מי הוא סָאדְהוּ?

יוגה של אהבהסָאדְהוּ משמעו אדם קדוש. יש סָאדְהוּ של כתבי היוגה ויש סָאדְהוּ הודי. סָאדְהוּ הודי? כולם מכירים אותם בהודו – אלו המסתובבים עירומים בפסטיבלים, מכשפים, מקבצי נדבות, אלו המכופפים איבריהם באופן לא יאומן, שמבצעים סיגופים שלא יעלו על הדעת, וכמובן, אלו שמופיעים בסרטים. ידוע שסָאדְהוּס יושבים בדרך כלל סמוך לנהר קדוש. סָאדְהוּס אמיתיים נחשבים לנזירים. מספרים שבהודו יש נשים המחשיבות זיווג עם סָאדְהוּ כערובה לילד טוב. הן הולכות לגדות הנהר ומנסות לפתות את הסָאדְהוּ הנזיר שייתן להן ילד. אי-לכך, יש גברים המתחפשים לסָאדְהוּ. הם מתמקמים על גדות הנהר, אומרים את המנטרות שלהם בלהט רב, וממתינים לבואן של הגברות הצעירות…

סָאדְהוּ של כתבי היוגה? סָאדְהוּ משמעו אדם קדוש. זאת משום שהוא מקדיש עצמו לאלוהים. מי שמקדיש עצמו לאלוהים מפתח תכונות המכתירות אותו כסָאדְהוּ. כדי להיות סָאדְהוּ, על האדם להיות נטול אגו. לא ייתכן באמת להיות נטול אגו. אגו, או עצמי, זה מהות החיים. אך תורת היוגה מסבירה שאדם נחשב לנטול אגו חומרי אם עלה בידו להשתחרר מטבעו האנוכי ולעורר את האגו הרוחני שבו, להתחבר לטבעו הנצחי. מי שלא השתחרר מטבעו האנוכי, אפילו שינהג כסָאדְהוּ, אין להחשיבו כסָאדְהוּ אמיתי. זאת משום שהוא אך מחקה תכונות אלו בשביל רווח חומרי כלשהו; אין הן עדיין ביטוי לטבעו האמיתי.

מה הן תכונותיו של סָאדְהוּ?
בשרימד בהאגותם (3.25.21) נאמר: "מאפייניו [של סָאדְהוּ] הם סובלנות, חמלה ואהדה לכלל החיים. הוא גם אינו רואה איש כאויב, הוא שליו, פועל בהתאם לכתבי היוגה, ואישיותו כולה מוארת בידע רוחני."

סובלנות
אפילו שאנשים מחזיקים באמונה שונה משלו, אין הוא מוטרד מזה. מחד הוא מבין שזה רצון האל שכול אחד יאמין בדרכו שלו, ומאידך, בהיותו חש מוגן לחלוטין בידי האל, ובהבינו שהוא לא הגוף הזה, אפילו שמישהו פוגע בגופו, הוא יכול להכיל זאת ולא להתערער. הַרידָאסַה טְהָאקוּרַה הוכה בעשרים ואחד שווקים מכות רצח, למרות זאת, הוא עדיין חש חמלה עצומה למכים אותו ורצה אך את טובתם. סָאדְהוּ דורש אפילו את טובת אויביו. הוא רואה את כולם טובים, למרות שאחדים מתנהגים בעוינות כלפיו. ביכולתו להבדיל בין העצמי הטוב, לבין הבערות שעוטה את העצמי, המתבטאת אולי בעוינות כלפיו. הוא נלחם בבערות, ממש כמו רופא שנלחם במחלה למען החולה.

חמלה ואהדה לכלל החיים
כל יצורי החיים הם בנים של האל. מי שאוהב את אלוהים, ממילא יחוש רצון טוב כלפי כל בניו ובנותיו. מעצם טבעו הרוחני, כל אדם מלא חמלה ואהדה לכול. אך אדם שמנותק מיחסיו עם האל, טבעו הרוחני מתכסה. במצב זה הוא פועל כלפי העולם בהתאם לטבעו החומרי האנוכי. לעיתים הוא חש חמלה כלפי מישהו, לפעמים הוא חש עוינות. אך שני אלו הם פועל יוצא של אינטרסנטיות ומאוימות. ייעודו של הסָאדְהוּ להאיר ולעורר את בני האדם לטבעם הרוחני וליחסיהם עם האל. בכך הוא מבטא את רחמיו לאנשים הסובלים בעולם.

אינו רואה איש כאויב
סָאדְהוּ מבין שאיש לא יכול לפגוע בו ללא אישורו של אלוהים. אם מישהו פוגע בו, הוא מחשיב זאת כרצון האל ושואל עצמו מה עשה שהיה ראוי לזאת, ומה השיעור שהאל הטוב מתאווה ללמד אותו בפגיעה זו. למעשה, אין זה אינטרס של איש לחוש עוינות כלפי האחר. האינטרס האמיתי של כל אחד זה לאהוב את השני. רק כך האדם יכול להיות מאושר. אם אדם פועל כלפי חברו בעוינות ופוגע בו, הוא מתנהג בניגוד לאינטרס הרוחני, האמיתי שלו. מכאן, האין הוא ראוי לחמלה? בו זמנית, אין הסָאדְהוּ נמנע בהכרח ממלחמה באחר. כלפי עצמו הוא מוכן לסלוח על כל פגיעה; זו הענווה שלו. אך אם יש צורך להגביל ולהעניש את אלו שסוטים מעקרונות דתיים נאורים, הוא יראה זאת כחובתו להילחם. המלך יוּדְהישְׁטיר לא ראה איש כאויבו, אך בו זמנית נלחם בעוז כדי להשליט את כללי הדהרמה בארצו, כללים האמורים לאפשר לכול אדם לחיות בשקט ובביטחון ולתרגל חיים רוחניים.

שליו
סָאדְהוּ שקוע ביחסיו עם האמת המוחלטת. כפועל יוצא של יחסים אלו הוא שליו, עמוק ומסופק. אין הוא נתון לנפלאוּת או מסכנוּת, כי ערך חייו מבוסס על יחסיו עם האל. אין הוא מוטרד מזמינות המשאבים החומריים, כי הוא משוכנע שיש מישהו שדואג לו כראוי. אין דבר שיגרה אותו חיצונית, כי אושרו הוא פנימי; אין הוא "יוצא" החוצה לממש חסרים רגשיים וחושניים. אך בו זמנית, שלוותו לא מופרת אף כשהוא נלחם במלחמות החיים הקשות ביותר. זאת משום שהוא לא נלחם עבורו, אלא עבור האל ועבור אלו שתלויים בו, כדי לקדמם בסולם הרוחניות. עבורו – הצלחה וכישלון, רווח או הפסד, שמחה או צער – אין הם העיקר, כי אם כיצד להפוך את אלו למנוף לצמיחה הרוחנית שלו. בדרך זאת אין הוא מסתבך בעולם; הוא נשאר שליו, מסופק, ובו זמנית פעיל.

פועל בהתאם לכתבי היוגה
ספר הבהגווד-גיטה, מלמד את האומנות כיצד להיות סָאדְהוּ, או יוגי, בשדה הקרב של החיים. כדי להבין נכונה את כתבי היוגה, לא מספיק לקרוא את כתבי היוגה; על האדם למצוא מורה ראוי שילמד אותו כיצד להבין וליישם את הבהגווד-גיטה.

אישיותו כולה מוארת בידע רוחני
לא ניתן להיות סָאדְהוּ בלי להיות מחובר – פילוסופית, רגשית, חווייתית ובשירות מעשי – לקרישנה. מי שמחובר כראוי לאמת, כל התכונות הטובות של סָאדְהוּ יצוצו אוטומאטית ויקשטו את אישיותו. אך מי שתכונות אלו נעדרות באישיותו, סביר להניח שאין הוא מחובר לאמת, אפילו יתהדר בבגדי (או חוסר בגדי…) סָאדְהוּ, יהיה מקושט בזקן עד הברכיים, יהיה שקוע במדיטציה, יישא את כל התפילות בעולם ויקיים את כל מצוות הדת.

מכל מקום, בבהגווד-גיטה (9.30) נאמר: "גם מי שמבצע את הנתעב שבמעשים, אם הוא עוסק בשירות מסור, הרי שהוא נחשב לקדוש. זאת משום שתכליתו נכונה.". אם אדם מתרגל בהקטי יוגה, או שירות מסור לאל, תחת הדרכה של מדריך מוסמך, אפילו שבתחילת הדרך אין הוא מקושט עדיין בתכונותיו של סָאדְהוּ, יש להחשיבו לסָאדְהוּ. זאת משום שתכליתו נכונה. במהרה, עקב רצינותו ביישום הדרך, כל נטיותיו הרעות ייעלמו, ואישיותו תואר בידע רוחני – במהרה הוא יהיה סָאדְהוּ.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר