שלום פנימי וחיצוני

שלום פנימי וחיצוני

יוגה של אהבה"אפשר אולי, להגביל את הנשמה שבגוף מהנאה חושית גם בשעה שטעמם של מושאי החושים עדיין חי בה. אולם כאשר היא חדלה מפעילות כזו, לאור התנסות בטעם נעלה יותר, היא נשארת יציבה בתודעתה." (ב.ג. 2.59)

שרילה פרבהופאדה אומר בהתעמקותו בפסוק זה: "לא ניתן לחדול מהנאות חושים מבלי להיות בנשגב. ההימנעות מעינוג חושים באמצעות חוקים ומצוות דומה כלשהו להגבלת תזונתו של חולה. אלא שהחולה אינו אוהב איסורים שכאלה, גם אינו מאבד את תאבונו.
… מכל מקום, מי שמתקדם בתודעת קרישנה וזכה וחווה ביופיו של אישיות אלוה קרישנה, אינו נמשך עוד אחר דברים חומריים מתים… מי שמודע לקרישנה, מאבד מוכנית כל משיכה לדברים חסרי טעם."

שלום חיצוני מתחיל משלום פנימי, ושלום פנימי מתחיל מטעם גבוה יותר. הרדיפה שלנו אחר אושר מלאכותי שנמצא מחוצה לנו רק מגבירה את חוסר הסיפוק שאנו חווים יום-יום, מחוסר סיפוק זה מתפתחת בנו תאווה גדולה יותר וניסיון גס יותר למצוא את אושרנו במושאי החושים, גם כאשר זה מגיע על חשבון האחר. כל עוד לא נהיה מסופקים מבפנים, אין שום סיכוי לשלום בתוך החברה שבה אנו חיים ושלום אמיתי עם הגובלים איתנו.

"החושים, המֶחשָב והתבונה הם מקום מושבה של התאווה; באמצעותם זו מכסה את הידע האמיתי של ישות החיים ומבלבלת את דעתה." (ב.ג. 3.40)

אם כן, כדי לנצח את התאווה שאינה יודעת שובע ובוערת כאש, עלינו לרסן את חושינו. אך כפי שראינו מדבריו של שרילה פרבהופאדה "לא ניתן לחדול מהנאות החושים מבלי להיות בנשגב." התנזרות כרוכה בקושי רב, זו רק מגבירה את חוסר סיפוקנו, ולכן אין בזה שום טעם. אך אדם שמתחבר למציאות הרוחנית, לטבע הנצחי, לאלוהים, לקרישנה בהיבטו האישי והמתוק, עבורו ריסון החושים והתאווה מתרחשים בצורה מוכנית. ככל שאנו טועמים טעם גבוה יותר כך אנו משילים את הטעמים הנמוכים. אין כאן כל עניין של אמונה – כל אחד יכול לבדוק זאת בעצמו.

בספרו "surrender unto me" אומר בְּהוּריגַ'ן פְּרַבְּהוּ, תלמידו של שרילה פרבהופאדה כך: "אנו מוכרחים שיהיה לנו טעם גבוה יותר. זה דחוף. אנו צריכים לשמוע, לשנן ושתהיה לנו התרועעות טובה עם דבקים נוספים; אחרת, זה יהיה בלתי אפשרי עבורנו לסבול את דחיפות החושים לאורך זמן."

החושים דוחפים אותנו ללא סוף ואינם יודעים שובע, לכן אנו מוכרחים טעם גבוה יותר כדי לרסן ולהביא שלווה ללבנו. איך נתחבר לאותו טעם גבוה? לפי בְּהוּריגַ'ן פְּרַבְּהוּ הדרך הינה בהקטי-יוגה, הכוללת בתוכה את שינון שמותיו של קרישנה ושמיעתם. דרך זו מביאה אותנו בהדרגה לפגישה ישירה איתו. קרישנה אינו שונה משמו בגלל טבעו הרוחני והמוחלט, לכן שינון שמו מביא להתרועעות ישירה עימו. בנוסף מומלץ להתרועע עם דבקים נוספים; הטעם שהם חווים ביחסים שלהם עם קרישנה, "ידביק" לבסוף גם אותנו.

אדם ששרוי בנשגב
בבהגווד-גיטה (5.21-24) מתואר אדם שהתחבר לקרישנה על-ידי תרגול בהקטי יוגה:

"אדם בן חורין שכזה אינו נמשך עוד אחר הנאות חושים גשמיות. הוא שרוי תמיד בטראנס, וחווה בעונג שבתוכו. בזכות התמקדותו בעליון הוא מגיע להגשמה עצמית וזוכה ליהנות מחדווה אינסופית. הנבון אינו נוטל חלק במקורות הסבל, אשר נוצרים ממגע עם החושים החומריים. להנאות שכאלה יש ראשית ואחרית, והחכם אינו מוצע בהם עונג. מי שעוד לפני שנטש גוף זה, מסוגל לעמוד בפני דחפי החושים הגשמיים ולרסן את יצר התשוקה והכעס – מעמדו איתן והוא מאושר בעולם זה. מי שמוצא את שמחתו בתוך עצמו, שפועל ומתענג בתוך עצמו, ומכוון את מטרתו אל תוך עצמו – הוא היוגי המושלם. גאולתו בעליון, ובסופו שך דבר יגיע לעליון."

אדם שכזה שלא מוצא עונג מחוצה לו אלא בתוכו, ביחסיו עם קרישנה. אדם שכזה אינו פוגע, אינו עוין ומקנא בשום ישות חיה. ואכן בפסוק הבא אחרי הפסוקים הללו, קרישנה אומר שמי שגברו על שניות תולדת הספק ושקועים בתוכם ביחסיו עמו פועלים תמיד לרווחת כלל ישויות החיים.

אלוהים, קרישנה, הינו השורש, ורק כשנשקה אותו כולנו נפרח. לפי ספרות היוגה רק החיבור (יוגה) ברוח של אהבה ומסירות (בהקטי) ביננו לבין האל יביא שלום וסיפוק ללבנו. ממקום שלם ומסופק שכזה נוכל לצאת אל העולם כאשר אנו שלמים בתוכנו ומבטאים את טבע האהבה שלנו – נתינה ועזרה לאחר.

מיהו קרישנה?
כדי שנוכל להגיע למקום שכזה ונוכל לרצות להתחבר לקרישנה, עלינו קודם כל לדעת מיהו קרישנה:

"אני המטרה, המקיים, האדון, העד, המשכן, המקלט והידיד הטוב. אני הוא הבריאה והכיליון, הבסיס לכול, המקום בו נח הכול, והזרע הנצחי." (ב.ג. 9.18)

קרישנה הוא הכול. הוא המקיים, הבורא והמחריב, הוא הבסיס, המקור והמקום בו נח הכול, הוא המקלט העליון, כלומר הוא היחידי שיכול להעניק לנו הגנה מלאה, ביטחון מלא וסיפוק מלא. הוא מטרת החיים, אך מעל הכול הוא הידיד הטוב ביותר שיש לנו.

בשיעור בהגווד-גיטה שנערך בסיאטל בתאריך 14.10.1968 הסביר שרילה פרבהופאדה נקודה זו: "קרישנה הוא תמיד חברנו הטבעי. זה מאושש בבהגווד-גיטה. יש בסנסקריט שמות שונים למילה "חבר". חבר אחד נקרא "בְּהַנְדוּ", אחר נקרא "מיטְרַה" ואחר נקרא "שֻׂרִט". קרישנה אומר "אני שֻׂרִט". משמע "חבר שכזה". חבר כנה תמיד רוצה את אושרך. "שֻׂרִט" זה חבר אמיתי. "מיטְרַה" זה "חבר מהסביבה" ו"בְּהַנְדוּ" זה "חבר רשמי", שֻׂרִט משמע מי שתשוקתו האמיתית היא לטובת חבריו – חבר כנה ואמיתי. קרישנה הוא "שֻׂרִט". הוא תמיד רוצה את טובתי והוא תמיד משכנע אותי "בבקשה, התמסר לי".
… כנשמת-על הוא עוסק בפעילות חברית. הוא שולח לנו משרת מהימן שלו בדמות מורה רוחני. הוא מגיע בצורת התגלויות, הוא אפילו מגיע בצורת דבקו, שְׂרי צ'איטניה. הוא עוזר לנו בדרכים כה רבות. אבל אנחנו טיפשים שאנו לא מקבלים אותו. אף אחד לא יכול להיות חבר יותר טוב ממנו. אבל אנו כל-כך חסרי מזל, שבויים בשבי האנרגיה החיצונית, וכך אנו לא מקבלים את קרישנה כחברינו."

לפי הספרות הוֵדית יחסינו עם קרישנה הינם מקור אושרנו, כל עוד לא נחתור לחידוש יחסינו אלו לא נדע סיפוק ושלווה אמיתיים, לא נדע כץ לסבל, לסכסוך ולמלחה.

פעילות הרווחה העליונה
לכן בהתעמקותו לפסוק 25 בפרק החמישי של הבהגווד-גיטה, אומר שרילה פרבהופאדה כך: "רק מי שמודע כולו לקרישנה פועל באמת לרווחת כלל ישויות החיים. הוא יודע שקרישנה הוא המקור לכול והוא פועל ברוח זו; מכאן שמעשיו מיטיבים לכול. סבלה של האנושות מקורו בשִכחה שקרישנה הוא המתענג העליון, בעל הקניין העליון והידיד העליון. לפעול להחיות מודעות זו בחברה האנושית כולה מהווה פעילות הרווחה העליונה.
… לעומת זאת, מי שפועל רק לרווחתה הגופנית של החברה האנושית, אינו עוזר למעשה לאיש. לא די בהקלה זמנית לגוף החיצוני או למֶחשָב. הקשיים שאנו פוגשים במאבק האכזרי לקיום, סיבתם האמיתית היא שִכחת יחסינו עם אלוהים. מי שמודע כליל ליחסיו עם קרישנה הוא בן-חורין, גם בעודו במשכנו החומרי."

ניסינו כל-כך הרבה דרכים להקלת הסבל בעולם הזה, אין לנו מה להפסיד, בואו ננסה את דרך האהבה הנצחית, את אהבתה של הנשמה לאלוהים, לקרישנה.



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר