מדע ממימד גבוה יותר

על תחומי התנסות ואסטרטגיות חקירה שמעבר לגבול המדע המכניסטי.

אחד ממגלי הד.נ.א., ג'יימס ד. ווטסון, התייחס לאחרונה למסתורין של החיים: "המערכות הן מורכבות מאד, אבל אפשר להסביר אותן באמצעות חוקי הכימיה כתנודות אקראיות של חלקיקים. זה מסובך, יש הרבה מאד משתנים, אבל אין ספק שזה באמת כך".

הוא נזכר שהאמונה החזקה שניתן להסביר את החיים בצורה זו, הייתה הגורם המרכזי שהניע אותו ואת פרנסיס קריק במחקר שהם ערכו על מבנה הד.נ.א. "לא היינו עושים זאת אם לא היינו מאמינים שכימיה יכולה להסביר את זה. עד אז אנשים הרגישו שכימיה אף פעם לא תהיה מספיקה, שצריך דת כדי להסביר חיים. אבל עוד כשהייתי בקולג' הושפעתי על ידי ההתעקשות של לינוס פאולינג שאפשר להסביר חיים על בסיס הכימיה".

אנו יכולים להבין את גישתו של ווטסון לדת גם מהמשפט הבא: "כשכתבתי את המהדורה הראשונה של הספר שלי [הביולוגיה המולקולארית של הגן], חשבתי: אני כותב מחדש את התנ"ך – למעשה חוזר אחורה ומוצא מה יש שם באמת".

בסיכומו של דבר, דברי ווטסון מייצגים את התזוזה הכללית במחשבה המדעית במשך מאות השנים האחרונות – האמונה שניתן להסביר תופעות מורכבות (כגון חיים, מקור המינים, מקור ומבנה היקום) באמצעות חוקי טבע פשוטים המיוצגים בצורה מתמאטית. מספר מדענים ואנשי דת ניסו להשאיר תפקיד כלשהו לאלוהים כגורם המבטיח את ביצוע חוקי הפיזיקה, אך בכך חוקי הפיזיקה זוכים למעשה למעמד גבוה מזה של אלוהים ביקום.

התפשרות זו מחסלת לחלוטין את המשמעות של המושג המקורי של האלוהים הכול-יכול, ומשאירה לנו רק קליפה ריקה. כל הערכים הבסיסיים של דתות שהלכו בנתיב זה השתנו ועברו הערכה מחדש.

ווטסון מחזיק באמונה בלתי מעורערת שהסבר פיזיקאלי הינו תמיד אפשרי: "ברמת הד.נ.א. ההסבר הפיזיקאלי של חיים עובד יפה מאוד. ברמה מסובכת יותר אנחנו עדיין מנסים לגלות איך זה עובד. אמבריולוגיה (חקר התפתחות העובר) היא קשה הרבה יותר, ובנאורוביולוגיה (חקר המוח) יש רק הבנות מעטות מאד. אבל לכמה מדענים יהיה רגע של הארה… הבעיה של הסבר התודעה במושגים ביולוגיים היא קשה עוד יותר, אבל אני בטוח שגם היא תיפתר".

החיסרון המרכזי של המדע המודרני נחשף כאן בבירור. ווטסון מודה שחוקי הפיזיקה לא הצליחו להסביר בצורה מספקת היבטים בסיסיים של יצורים חיים, אך הוא מתעקש שהיבטים אלה יכולים להיות מוסברים באמצעות חוקי הפיזיקה ושזה אכן יקרה בעתיד. הוא שולל מראש כל הסבר אחר שאינו חומרי ואינו מכניסטי.

אך האם זה באמת כך? האם לא יתכן שהאמונה של ווטסון אינה נכונה? כל העדויות הנוכחיות מצביעות בבירור על האפשרות שצורות מורכבות של יצורים חיים לא ניתנות להסבר באמצעות חוקים פיזיקאליים פשוטים.

אפשר לטעון שהמחזות של שקספיר ניתנים להסבר כצירוף של 26 האותיות של האלף בית האנגלי, אך יש בהם בוודאות יותר מכך. באופן דומה, מדענים יכולים לומר שניתן להסביר את החיים כקוד גנטי הנמצא בתוך מולקולות מסוימות, אך עד כה גישה זו לא הצליחה להסביר את המורכבות הרבה הנמצאת אפילו בצורות החיים הפשוטות ביותר.

כפי שאף אחד לא מצא קבוצת חוקים פשוטה שבעזרתה מחשב יכול לסדר את 26 האותיות של האלף-בית האנגלי למחזה כגון המלט או מקבת, אף מדען לא הצליח להראות כיצד קבוצה של חוקי טבע פשוטים יכולה לסדר מספר אבני בניין מולקולאריים בסיסיים לתא בעל יכולת שכפול עצמי.

כמו שלא ניתן לבצע רדוקציה לחוקי הפיזיקה הבסיסיים, כך אולי גם לא ניתן לבצע רדוקציה למורכבות החומרית שאנו רואים ביצורים חיים. מספר מדענים בעלי חשיבה עצמאית שלא פחדו לקרוא תיגר על הדעות המקובלות עשו צעד נועז זה. הביולוג הנודע וולטר מ. אלססר, לאחר שסקר את תוצאות חקירותיו, קבע כי הצורות הביוכימיות המורכבות של יצורים חיים הם "מטבע ראשוני ובלתי ניתן לרדוקציה של סדר טבעי, באותה הרמה כמו חוקי הטבע המקובלים יותר".

צורה מורכבת מוחלטת
לאחר שנכשל בניסיונו לפרק דברים מסובכים לעקרונות בסיסיים, עומדות בפני המדען שתי אפשרויות. ראשית, הוא יכול פשוט לעצור, ולומר שדברים אלה קיימים אבל אנחנו לא יכולים להגיד עליהם דבר. שנית, הוא יכול להמשיך ולחפש עקרונות מסובכים יותר, שיכולים אולי ליצור את המורכבות הבלתי ניתנת לרדוקציה, אותה הוא רואה בתצפיותיו. במילים אחרות, הוא חייב להכיר בקיומה של צורה מורכבת מוחלטת. לאחר מכן, יתכן שהוא יוכל לחקור את טבע הצורה המורכבת המוחלטת ואת הדרך בה מידע הנובע ממנה גורם להיווצרות הצורות והמבנים אותם אנו רואים ביקום, כגון יצורים חיים.

לא צריכות להיות לנו דעות קדומות לגבי טבע הצורה המורכבת המוחלטת. מבחינה לוגית, יש הרבה אפשרויות הבאות בחשבון.

הבה ונבחן כמה דוגמאות אפשריות לקיומה של צורה מורכבת מוחלטת המכילה מידע המסוגל לייצר רצפים של יצורים חיים מורכבים. נתאר לעצמנו שבאוקיינוס הבראשיתי של כדור הארץ, ישנה אמבה מסוימת הנמצאת במקום ובכוון מוגדרים. נניח גם שתבנית מוגדרת במדויק של קרניים קוסמיות עושה את דרכה בחלל החיצון לכוון כדור הארץ. הקרניים הקוסמיות ההיפותטיות שלנו יעברו כחלק מהמהלך הטבעי של הדברים דרך האטמוספרה של כדור הארץ, יפגעו בגנים של האמבה וישנו אותם בדרך ייחודית. כך ייווצר סוג חדש וגבוה יותר של יצור חי (כגון טרילוביט).

בתרחיש זה התבנית המסוימת של הקרניים הקוסמיות והמצב המסוים של האמבה מייצגים סוג של צורה מורכבת מוחלטת המכילה את המידע להיווצרותו של יצור חי גבוה יותר. בחרנו כאן בכוונה בדוגמא לא מספקת לצורה מורכבת מוחלטת. ברגע שחיפשנו מה מקורו של היצור החי הגבוה יותר, והגענו לתבנית ההתחלתית המסוימת של הקרניים הקוסמיות, אין אנו יכולים ללכת הלאה. מבחינה אינטלקטואלית אנו נמצאים בדרך מתסכלת ללא מוצא. נשקול איפה אפשרות אחרת.

נתאר לעצמנו שיחד עם היווצרות היקום נוצר מקור מידע מושלם יותר – "מחשב קוסמי" – עם זיכרון בלתי מחיק, המכיל את כל המידע הדרוש לתיאור הצורות המורכבות שיופיעו במהלך חיי היקום. הצעה זו נראית אולי משונה משהו, אבל אם הפיזיקאים מבקשים מאיתנו להאמין בהשערה שהיקום בשלמותו צץ באופן פתאומי מתוך ואקום קוונטי, למה שמחשב יקומי לא יצוץ יחד איתו? האסטרונומים פרד הויל וצ'נדרה ויקראמסינג הציעו רעיון דומה בספרם "אבולוציה מהחלל": "אז מה אם מי שיצר אותנו היה שבב סיליקון מורכב להפליא? דבר אחד נראה מתאים ברעיון זה: שום אינטליגנציה, גדולה ככל שתהיה, לא יכולה ליצור חיים המבוססים על מבני פחמן ללא ביצוע כמות מדהימה של חישובים".

הרעיון של מחשב קוסמי הוא למעשה דרך גראפית פשוטה לשבור את התפיסה המושרשת שעקרונות בסיסיים חייבים להתבסס על חוקי טבע פשוטים. רוב המדענים רואים את תופעות הטבע רק כהתפתחות הדרגתית מדברים פשוטים למורכבים, בעוד שלאמיתו של דבר ההיפך הוא הנכון – כל דבר מורכב נגזר ממשהו מורכב כמוהו או יותר ממנו. לכן נוכל לתאר לעצמנו שהמחשב היקומי, בעזרת המידע האגור בזיכרונו, יכול לשלוח חלליות לכוכבים שונים, לזרוע מיני חיים בסביבות אקלימיות מתאימות ואז לבקר באופן מחזורי כדי לבצע בהם שינויים גנטיים. סוגים שונים של יצורים חיים יכולים להיווצר בהדרגה בדרך זו.

הראנו שאפילו המבנה של התא הפשוט ביותר הינו מורכב במידה שאינה ניתנת לרדוקציה. נוכל להסביר מורכבות זו באמצעות תוכניות מתאימות במחשב היקומי ההיפותטי שלנו. אבל בניגוד לדוגמת הקרניים הקוסמיות, תוכניות אלה יכולות להיות יותר ממחסנים אקראיים של מידע. נדמה לעצמנו שיצורים חיים הם מערכות רובוטיות דמויות מחשב, כשכמה מהן – למשל בני אדם – מציגות התנהגות מדרגה גבוהה יותר, לה אנו קוראים אינטליגנציה. האם לא יתכן שגם המחשב היקומי המקורי שלנו מכיל פונקציות של התנהגות אינטליגנטית וקבלת החלטות?

כאן אנו רואים כיצד למקור המידע המוחלט יכולים להיות מאפיינים מעניינים שיכולים לגרום לנו לרצות ללמוד עליו בזכות עצמו.

תודעה ואינטליגנציית-על
נסתכל עתה על היבט אחר של הממשות. אנו רואים בתוכנו מגוון מחשבות, תחושות ורגשות שהם מעל ומעבר ליכולת הפשוטה של מכונה להגיב על גירויים חיצוניים באמצעות מנגנון עיבוד נתונים כלשהו. במילים אחרות, היכולת שלנו לתפקד באופן אינטליגנטי מלווה תמיד בקיום תודעה. תודעה היא אמיתית – כולנו חווים אותה.

אך למרות שההתנהגות הקשורה בתודעה ניתנת למדידה, התודעה עצמה אינה ניתנת להסבר באמצעות מדדים כמותיים. חוקי הפיזיקה לא יכולים להסביר אותה. מהי בעצם תודעה ומה מקורה?

הסתכלנו על האפשרות של מחשב יקומי המראה דרגה גבוהה של אינטליגנציה כמקור הראשוני של מאפיינים מורכבים מסוימים של היקום הנצפה. רעיון זה מרמז על אפשרות מפתה שיתכן והתבונה היקומית היא יותר מסתם מכונה חסרת חיים. היא יכולה אולי להיות ישות מודעת סופר-אינטליגנטית שאחראית לא רק למידע שקובע את צורות היצורים החיים, אלא גם לתודעה שמפעילה אותם.

רעיון זה פותח בפנינו מספר אפשרויות מעניינות. אם באמת קיימת ישות אינטליגנטית, היא יכולה, באמצעים שתבחר לנכון, להעביר מידע מדויק על מקור היצורים החיים לאנשים המתעניינים בשאלות רבות משמעות שכאלו.

ואם ישות זו טובה במהותה, היא אולי גם תרצה לעשות זאת. כך נוכל לקבל, בדרך אפשרית נוספת, תשובות על השאלות המרכזיות של חיינו. האסטרטגיה המדעית הסטנדרטית כוללת את ההנחה שהסיבות המקוריות לתופעות הן פשוטות, ואת החיפוש אחר סיבות פשוטות שכאלה. אם הסיבה המקורית לתופעה היא מורכבת ולא ניתנת לרדוקציה, שיטה זו תכשל בוודאות. אבל אם הסיבה המקורית היא ישות טובה בעלת תודעת-על, האסטרטגיה שמניחה זאת ומנסה למצוא תהליך היוצר איתה קשר, יכולה אולי להצליח.

השאלה היישומית הברורה מאליה היא זו: האם ישנן דוגמאות מפורשות בהן בני אדם קיבלו מידע ממקור תבוני מוחלט (דרך ערוץ כלשהו), כשהמידע הכיל אמצעים להראות שהוא ממקור אמין ואמיתי?

אנו מציעים שהספרות הוֵדית של הודו העתיקה היא דוגמא אחת ברורה לבסיס מידע כזה הכולל יכולת אימות פנימית. הספרות הוֵדית כוללת סקירה כללית של אפיסטמולוגיה (תורת הניתוח של שיטות השגת ידע), והיא מכילה גם תיאור מעמיק של מקור וטבע היקום ושל היצורים החיים שמאכלסים אותו. נתאר בקצרה כמה מאפיינים חשובים של תמונת העולם הוֵדית.

אבולוציה הפוכה
הוודות מתארות לפרטי פרטים תהליך מורכב של אבולוציה המתחיל מתבניות תכנון סמויות ומסתיים בהגשמה הפיזיקאלית של תבניות אלה בחומר. לפי תיאור זה, השליט היקומי יוצר שליט ראשי תחתיו, וזה בתורו יוצר שליטים משניים בתהליך שאינו מיני. לשליטים משניים אלה יש יכולת התרבות מינית, לא רק כדי ליצור את בני מינם אלא גם כדי ליצור מינים אחרים. גוף השליטים המשניים מכיל מידע תכנוני עבור מינים רבים של יצורים. מידע זה הקיים כצורות גרעיניות סמויות, מקורו בתבונת השליט היקומי, המעביר אותו לשליטים המשניים (נכנה אותם כאן אלים-למחצה). השליטים המשניים הופכים מידע זה לגלוי בצורות מיני חיים שונים, כשלמיני חיים אלה יש יכולת התרבות עצמית. כך, הוודות שנכתבו אלפי שנים לפני זמנו של דרווין מכילות את התיאור העתיק ביותר של אבולוציה. תהליך זה משקף את המשמעות המקורית של המילה אבולוציה, כהופעה על פני השטח של מהות בלתי מפותחת סמויה, ולא כיצירה מקרית של מהות חדשה באמצעות תהליכים פיזיקאליים.

התיאור של מקור המינים הניתן בוודות דומה לאבולוציה של דרווין בכך שיש בו תהליך התפתחות פיזיקאלי יורד מאב קדמון משותף, והופעה של מינים חדשים באמצעות התרבות מינית. מושג האבולוציה הוֵדי שונה מזה של דרווין בזהות האב הקדמון – ישות תבונתית עליונה לעומת יצור חד-תאי. כמו כן, התקדמות התהליך היא מצורות מורכבות לפשוטות יותר. ניתן אם כן לכנות אותה בתור "אבולוציה הפוכה", בה הצעדים הראשונים מתרחשים מחוץ לכדור הארץ.

הרעיון של מידע תכנוני המועבר ממקור גבוה יותר נשקל גם על ידי מדענים מההווה. רוברט ברום, מדען שגילה כמה מהשרידים הקדומים של האוסטרלופיתקוס באפריקה כותב: "נראה שישנו גורם רוחני מארגן ותבונתי למחצה הקשור בחיה או בצמח, השולט על תהליכי החיים שלו ונוטה לשמור את ישות החיים פחות או יותר מותאמת לסביבה. המקור של מיני החיים ושל חלק ניכר מהאבולוציה הינו תוצאה של גורם רוחני זה. אבל בנוסף לכך, נראה שישנן ישויות רוחניות אחרות מסוג גבוה יותר, האחראיות למה שמכונה 'אבולוציה בגדול'… פעולת ישויות אלה נראית בהכוונה שהן נותנות מעת לעת לישויות הנמוכות יותר הקשורות לבעלי החיים ולצמחים".

הרעיון של ברום, למרות שאינו עולה בקנה אחד בדיוק עם תמונת העולם הוֵדית, חולק איתה את התפיסה של תבונות מכוונות גבוהות יותר.

אלפרד ראסל וואלאס, שיחד עם דרווין ניסח את תיאורית האבולוציה באמצעות ברירה טבעית, ביטא מחשבות דומות. בספרו "עולם החיים" הוא כותב: "אם יש במציאות ישות אינסופית כזו, ואם… הרצון והכוונה שלה היא להגדיל את כמות הישויות המודעות, אין זה סביר שאנו מהווים את הביטוי הראשון של רצון זה. נוכל להסיק מכך, שיש כיום ביקום דירוג אינסופי של כוח, דירוג אינסופי של ידע וחכמה ודירוג אינסופי של השפעה של ישויות גבוהות יותר על נמוכות יותר. בהחזיקי בדעה זו, הצעתי שהיקום העצום והמופלא הזה, הכולל בתוכו מספר כמעט אינסופי של צורות, תנועות ותגובות גומלין, משמשות ומערכות כוכבים ועד צמחים, בעלי חיים והנשמה שבאדם, היה תמיד ועודו זקוק ליכולת התיאום וההשגחה המתמדת של אין-ספור תבונות שכאלה".

בניגוד לרוב המדענים, וואלאס מוכן לקבל שמושג התכלית קיים ביקום. אך התייחסותו ל"נשמה שבאדם" מראה שהוא דבק בתפיסה המערבית המקובלת שרק לבני אדם יש נשמה. לעומת זאת, הוודות מלמדות אותנו שלכל היצורים החיים יש נשמה ושבנוסף לאבולוציה של צורות פיזיקאליות, יש תהליך אבולוציוני נוסף הכולל מעבר של נשמות מגוף לגוף.

ההבנה הוֵדית היא שהנשמה היא יחידת תודעה ייחודית, בלתי מתכלה, הנובעת מהישות היקומית בעלת התודעה. יחידות התודעה הייחודיות הללו זהות איכותית, אך הן מציגות צירוף מסוים של כוחות ויכולות בהתאם למאפיינים המיוחדים של הצורות הפיזיקאליות בהן הן נמצאות. כדי להבין עקרון זה, נסתכל כיצד נהג אנושי יכול לגלות יכולות שונות בהתאם לסוג הרכב בו הוא נוסע. אדם הרוכב על אופניים יכול להגיע למהירות מסוימת, אך אם הוא נוהג במכונית ספורט מהירותו וכוחו גדולים יותר. במטוס אדם יכול לעוף, ובספינה להפליג בים. באופן דומה, הישויות המודעות המאכלסות גופים שונים מציגות כוחות ויכולות שונים, למרות שהן כולן זהות איכותית.

גלגול נשמות וקארמה
תהליך גלגול הנשמות זקוק לקיומם של מנגנונים המווסתים את המעבר של ישות מודעת מגוף אחד לאחר. לפי הוודות, תהליך זה יוצא אל הפועל בהכוונת חוקי טבע גבוהים יותר המכונים באופן קיבוצי כחוק הקארמה. הישויות המודעות בתוך צורות חיים נמוכות, כגון צמחים ובעלי חיים, מתקדמות אוטומטית עד שהן מגיעות לצורת אדם. ההתקדמות מצורות נמוכות לגבוהות יותר מלווה בהתפתחות מקבילה ממודעות נמוכה לגבוהה יותר.

בנקודה זו יתכן שתשאל השאלה למה ישות תבונית עליונה תרצה להעביר ישות מודעת (נשמה) דרך התנסויות כואבות של לידה ומוות חוזרים ונשנים בצורות גוף שונות. נוכל להבין את התשובה לכך אם נתבונן בפן בסיסי של העצמי המודע – חופש הרצון בו הוא ניחן. התפקוד הטבעי של העצמי הוא לפעול באופן חופשי ומודע בהרמוניה ובהתאמה מלאה עם רצונו של העליון. אם העצמי המודע משתמש לרעה ברצון חופשי זה ופועל באופן נפרד מהעליון, העליון מאפשר לו זאת, ונותן לו שדה פעולה לממש רצון זה ביקום החומרי.

ביקום זה עליו להתאמץ לשרוד בסביבה של תחרות וניגוד אינטרסים לצד מיליוני ישויות חיים אחרות בעלות רצונות חומריים דומים. תגובות גומלין אלה בין הישויות המודעות נשלטות על ידי עקרון צדק יקומי הקרוי קארמה. תחת עקרון זה ההצלחות, הכישלונות, השמחה והעצב של ישויות החיים ניתנות להן בהתאם למעשיהן בחייהן הקודמים. לפיכך לכל ישות מודעת יש אחריות אישית לגורלה.

ישנו מגוון של גופים לתוכם יכולות ישויות מודעות להיכנס. המגוון קיים לצורך מטרה כפולה: להגשים את הרצונות הייחודיים של הישויות המודעות להתנסות בתחושות חומריות, ולשנות באופן הדרגתי את הרצון שלהן מחומרי לרוחני. ככל שישות חיה פוגעת יותר בעצמה או באחרים ומנצלת לרעה את החופש שניתן לה, עליה להתמודד עם מגבלות גדולות יותר ויותר על יכולת הפעולה שלה. הרצון האלוהי הוא שהנשמה תחזור למישור הרוחני של הקיום.

אך לנשמה יש את הבחירה האם להישאר בעולם החומרי. בצורות חיים נחותות יותר מהאדם, חוקי הטבע החומריים שולטים על ישות החיים לחלוטין. בבני אדם ניתן לפתח את התודעה עד לדרגה בה האדם רואה שהאנרגיה החומרית מכוונת בידי השליט היקומי.

כיוון שבשלב זה אנו יכולים לשנות את מצבנו באמצעות החלטות מודעות, זהו המפתח לחופש אמיתי. לחוק הקארמה השפעה חזקה על מצבו של האדם, אך הוא אינו קובע לחלוטין את עתידו – יש לו יכולת מסוימת של בחירה חופשית. ישות מודעת יכולה לבחור להתעלם מרצונו של השליט היקומי וכך להיוולד שוב ושוב בעולם החומרי, לעיתים גם בצורות גוף נמוכות משל האדם. היא יכולה גם לרצות לפעול בהרמוניה עמו וכך להשתחרר ממעגל הלידה והמוות ולחוות פעילויות חושיות רוחניות.

תפיסה חושית היא תפקוד מובנה של העצמי המודע, ולכן פעילויות חושיות רוחניות הן בגדר האפשרות. מבנה חושי פיזיקאלי, כגון עין או אוזן, הוא לא יותר ממכניזם לניתוב סוגים מסוימים של מידע חושי לעבר העצמי, לו יש את היכולת לתפוס ולהבין. העצמי התופס והמבין מכונה בספרות הוֵדית בשם ג'יוָאתְמַה. המוח הינו מכונת עיבוד מידע שמהווה חלק ממערכת התפיסה החושית.

ניתן אם כך להתייחס למוח ולחושים כממשק בין העולם החיצוני והעצמי המודע (הג'יוָאתְמַה). אך התכנון הפיזיקאלי של המבנים החושיים מאפשר להם לקלוט רק תופעות חומריות מסוימות, ולכן ממשק זה הוא בעצם מגבלה על היכולת החושית המקורית של הג'יוָאתְמַה. מגבלה זו הכרחית כל עוד הנשמה בוחרת לפעול באופן עצמאי, ללא קשר לאל, ותוך שכחת טבעה הרוחני המקורי. אך לנשמה יש תמיד את האפשרות לעורר את היכולות החושיות המקוריות שלה ולתפוס את האל במישרין. הספרות הוֵדית מתארת את חייהם של דבקים של האל ושל קדושים דגולים שהשיגו מצב זה של תודעת על.

במסגרת המגבלות של החושים החומריים ישנן דרגות אפשריות שונות של מודעות ופעילות. אדם הנמצא בדרגת תודעה אנושית סטנדרטית יהיה מודע רק לתופעות החומריות המוכרות לכולנו. לעומת זאת, לישויות בעלות דרגת מודעות גבוהה יותר, למשל ה"דֵווים" ("אלים-למחצה" בעלי תפקידים מנהלתיים ביקום), יש גישה להיבטים עמוקים ונרחבים יותר של המציאות החומרית.

ניתן דוגמא פשוטה כדי להמחיש נושא זה: אדם ממוצע הצופה בתוכנית טלוויזיה יראה רק את צורות האנשים על המסך. אך מהנדס החשמל יכול להבין במדויק כיצד תמונות אלה נוצרות ויש לו גישה ישירה למכשור האלקטרוני היוצר אותן. המהנדס העובד בתחנת הטלוויזיה פועל בסביבה מתוחכמת יותר מהאדם הצופה בטלוויזיה בביתו. בדומה לכך, יתכן שקיימים ביקום מימדים גבוהים ונמוכים יותר של מציאות, בהתאם לדרגות השונות של יכולת התפיסה.

אם ישנו באמת מתכנן אינטליגנטי עליון של היקום, עליו להימצא במימד החורג מהזמן והמרחב החומריים אותם הוא יצר והנמצאים בשליטתו. הנשמה הייחודית, שבמהותה היא רוחנית טהורה, יכולה גם כן להיכנס למימד זה. בדרגת תודעה עליונה זו, חושי הג'יוָאתְמַה יכולים לפעול ללא הפרעות וכיסויים וניתן לתפוס באמצעותם במישרין את סיבת כל הסיבות.

במשך מאות שנים, מדענים עסקו בניסיון הפילוסופי למצוא הסבר שלם אחד למגוון התופעות ביקום. כיום ניסיון זה מתבטא בחיפוש הפיזיקאלי אחרי תיאורית שדה מאוחדת גדולה שתהיה מסוגלת להסביר כל דבר – מחלקיקים תת-אטומיים ועד לצבירים גלקטיים. אך מאמצים אלו למצוא עקרון חומרי אחדותי לא הצליחו מעולם.

לכן כדאי אולי לבחון את ההיבט האחדותי של ישות מודעת עליונה. כדי להבין היבט זה ניתן להשוות ישות מודעת עליונה זו לישויות מודעות אחרות הדומות לה איכותית – למשל אנו עצמנו. בעודך קורא משפט זה, התודעה שלך מאחדת היבטים שונים של המציאות – המאמר, אתה עצמך, הסביבה בה אתה נמצא, המחשבות שלך וכו' – לרושם מאוחד יחיד. בדומה לכך, הישות האוניברסאלית המודעת, המכונה לעיתים נשמת-העל, היא העיקרון המאחד שקושר את היקום כולו לשלם אחד. בניגוד לישויות החיים הקטנות שהיקף תודעתן מוגבל מאד, המאפיין הייחודי של נשמת-העל הוא תודעה השורה בכל.

מחבר הבְּרַהְמַה-סַמְהיתָא (אוסף מזמורים מהספרות הוֵדית של הודו העתיקה) מתאר כיצד הישות המודעת האוניברסאלית קושרת יחדיו את כל ההיבטים של המציאות: "הוא הינו ישות שאינה משתנה…. כל היקומים קיימים בתוכו, והוא נוכח במלואו בכל אחד מהאטומים הפזורים ברחבי היקום, בעת ובעונה אחת. כזה הוא האל הבראשיתי לו אני סוגד".

כל הדברים, אפילו עד לרמת האטום הקטן ביותר, הם אנרגיה של התבונה השולטת האוניברסאלית, ולכן יש ביניהם אחדות. לרוב, רעיונות אחדותיים מציגים את מושג "האחד" – מקור כל התופעות שלא ניתן לייחס לו כל תכונה. אך אנו מציעים שהאחד העליון הינו מלא בתכונות, אישיות, וצורות רב-גוניות.

למרות שאפשר להפעיל את כלינו השכליים על צורות ותבניות חומריות ולהסיק מכך מסקנות מסוימות על דבר קיומו של שליט אוניברסאלי, ניתן להשיג מידע מפורט על ישות עליונה זו ועל הפעולה הטרנסצנדנטלית שלה, רק דרך תהליך אחד. לפי התיאור הוֵדי, המקור העליון של מידע מוחלט מספק את המידע לתכנון הגופים השונים. הוא גם מספק מידע לבניית האינטליגנציה הפונקציונאלית של ישויות החיים, אינטליגנציה המאפשרת להם לבצע פעולות מורכבות. בנוסף לכל אלה, ישות מקורית זו יכולה גם לספק מידע אודות עצמה.

הוודות נותנות תיאור מפורט כיצד מופץ מידע מוחלט זה. באופן עקרוני, המידע המוחלט מועבר לאחרים באמצעות תנודות הדומות לצליל. המידע מתוקשר קודם כל לברהמה, היצור החי הראשון ביקום, ולאחר מכן, הוא מועבר ממורה רוחני (גורו) אחד לבא אחריו בשושלת הוראה. הצלילים הוֵדיים שונים איכותית מצלילים חומריים בכך שהם אינם מייצגים מידע אלא מהווים אותו.

שרילה פרבהופאדה – החוקר הוֵדי הנודע בעולם, ואחד מהמורים הרוחניים הגדולים בשושלת ההוראה שמקורה בברהמה, אומר: "האל היה קיים עוד לפני הבריאה, ולכן מילותיו הן תנודות של צליל רוחני. יש הבדל עצום בין שתי הצורות של צליל -פְּרַקְרִיתָא ואַפְּרַקְרִיתָא. פיזיקאים יכולים להתייחס רק לצורת הפְּרַקְרִיתָא של הצליל, כלומר – התנודות העוברות בחלל החומרי. לכן עלינו לדעת שהצלילים הוֵדיים האגורים בתוך ביטויים סימבוליים אינם ניתנים להבנה בידי ישות כלשהי ביקום, כל עוד היא לא באה במגע עם תנודות הצליל העל-טבעיות (אַפְּרַקְרִיתָא), היורדות ממורה לתלמיד בשושלת ההוראה".

צליל חומרי שונה מהאובייקט אותו הוא מייצג. למשל, המילה "מים" שונה מהחומר מים. לעומת זאת צליל וֵדי אינו שונה מהיש הרוחני אותו הוא מייצג. מאזין הקשוב לצלילים הוֵדיים המתקבלים בערוץ המתאים, חווה ישירות את הישים הרוחניים המבוטאים בצלילים אלו. הדרישה היחידה היא שהמידע יתקבל בדיוק כמו שהוא נשמע, ושמי שמעביר אותו לא ישנה בו דבר. בדרך זו המידע נשאר מושלם.

ברגע היסטורי מסוים, החכם הגדול וְיָאסַדֵוַה העלה על הכתב את תנודות הצליל הוֵדיות. כתובים אלה מהווים מכלול ידע סטנדרטי, אליו ניתן להשוות את הוראותיהם של מורים רוחניים, לבדיקת תקפות.

מטרת הידע העליונה היא להחזיר את העצמי המודע למצבו המקורי, חופשי לחלוטין מחומר. במצבו המותנה, העצמי המודע מנסה לפעול בנפרד מהעליון, בעוד שבמצבו המשוחרר, העצמי יכול לבוא במגע אישי ישיר עם הישות העליונה. בהקטי, או המדע של שירות מסור, הוא האמצעי לבניית מערכת יחסים טרנסצנדנטאלית זו.

הדרך המדויקת באמצעותה ניתן לעורר את מערכת היחסים הזו השתנתה במהלך ההיסטוריה. בעידן הנוכחי הוודות ממליצות שלהשגת מטרה זו, יש לשנן מנתרות המכילות שמות של אלוהים, במיוחד על המנתרה "הרא קרישנה". העיקרון הבסיסי הוא שאלוהים נוכח בצליל של השמות שלו. כשהתודעה מכוסה בתפיסות חומריות היא אינה יכולה לתפוס את העצמי או את העליון. לעומת זאת, האנרגיות הרוחניות האגורות בתנודות הצליל הטרנסצנדנטאליות של המנתרה "הרא קרישנה" מסוגלות להסיר את הכיסויים החומריים של העצמי, וכך לעורר את תודעתו הרוחנית המקורית ולשחרר אותו מהתגובות הקַרְמַתיות שסיבכו אותו במעגל של לידה ומוות חוזרים ונשנים.

במשך זמן רב מדענים ביקרו את הדת על כך שהיא מציגה הסברים שנשארים במישור האמונה בלבד ושלא ניתנים לבדיקה אמינה. המדע של בהקטי-יוגה, לעומת זאת, מכיל שיטות מעשיות להעלאת רמת התפיסה החושית, כך שאפשר לתפוס בפועל את כל מה שאנו דנים בו כאן – הנשמה, הישות העליונה, והמימד הרוחני הגבוה יותר.

ישנם אולי אחדים שיטענו שניסויים כאלה נגישים רק לאנשים מיוחדים ולכן לא ניתן לקבל אותם כמדעיים. טענה זו תהיה מדויקת יותר אם נעלה אותה כנגד המדע החומרי. פיזיקאים בתחום החלקיקים האלמנטאריים, שיש להם יכולת גישה למאיצי חלקיקים של אנרגיות גבוהות, יכולים אולי לאשר את קיומם של חלקיקים תת-אטומיים מסוימים, אך האדם הממוצע אינו מצויד לכך. מצד שני, לכל אחד יש את הפוטנציאל לחוות את הידע הרוחני שהמדע של בהקטי-יוגה מאפשר להשיגו. אין צורך לכך בשום ציוד מיוחד.

ישנה סיבה שלא כל אחד יכול לתפוס ישירות תופעות על-חומריות: יש תנאים הכרחיים הנחוצים להעלאת התודעה. דבר זה נכון גם במדע. ישנו למשל ניסוי שביצע הפיזיקאי האנגלי הנודע הנרי קוונדיש (1731-1810) כדי לחשב את קבוע כוח המשיכה. בניסוי זה תולים פעמון על חוט דק. משני צידי הפעמון תולים כדורי ברזל בעלי מסה מסוימת, ובהשפעתם הפעמון נע לאיטו. כשהופכים את מיקום הכדורים, הפעמון נע בכוון ההפוך. לאחר פתרון המשוואות ניתן לקבל את ערכו של קבוע כוח המשיכה.

אלא שהפרעות חיצוניות, למשל מתנועת מכוניות, גורמות לכך שלא ניתן למדוד את התנועה במדויק. אנו חייבים לכן לוודא שאין כל השפעות חיצוניות על המערכת, לפני ביצוע המדידות. גם במדע רוחני ישנם גורמים שחייבים לנטרל אותם לפני שמשיגים את התוצאות הרצויות. פעילויות מסוימות פוגעות ביכולת להגיע לתודעה גבוהה יותר. הפעילויות המפריעות, שלפי הוודות משאירות את התודעה על מישור חומרי, הן הימורים, אכילת בשר, מין לא מרוסן ונטילת מסממים. לכן אנשים המתרגלים בהקטי-יוגה משתדלים להימנע מפעילויות אלה. אגודות יוגה כביכול, שמתירות לחבריהן להמשיך בהרגלים הנזכרים לעיל אינן מאפשרות באמת הבנה רוחנית עמוקה.

השלב הגבוה ביותר של בהקטי-יוגה הוא הבנת מעשיה של הישות המודעת העליונה במישור הרוחני. החלקים הכמוסים ביותר של הספרות הוֵדית מתארים חלק ממעשים אלה. העלינו כבר קודם לכן את הרעיון של מימדי קיום גבוהים יותר, וציינו שניתן להגיע אליהם באמצעות העלאת רמת התודעה לדרגה גבוהה יותר. הספרות הוֵדית מציגה את קיומו של עולם רוחני שהינו נפרד מהיקום החומרי ומהווה אף את חלק הארי של סך כל הקיום.

בבהגווד-גיטה מתואר: "אולם ישנו גם טבע אחר, בלתי נגלה, אשר הינו נצחי ונשגב לחומר הנגלה והסמוי. זהו טבע עילאי ובלתי מתכלה, שנשאר כמות שהוא גם בשעה שהכול בעולם זה נכחד. זה אשר הוֵדָאנְתים מתארים כבלתי נגלה ומושלם, אשר ידוע כיעד העליון, אותו מקום שהמגיע אליו לא שב עוד לעולם – זהו משכני העליון" (ב.ג. 8.20-21).

לא רק היקום החומרי נברא בידי אלוהים. יש לו עולם טרנסצנדנטלי מגוון בו הוא מבצע עלילות שונות להנאתו. אלוהים הוא הנהנה העליון, וישנן אינספור נשמות רוחניות מדרגת תודעה גבוהה ביותר, שנמצאות בקרבתו ומתרועעות איתו ישירות. הן משרתות את האל בהתמדה ללא כל מניע אנוכי, והוא בתורו משרת אותן בחזרה. כך גם האל וגם הנשמות המסורות לו חווים מגוון של הנאות רוחניות, מעל ומעבר לכל הנאה חומרית. הטבע של יחסי גומלין אלה מהווה מדע שלם כשלעצמו.

באוסף מאמרים זה הצגנו בקצרה אלטרנטיבה לתפיסה המכניסטית של היקום, אלטרנטיבה של מדע המבוסס על תודעה ואישיות ולא על אטומים וריק. וו. הייטלר, פיזיקאי תיאורטי באוניברסיטה של ציריך כותב בספרו "אדם ומדע": "האמונה ביקום מכניסטי היא אמונה תפלה מודרנית. כמו שקורה בדרך כלל עם אמונות תפלות, האמונה מבוססת על קבוצה גדולה יחסית של עובדות נכונות, שעם הזמן הכלילו אותן ללא הצדקה ולבסוף עיוותו אותן כך שהפכו לגרוטסקיות… האמונה התפלה של "ציד המכשפות" גרמה להרג של אינספור נשים חפות מפשע, בצורה אכזרית ביותר. האמונה התפלה המכניסטית מסוכנת עוד יותר. היא מוליכה להתרוקנות רוחנית ומוסרית כוללת, שיכולה בקלות להוביל להרס ממשי. אם אי פעם נגיע לשלב של ראיית האדם כמכונה מורכבת בלבד, מה זה כבר יהיה משנה אם נשמיד אותו?".

תרגם: אלי תמל 



מאמרים נוספים מאת ד"ר תומפסון - ידע מעמיק

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר