יוגה משמע להתחבר עם העליון. במובן הרחב של המילה, כול תהליך שמקדם אותנו לעבר האמת המוחלטת, ניתן לכנותו יוגה. בבּהַגַוַד-גיטה קרישנה מגדיר יוגה כ"מדע היחסים עם העליון" (ב.ג. 4.3).

יוגה זה גם שליטה על החושים והמחשבה. אדם נחשב ליוגי כאשר הוא שולט על חושיו, רגשותיו, רצונותיו ומחשבותיו ומכוונם ומשקיעם בעליון (או באלוהים). מדיטציה היא חלק מתרגול היוגה. ניתן להחשיב ליוגה כול אותם תהליכים שמקרבים אותנו לטבענו האותנטי, המקורי-רוחני. הנשמה במצבה הנוכחי נתונה בשכחה לגבי טבעה הרוחני. הנשמה היא נצחית, מודעת ומלאת אושר. זהו מצבה המקורי. אך כעת הנשמה מכוסה בתודעה חומרית, או בתפיסה מוטעית של האני. יוגה נועדה לעורר את הנשמה לטבעה המקורי.

הוודות מכלילות את כול דרכי ההתפתחות וההתעלות האנושית בארבע קטגוריות: קַרמַה, גְ'נָאנַה, יוֹגה ובהקטי.

קארמה היא דרך ההתפתחות החומרית. תרגול דתי שמטרתו הוא הישגים או גמול חומריים שייך לקטגורית הקארמה.

גְ'נָאנַה מאופיינת בשאיפה לשחרור, וזו מתבצעת דרך הניתוח הפילוסופי של העולם, ומאופיינת בפרישות מהעולם כמו גם בניסיון להבין באופן שכלי את סיבת הסיבות. זה נעשה באמצעות כלי המחשבה שמכלילים ומפשטים את המציאות ומביאים את ההולך בדרך זו למסקנות אימפרסונאליות (לא אישיות) לגבי טבע האמת.

יוגה יכולה להתפרש גם כתהליך לרכישת כוחות מיסטיים. מה שניתפס בציבור כיוגה, ושבו המתרגל מבצע נשימות ותנוחות גופניות, הינו חלק מתרגול יוגת שמונת השלבים (אַשׁטָאנגַה יוגה). יוגה זאת יש לבצע בהרים או במדבר, הרחק מהעיר וממתח החיים ובתנאי פרישות מקסימאליים, אם רוצים להפיק ממנה תועלת רוחנית.

בהקטי זו הדרך לעורר את הנשמה לטבעה המקורי של נתינה ואהבה לאל.

קארמה הופכת לקארמה-יוגה כאשר היוגי מקדיש את עבודתו, אותה הוא מבצע בהתאם לטבעו ואישיותו, למען האל ולמען צמיחתו הרוחנית לעברו. גְ'נָאנַה הופכת לגְ'נָאנַה יוגה כאשר היוגי מנתח את המציאות ומגיע למסקנה שאין לו חלק אמיתי בעולם החולף, וזאת בגלל שהוא (הנשמה) נצחי והעולם (וכמובן גם גופו ונפשו) חולף. בהגיעו למסקנה זו הוא מחפש את שורש הקיום שלו ומגיע למסקנה שמקורו בעליון ושיש לו יחסים אישיים עם העליון. בהקטי דומה לקארמה-יוגה, אך מתקדמת שלב נוסף לעבר התקדשות ואהבה לאל. בהקטי זה תרגול של מיקוד כול המעשים והרגשות באל האישי ועשיית כול המעשים במטרה לשמחו. זאת כדי לעורר את האהבה הרדומה בכול אחד מאיתנו, שהיא טיבענו המקורי, אל האל ולכלל החיים בעולם. באמצעות שירות תוך הלך רוח חיובי לאל, מתעוררת האהבה אליו.

בתקופת קַלי, תקופתנו הנוכחית המאופיינת באנוכיות, חוסר מנוחה וחוסר שלווה פנימית, קשה מאוד לתרגל את היוגה המיסטית, גם לא ניתן כמעט לתרגל גְ'נָאנַה-יוגה, משום שדרכים אלו דורשות התנתקות ופרישות מהנאות ויחסים. לכן אנחנו ממליצים על דרך הבהקטי משום שהינה טבעית לחלוטין לאדם המודרני. דרך זו מעודדת את האדם לתרגל ולפעול בהתאם לטבעו המקורי של נתינה ואהבה במסגרת יחסיו הטבעיים – משפחתו ועבודתו. תרגול זה, שמביא את האדם בסופו של דבר לידיעת ואהבת האל, מספק כול כך את הנשמה, עד שכול פיתויי החיים שעלולים אחרת להסיט את המתרגל מדרכו, מתגמדים וניתן לגבור על התאווה והאנוכיות שבליבנו, שהיא סיבת הסתבכותנו בתודעה חומרית. תרגול בהקטי יוגה כרוך בחזרה על מנטרות (המבוססות על שמות האל) כדרך להיפגש עם האל באופן אישי, קריאה אודות מעשיו המופלאים, להתרועע עם הדְבֵקים בו, וכו'. כמו בכול דרכי היוגה יש לחדול מאכילה אלימה (אכילת בשר), להקדיש עצמנו לצמיחתנו הרוחנית וצמיחת הזולת, לשמור על צניעות מינית (השתחררות מתאווה) ולהימנע ממסממים. זאת בעזרת מורה ראוי ולימוד כתבי היוגה (כמו הבּהָגַוַד-גיטה).

אין היוגה סותרת כול דת שהיא, אלא היא אותו קטע בדרך הדתית או הרוחנית בו האדם מאבד עניין בפורמאליות חיצונית. יוגי כזה מתעלה מעל לטקסיות ולפולחניות שבדת ורוצה רק את התכלית–ידע רוחני, חופש מאשליה, קשר ישיר עם האל, ובסופו של דבר, אהבה צרופה לו. היוגי מאבד עניין בטקסיות ובפורמאליות הדתית, אלא אם אלו עוזרים ישירות בצמיחתו הרוחנית. גם, אם משימתו היא להוות דוגמא דתית, הוא יקיים את הטקסים והפורמאליות של דתו עבור אלו שזה חשוב עבורם, מתוך תקווה שתרגול הטקסים והפורמולות הדתיות, יעשו עבור התקדשות לאל, ולא כתכלית בפני עצמה או עבור השגת מטרות ארציות.

מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

• אמונה באלוהים
• מדיטציה
• שנה טוב לכוּוּוּוּלם
• יום הולדת לקרישנה
• חיי משפחה רוחניים
• צמחונות, אי אלימות וחיים רוחניים
• מדריך לבחירות 2015
• חיים רוחניים ויתושים
• הסיפור האלוהי – האחד הפך לרבים לצורך יחסים
• עוד...