צמחונות ביהדות

יוגה של אהבה"יש ענף עיקרי אחד של התקדמות האנושית היותר גבוה, שהוא עומד כעת, לפי מצב הקולטורא הנוכחית, רק במצב חלום נעים של איזה אידיאליסטים יותר קיצונים, והיא שאיפה מוסרית טבעית, לרגש היושר האנושי, שימת עין למשפטם של בעלי חיים, במלוא המובן."

כך פותח הרב קוק (האב) את מאמרו הנפלא "חזון הצמחונות והשלום". הרב קוק אידיאליסטי אך מציאותי, כמו תמיד, ויודע שאנושות צמחונית היא רק חלום נעים בתקופה זו, אך מחובתו לשאוף ולנסות להגשים אידיאל זה. לכן הוא ממשיך: "חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו."

כמובן שלקחת חיים רק בשביל הנאתנו האישית הוא מעשה אכזרי ביותר. הרב קוק טוען שאפילו בשביל צרכינו איננו צריכים לקחת חיים, ומוסיף, "אי אפשר לצייר, שאדון כל המעשים, המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חוק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאוד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם בעברו את רגש מוסרו על ידי שפך דם, יהיה גם דם בעל חיים."

טענה זו הינה מעניינת מאוד, הרב קוק טוען שלא יתכן שהאל יצור את גופנו בצורה כזו שנאלץ לחיות על בשרם של אחרים, דבר הנוגד את רגשתנו המוסריים. ואכן, ניתן לראות צמחוניים רבים החיים חיים בריאים ביותר, (על צמחונות ובריאות, ראה מאמרי "צמחונות, למה ומדוע").

הבה ונראה, האם יש לרגשותיו המוסריים של הרב קוק סימוכין בתנ"ך, הן מקרב האל עצמו והן בקרב נביאים ומלכים שונים לאורך ההיסטוריה התנכ"ית.

צמחונות בתנ"ך
נתחיל מבראשית: "ויאמר אלוהים הנני נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה" (בראשית, א'. כ"ט)

ישנו קונצנזוס בין כל זרמי היהדות השונים על העובדה, שלאדם הראשון על-פי התנ"ך לא הותרה אכילת בשר. ואכן, כפי שאומר לנו פסוק זה, בסיפור הבריאה, לאדם מותר לאכול עשב, כלומר ירקות ודגנים, ואת פירות העץ.

רק לאחר דור המבול החוטא הותרה אכילת הבשר: "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם כל" (בראשית, ט'. ג')

אדם וחווה לפני אכילתם מן התפוח ורצונם להיות כאלוהים [הנחש, כדי לפתות את חווה לנגוס מהפרי האסור, מבטיח לה שאכילה מעץ הדעת תהפוך אותה לאלוהים "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע" (בראשית, ג'. ה) ] מסמלים את האידאל הנשגב במציאות רוחנית. כולנו למעשה אדם וכולנו חווה. כולנו רצינו להיות אלוהים ולכן עזבנו את המציאות הרוחנית בה אין מקום לשפך דם. מאדם עד נח ישנה התדרדרות מוסרית ורוחנית שמגיעה לשיא, ונעצרת רק בהתערבות אלוהית, במבול. ולאחריו עקב המצב התודעתי העגום של האדם, האל, משנה את החוקים ומתיר את אכילת הבשר "כירק עשב נתתי לכם כל". אך עדיין כפי שראינו האידאל הנשגב שאליו יש לחתור כולל בתוכו צמחונות.

יחד עם היתר אכילת הבשר בפסוק הנ"ל, ישנו "טריק" אלוהי בפסוק הבא אחריו:

"אך בשר בנפשו ובדמו לא תאכלו" (בראשית, ט'. ד')

מה הכוונה, "אך בשר בנפשו ובדמו לא תאכלו"? כמובן שהיהדות אינה מתירה אכילת בשר חי, כלומר, עלינו לשחוט את החיה כדי לאוכלה, וכך למעשה אין נפש בחיה אותה אנו אוכלים. אך האם אין בה גם דם? האם השחיטה הכשרה שבסופה תולים את החיה עם ראשה הערוף כלפי מטה למען ייצא כל הדם, האם די בה כדי להוציא את כל הדם מן החיה המתה? האם איננו רואים דם כאשר אנו חותכים סטייק שנשחט באופן כשר?

שייקספיר האנטישמי
לאחר שכתב את המחזה הפנטסטי "הסוחר מוונציה", שנכתב ככל הנראה בין השנים 1594-1597, הואשם וויליאם שייקספיר באנטישמיות. הבה ונבחן בקצרה, האם מדובר באנטישמיות או אולי בתיקון חשוב שאינו חוצה את גבולות היהדות.

שיילוק היה מלווה בריבית. כמובן שבאותה תקופה בוונציה רק ליהודים היה מותר להלוות בריבית, וכמובן שהיה אסור להם לעבוד בשום מקצוע אחר. לכן שיילוק המלווה בריבית הינו יהודי. יום אחד בה אליו אנטוניו הלוא הוא הסוחר מוונציה, אנטישמי מוצהר שתמיד מתייחס אל שיילוק בזלזול רב ומלגלג על מקצועו של היהודי, האסור על פי התורה ("ונשך ותרבית לא תיקח"), ומבקש ממנו הלוואה.

שיילוק כל חייו חיכה לנקמה, הוא אינו רוצה לעבוד במקצועו המפוקפק, אך אסור לו לעבוד בשום מקצוע אחר. הוא מסכים לתת לאנטוניו הלוואה, אך מחתים אותו על שטר התחייבות לא כל כך מקובל; אם אנטוניו לא יצליח להחזיר את הסכום, הוא יהיה חייב לשיילוק ליטרת בשר מתוך הכבד שלו. או במילים אחרות, במידה ואנטוניו לא יצליח לשלם הוא ישלם לשיילוק בחייו.

רצה הגורל והסוחר אנטוניו הסתבך עד הצוואר ואינו הצליח לפרוע את חובו. שיילוק קפץ על ההזדמנות וביקש משפט של צדק, כדי לקבל את המגיע לו – ליטרת בשר מכבדו של אנטוניו.

לא ניכנס עמוק אל תוך העלילה ולא נסביר מי לבסוף שפט במשפט, רק נספר לכם על הפסיקה המעניינת שנפסקה לבסוף. בית המשפט של וונציה קבע כך: שיילוק אכן זכאי לליטרת כבד, אך בשטר ההתחייבות, אנטוניו לא התחייב לתת לשיילוק גם את דמו. חרב נתנה לשיילוק וזכות לקחת את המגיע לו, אך גם קריאת הזהרה נאמרה לעברו… "רק תזכור שיילוק יקר, שאם תיקח אפילו טיפה מדמו של אנטוניו, אותו אסור לך לקחת, תעמוד למשפט על מעשיך."

האם שיילוק יכול לחתוך את בטנו של אנטוניו לקחת את הכבד שלו מבלי לקחת דם?

כמובן ששיילוק ויתר, וכמובן שהמסר ברור, שיילוק הוא השוחט היהודי שמותר לו לאכול בשר אך אסור לו לאכול דם.

האם שייקספיר הוא אנטישמי או מתקן יהדות דגול?

נביאים ומלכים
ספרי הנביאים מלאים בפסוקי צמחונות; במאמר זה נביא שלוש דוגמאות מתוכם. הנביא ישעיה אומר: "שוחט השור מכה איש זובח השה עורף כלב" (ישעיה, ס"ו. ג') מה עוד ניתן לומר, שחיטת שור מושוות להלקאת אדם.

הנביא ירמיה אומר: "כה אמר ה' צבאות אלוהי ישראל ספו על זבחיכם ואכלו בשר; כי לא דיברתי את אבותיכם ולא ציויתים ביום הוציאי אותם ממצרים על דברי עולה וזבח; כי אם את הדבר הזה ציויתי אותם לאמור שמעו בקולי והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אותכם למען ייטב לכם" (ירמיה, ז'. כ"א-כ"ג)  כלומר, האל בכלל לא ציווה על עולה וזבח ועל אכילת בשר, האל רק רוצה שנלך בדרכו.

נסיים את הטפת הצמחונות של הנביאים עם הנביא הושע: "יזבחו בשר ויאכלו ה' לא רצם עתה יזכור עונם ויפקוד חטאתם המה מצרים ישובו." (הושע, ח'. י"ג.)

הנביא מאיים על העם שיחזרו למצרים לבית עבדים אם לא יינטשו את תאוות הבשר שבהם.

המלך שלמה, החכם באדם גם מדבר על צמחונות בספרו "משלי": "טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו" (משלי, ט"ו. י"ז) פסוק זה הוא פסוק מדהים בעיניי, רק במנחה צמחונית יכולה להיות אהבה, היא אינה קיימת במי שמנחתו בשרית.

אחרית הימים
אם כך ראינו שהתורה מספרת שבהתחלה כולם היו צמחוניים, מאוחר יותר בהתאם לנסיבות הותרה אכילת בשר, אך בתנאים מסוימים, על מנת להגביל את חושינו (כל עניין הכשרות – אינו מתיר אכילת בשר שלוחת רסן – יש חוקים כיצד לאכול). למדנו בעזרת שייקספיר שגם חוקים אלו למעשה לא מתירים אכילת בשר. ועכשיו נראה שגם באחרית הימים חוזרים אנו לצמחונות, כלומר, צמחונות הינה נעלה יותר ואליה צריכים אנו לשאוף.

"זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי אמר ה'" (ישעיה, ס"ה. כ"ה)

בנבואת הנביא ישעיה על אחרית הימים, אנו מקבלים הצצה קטנה אל האידאל הנשגב – המציאות הרוחנית בה אפילו חיות הטרף צמחוניות. במציאות זו כולם מאוחדים סביב האל, רק במציאות שכזו ניתן להגיע להרמוניה. אולי לכן קרא הרב קוק למאמרו "חזון הצמחונות והשלום". כל עוד אנו עושים הבחנות בין הגופים השונים והורגים את החיות החלשות, אנו מתרכזים בשוני הקיים גם בקרב בני האדם, ולכן המלחמות אינן פוסקות.

שלום אמיתי יתכן רק כאשר נתעורר למציאות רוחנית, רק כאשר נאהב את האל ונהיה שווים לכול. כנאמר בשרימד בהאגותם:

 "הראייה המוטעית של עצמנו וזולתנו כ"אני" ו"אתם", מקורה בתפיסת חיים גופנית, והיא תולדת הבערות. התפיסה הגופנית הזו היא סיבה ללידה ומוות חוזרים ונשנים, וגורמת לנו להוסיף ולהמשיך בקיומנו החומרי." (בהאג. 4.12.4)

לסיכום
אסיים מאמר זה, בעזרת הרש"ר הירש (1808-1888) מגדולי הרבנות האורתודוכסית במאה התשע-עשרה. בספרו חורב אומר הרש"ר הירש כך:

"האל קורא לך אל תשחית דבר! היה אדם! רק אם הינך משתמש בדברים שסביבך למטרות  אנושיות חכמות, המקודשות באמצעות מילות תורתי, רק אז הינך אדם ויש לך זכות על פני היצורים, שנתתי לך, כאדם. אולם, אם תשחית, אם תחריב – באותו הרגע אינך אדם, אתה חיה, ואין לך זכות על הדברים שסביבך. השאלתי לך אותם לשימוש חכם בלבד; לעולם אל תשכח שהשאלתי לך אותם. ברגע שהינך משתמש בהם שלא בחכמה, ואין זה משנה אם מדובר ביצור הגדול ביותר או הקטן ביותר, הינך בוגד כנגד עולמי. הינך מבצע רצח ושוד כלפי הרכוש שלי, הינך חוטא כלפיי! זה מה שהאל קורא לך, ובקריאה זו הוא מייצג את היצור הגדול ביותר ואת היצור הקטן ביותר כנגדך, ומעניק ליצור הקטן ביותר כמו גם לגדול ביותר, זכות כנגד הזלזול שלך."

 



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

7 תגובות לפוסט "צמחונות ביהדות"

  • מירי אנג'ל:

    הי רז,
    אני מבינה, שאכילת בשר מותרת אחרי המבול כי האנושות לא הייתה במודעות של גן עדן, (בה ביכלל זה לא היה נושא לדיון,כי המחשבה של האדם אז לא הייתה מעוותת והוא היה בשלום עים הטבע.ואז היה מובן לכול.)אני מבינה שהאנושות היא במודעות נמוכה מיזו של גן עדן.וניהיית אלימה יותר.השאלה היא הרי המבול החריב את העולם ושטף אותו,ואחרי המבול יש התחלה חדשה.שהמטרה היא להתחיל מחדש ,דף חדש, אז למה אין איסור חד משמעי על אכילת חיות? מה ההיגיון למבול אים אחריו עדיין המודעות של האנושות ממשיכה ליהיות נמוכה? והאים זה שאין איסור חד משמעי נובע מהסיבה שיש בחירה חופשית לאדם בין טוב ורע?בלי קשר אים יש איסור או אין איסור מוחלט?
    ליפני 10 שנים חלמתי על קנגורו(זו חיה צימחונית) לקנגורו ניהיו עיניים אדומות יוקדות אש.ממש ספירלות של אש מפחידות בעיניים,והוא טרף תרנגולות שהיו סביבו וברחו בבהלה ובאימה!
    ניראה לי שהחלום בא להמחיש עד כמה האדם הישתגעה,שהוא אמור ליהיות צימחוני אך הוא בעמוק של אטראף כמו הקנגורו!

    • רמת מוסר נמוכה

      רז:

      מירי, שוב שלום,
      שאלת כמה שאלות וכולן טובות, אנסה לענות עליהן;
      ראשית, מה ההיגיון למבול אם אחריו המודעות של האנושות ממשיכה להיות נמוכה? שאלה טובה, אם הייתי אלוהים אולי הייתי יודע. אני רואה רק חלק קטן מהתמונה, האל רואה את כולה ויש לי אמון שהוא יודע מה שהוא עושה…

      אכן המבול הוא התחלה חדשה, מאין דף חלק, אך אלוהים יודע עם מי יש לו עסק. הוא מכיר את הנפשות הפועלות. מה קורה ישר עם קץ המבול? נח משתכר ונרדם ערום ובנו חם לועג לו. ההשתכרות שלעצמה אינה מעשה יאה שמקרב לאלוהים. בן שצוחק על חשבון שכרותו של אביו אינו דבר מכובד. כמה דורות מאוחר יותר מגדל בבל מגיע, התחרות של האדם באל ממריאה לשיאים חדשים. במילים אחרות, האל רואה שחומר הגלם שיש לו אינו מן המשובחים שנראו ומחליט לעשות לבני האדם קצת הקלות למען יוכלו בכל זאת להתחבר אליו בדרך כלשהי גם אם היא לא טהורה לחלוטין. אכילת בשר תחת חוקים מווסתים עדיפה על אכילה שלוחת רסן.

      כן, העדר איסור מוחלט אכן קשור לחופש הבחירה הנתון בידיו של האדם.

    • גוּנָאוַתַר דָאס:

      ההיגיון למבול הוא שאלוהים שב ומנסה להעלות את האדם על דרך הקדמה הרוחנית, אך האדם בשלו – הוא מעוניין בקידמה חומרית. אלוהים בא בעצמו, שולח את שליחיו, נביאיו, כוהניו ומשיחיו ונותן לנו את כתבי הקודש השונים כדי לרומם את האדם, שעקב היותו נתון לתפיסות חיים אנוכיות ולעויינות כלפי אלוהים, לא שוהה להוראותיו וממשיך להתדרדר. כך חוזר חלילה.

  • גיא:

    הטיעונים של הרב קוק זכו להתייחסות מצד רבנים אחרים או ליישום כלשהו?

    מאיפה המידע על שושלת ההוראה והניתוק שלה?

    • רז:

      בוודאי שטיעוניו של הרב קוק זכו לתגובות רבות. ראשית, "חזון הצמחונות והשלום" נאמר לראשונה בכנס "דתיים צמחוניים". זאת אומרת שבתקופתו של הרב קוק היה דבר כזה הנקרא "דתיים צמחוניים".
      דבר נוסף, מרבית התגובות הסכימו עם הרב קוק אך ציינו שבעתיד נחזור כולנו להיות צמחוניים, אך כרגע מצבנו הרוחני הירוד לא מאפשר זאת. תגובה נפוצה נוספת היתה, שאכן הרב קוק צודק, וצמחונות היא דבר, חשוב אך קודם צריך לטפל באיבה בין בני אדם ורק אחר כך לעבור לממלכת החיות. אני לא מכיר תגובות שטענו כי הרב קוק טועה מבחינה פילוסופית, יחד עם זאת, רוב התגובות דחו את היישום המעשי לזמן בלתי ידוע אשר יום אחד יבוא.

      לגבי שושלת ההוראה, ישנם הרבה ספרים המסבירים את הנתק: בספר הזוהר למשל (שלהי המאה השלוש עשרה), רבי שמעון בר יוחאי מכנה את בר כוכבא (כוכב) בר כוזיבה (כזב) בגלל שביטל את מוסד הסמיכה. גם האר"י הקדוש (1534-1572) האשים את בר כוכבא בביטול מוסד הסמיכה והסתרת האמת. אגב, צומת סומך היום (באיזור קיבוץ כברי, אם זכרוני אינו בוגד בי) נקראת על שם מוסד הסמיכה שהיה מתכנס באיזור ההוא.
      בלי קשר ובלי ספרים ניתן לראות שאין היום ביהדות שושלת הוראה שממשיכה ללא ניתוקים ממשה ועד היום.
      בברכה,
      רז

  • גיא:

    מעניין מאד! אז בכל זאת, תסביר, איך זה שאנשים לא רואים את זה ככה?

    • סיבה פשוטה

      רז:

      שלום גיא,
      הסיבה היא פשוטה ונחלקת לשתיים.
      ראשית, כי התורה בכל זאת מתירה אכילת בשר. ישעיהו לייבוביץ' אמר פעם "שנכונה העובדה שמאדם עד נח לא הותרה אכילת בשר, אך מכיוון שמנח ואילך הותרה האכילה אז אין מה לדון בזה." או במילים אחרות, ישנם הרבה מאוד אנשים דתיים שמקפידים על קיום המצוות וההלכה. כאשר ההלכה מאשרת משהו אין שום סיבה לבדוק אותו. על פי אותם דתיים חיים מוסריים ודתיים פירושם שמירה על המצוות וההלכה, וברגע שהם עושים זאת, מבחינתם חייהם יגיעו לשלמות.
      הנקודה השנייה דומה מאוד לראשונה, והיא עניין הסמכות. ישנם רבנים שמכתיבים את עולם ההלכה ועל פיהם ישק דבר. אדם דתי ממוצע יגיד "קטונתי מלהבין בעצמי את התורה, בשביל זה יש סמכות". הבעיה היא כמובן הנתק הגדול בשושלת הוראה מוסמכת המאפיין את היהדות. אגב שושלת ההוראה נותקה רשמית בין השנים 132-136 לספירה בזמן מרד בר כוכבא, לאחר שהאחרון ביטל את מוסד הסמיכה, שהיה מסמיך רבנים מדור לדור. כיום מאוד קשה להתחקות ביהדות אחר שושלת הוראה שמתחילה ממשה וממשיכה עד לימנו. וכמובן שבהיעדר שושלת הוראה מוסמכת כפירה משתלטת ועקרונות הדת מתעוותים.
      רז

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר