פלשתינאים ויהודים – טובים ורעים

פלשתינאים ויהודים – טובים ורעים

יוגה של אהבהביום שישי האחרון חיכיתי בחדר ההמתנה בתור לרופא שיניים, במרפאה בכפר הסמוך לי. מישהו בחר בתשדיר טלוויזיה של הרשות הפלשתינית. לאחר זמן, הועלה לשידור סרט פרסומת בערבית על הכובש הישראלי. אומנם בשפה לא מובנת לי, אך הצלילים והתמונות אמרו את הכול. באופן טבעי התחלתי לחשוב על טובים ורעים. הם רעים ואנחנו טובים, או הם טובים ואנחנו רעים. כמה קל להזדהות ולשקוע באשליה. כל אחד מהצד שלו, לפי התרבות והשייכות הדתית או הלאומית. או באופן סנטימנטאלי להזדהות עם החלשים ולחשוב את החזקים לרעים. כמה קל לזרום עם הטלוויזיה ולקבל כלשונם את המסרים שמעבירה לנו מדיה זו, בלי לחשוב קצת יותר לעומק.

בתשדיר הוצגו הפלשתינים כמסכנים והישראלים כרעים. למה מישהו מסכן? בגלל שעושים לו רע?

הבה וננסה לראות זאת מזווית אחרת. ראשית כול, כל אדם יכול לבחור להיות מסכן ולהרגיש רע, בלי קשר למצבו החומרי. יש פסיכולוגיה שלמה שמתמודדת עם הנטייה של האדם לראות את החצי הריק ולא את המלא של הכוס. אבל אני רוצה כאן להתמקד בשאלת הקארמה, או גורל.

מי שיודע שאלוהים וחוקיו שולטים לחלוטין בגורל האדם, מבין שלא ניתן לעשות לו כל רע, לא ניתן לפגוע בו, אלא אם חוקי הטבע הסמויים, או חוקי הקארמה, גזרו עליו לסבול עקב מעשיו הקודמים. במילים אחרות, זה לא שאני סובל בגלל אדם זה או אחר, בגלל גורל רע או עיוור, אלא אני סובל בגלל תגובה מחושבת ומדויקת למעשים שליליים שעשיתי בעבר.

אם אני חפץ להימנע מסבל, עלי קודם כל להבין את חוק אלוהים הסמוי, את חוק הקארמה, ולנהוג בהתאם. מי שמתרגל פיתוח אהבה לאלוהים (בהקטי יוגי), לא מאשים אף אחד בגורלו האישי, ודאי לא בגורל החברה או העולם, אלא מתבונן בתוכו ושואל את אלוהים מה עליו לשנות, על מה עליו לוותר, כדי להיטיב את גורלו. ממילא, ברגע שהוא ישנה את תודעתו ומעשיו, גם גורלו ישתנה.

מה בנוגע לאחריות של הפוגע, זה שגורם לי סבל?
הוא בסך הכול מכשיר בידי הגורל לממש את מה שאמור הייתי לקבל. ממש כמו שמקל של מטאטא אומנם הכה בי, אך הוא הכה בי משום שדרכתי על בסיסו.

אדם יכול להרע לי כי אלוהים השתמש בו לממש את הקארמה שלי. כך גם עם גורם סבל לעם אחר. אך שלא נטעה לרגע: זה שאלוהים משתמש באדם מסוים כנגד אדם אחר, או בעם אחד כנגד עם שני, אין זה מצדיק את רוע הלב שם.

אלוהים בוחר באדם מסוים להיות ככלי שגורם סבל לאחר לא בגלל שהוא טוב, אלא אולי דווקא בגלל רוע ליבו, המתאים למטרה. עצם זה שהוא פוגע באחר, כבר מצביע על מצבו השפל; הוא התרחק כל-כך מאלוהים, הוא במצב חרדה כה גדול, עד שאין באפשרותו לפעול על-פי הטבע האמיתי שלו – לחמול על הזולת ולאהוב אותו.

מי שגורמים סבל לאחר סובלים כעת, ובחייהם הבאים ישלמו על מה שעוללו. אלו שעושים רע לזולת במזיד, ממילא אין בם אהבה לאלוהים. נשמות נעלות חומלות על אנשים שכאלו. אכן, אדם קדוש לא מאחל הרס לאויביו, אלא מאחל שליבם ישתנה לאהבה לאלוהים.

מה לגבי ה"עונש" שמגיע למי שפוגע באחר?
בהקטי יוגה מלמדת, אם זו לא החובה הישירה שלך, לא לדאוג לעונש או לגמול שיקבל האחר. ישנו אלוהים שידאג לו, דרך הצינורות שלו (מלחמות, קשיים כלכליים, מגפות ופגעי טבע, סוכני המדינה, משברים אישיים וכו'). מוטב לעסוק בניקוי הרגשות השליליים שבלב, ולא לדאוג שהאחרים יקבלו כגמולם ויסבלו. דאגה שכזו מעצימה את השנאה שבלב, מלכלכת אותנו ברגשות שליליים, ומרחיקה אותנו מהאינטרס האמיתי שלנו – לשוב ולעורר את יחסינו ואהבתנו לאלוהים.

איך להשתחרר באמת מסבל החיים?
בשרימד בהאגותם (10.14.8) נאמר:"אלי, מי שממשיך וסובל את תוצאות עברו, אך בו זמנית מצפה תמיד לחסדך נטול הסיבה ומביע לך מסירות והוקרה טהורה ממעמקי לבבו, אין ספק שהוא ראוי לגאולה; זו הפכה למעשה לזכותו הטבעית"

האם אלוהים רע בכך שהוא מעניש על חטאים?
לא. למעשה אלוהים לא מעניש על חטאים, למרות שדתיים רבים מאמינים בכך. ממש כמו שראש ממשלה לא מתערב ישירות בגורל האזרחים, אלא מתערב דרך מנגנוני הממשלה, דרך מנגנוני החוק וכפייתו. כך אלוהים יצר מנגנון שלם שמאיישים אותו אלים-למחצה (מלאכים), ונתן להם את היכולת לגמול לאדם בהתאם למעשיו האנוכיים.

מתי אלוהים כן מתערב ישירות בגורלנו?
כאשר אנו חפצים לוותר על כל מניעינו האנוכיים, ולשוב אליו; הוא מתערב ישירות בחיינו רק כאשר אין אנו רוצים יותר לשלוט על העולם ולהתענג עליו, וכך ליצור מעגלי שנאה והרס, ובמקום זאת כל שאנו רוצים זה לשרת אותו באהבה. במצב זה הוא כמו נשיא המדינה שחותם על צו המשחרר את הפושע מבית הכלא, בגלל שזה ויתר על המנטאליות הפושעת שלו.

אלוהים, בתור "אבינו שבשמיים", לעולם לא נפגע ממעשינו, גם לא עוין אותנו על חטאינו. הוא אך חומל על סבלנו ומחכה לשובנו אליו. הוא מביע ישירות את אהבתו לנו דרך שליחיו השונים המנסים לגרום לנו לוותר על המנטאליות הנפשעת שלנו ולשוב אליו.

תפקיד מנגנון הקארמה שאלוהים יצר לא נועד באמת להעניש אותנו, אלא לחנך אותנו לוותר על האנוכיות שאנו אוחזים בה, שמסבכת אותנו בעולם. הסבל שאנו סובלים כיום הוא תולדה של מעשינו השליליים בחיים הקודמים תולדת מניעינו האנוכיים. כך עובדת הקארמה. אולם מי מוותר על אנוכיות זו, והמניע היחידי לחייו הופך להיות שירות ואהבה לאל, נפטר בחסדו של האל מהקארמה שלו ואין הסבל החומרי נוגע בו יותר.

למעשה, כל הסבל בעולם חדל ברגע שאנו מבינים את טבענו הרוחני וטבעו האוהב של האל. בספרות היוגה נאמר שמי שזוכה לשרת את האל באהבה, אפילו שהוא בגיהינום, אין הוא סובל. אך מי שמשולל אהבה לאלוהים, אפילו שהוא בעדן, חייו הם גיהינום.

האם על פלשתינאים לשבת בחיבוק ידיים כאשר יהודים שונאים ומתקיפים אותם? האם על יהודים לשבת בחיבוק ידיים לנוכח שנאתם של מוסלמים שרוצים להכרית אותם?
אני לא מתכוון לדון בזה כאן, למרות שניתן למצוא הוראות נפלאות בבהגווד-גיטה כיצד לפעול ולפתור את מצוקת כל תושבי האזור.

לפי תורת הקארמה, כמות הסבל והשמחה שעל האדם לעבור בחייו קבועה כבר, ושום מאבק מזוין לא יכול לשנות זאת. הגורל קבוע מראש, אולם אלוהים יכול לשנותו לנוכח שינוי בתודעה. זה המסר של הבהגווד-גיטה.

מכל מקום, נראה לי שבמצב הנוכחי לא ניתן לשנות הרבה. לעיתים משבר קשה דרוש כדי לשנות דפוסים ואמונות שהתקבעו. אולם אם יש מישהו שרוצה להיות שפוי בים אי-השפיות כאן, עליו לזכור שהיהודים והערבים הם בנים של אותו אב עליון. אל-לו לחדול מלאהוב את האחר ולחמול עליו, בין אם הוא יהודי או ערבי. זאת – למען שמחתו של האב המשותף לשניהם. לא ניתן כיום לחפש היגיון במה שקורה כאן, אלא להבין ששני הצדדים נתונים לחרדה וסבל עצומים, כבולים לתפיסות משיחיות הזויות שלאורם הם פועלים ככפויי שד, ולעיתים מפרשים באופן מעוות את הכתבים שלהם. במציאות כזאת, מי שחפץ בשפיות, עליו להתחבר לאותם אלו שמתרגלים אהבה לאלוהים. רק כך ניתן לחוות שלום ושלווה במרכז הסערה ואף לתרום לשינוי חיובי במישור האישי, החברתי והלאומי.

כברת הארץ שנקראת ישראל הינה מושא למאבק בין הפלשתינאים והיהודים. אלו מאמינים שזו נחלת אבותיהם שאלוהים הבטיח אותה להם, ואלו מאמינים שזו נחלתם, שהוריהם הורישו להם. אין זה משנה באמת מה הסיפור ההיסטורי. מי שחושב שהאדמה שייכת לו לא צודק. האדמה לא שייכת לאיש, כי אם שייכת לאל. כל אדם רשאי להתגורר באדמת האל, בתנאי שיראה את האחר כאחיו וישתף איתו פעולה כדי לרומם את האדם ולקרבו לאלוהים. רק כך הוא יהפוך יקר לאל וראוי לשבת בשלום בארץ הזו.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר