על מדיטציה ומנטרה

על מדיטציה ומנטרה

הרא קרישנההרא קרישנה, הרא קרישנה, קרישנה קרישנה, הרא הרא;

הרא ראמה, הרא ראמה, ראמה ראמה, הרא הרא

קצת על המציאות
הקיום החומרי הינו השתקפות של קיום רוחני. הקיום הרוחני הינו הוויה נשגבת – נצחית, מודעת ומלאה ביחסי אהבה ואושר (סַת-צ'ית-אָנַנְדַה) – שבמרכזה מצוי אל עליון שאינסוף נשמות מבלות עמו ביחסי אהבה נצחיים. הקיום החומרי הינו מעין תצוגת עולם וירטואלית שנועדה לאפשר לנו – לנשמות שבחרו להפנות עורף להוויה הרוחנית ולאהבתן לאל, כדי לטעום את חוויית "אני במרכז" – לנסות ולממש את הרצון הזה באווירה שמחקה את המציאות הרוחנית המקורית.

העולם החומרי ניחן בדואליות, כלומר, שמחה וצער, הצלחה וכישלון, טוב ורע, ובעיקר דואליות בין הדבר לשמו. המילה מים למשל, אינה מים, ולכן אין בכוחה להרוות אותנו. גם המילה דבש אינה מתוקה כדבש, וגם אנחנו איננו שמותינו או תארינו.

לעומת זאת, בקיום הרוחני, שהינו בעל טבע מוחלט ואחדותי, הטוב והרע לכאורה הינם רק טוב, והמילה הרוחנית והמהות הרוחנית הינם אחד.

מהי מנתרה
מַנַה-נפש; תְרַה-להציל.

המנתרה נועדה אם כן, לשחרר או לטהר את הנפש מכל ההתניות והתפיסות המוטעות שמעוותות כיום ומגבילות את תפיסת המציאות שלנו.

מנתרה הינה רטט צלילי נשגב, כלומר, מילים-מהויות רוחניות, שהיגוין החוזר מעורר אותנו לטבענו הרוחני, או לתודעתנו הרוחנית המקורית.

צלילים או מסרים מעוררים בנו תודעה מסוימת. מסרים או צלילים מפחידים למשל, מעוררים בנו חרדה; מוסיקה חרישית ונעימה מעוררת שלווה; יש מסרים או צלילים שמעוררים את היצר, וישנם צלילים שמעוררים נוסטלגיה…

מנתרה, או רטט הצליל הרוחני, מעוררת ומרעידה את מיתרי הנשמה: במגע עם המסר הרוחני הנשמה מתעוררת בהדרגה לטבעה המקורי.

ההברות או הצלילים של המנתרה נגלים לנו אמנם בצלילים חומריים, אולם בהדרגה, ככל שתודעתנו מתנקה מתפיסות חומריות (אני במרכז, אני הכי, העולם נועד בשבילי, אני הגוף הזה, וכו') וחוזרת לטבעה הרוחני, ביכולתנו לחוות יותר את מקורן הרוחני של מילות המנתרה ואת הווייתן הרוחנית המלאה, החדורה בנצחיות, מודעות ואהבה.

מדיטציה
הקשבה, התמקדות, השתקעות מוחלטת.

מבחינה טכנית, המדיטציה מתבצעת על ידי חזרה על מילות המנתרה (החזרה יכולה להתבצע בלב או על ידי מלמול חרישי, שנחשב למומלץ יותר, ואפילו בשירה בציבור). בניסיון להקשיב או להתמקד בצליל הרוחני, נמצא לא פעם שהמחשבה נודדת, כמו ממענת להקשיב. צריך לנסות ולהשיבה בעדינות (לא בכעס או בכוח) אל צלילי המנתרה. תחילה דרוש מאמץ כלשהו כדי להקשיב, אולם בהדרגה המנתרה נגלית יותר למתרגל וטעמה גובר, ואז קל יותר לאין ערוך להתמקד בה, ועד להשתקעות מלאה – המחשבה נכבשת ונשלטת כליל על ידי המנתרה.

"… שלמות זו מאופיינת ביכולתו של האדם לראות את העצמי באמצעות המחשבה הטהורה ולהתענג ולעלוץ בעצמי. במצב זה של חדווה, הוא זוכה באושר עילאי אינסופי, שנחווה באמצעות חושים נשגבים. מעוגן כך, הוא אינו סוטה מן האמת לעולם, ובהגיעו לכך הוא יודע שאין למעלה מזה. לאחר שהתמקם בעמדה שכזו לעולם הוא אינו מתערער עוד, אפילו בשעת המשבר הקשה ביותר…" (ב.ג. 6.23-24)

מדיטציה בעזרת שרשרת חרוזים מסייעת מאד לריכוז המחשבה במנתרה.

המנתרה הרא קרישנה
הרא קרישנה, הרא קרישנה, קרישנה קרישנה, הרא הרא;

הרא ראמה, הרא ראמה, ראמה ראמה, הרא הרא

מנתרה זו מורכבת משלוש מילים, או משלושה שמות של האל: הרא, קרישנה וראמה.

קרישנה – האל בהיבטו האישי ביותר והמקסים ביותר, ששובה לב כול ומזמין אותנו ליחסי אהבה ספונטאניים ואינטימיים עמו.

ראמה – האל כמקור כל שמחה ועונג.

הרא – היבטו הנשי של האל, או אנרגית אהבת אלוהים בהתגלמותה. באמצעות אנרגיה זו האל מממש את אינספור מערכות יחסי האהבה שלו עם אינספור הנשמות.

כיוון שבקיום הרוחני המילה והמהות הינן אחד, הרי שמנתרה זו הינה מציאות רוחנית שלמה, שנחווית יותר ויותר ככל שמתקדמים בתרגולה. וכיוון שמנתרה זו מבטאת את טבעו האוהב של האל, הרי שהיא מעוררת את המתרגל למתיקות האינסופית שביחסי אהבתו הנצחיים עם האל. בהדרגה חווה המתרגל את עצמו נפרד מזהותו החומרית העכשווית, והוא מתבסס יותר ויותר בטבעו הרוחני האוהב.

לסיכום

מדיטציית מנתרה משולה לכלי רכב שנושא אותנו מן המצב החומרי המותנה אל שלמות. לעיתים משווים את זה להטלת אבן לביצה. מי הביצה נראים צלולים למדי עד שמטילים לתוכם אבן, אולם אז, האבן המוטלת מעלה בוץ מן הקרקעית והמים הופכים עכורים. תהליך המדיטציה דומה: הוא מעורר את הנפש ומעלה את הדברים הלא רצויים (התניות שונות, תבניות שליליות וכו') שטמונים בה מזה זמנים רבים, ואז גם מנקה אותם.

כנות הינה מצרך נחוץ ביותר בתהליך – הכנות לזהות את השליליות שבי ולרצות לנקות את זה.

מצרך חיוני נוסף זו ענווה – "איני מתקדם/ת ביותר מבחינה רוחנית; לכן עלי לתרגל".

דרושה סבלנות – הסבלנות להמתין, כי אי אפשר לכפות את התוצאות הרוחניות.

נחוצה גם התמדה – התרגול צריך להיות קבוע ויציב, על בסיס יומיומי.

ומסייעים מאד יעוץ והדרכה – מעין מורי דרך במסע הזה לצמיחה והגשמה רוחנית.



מאמרים נוספים מאת וָארְשַׁבְּהָאנַוי‎

מתרגמת ספרות ודית עניפה ומחברת הספרים "מתאוה לאהבה" ו"סיפורו של זמן". מרצה לפילוסופיה של היוגה והתרבות הוודית.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר