פנינים אשר שזורות על חוט

פנינים אשר שזורות על חוט

יוגה של אהבה"הו כובש העושר, אין אמת נעלה ממני. הכול נשען עלי כמו פנינים אשר שזורות על חוט." (ב.ג. 7.7)

כאשר מסתכלים על מחרוזת פנינים, איננו נותנים את דעתנו על החוט אשר עליו שזורות הפנינים, אלא רק על הפנינים עצמן. מעמדו של האל עבור החומרניים אינו שונה ממעמדו של החוט.

בני האדם מסתכלים רק על הפנינים, כלומר, על היסודות והגופים. הם מסתכלים רק על הבריאה עצמה ואינם נותנים דעתם על הבורא ועל החוט שמחזיק ומקשר בין כל הפנינים, שבלעדיו לא רק שהמחרוזת איננה יפה, בלעדיו היא לא קיימת…

בני האדם כל-כך נפעמים ממוחו של המדען, ובכלל אינם שואלים, מי ברא מוח כזה? המדען בעצמו הרי אינו יכול ליצור מוח…

המדען יוצר בעזרת היסודות שניתנו לו, אבל מי ברא את היסודות?

"אדמה, מים, אש, אויר, אתֶר, מֶחשב, תבונה ועצמי כוזב – שמונה יסודות אלו מהווים יחדיו אוני החומריים הנפרדים."
(ב.ג. 7.4)

היסודות קיימים, האדם אינו יוצר אותם, הוא רק מפיק מהם תוצרת.

"הו ארג'ונה גיבור חיל, מלבד אלה ישנה אנרגיה אחרת שלי, עילית, אשר מורכבת מישויות החיים שמנצלות את משאבי הטבע החומרי הנחות." (ב.ג. 7.5)

"סדרי הבריאה כולם כפופים לי. ברצוני מתגלה היקום מוכנית, פעם אחר פעם, וברצוני הוא נכחד לבסוף." (ב.ג. 9.8)

שרשרת פנינים ללא חוט?
האל יצר סדרי בריאה (חוקי הטבע, עונות השנה וכדומה), שפועלים בצורה מוכנית, ולכן נוצר הרושם שהטבע פועל לבד, ולכן אלוהים לא נחוץ ולא קיים. אך בפועל, אם נתבונן היטב, נוכל לראות שיש חוט אשר מחזיק את הפנינים…

כימיקלים אינם מתפוצצים בלי סיבה, כימיקלים אינם זזים, מתרכבים ונהפכים למשהו, בלי מישהו שיזיז ויחבר אותם.

כימיקלים אינם יוצרים חיים ואינם מסוגלים ליצור תודעה.

אם אני רק גוש של בשר העשוי מכימיקלים כאלה ואחרים, מדוע יש לי רגשות? מדוע אני חש בכאב? מדוע אני בוכה? ומדוע אני צוחק? האם כימיקלים יכולים לעורר אהבה? ומה ההבדל ביני לבין מכונת הכביסה, העשויה מאותם היסודות בשינוי מרקם שמהם עשוי גופי? והאם מכונת כביסה יכולה לאהוב?

גוף חי, להבדיל ממכונת כביסה, ניחן בתודעה שמצביעה על קיומה של נשמה.

"יודעי האמת הסיקו כי חסר הממשות (הגוף החומרי) הינו בן חלוף, והנצחי (הנשמה) אינו משתנה. זאת הם הסיקו מלימוד טבעם של השניים. דע כי זו אשר שורה בגוף כולו אינה נשמדת. אף לא אחד מסוגל לכלות אותה נשמה בלתי נכחדת." (ב.ג 2.16-17)

חוט בלתי נראה
אנו הנשמות (ישויות החיים), חלקיקים קטנים של האל ולכן אנו רוחניים, כלומר נצחיים. הגוף הוא חומרי ובר-כליה, אך הנשמה השוכנת בתוכו חיה לנצח. "ישויות החיים בעולם מותנה זה הינן חלקיקים נצחיים שלי. אלא שבגלל חייהן המותנים אלא נאבקות מרה עם ששת החושים, לרבות המֶחשב." (ב.ג. 15.7)

מכיוון שאנו מזדהים עם גופנו וחושבים אותו לעצמנו, אנו נאלצים לסבול בעולם זה. אנו מתרכזים בגופנו ושוכחים את עצמנו, כלומר את הנשמה שהיא רוחנית מטבעה, המצויה בגוף. אנו מסתכלים על הפנינים ולא על החוט, על הבריאה ולא על הבורא.

המדע אינו מתיימר לדון בנושא התודעה – מהיכן היא הגיעה? לאן היא שייכת? מה טבעה? ומהיכן צצו תכונותיו של האדם?

"תבונה, ידע, השתחררות מספק ואשליה, מחילה, יושר, שליטה בחושים, שליטה במֶחשב, שמחה וצער, לידה, מוות, פחד, אי פחד, אי אלימות, ישוב דעת, סיפוק, חישול עצמי, מתן צדקה, כבוד וקלון – כל התכונות הללו של ישויות החיים – אני יצרתי." (ב.ג. 10.4-5)

העובדה שאנו ניחנים בתכונות נראית לנו כל-כך טבעית שאנו אפילו לא חושבים שמישהו יצר אותן. כרגיל, אנו מסתכלים על הפנינים ולא על החוט.

"אני מקור אור החמה שמפזר את חשכת היקום כולו. אני גם מקור אור הלבנה ואור האש. אני חודר לכל כוכב וכוכב, ובאמצעות אוני אלה נשארים במסלולם. אני הופך לירח ומספק את עסיס החיים לירקות כולן. אני אש העיכול שבגופן של ישויות החיים, ומצטרף אני לאוויר החיים, הננשף והנשאף, כדי לעכל את ארבעת סוגי המזון. אני יושב בלב כול וממני באים זיכרון, ידע ושכחה." (ב.ג. 15.12-15)

הכל מובן מאליו
כל כך טבעי מבחינתנו הדבר שהשמש זורחת בבוקר ושוקעת עם ערב, אך מי תכנן את זה? מי משאיר את הכוכבים במסלולם? חוקי הטבע המאוד ברורים מצביעים על מחוקק שחוקק אותם.

אני אוכל את ארוחותיי, אך כיצד האוכל מתעכל? איני עושה דבר, אך האוכל מתעכל בצורה מוכנית, מבחינתי, אך גם את זה מישהו תכנן. ניתן לראות בבירור שמישהו בעל אינטליגנציה גבוהה למדי חשב על כל הפרטים שמרכיבים את הבריאה ואת הגופים בהם מאוכלסות ישויות החיים. ניתן לראות שיש יד מכוונת. ניתן להבחין שבעולם המורכב מסיבה ותוצאה חייבת להיות סיבה ראשונה. ניתן גם לראות שתא חי יוצר תא חי אחר, לכן גם חייב להיות "התא החי הראשון" שיצר את הכול ונשגב לכול:

"בדמותי הסמויה שורה אני ביקום זה כולו, כל הישויות נמצאות בי, אולם אני איני בהן. אלא שבו זמנית כל הנברא אינו מצוי בי. הבט נא וראה את שפעת יכולתי המיסטית! למרות שאני מקיימן של כל ישויות החיים. למרות שאני נמצא בכול, איני חלק מעולם התופעות הזה, שהרי אני הוא מקור הבריאה." (ב.ג. 9.4-5)

האל, בגלל כל יכולתו ואוניו הבלתי מוגבלים, נמצא בכול אך בוא בזמן גם נפרד מהכול. החוט שמחבר את הפנינים הוא הדמות הסמויה שמצויה ביקום כולו. גם השרימד בהאגותם מאשש טענה זו: "כל היקומים ודמות היקום, על כל היסודות החומריים, התכונות והחושים, נוצרו מאישיות אלוה. אף- על-פי-כן הוא נבדל מגילויים חומריים כאלה, כמו שהשמש נבדלת מקרניה וחומה." (בהאג. 2.6.22)

כל הבעיות של עולם זה נובעות מהעובדה שאנו נלחמים על שליטה בפנינים, או שאנו הפנינים, נלחמים בפנינה השכנה, מבלי לראות את החוט המאחד את כולנו, ומבלי להבין שכולנו אחים, ולכולנו אותה מטרה.



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

תגובה אחת לפוסט "פנינים אשר שזורות על חוט"

  • אבישג הנדלר:

    אני צופה בחוט הבלתי נראה ועדה לפנינים של זה הפה וגאה בו בשליח, נהנית מפניניו השזורות כך שאין מנוס אלא להשתנות תוך קריאה…
    אמו אבישג

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר