מאוהבות

יוגה של אהבהאחד מפלאי הטבע גדולים ביותר – שני אנשים, לעיתים זרים, נפגשים, ופתאום שניהם (או אחד מהם) חווים אחד את השני כמושלמים. לפתע הם שקועים לחלוטין זה בזו וזו בזה, ואין דבר זולת זה. הם משוכנעים שללא בן/בת זוגם, חייהם אינם חיים, ושבלעדיהם אין אושר בחיים.

בסופו של דבר, כפי שהמאוהבות הופיעה, כך היא נעלמת, ושוב ניצבים זה מול זה שני אנשים, שכעת, ללא מאוהבות, לומדים האם בן זוגם, עם כל מגרעותיו ומעלותיו היחסיים, מתאים לחיים משותפים.

מה ההסבר ל"שיגעון" המאוהבות?
מעצם טבעה הרוחני, הנשמה "מאוהבת" באלוהים. הוא אובייקט האהבה המושלם והעליון שלה. אולם עקב אשליה, היחסים המקוריים עם האל התכסו; במקום לחפש ולאהוב אותו, אנו מחפשים אותו בבן הזוג או בת הזוג. אנו מאוהבים בבן הזוג וחושבים אותו למושלם, כי אנו מאמינים שכשהוא יראה אותנו כה נפלאים, אנו נחוש מושלמים כאלוהים; בחברתו נהיה הכי הכי. כמה נפלאה האשליה.

למה התאהבנו בה? כי היא כה יפה, כה מושכת. אך היפה מכול, המושך מכול הוא אלוהים – לנצח. למה התאהבנו בו? כי הוא נאה, חזק ועשיר. אך הנאה מכול, החזק והעשיר מכול הוא אלוהים. אולי התאהבנו בה כי היא חמודה, עליזה, שובבה? אך החמוד, העליז והשובב מכל זה אלוהים. אולי התאהבנו בו כי הוא רוקד כה יפה? אולם הרקדן העליון הוא אלוהים! לפי תורת היוגה כולנו נקביים לפני אלוהים, מכאן שהוא האהוב העליון, היחידי, של כולם, בכל מגוון היחסים. בספר "מסע למציאות מופלאה" (ראה מדור ספרים באתר) ניתן למצוא תיאורים מקסימים אודות מעלותיו של אלוהים, אישיותו, משכנו ובני לווייתו. תיאורים אלו מאפשרים לנו להתחיל את המסע הרוחני שלנו לעבר מושא האהבה העליון.

בספרות היוגה אלוהים מכונה קרישנה. המילה קרישנה משמעה שובה לב. בקונטקסט של אלוהים, קרישנה משמעו שובה הלב העליון. משמע שהוא אובייקט האהבה העליון. קרישנה מוקף באוהביו, וכול אוהביו יחד מקדישים את חייהם להגביר ולהעצים את האהבה ההדדית עד אין סוף. התיאורים אודותיו ואודות בני לווייתו מרהיבים. הם מעוררים את האהבה הרדומה שלנו כלפיו וממלאים את לבנו באושר.

לאהוב את אלוהים – לאהוב את כולם
אלו שהגיעו לשלמות הרוחנית, חווים מאוהבות באלוהים שהולכת ומתגברת ללא גבול וללא סוף. מי שמאוהב במישהי, ממוקד אך בה. אך מי שמאוהב באלוהים, אוהב לא רק אותו, אלא את כל בניו ובנותיו – הוא אוהב את כל היצורים החיים, לא רק את כלל האדם, ורואה אותם כאחיו. באופן זה הוא הופך לדורש טובתו של כל חי. הוא יודע שכל מצוקותיו של האדם ייפתרו באחת אם יפנה פניו לעבר האל. אך מי שנופל ל"מאוהבות" חומרית, כפי שנפל כך הוא יצא ממנה, ולרוב אחרי שהמאוהבות מסתיימת, נשאר חור גדול בלב, חור שגדל והולך במשך החיים, לאחר התנסויות חוזרות ונשנות של מאוהבות ,כי בעולם זה אין אובייקט מושלם לאהבה מלבד אלוהים, גם אין אהבה אמיתית, טהורה לחלוטין, מלבד אהבה לאלוהים.

כל עוד אנו נתונים לאשליה, אנו מותנים לתודעה חומרית מוגבלת. לכן, אלו שלא השתחררו מאשליה מאמינים באלוהים, מתארים אותו כבעל דמות חומרית מושלמת או כמשולל כל דמות. זו ראייה שגויה. אלוהים משולל דמות חומרית, גם שלילת התארים החומריים לא מקרבת אותנו למושג האל. ההפך. לפי ספרות היוגה אלוהים הוא בעל דמות רוחנית, לא מוגבלת לזמן ולחלל כשלנו. תאריו ומעלותיו אינם מוגבלים כשלנו, למרות שניתן, באמצעות הצבעה אנלוגית, להבין את תארי האל דרך התיאורים והמעלות המוגבלים של העולם שלנו. מי שמתרגל יוגה, בהדרגה משיל מעליו את תפיסת החיים החומרית המוגבלת, ופוקח מחדש את חושי הנשמה, חושים שיכולים לראות את דמותו ותאריו הרוחניים הלא מוגבלים של אלוהים.

אנחנו נולדנו לתרבות דתית שתופסת את אלוהים או על דרך השלילה, כמשולל תארים מוגבלים, או כמופשט ואחדותי. אלו שמתארים את אלוהים כמשולל תארים מוגבלים צודקים עקרונית, אך אם הם רק שוללים את תאריו המוגבלים של האל, ואין הם יודעים על תאריו החיוביים, הלא מוגבלים, הם שוללים מהאדם שרוצה קשר איתו כל מושג אישי לגביו, ומגבילים את יכולתו לחזור ליחסיו המקוריים של אהבה שלמה לאל.

אחד ורבים בו זמנית
אלו שמתארים את אלוהים כמופשט ואחדותי בלבד, למעשה הופכים את אלוהים לעקרון (חומרי!). לא יתכן שעקרון מופשט יהיה הסיבה לעולם התופעות שלנו המאופיין בקונקרטיות ושונות אינסופית. מאמינים שכאלה עושים עוול חמור למחפש האמת העליונה. ספרות היוגה אומרת שמקורה של תפיסה זו בקנאה ועוינות כלפי אלוהים. תרבות היוגה אכן מסכימה שאלוהים הוא אחד, שהוא מופשט, אך אלו אך תיאורים חלקיים שלו. אלוהים מופשט ולא מופשט בו זמנית. הוא אחד ורבים בו זמנית. ממש כמו השמש – בתור מערכת שמש היא אחת, אך בהיבט אחר, השמש היא שניים או רבים – שמש וקרני השמש. השמש היא כגלגל הממוקם ברקיע, שממנה יוצאים קרני שמש רבים, המהווים את היבטה המופשט של השמש.

אדם שמתרגל בהקטי יוגה, יעדו הוא לפתח אהבה לאלוהים. אדם שכזה יינצל מנפילה למאוהבות החומרית האשלייתית. במקומה הוא יילמד ליצור יחסי שיתוף פעולה עם בת/בן הזוג, יחסים שיעזרו לשניהם לממש את טבע האהבה שלהם. יחסי שיתוף פעולה שכאלה הם הדבר הקרוב ביותר בעולם החומרי לאהבה אמיתית.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

2 תגובות לפוסט "מאוהבות"

  • רגש ההתאהבות

    אלעד שטרן:

    התאהבות, על פי חיים שפירא, מלווה ברגש הנקרא קריסטליזציה, בו אנו מוחקים מעינינו את פגמיו ומגרעותיו של מושא ההתאהבות. האם מדובר במקרה אחר, המועיל לצמיחה רוחנית, כאשר אנו מתאהבים אפילו בחתול או בתינוק, או אז אנו לומדים על עצמנו מעצם ראיית הטוב באחר? התאהבות כזו יכולה להיות מודעת, וניתן לעשות "סוויץ'" בין מצב הקריסטליזציה לעמדה ריאליסטית, הכוללת דאגה לאושרו של הזולת על כל פגמיו.
    לדוגמא, אמא ישודה יכולה להתאהב בקרישנה הילד, ולשכוח שהוא שבר כד של יוגורט ונתן לסנאים. היא זוכרת רק את המופלא והחביב שבו, את הניתן להערצה. כך משהו ממנו נכנס אליה, מבלי שזו תתחיל להתנהג כמוהו ולשבור כדים או מחבתות…

    • גוּנָאוַתַר דָאס:

      במצב מאוהבות אנחנו לא מוחקים את פגמיו ומגרעותיו של מושא ההתאהבות. אנחנו פשוט לא רואים אותו ואת מגרעותיו. זאת משום שאנו שקועים במושא דמיוני אידיאלי, אותו אנו מלבישים על מושא המאוהבות. ההבדל הוא לא בין מאוהבות חומרית או רוחנית, אלא בין מאוהבות ואהבה. אהבה אמיתית תיתכן רק במישור הרוחני. במישור הרוחני האהבה לאחר נובעת מאהבתנו לאלוהים. באהבה כזאת האדם בוחר לראות את האחר כמישהו למרות המשהו (על פגמיו ומגרעותיו). בתווך בין מאוהבות ואהבה יש יחסים של קבלה של האחר על מגרעותיו, פעמים רבות כי אין ברירה; האלטרנטיבה גרועה יותר.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר