אנוכיות בעידן המודרני

אנוכיות בעידן המודרני

יוגה של אהבההשְׂרימַד בְּהָאגַוַתַם (כרך 12, פרק שני), מתאר את פני החברה כאשר האנוכיות תגבר:

"מלכי היקר, בהשפעתה האדירה של קַלי יוּגה (העידן הנוכחי), עם כל יום שעובר, יוסיפו ויתדרדרו דת, אמת, ניקיון, מחילה, רחמים, תוחלת חיים, חוסן גופני וזיכרון".

בקַלי יוּגה כישוריו של האדם, עמדתו ויחוסו יימדדו לפי מידת עושרו, וכוח יקבע את עקרונות הדת והצדק.

גבר ואישה יחיו ביחד על בסיס משיכה חיצונית, והצלחה בעסקים תתבסס על רמאות. נשיות וגבריות יישפטו על פי מומחיות במין.

מעמדו הרוחני של האדם ייקבע פשוט על פי סימנים חיצוניים. אדם חסר אמצעים לא יוכל להשיג צדק, ומי שמוכשר בלהטוטי לשון יחשב למלומד.

ככל שהאדמה תתמלא באוכלוסיה מושחתת, ללא הבדל מהו מעמדו החברתי של האדם, מי שיצליח להראות את כוחו, יזכה בשלטון".

אהבה ואנוכיות
שני סוגי טבע הפכיים באדם – אהבה ואנוכיות. אהבה הינה ראיית טובתו האמיתית שלו ושל האחר, אנוכיות זה השתקעות באינטרס הכוזב, האגוצנטרי שלו.

אהבה הינה ראיית האחר כמישהו שראוי להשתתף בשמחתו וצערו, אנוכיות הינה ראיית האחר כמשהו שנועד לצרכים האנוכיים ומותר להתעלם מהמישהו שבו בהתאם לשיקולים תועלתניים. אהבה הינה טבעו המקורי של האדם ומקור אושרו; אנוכיות הינה עיוות של טבעו המקורי וסיבת סבלו של האדם.

הסיבה לאנוכיות
לפי תורת היוגה, טבע האדם להיות שקוע באל וביחסיו עימו. עקב קנאה באלוהים נוצר נתק ביחסים עמו; במקום שהאל יהיה מושא האהבה העליון, צרכיו ויצריו של האדם הופכים להיות המושא העליון. הקנאה באל, וכתוצאה מזה ההינתקות ממנו, מולידה טעות בזיהוי העצמי. העצמי האמיתי הינו נשמה נצחית שיש לה יחסי אהבה נצחיים עם העליון. בשעה שהאדם מקנא באל ורוצה להתנסות בלהיות העליון, האל כמו נעלם לו. הוא שוכח את יחסיו הנצחיים איתו. כדי להתנסות בכמיהה זו להיות כאלוהים, האנרגיה החומרית של האל מעניקה לו זהות כוזבת (אַהַנְקָארַה, או אגו כוזב) הגורמת לו מחד לשכוח את יחסיו ומעמדו הנצחיים עם האל, ומאידך להזדהות עם גופו ונפשו החיצוניים לו כעצמו. תחת השפעת האַהַנְקָארַה הוא מאמין שהגוף והנפש שלו מהווים את זהותו האמיתית. כיוון שמטרתו הינה להיות כאלוהים, הוא מפתח את האמונה שסיפוק צרכיו תולדת האגו הינם הדרך לאלוהות. באופן זה הוא מתרכז ושוקע בסיפוק צרכי גופו ונפשו. לגוף ולנפש יש צרכים בסיסיים – אכילה, שינה, מין והגנה, גם ערך, משמעות וצורך ביחסים – אולם עקב רצונו להיות כאלוהים, הוא מלביש על צרכים טבעיים אלו את "צרכיו" האלוהיים, או את רצונו להיות נפלא, מושא להערצה ונהנתן, וכך הוא מגדיל אותם לאין שיעור. כך צרכיו הופכים להיות אובססיוויים, הרבה מעבר לצרכים הנורמאליים שלו.

אנוכיות, אם כן, הינה השילוב בין סיפוק הצרכים הגופניים והנפשיים, לבין הכמיהה להיות כאלוהים. כיוון שלא ניתן להגשים את הכמיהה הזו (כי אין הוא אלוהים אלא אך אנרגיה של האל), נידון המאמץ הזה לכישלון. למרות הכישלונות החוזרים ונשנים, עקב כמיהתו ואמונתו העמוקים ב"אלוהותו", ממשיך האדם ומנסה ביתר שאת לממש את עצמו בכיוון זה. כיוון שמימוש זה כרוך בהגדלת צרכיו החומריים ובניסיון גדל והולך לשלוט על האנרגיה החומרית ועל כול הסובבים אותו, ממילא הוא הופך יותר ויותר תלוי בהם. תלות זאת מביאה למתח, חרדה, כעס ושנאה, וסיפורו מסתיים כשהוא מובס ברגע המוות. ושוב הוא מתחיל אותו סיפור, אך בגוף חדש.

לפי תורת היוגה, האדם עובר אינספור גלגולים במיני חיים שונים, כשבכולם הוא מנסה לממש את ניפלאותו ועליונותו. כאשר לאחר גלגולים רבים הוא מגיע למסקנה שאין הוא העליון וזו לא הדרך, הוא פונה לאל היושב בליבו ומבקש בענווה את עזרתו. האל מפנה אותו לאנשים מתקדמים בידע רוחני, ואלו מנחים אותו כיצד להשתחרר מאנוכיותו ולשוב לטבעו הנצחי – יחסי שירות ואהבה לאל. יחסים אלו מהווים את אושרו ושלמותו.

דרגות האנוכיות
ישנן שלוש דרגות לאנוכיות – אנוכיות במידת הטובות, אנוכיות במידת הלהיטות ואנוכיות במידת הבערות. האנוכיות בטובות כמעט ולא ניכרת, ומאופיינת בתחושת סיפוק הנובעת מהיות האדם טוב לאחרים. האנוכיות במידת הלהיטות מתבטאת בהתייחסות תועלתנית ונהנתנית כלפי האחרים, והאנוכיות במידת הבערות מאופיינת באובססיביות, הרס עצמי, ומגיעה עד כדי אלימות וניצול ברוטאלי של האחר.

אדם השרוי במידת הטובות, כיוון שיש בו שמץ של אנוכיות (הוא עדיין מזהה עצמו עם הגוף והנפש החומריים שלו), סיפוקו אינו מוחלט ושלם, ולכן ימצא עצמו נוטה למידת הלהיטות, וזה שבמידת הלהיטות, לאור אי-סיפוקו הגדל והולך, ייסחף בהדרגה למידת הבערות.

מה הסימפטומים של הסחף באנוכיות?
משפחה: במידת הטובות המשפחה הינה מקור ליציבות חברתית. מסורת, דת וערכים משתמרים במסגרת כזאת. במידת הטובות ההורים מביאים ילדים לעולם כדי לאהבם ומוצאים סיפוק בחברתם. כאשר מידת הלהיטות מתעצמת, התא המשפחתי ותכנו עובר שינוי גדול. בשלב זה, המחויבות ההדדית בין בני הזוג הופכת להיות פונקציה של תועלתנות וכדאיות. התוכן של משפחה כזאת מבוסס על הישגיות חומרית, עליה בסולם החברתי, ובילוי – תרבותי ומיני. אלו מביאים ילדים לעולם כדי להגביר ולהעצים את מעמדם החברתי, כדי לקשט את האגו שלהם. התנהגות מינית מעוותת, כעסים עצומים על בן הזוג (שלא מסוגל לספק לשני את תאוותיו שלוחות הרסן ולא בנוי להבין את מצוקותיו הנפשיות), אלימות ופורקן של כעסים כלפי הילדים ואף ניצול מיני שלהם – אלו פני משפחה במידת הבערות.

כלכלה: במידת הטובות האדם מסתפק במועט. הוא מוצא את אושרו במוסר שלו, בחכמתו ויחסיו עם הסובבים אותו, ובמגע כלשהו עם חיי רוח, כך שצרכיו הכלכליים מועטים. הוא עובד מתוך הגינות רבה ומתוך תחושת חובה ואחריות.

כאשר מידת הלהיטות מתעצמת, שיקולי הרווח וההישג מתגברים. בתחילה הוא יעבוד קשה תוך שמירה על עקרונות מוסריים ומתוך אידיאליזם (הפרחת השממה, למשל). אנוכיותו תהיה תערובת של מידת הטובות ומידת הלהיטות. כאשר בהדרגה מידת הלהיטות מתעצמת, רק שיקולי רווח יישארו, ללא מוסר והתחשבות באחר או בסביבה. אכן, בשלב זה תפוקתו הכלכלית מגיעה לשיאה.

בשלב הבא האנוכיות מתגברת ולובשת צורה של בערות. מידת הבערות מאופיינת בעצלות, נצלנות, נטייה לסמים ורמאות. אדם שאנוכיותו התגברה עד כדי מידת הבערות, חי בתוך הזיות של נפלאות ומסכנות. הוא עצל, מתלונן על הכול, ומלא שנאה וכעסים. באמצעות סמים ומעוררים שונים, או כתוצאה מאיומים או מצוקה, הוא מוצא את הכוח לעבוד, וגם אז מטרתו בעבודה להשיג מקסימום רווח במינימום עבודה. כדי להשיג את שלו אין הוא בוחל אף ברמאות ואלימות.

התנהגות המדינה לנוכח אנוכיות במידת הבערות
בשלב זה התפוקה הכללית מתדרדרת. מדינה "מודרנית", המושתתת על עקרונות צרכניים, מטרתה הגברת הרווח (=התל"ג). מכאן שעניינה יהיה שאנשים לא יהיו במידת הטובות גם לא במידת הבערות. מוטב, למען הכלכלה, שיהיו שרויים במידת הלהיטות. החברה הצרכנית בנויה כך שהאדם יתגרה (תפיסות חיים הומניסטיות, המדיה ומתירנות עושים עבודה טובה בנושא זה), יצא משלוותו וסיפוקו העצמי, יגביר את מעורבותו בייצור ובצרכנות, וכך תהיה פריחה כלכלית. אולם השלב הבא, אנוכיות במידת הבערות, הינו בלתי נמנע. זה רק שאלה של דור או שניים. בשלב זה של אנוכיות, כל המבנה החברתי – הממשל, מערכת החינוך, מערכת אכיפת החוק, המערכת הצבאית, התא המשפחתי, הכלכלה, המסורת והדת, ובמיוחד חוסנו הנפשי של האדם – ספוג באנוכיות ומתחיל לקרוס. במצב זה, כדי לא לאבד שליטה ולנסות ולהשיב את הציבור למידת הלהיטות, מנהיגי המדינה משקיעים מחד יותר בחינוך (לפני זה הם צמצמו את תקציבי החינוך כי זה לא היה משתלם…), ומשקיעים, מאידך, מאוד באכיפת החוק והשלטת חוקי עבודה ומיסים תקינים. האם החינוך שלהם לאנוכיות פחותה, ממידת הלהיטות, הינו הפתרון?

תפקידם האמיתי של ראשי המדינה, התרבות, המסורת והדת, לעצור תהליך זה של הגברת האנוכיות ולרומם את האדם למידת הטובות.

מה הבעיה עם הדת?
דת נועדה לצמצם את התדרדרותו של האדם ולעודדו לפעילות במידת הטובות. אך תרומתה הגבוהה ביותר של דת אמיתית היא להצביע על דרך השחרור המוחלט מאנוכיות – דרך הבהקטי, או דרך האהבה לאל. דת נועדה לעצור את הסחף של האנוכיות, אך במהלך הזמן רוב המאמינים הופכים נגועים באנוכיות, ועקב אנוכיות זו אלו מפרשים את כתביהם באופן שגוי, וכך הדת, במקום שתהווה עוגן העוצר את הסחף לעבר אנוכיות ומפנה את האדם לעבר יוגה, לעבר אהבת האל, תורמת בעצמה להתדרדרות האדם לעבר אנוכיות במידת הבערות.

מה הסימפטומים של דת במידת הטובות ודת הנגועה באנוכיות?
בבהגווד גיטה נאמר שדת במידת הטובות רואה את הטבע האחד הרוחני שבכולם ולא מפלה בין אדם לאדם, גם לא בין אדם וחיות. דת במידת הלהיטות מאופיינת באינטרסנטיות, וכך טוענת לעליונות על בני דת אחרת, גם מפלה בין גברים לנשים, בין גזע אחד לגזע אחר. דת במידת הבערות רואה באי-דת דת, ובדת אי-דת. דת כזו מקבלת אך דרך אחת ככל מכול, ורואה את שאר הדרכים הרוחניות ככפירה. וזה אך פנטיזם. כך זו זורעת שנאה ובלבול בין בני האדם. עקב האנוכיות, הבנתה לגבי מי הוא האל ומה יחסי האדם איתו מעוותת, ולכן זו חונקת את הצמיחה הרוחנית בקרב האדם ותורמת להידרדרותו.

חברה שהתדרדרה למידת הבערות, חיי אזרחיה הינם גיהינום. ניצול מחפיר, שחיתות, מריבות, התפרקות המשפחה, אובססיות, מצוקות נפשיות, יכולת חשיבה ירודה ודרדור בכול תפקודי החיים – אלו אך מקצת הסימפטומים של חברה נגועה באנוכיות.

בבהגווד-גיטה (16.21-22) נאמר:

"שלושה שערים מוליכים לגיהינום זה – תאווה, כעס וחמדנות. על כל אדם שפוי לזונחם, שהרי אלה מובילים להידרדרות הנשמה. אדם שהצליח ונמלט משלושת שערי הגיהינום, מכוון מעשיו להגשמה עצמית, ומשיג בהדרגה את היעד העליון"

מה הפתרון?
אם נמצא דרך שכל מהותה הינה השתחררות מאנוכיות ומטרתה העליונה הינה אהבה לעליון, היא יכולה להיות פתרון אפשרי לבעיות החמורות המקיפות אותנו. ספר הבהגווד-גיטה מציג ידע ומציע תהליך, הנקרא בהקטי יוגה, או דרך השירות והאהבה לאלוהים, שמטרתו להתמודד עם הסחף באנוכיות. דרך זו כוללת גם עצות לארגון החברה וקביעת מטרות רוחניות לאדם.

בהקטי יוגה (כפי שמוצגת בספר הבהגווד-גיטה) מלמדת שחיים ללא אנוכיות אינם חיים ללא מניע, אלא חיים בעלי מניע רוחני, מניע של אהבה לעליון ולכלל יצורי החיים. חיים כאלה לא רק שהינם אפשריים וטבעיים, אף במציאות הסבוכה של חיינו; ביכולתם, עקרונית, לפתור את כל האנומליות המוזכרות לעיל, והם מאפשרים חיים של התפתחות עצמית, מימוש רוחני, אושר ביחסים ויכולת להכיל את סבל החיים ולראותו כשיעור. חיים כאלה תורמים לחברה, לכלכלה ולביטחון, לאין-ארוך יותר מחיים המבוססים על מניע של כדאיות אנוכית. אדם המונע על ידי אנוכיות לעולם לא יהיה מסופק. אדם בעל מניעים אנוכיים אינו נכס טוב למקום עבודתו, למשפחתו ולחברתו בטווח הארוך. אך אדם שמניעיו אהבה לאל ולאדם, יכול ללמוד, על פי עקרונות הבהגווד גיטה, כיצד במסגרת עבודתו להשתחרר מאגו ולהקדיש פירותיה לצמיחה רוחנית, את תרגול אהבתו לאל יישם במסגרת יחסיו עם אשתו וילדיו, והוא ימצא את סיפוקו בלשרת ולרומם את החברה. כך תרומתו לעבודתו, למשפחתו ולחברה תהיה במיטבה, ובו זמנית יהיה מסופק מחייו וחופשי מאנוכיות.

בהקטי יוגה מבוססת על העיקרון שבאמצעות התנסות בסיפוק רוחני ניתן לזנוח, בהדרגה, את המניע הנמוך של אנוכיות. שלא כמו תורות יוגה אחרות, המבוססות על התנתקות מהעולם וניסיון לטהר את העצמי מאנוכיות באופן אינדיווידואלי, בהקטי יוגה מבוססת על טיהור והעצמה של יחסים, ויכולה להיות מיושמת במסגרת התא המשפחתי והחברה.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

תגובה אחת לפוסט "אנוכיות בעידן המודרני"

  • מאמר מתסכל...

    גרשון:

    השוואת המאמר למציאות חיינו כמדינה מתסכלת עד מאד!
    אנו רחוקים שנות אור מעקרונות המאמר. דבריך (גד) נראים כאור בודד ומרוחק בשמיים אפלים, זמן כנראה לא חסר ביקום ואנו נמצאים רק בתחילת עידן הקלי יוגה וכן לעתיד פתרונים.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר