מפה להבנת המציאות

מפה להבנת המציאות

הרי קרישנהלאחרונה קראתי את ספרם של הרב זלמן שחטר-שלומי ורות גן קגן "קרבת אלוהים" (ידיעות ספרים 2006).

הרב שחטר-שלומי הוא מייסד התנועה להתחדשות יהודית. מקורה של התנועה בארה"ב וכיום היא פועלת גם בישראל. הרב שחטר-שלומי שבזמן כתיבת הספר כבר היה בעשור התשיעי של חייו, גדל כאיש חב"ד בישיבה ניו-יורקית.

חייו והגותו של הרב שחטר-שלומי מלאי עניין. כאיש שגדל בישיבה חסידית-אורתודוכסית, מתגלה הרב כאיש פתוח לחלוטין. הרב מסמיך גברים ונשים כאחד, הוא פתוח "ליבוא רוחני" על-פי הגדרתו שלו, ומייבא להגותו וללימודו ידע מכל דתות העולם. הוא שינה בסידורו את התפילה "כי בנו בחרת מכל העמים." ל"בנו בחרת עם כל העמים". הרב עוסק במדיטציה, בדרכי תפילה, בכלים להבנת המציאות ובידע אמפירי אודות היקום. כאמור את הידע הרב הנמצא באמתחתו הוא צובר מכל מקורות הידע הקיימים בחברה האנושית.

הדבר שמצא חן בעניי ביותר בספרו, היא הכמיהה ליחסים עם אלוהים והמדיטציה על שמותיו הקדושים. הרב מדגיש שהוא אוהב לפנות אל אלוהים בגוף שני כאשר הוא מתפלל, דבר שעוזר לו להבין שהאל בעצמו נוכח איתו בזמן התפילה. אך יחד עם זאת, הגדרותיו לגבי מי אני, ומיהו אלוהים מעורפלות מאוד וקשה לדלות מתוכם הבנה משמעותית אודות האל והעצמי. וכאשר לא ברור מי אני ומיהו האל, מערכת היחסים ביננו הופכת כמעט ללא קיימת.

מכיוון שהרב מושפע ממקומות שונים, מכתבים סותרים ומפרשניות סותרות, זהות האל אינה מתיישבת בבהירות, דבר שכאמור מקשה על פיתוח היחסים בין האדם לאל. קשה לפתח יחסים עם מי שלא מכירים.

מצד אחד הוא מבקש שנרגיש את האל נוכח בזמן התפילה, הוא מהלל את המדיטציה על שמותיו הקדושים של האל, אך יחד עם זאת הוא מסביר שבסוף, כאשר נגיע לשלמות נהפוך לאחד עם האל. הרב פונה אל אלוהים כאישיות אך באותה הנשימה טוען שהוא אינו ניחן בדמות, למרות שהוא בעצמו מסביר, שההתייחסות לאלוהים כאינסופי בלבד איננה מתירה מקום ליחסים איתו.

כאמור, כאשר הרב מגיע להגדרת האל, התשובה שהוא מספק הינה סתירה אחת גדולה ובלבול אחד גדול.

העדר שושלת הוראה
הסיבה המרכזית לבלבולו הגדול של כבוד הרב, הינה העדר שושלת הוראה מוסמכת המתחילה באל עצמו.

מבחינת היהדות אלוהים נתן למשה תורה, משה העביר ליהושע וכן הלאה והלאה. אך למרבה הצער השושלת נותקה מספר פעמים בדרך, לראשונה לאחר מות הזקנים שלמדו מיהושע: "ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע… וימת יהושע בן נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים… וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את ה'…" (שופטים, ב'. ז'- י'). בהמשך השושלת תוקנה אך לא תמיד ממקורות אמינים, ולכן נוצרו בתוך היהדות אינספור זרמים ואינספור תיאוריות על מהות היהדות ומהותו של האל.

גם בספר מלאכי הנביא מאשים את הכוהנים בניתוק השושלת. הנביא מסביר להם איך אמור להתנהג כהן: "בריתי הייתה אתו החיים והשלום ואתנם-לו מורא וייראני ומפני שמי נָחת הוא; תורת אמת הייתה בפיהו ועולה לא-נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך איתי ורבים השיב מעון; כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי, ב'. ה-ז')  אך בפועל לטענת הנביא הכהן מתנהג אחרת: "ואתם סרתם מן-הדרך הכשלתם רבים בתורה שיחתם ברית הלוי" (מלאכי, ב'. ח').
מאוחר יותר, בספר הזוהר (המאה השלוש-עשרה), רבי שמעון בר-יוחאי מכנה את בר-כוכבא (מהשורש כוכב) בר-כוזיבה (מהשורש כזב), מכיוון שהאחרון ביטל את מוסד הסמיכה, אשר היה מסמיך ומלמד אנשי דת מדור לדור.

גם האר"י הקדוש (1572-1534) אסר על תלמידיו לקרוא שום ספר קבלה שנכתב או ייכתב לאחר המאה השש-עשרה, סיבתו הייתה – העדר שושלת הוראה מוסמכת.

לכן, לא לחינם נאמר כבר בספר דברים: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים, ל"ד. י') לצערי הרב, רוב עדת ישראל הם כקורח האומרים אל משה: "כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'" (במדבר, ט"ז. ג') במקום לקבל את המורה הרוחני אשר חזה באמת ובאל, ובענווה רבה ללמוד ממנו אודות המציאות, כל אחד רוצה להיות נביא, להיות מורה; והתוצאה הינה כאוס אחד גדול.

בהגווד-גיטה – מפה להבנת המציאות
אני בעצמי אינני חכם גדול, אינני מלומד עתיר שנים וניסיון כרב זלמן שחטר-שלומי, המבוגר ממני ביותר מחמישים שנה, איני מגיע לקרסוליו של האר"י הקדוש, אך איני יודע מדוע, זכיתי בחסד בל יתואר. זכיתי בחסד לקבל לידי את הבהגווד-גיטה כפי שהיא, בתרגומו והתעמקויותיו של שְׂרי שְׂרִימַד א.צ' בהקטיוֵדָאנְתַה סְוָאמי פרבהופאדה, הלוא הוא ידוע כשרילה פרבהופאדה מייסד תנועת הרא קרישנה במערב.

ייחודה של הבהגווד-גיטה אותה הוציא לאור שרילה פרבהופאדה נעוצה בעובדה שפרבהופאדה עוקב אחר שושלת הוראה מוסמכת המתחילה באל עצמו. הדבר היחיד אותו זקף פרבהופאדה לזכותו היא העובדה שעקב לחלוטין אחר הוראותיו של מורו הרוחני בהקטיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי. ענווה כזו היא מפתח חיוני ביותר להבנת האל והמציאות. ולא במקרה שנים מועטות לאחר שיצאה מהדורה זו לאור באנגלית, היא נכנסה כמהדורה המקורית, האוטנטית והאמינה ביותר למוסדות האקדמיים בארה"ב.

לכן כבר לפני הפרק הראשון ובסוף הסקירה הפילוסופית לבהגווד-גיטה, פרבהופאדה מראה לנו את שושלת ההוראה אליה הוא משתייך, ומצטט בראשה מהפרק הרביעי של הגיטה:

"כך התקבל מדע נשגב זה דרך שושלת מורים, ובדרך זו הבינוהו המלכים הקדושים." (ב.ג. 4.2)

הבהגווד-גיטה אשר דוברה על-ידי האל עצמו ונלמדת על-ידי שושלת הוראה מוסמכת, מהווה מפה מצוינת להבנת המציאות.

סקירה כללית לבהגווד-גיטה
הפרק הראשון, מהווה כרקע, ומקשר אותו לחוט העלילה. הבהגווד-גיטה למעשה הינה אפיזודה מתוך האפוס ההודי ענק הממדים – מַהָאבְּהָארַתַה.

בתחילת הפרק השני, אָרג'וּנה הלוחם הדגול והעניו, מבין שאין ביכולתו להבין לבד את המציאות, הוא נבוך לגבי חובתו ולכן פונה אל ידידו קרישנה, ואומר: "עתה איני יודע עוד את חובתי ושלוותי אבדה בגלל חולשת לבי. הריני פונה אליך ומבקש שתבהיר לי מה נכון עבורי. עתה הנני תלמידך ונשמה מסורה לך. אנא הורני." (ב.ג. 2.7)

עד לרגע זה השיחה התרחשה בין שני ידידים, אך פנייתו הכנה והענווה של אָרג'וּנה שינתה את יחסי הכוחות, הוא הפך לתלמיד וקרישנה למורה.

בתחילה קרישנה מסביר לו בצורה פילוסופית על ההבדל שבין חומר לרוח, המהווה הבסיס הראשוני לידע רוחני. קרישנה משתמש בהגדרות ברורות וחדות למען לא יישאר שום ספק בלבו של אָרג'וּנה ובלבנו אנו.

מאמצע הפרק, קרישנה מתחיל להסביר כיצד ניתן לפעול בעולם זה ללא מניע אנוכי, ובשבע-עשרה הפסוקים האחרונים של הפרק הוא מתאר כיצד נראה ומתנהג אדם שכזה. אדם שאליו ניתן לפנות כדי לקבל ידע רוחני אמיתי. פרק זה נקרא "תקציר הבהגווד-גיטה", ואכן הוא נוגע קלות בכל הנושאים הנידונים בהמשך.

בפרקים שלוש עד חמש, קרישנה מסביר את מדע הפעולה. מהי פעולה נכונה, מהי פעולה אסורה, והאם אי פעולה עדיפה על פעילות במסירות, או ההיפך.

בפרק הרביעי הוא ממליץ לפנות למורה רוחני אמיתי ואפילו מבטיח שידע ממורה שכזה יצילנו מליפול שוב לאשליה ויעזור לנו לראות את כולם כחלקיו של האל; ראייה שמביאה לשגשוג והרמוניה.

"ומשקנית ידע אמיתי ממורה ששרוי בהגשמה עצמית לא תשוב עוד ותיפול לאשליה שכזו, שהרי בזכות הידע הזה תראה שכל ישויות החיים אינן אלא חלק של העליון, או במילים אחרות, הן שלי." (ב.ג. 4.35)

בפרק השישי קרישנה מתאר את שיטת היוגה המיסטית ההאטה- יוגה, אָרג'וּנה דוחה שיטה זו וטוען שהיא כמעט בלתי אפשרית, קרישנה מסכים עם דברי תלמידו ומתחיל לכוון אותו אל עבר ביצוע שירות מסור או בהקטי-יוגה.

"ומכל היוגים, מי שמאמין בי באמונה גדולה ובלתי מעורערת, שהוגה בי בתוכו ומגיש לי שירות אוהב ונשגב – הוא הקרוב והמאוחד עימי ביותר ביוגה, והוא הנעלה מכולם. זו דעתי"(ב.ג. 6.47)

הגיטה מורכבת משמונה-עשר פרקים. ששת הראשונים וששת האחרונים מרפדים את ששת הפרקים האמצעיים המהווים מהות הבהגווד-גיטה.

בפרקים אלו, קרישנה מסביר את האלוהות עצמה. הוא מסביר כיצד ניתן לראות את האל בכול, את היחסים בין האדם לאל. הוא מראה את דמות היקום וכך מבסס את אלוהותו, ואת היבטו האישי, כלומר את דמותו הנצחית והנשגבת של האל.

בפרק השניים-עשר בפסוק ראשון, אָרג'וּנה שואל את קרישנה: "מי נחשבים למושלמים יותר, אלה שעוסקים כראוי ובדרך קבע בשירותך המסור, או אלה שסוגדים לברהמן הבלתי אישי והבלתי נגלה?" תשובתו של קרישנה בפסוק השני לא משאירה שום מקום לספק: "מי שממקדים מחשבם בדמותי האישית וסוגדים לי תמיד, מתוך אמונה גדולה ונשגבת – אלה נחשבים בעיני למושלמים ביותר." עד הפסוק השמיני של פרק זה, קרישנה ממשיך ומעמיק נקודה זו, ומדגיש את חשיבות ההיבט האישי של האל.

מהפרקים 13-18 קרישנה מתחיל לסכם, בפרק השלושה-עשר, הוא מדבר על התודעה המעניקה חיים לגוף המת. הוא מסביר שהגוף הוא שדה הפעולה של הנשמה שמפיצה בו את תודעתה. הוא מדגיש את נשמת-העל, האל בכבודו ובעצמו היושב ליד הנשמה בגופים כולם.

בפרק הבא אחריו קרישנה מתאר את מידות הטבע – טוֹבוּת, להיטות ובערות השולטות בנו וכיצד להתעלות מעליהן ולהיות שרויים בנשגב. בפרק החמישה-עשר מדובר על תכליתו העליונה של הידע הוֵדי – לנתק את האדם מסבך העולם החומרי ולהביאו להבין את קרישנה על-ידי ביצוע בהקטי-יוגה או שירות מסור.

בפרקים שישה-עשר ושבע-עשר, קרישנה מסביר מהו טבע אלוהי ומה הוא לא, ומהם סוגי האמונה המשפיעים על האדם וגורמים לו לפעול בהתאם, ואיך שלושת סוגי האמונה תואמים את שלושת מידות הטבע ומתפתחים מהן.

בפרק השמונה-עשר, פרק הסיום והסיכום של הגיטה, קרישנה מחדד את הסבריו והוראותיו הקודמות. הוא מזמין את תלמידו ואותנו, לנטוש את האינטרסים האנוכיים המניעים אותנו, לנטוש את צורות הדת הארציות, לשלב את רצוננו ברצונו שלו ולהתמסר רק לו. זוהי הוראתו האחרונה של קרישנה. שלושה פסוקים לפני כן (18.63), קרישנה אומר לארג'ונה "הידע שהסברתי עתה אף כמוס עוד יותר. שקול אותו לעומקו, ואחר, עשה כרצונך." – זכות הבחירה נמצאת בידנו.

הבהגווד-גיטה מתרחשת בשדה הקרב וקרישנה הינו רכבו של אָרג'וּנה. יש המבקשים לראות סיטואציה זו גם באופן אלגורי. שדה הקרב משול לעולם זה; המרכבה לגוף האנושי; הסוסים לחושים האימתניים שמושכים אותנו לכל עבר, עבור סיפוק מידי ופעוט שמתכלה במהרה. השוט למֶחשָב שלנו, כלומר לנפש, ל"מיינד" האחראי על פעולות הרגש, החשיבה והרצון אשר מתחוללות בגופנו.

אם ניתן לשוט ולחושים למשוך את המרכבה נגיע לאבדון. אך באותה מרכבה, כלומר באותו גוף, יושב גם האל בכבודו ובעצמו קרישנה. הוא מחכה לרגע שנפנה אליו. שנרפה ונתמסר באמת, ואז הוא כבר יעזור לנו לחצות את ים החומר והאשליה.

"הבהגווד-גיטה מהווה תמצית האוּפַּנישַׁדות כולם, ומשולה לפרה. קרישנה, רועה הפרות המפורסם, חולב פרה זו. אָרג'וּנה הוא העגל, ומלומדים דגולים ודבקים טהורים שותים את נקטר חלבה." (גיטה-מָאהָאתְמְיַה 6)

לאחרונה, הוצאנו לאור מהדורה מחודשת של הבהגווד-גיטה כפי שהיא. מהדורה זו כוללת את הפסוקים הסנסקריטיים כפי שדוברו, תעתיק מילה למילה מסנסקריט לעברית, תרגום הפסוק והתעמקות מאת שרילה פרבהופאדה. מומלץ בחום!

"אם אמת היא מה שעובד, כפי שטוענים הפרגמטיסטים, אזי חייבת להיות אמת כלשהי בבהגווד גיטה כפי שהיא, מאחר שאלה שעוקבים אחר מדרשיה מגלים שלווה וחדוות חיים, החסרות בדרך כלל בחייהם הקודרים ונטולי האיזון של האנשים בני-זמננו."
( ד"ר אלווין ה. פוול)



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר