתמסרות ולבנות את יחסיהם על מחויבות רוחנית ושירות לאל. הפלא ופלא – ברגע שנעשתה הבחירה הרוחנית ונעשה צעד בכיוון ההתמסרות, הקשיים החומריים נעלמים, או שמתקבלים אף בברכה כמאיצים את הצמיחה הרוחנית.

האויב הגדול ביותר של צמיחה רוחנית זו תאווה. זו משעבדת אותנו לתודעה חומרית וגורמת לחוסר סיפוק. תאווה לרוב היא הדבק הראשוני בזוגיות רגילה, אך מהר מאוד זו הופכת לסיבת הקשיים ביניהם – בעקבות משיכה תבוא גם דחייה, שיכולה אף להסתיים בפירוד (אם לא ייווצר בסיס רוחני ליחסים ביניהם). תאווה מקבעת את הקשר הזוגי למישור החומרי – בעטיה בן-הזוג רואה את השני כחומר שנועד לתענוגו – ומצמצמת את האפשרות לראות את בן/בת הזוג כנשמה רוחנית הכמהה לצמיחה רוחנית. מה התרופה הטובה ביותר לתאווה? אהבה. על בני-הזוג יהיה לעזור אחד לשני למגר את אויב היחסים, את התאווה, באמצעות אהבה הנובעת מתרגול רוחני. נאמנות ומחויבות הדדית הם תנאי ראשוני לאהבה וליציבות במשפחה. בחיים רוחניים הבעל רואה את המחויבות והנאמנות למשפחתו כחלק מתרגולו הרוחני שיביא אותו בסופו של דבר לנאמנות ומחויבות לאל. לאישה יש שני טבעים – נשיות ואמהות. כחלק מהתרגול הרוחני על האישה להדגיש כמידת האפשר את ההיבט האימהי שלה. כאשר אישה חשה מוגנת ואהובה על-ידי בעלה, טבעי לה לבטא את טבע האמהות שלה – כלפי בעלה וילדיה. כאשר היבט זה מעוגן בתרגול הרוחני, משמע כאשר האל והשירות לו הופכים למטרת החיים ולמושא הסיפוק העליון, יכולה האישה ליצור בבית אווירה אוהבת ומשוללת מיניות. זה הבסיס להתגברות על התאווה – אויב הזוגיות. ניקיון, סדר, בישול סַתְתְוי, דקורציה רוחנית וכמובן, תרגול משותף של חיים רוחניים, יביאו להערכה הדדית עמוקה, לחוויה של שותפות במסע הרוחני, וכך לאהבה עמוקה.

ישנם שני סוגים של בעלי משפחות – גְרִהַסְתְהַה וגְרִהַמֵדְהִי. גְרִהַסְתְהַה הינם בעלי משפחה שחייהם הינם קידמה רוחנית; הם שואפים, באמצעות התרגול הרוחני, להתנקות מאנוכיותם ומהעוינות שבליבם כלפי זולתם ושואפים להועיל לכל הסובבים אותם. גְרִהַמֵדְהִי הינם בעלי משפחה שמרוכזים בצרכיהם האנוכיים ומלאי קינאה ועוינות כלפי האחרים. גְרִהַסְתְהַה אַשְׁרַם, או נישואים רוחניים, זה תרגול של צמצום האנוכיות שכל-כך טבעית לאנשי משפחות באמצעות שרות ועזרה ככל האפשר לכל נזקק בצמיחתו הרוחנית. עליהם לראות את כל הנזקקים ממש כילדיהם ולתמוך בהם ככול האפשר. כך הם ייטיבו לעצמם, ובו זמנית לתלויים ולסובבים אותם.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

3 תגובות לפוסט "נישואים רוחניים"

  • יאיר:

    דברים מאירי עיניים ומחזקים, נהנתי מאוד

  • gad loven:

    רוחני וחומרי
    לגְרִהַסְתְהַה וגְרִהַמֵדְהִי צרכים חומריים. זה טבעי. אך הגְרִהַסְתְהַה מנסה לצמצם את צרכיו החומריים והשתקעותו בהם, על משקל "חיים פשוטים מחשבה נעלה", בשעה שהגְרִהַמֵדְהִי מאמין שאושרו יבוא מהגדלת עושרו החומרי, בהשתקעות ומרוכזות בחומר, ורואה את הזולת כמתחרה שלו וכמושא לקנאה. חומר יכול להיות רוחני או חומרי בהתאם לתודעה ולשימוש בו. אם משתמשים בחומר בשירות האל, החומר הוא רוחני, ואם משתמשים בחומר לצרכי האגו והנהנתנות, טבעו הרוחני של החומר מתכסה וכמו אובד.
    אדם פועל בעולם תמיד מתוך מניע מסוים. ביכולתו לפעול מתוך מניע אנוכי, או מתוך מניע רוחני, למען האל ואושרו. אם הוא פועל כדי לשמח ולספק את האל הוא נקרא רוחני ומעשיו רוחניים, ואם הוא פועל למען צרכי האגו שלו, הוא נקרא מטריאליסט ואנוכי. רוב האנשים שרויים בדרגות שונות של אנוכיות, אחדים שרויים בתערובת זו או אחרת של חומרניות ורוחניות, ומעטים, שהגיעו לשלמות, שרויים לחלוטין בטבעם הרוחני ומקדישים את החומר שברשותם לאושרו וסיפוקו של האל.

  • אלדן:

    מה הם הצרכים האנוכיים של הגרהמדהי?האם לגדל משפחה ולבנות בית זה צורך אנוכי? האם זה חייב תמיד להיות או חומרני או רוחני, אין אדם לדוגמה שהוא פשוט במצב חומרי קיומי, שדואג לצרכים הקיומיים, האם זה נקרא חומרני או אנוכי?

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר