השקיית השורש

"הוַיְשְׁנַוים פועלים תמיד לרווחת כלל החברה. הם ידידיה הטובים ביותר של האנושות, הם פטורים מזהויות כוזבות, ותמיד שלווים."(סיפורי קרישנה עמ' 349)

הדבק מקדיש את חייו להגשמה עצמית. הדבק שואף לפתח יחסים של אהבה עם האל. על פניו יכול להיווצר הרושם שהדבק מפתח אדישות כלפי הנעשה בעולם זה, כי הרי הוא שואף להתנתק ממנו ולא להיות קשור אליו. אך בפועל כפי שקרישנה בעצמו אומר במשפט שפותח את המאמר; "הדבקים הם ידידיה הטובים ביותר של האנושות" למה? כי "הם פטורים מזהויות כוזבות ותמיד שלווים".

"ומשקנית ידע אמיתי ממורה ששרוי בהגשמה עצמית, לא תשוב עוד ותיפול לאשליה שכזו, שהרי בזכות הידע הזה תראה שכל ישויות החיים אינן אלא חלק של העליון, או במילים אחרות הן שלי." (ב.ג. 4.35)

מי שפטור מזהות כוזבת, מי שמבין שהוא אינו גופו אלא הנשמה הנמצאת בתוכו, מבין שכול ישויות החיים הן חלקים של העליון, ולכן נוהג בכול כשווים.

"בזכותו של ידע אמיתי, רואים החכמים הענווים בעין שווה בְּרָאהְמַנַּה מלומד ונעים הליכות, פרה, פיל, כלב, כמו גם את אוכל-הכלבים (חסר המעמד)." (ב.ג. 5.18)

הבהגווד-גיטה רואה את האדם הניחן בראייה כזו כחכם. ומכיוון שהחכם מבין שכולנו חלקים של אלוהים הוא מטיב עם כולם.

בהקטי – טבע הנשמה
בספר "לשוב חזרה" שמבוסס על ספריו של שרילה פרבהופאדה, ניתנת בפתיחתו הגדרה לבהקטי-יוגה, או דרך האהבה: "בהקטי (שירות אוהב) מהווה טבעה של הנשמה. אושר אמיתי הינו לחיות על פי טבע זה. בהקטי-יוגה, או פיתוח אהבתה המקורית של הנשמה לאל ולכלל הנשמות, הנה האמצעי להגשים טבע זה."

בתור נשמות רוחניות, חלק של אלוהים, הטבע שלנו הוא לשרת.

מטרתה של האצבע היא לשרת את הגוף, מטרתו של בורג בכול מכונה שהיא, היא לעשות את עבודתו כדי שהמכונה תפעל. וכך גם אנחנו בתור חלק, תפקידנו הוא לשרת…

בתור חלק של הבריאה, תפקידנו הוא לשרת אותה ואת הישויות הנמצאות בתוכה על-פי טבענו ויכולתנו, ובתור חלק של אלוהים תפקידנו הוא לשרת אותו.

הסיפוק שאנו חווים כאשר אנו מגישים שירות לאל, לברואים או לבריאה עצמה, גדול לאין שיעור מכול סיפוק שאנו מקבלים כאשר אנו מנסים לענג את עצמנו.

ההבנה שאנו נשמות רוחניות, חלק של האל, מקנה שלווה. כי הדבק מבין שכול אשר פוקד אותו הינו חסדו של הריבון, וכך הוא אינו מוטרד מדבר וממשיך לדבוק בחובתו.

הסיפוק מהגשת השירות והשלווה מהיותנו רוחניים ונשגבים לחומר, חוברים יחדיו ומקנים לנו את האפשרות לפעול בשוויון נפש לחום וקור, חיובי ושלילי, שמחה וצער וכו'. וכך לבצע את פעולתנו על הצד הטוב ביותר, מבלי לפגוע באחר.

לאהוב את אלוהים – לאהוב את כולם
אלוהים הוא השלם, המקור והשורש לכול. אהבה לאל טומנת בתוכה אהבה גם לשאר ישויות החיים, כי האל מצוי בכול ישות חיה. ממש כמו שהשקיית השורש מעניקה מים לכול ענפי העץ.

"אני נמצא בכול ישות חיה כנשמת-העל. סגידה למורתי שבמקדש תוך כדי התעלמות או אי התייחסות לנשמת-העל שמצוי בכול אינה אלא חיקוי." (בהאג. 3.29.21)

סגידה במקדש, בבית הכנסת, בכנסיה או במסגד תוך כדי התעלמות מהאחר ומהעובדה שהאל המצוי בכול הינה חיקוי זול. סגידה כזו אינה מעניקה שלווה לאדם ואינה מרצה את האל;

"מי שחולק לי כבוד אולם מקנא בגוף זולתו, הינו אפוא בדלן ואינו יודע שלווה לעולם. זאת בגלל התנהגותו העוינת כלפי ישויות חיים אחרות. אמי היקרה, גם אם סוגד לי אדם בטקסים ובאביזרים המתאימים, אם הוא מתעלם מנוכחותי בכול ישויות החיים, הרי שאינו משביע את רצוני לעולם באמצעות סגידה זו למורתים שבמקדש." (בהאג. 3.29.23-34)

לא מספיק לחיות חיים רוחניים או דתיים כלפי חוץ, ולבצע טקסים כאלו ואחרים.

חיים רוחניים מתחילים מרצון כן ומכמיהה לפתח יחסים עם אלוהים. בהדרגה מתפתחת אהבה בין הדבק לאל. כשנאהב את אלוהים נאהב את כולם. רק כך יתכן שלום ושגשוג בעולם.



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר - ידע מעמיק

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר