אקטיביזם ואנוכיות – וביטויים במציאות הישראלית

אקטיביזם ואנוכיות – וביטויים במציאות הישראלית

הרא קרישנהאקטיביזם (מלשון פעולה), הוא התעוררותם של יחידים לכשלים בחברה ורצונם לתקנה ולשפרה בפעילות משותפת. למרות הקִדמה הטכנולוגית, שפע רב יותר, וזמינות של אינפורמציה ותקשורת חובקת עולם שמאפיינת את העידן המודרני, כל אדם בר-דעת יכול לראות שקִדמה זו מלוּוה בהידרדרות כללית בכל מישורי החיים – חוסר יכולת לאהוב ולחוש נאהב, ניצול ברוטאלי של הטבע ושל בעלי החיים, אלימות גדלה והולכת בחברה, בין אדם לחברו ואף בתוך המשפחה, וגזענות גואה. מציאות זו מזמינה את אלו שנשאר בם ולו קורטוב של אכפתיות, ולא רק שקועים בעצמם, לשאול לסיבת ההידרדרות האנושית ולהקדיש זמן ואנרגיה בניסיון לשנות את המציאות העכשווית.

הצעד הראשון לכיוון שינוי חיובי חייב להיות בירור נוקב ומעמיק לגבי סיבת ההידרדרות בעולם. ללא בירור נוקב שכזה יתכן שהאקטיביזם שלנו, ולא חשוב כמה הוא נראה נכון וצודק, יהיה לשווא, ולפעמים אף יחריף את הבעיה. טיפול בסימפטומים בלבד יכול להחריף את המחלה, אם לא מזהים מחלה נכונה.

שורש הרע
בהקטי יוגה, היוגה שמלמדת לאהוב את אלוהים, כמו גם תפיסות רוחניות רבות אחרות, מלמדת ששורש הרע הוא אנוכיות, או אגואיזם. בלי להתגבר על האנוכיות, לא ניתן לשפר את המצב, ממש כמו אדם שמעשן באופן אובססיבי – אם יחדל לעשן בלי לטפל בשורש האובססיה, ימצא עצמו אובססיבי כלפי דבר אחר, כמו אכילה למשל. חוסר יכולת לאהוב ולהיות אהוב מקורו באנוכיות, ניצול ברוטאלי של הטבע מקורו באנוכיות, אלימות בין אדם וחברו וגזענות גואה מקורם באנוכיות. בלי "לחסל" את האנוכיות, המניע מאחרי כל איוולת בעולם, מאבק כנגד הדברים הכה מכוערים בחיינו – גזענות, לאומנות, הרס הסביבה, אכזריות כלפי בעלי חיים – שאינם אלא ביטוי וריאקציה לאנוכיות השוכנת עמוק בליבנו, יהיו כמו כוסות רוח למת. מחלה מתבטאת בחום גבוה. אם הרופא מתרכז בהורדת החום, אך לא לומד על סיבת החום ומרפא אותו, סיכוי רב שהמחלה אך תחריף.

מה זה אגו?
אגו משמעו "אני" או "עצמי". לא ייתכנו חיים ללא אגו. אגו אמיתי טבעו אהבה ואחווה אמיתיים, ואגו כוזב הוא כיסוי של האגו האמיתי, ומתבטא באנוכיות, ב"אני" ו"שלי" מעוותים. כאשר תחושת האגו הכוזב מתעצמת, "אני" רוצה להיות ראש לכולם, שכולם יהיו כפופים "לי", שהעולם יהיה "שלי", ושאוכל לעשות בו מה שאני רוצה. זה יוצר אלימות, גזענות, פירוד ושנאה בין אדם לאדם.

בבסיסו האדם הוא ישות רוחנית נצחית, מלאת מודעות ואושר, ובעלת תחושת ערך ומשמעות הנובעת מהמחוברות שלה לאמת, לאלוהים. נאמר על אדם שהוא מתכסה באגו כוזב בשעה שהוא מפנה עורפו לאלוהים; לא עוד הוא חפץ לשרת את אלוהים באהבה, אלא הוא רואה עצמו כמתחרה שלו – הוא רוצה להיות כאלוהים. במצב לא טבעי ולא אפשרי זה, הוא מכוסה באשליה וכך מאמין שכן, יש ביכולתו להיות כאלוהים – אם הוא רק יצליח להיות הכי הכי בעיניו ובעיני העולם, לכפוף הכול לצרכיו ולהתענג על העולם כמיטב חלומותיו. כיוון שהוא נמצא במציאות בה לא ניתן לממש חלום שכזה, כי הרי כל אחד חושב כמוהו ורוצה לכופף את האחר לצרכיו ושיגיונותיו, ממילא נולדת תחרות שסופה קנאה ושנאה והעולם הופך לזירה של מנצלים ומנוצלים,

אחת הדרכים של האדם למצוא ערך ומשמעות בעולם המשולל ערך ומשמעות אמיתיים, זה להגדיר עצמו באמצעות דברים חיצוניים לעצמי האמיתי – אני יהודי, אני מוסלמי, אני גבר, אני אשה, אני אדם טוב (או שאני אראה להם כמה אני יכול להיות רע), או זאת היא ארצי ולא של אף אחד אחר. כך לאום וגזע, שכשלעצמם אין להם כל חשיבות, הופכים עבור אדם אנוכי למושא לגאווה, ולכן גם סיבה לשנאה לכל מי שלא מקבל הגדרות אלו ומאיים עליהן.

כל מעשה שאדם עושה תחת מעטה הזהות הכוזבת שלו הוא אנוכי. כאשר אנוכיותו של האדם מצומצמת, הוא נחשב ליפה נפש, וכאשר האנוכיות מתעצמת, תכונות מכוערות כניצול ברוטאלי, גזעניות ושנאה מתבלטים יותר ויותר. מטבע הדברים שתחת תנאים מסוימים אנוכיותו של האדם מצומצמת, ולאחר זמן זו מתעצמת (וההפך), גם לפעמים אדם אנוכי רוצה להסתיר את אנוכיותו ו"לשחק" כאדם טוב. כך אדם יכול לבנות את ערכו הכוזב. מכל מקום, כל עוד יחסים בעולם כפופים לאגו כוזב, הם נידונים למשברים. לדוגמא: אדם מגדיר עצמו כיהודי טוב ופונה בידידות למוסלמי טוב. היחסים ביניהם נראים נאורים ויפים. אולם כל עוד הם נתונים להגדרה לאומית או דתית, יחסיהם יהיו מועדים להשתנות, וברבות הימים עלולים אף להפוך לשנאה. זאת משום שיחסים שכאלו מבוססים על אגו כוזב. ממש כמו גבר שנמשך לאשה מסוימת (כדי להתענג בחברתה ולהרגיש נפלא) ומוצא בה נועם. יחסיהם נראים יפים מאוד, אך לאחר זמן היחסים מתהפכים והוא לא סובל אותה. זה טבע היחסים כאשר האגו שולט. שוב, אדם יפה נפש הופך לצמחוני או טבעוני כביטוי לחמלה שהוא חש כלפי כל חי. אולם אם הוא בוחר להגדיר עצמו כצמחוני או טבעוני כדי שיוכל להחשיב עצמו לאדם טוב ולא אלים (ולכסות על האלימות או הרוע הפנימי שבו), אי-אלימות שכזו יכולה להפוך מקור לשנאה ואלימות לאחר. מכאן שעד שלא התגברנו על האגו, לא ממש התקדמנו בלעשות את העולם מקום ראוי לג'נטלמנים.

אגו אמיתי
אגו אמיתי מוגדר בהתאם ליחסים עם אלוהים. לפי תורת הבהקטי, אדם שצומח לעבר יחסים אמיתיים עם אלוהים, משתחרר בהדרגה מהאגו האנוכי ושב לאגו האמיתי שלו, בו הוא חוֹוה עצמו כבן, או משרת של אלוהים. באופן זה הוא מתחיל לראות את כל בני האדם (ואף את כל החי וצומח) גם כבנים של אלוהים. אדם ששב לאגו האמיתי שלו לא יראה את האחר על פי זהויותיו החומריות, הזמניות, אלא יראה את זהותו הרוחנית הנצחית. הוא לא יראה יותר את האחרים כערבים וכיהודים, אלא כאחים רוחניים השותפים למסע הרוחני. באופן דומה, הוא יראה גם את כל יצורי החיים כאחיו, וילמד לדרוש את טובתם האמיתית, הרוחנית, כמו גם לדרוש את שלומם החומרי. אדם שכזה יראה את בעלי החיים כבניו של האל, ולכן לא מושאים לאכילה או ניצול.

דת כסיבה לאנוכיות
כיום דת משמשת מקור לא אכזב לשנאה וגזענות. לפי תורת היוגה, דבר זה ייתכן רק בדת שמנותקת מקשר אמיתי עם אלוהים, שמשהו השתבש בה. אחרת לדת יש ערך רב בצמצום האגו וחיבור נכון לאלוהים. אדם שאמונתו והבנתו לגבי אלוהים שגויה (ומזה נובעת תפיסת זהות שגויה), ממילא תפיסת אלוהים שלו תהיה כפופה לתפיסותיו האנוכיות. תפיסה אלוהים שכזו היא אשלייתית והיא זאת שמולידה בקרב אנשי הדת כל כך הרבה חרדה וצורך בהתבדלות, שבתורן מצמיחות גזענות ושנאה לאחר. מצד שני, דת שהבסיס שלה משולל אגו כוזב, מחנכת אנשים לקשר אמיתי עם אלוהים וכך אלו הופכים מסופקים לחלוטין. ממקום מסופק שכזה ניתן להשכין שלום ואחווה בין כל אומות העולם.

על פי הבהגווד-גיטה, ספר היסוד של עולם היוגה, נוסחת השלום האמיתית היא ההבנה שאלוהים האחד הוא השליט העליון, האב העליון ומושא האהבה העליון. ללא הבנה זו, כל עוד יחידים וקבוצות שונות טוענים למונופול על אלוהים, לא ייתכנו שלום ורווחה אמיתיים, מפאת חוסר במכנה משותף, כמו גם במטרה משותפת, לכל החי.

לפי תורת הבהקטי, התרחקות מיחסים אישיים עם אלוהים (זאת, בעקבות ראיית אלוהים כמשולל אישיות ודמות) גרמה להרס הדתות. כתוצאה מזה, הן איבדו את היכולת המקורית לחבר את האדם לאגו הרוחני שלו וליחסי אהבה עם האל; ההפך, לרוב הן אך מעצימות את האגו הכוזב של האדם. בכך הן הפכו אחראיות למטריאליזם המכוער ששולט כיום בכיפה. נובע מכך, ששיבה ליחסים אמיתיים עם אלוהים, אפילו אם צריך, מחוץ לדתות הממוסדות, היא התרופה היחידה למצוקות האדם והחברה.

אקטיביזם אמיתי
אקטיביזם אמיתי, מנקודת המבט של דרך הבהקטי, זה לשחרר קודם את ליבנו מאגואיזם, ואחר כך לעזור לכול המין האנושי להשתחרר מזה, ללא הבדל בין דת, גזע, מין ושפה, וכך ליצור עולם יפה יותר. מאידך, כל ניסיון ליצור עולם יפה ללא שחרור מאגואיזם, הרווח בצידו יהיה אך זמני ומצומצם, ולא יספק ממש את הלב.

תורת הבהקטי מלמדת כיצד לבצע טרנספורמציה זו של הלב מאגו כוזב לאגו אמיתי, וכך להתגבר על כל הבעיות האישיות, כמו גם לתרום לטוב האמיתי של העולם.

הבהגווד גיטה מלמדת אותנו להפוך את החיים למִנחה, וכך להתחבר לאל ולזהותנו האמיתית. ממקום זה נוכל להיפטר מכל מצוקותינו:

"פעולה שנעשית כמנחה לאלוהים – יש לבצע. אלמלא כן, משעבדת הפעולה לאגואיזם. הו בן קוּנְתִי, בצע לכן את החובות המוטלות עליך במטרה לספקו, ובדרך זו תהיה חופשי תמיד משעבוד לאגו." (ב.ג. 3.9)

ו"כל אשר תפעל, תאכל, תציע או תחלק, גם כל סיגוף – עשה כמִנחה לי. בדרך זו תשתחרר מן השעבוד לאנוכיות, על תוצאותיה החיוביות והשליליות (ותזכה באהבת אלוהים.)" (ב.ג. 9.27)



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר