הכורח הכלכלי בכוח שור

הכורח הכלכלי בכוח שורמאמרה הנבואי של הרא קרישנה דָאסי מ-1991 נראה רלוונטי היום יותר מתמיד.

"על פי הכלכלה הוֵדית, אדם נחשב לעשיר בהתאם לכמות הדגנים והפרות שברשותו. עם שני דברים אלו בלבד, פרות ודגנים, יכולה האנושות לפתור את מצוקת הרעב. החברה האנושית זקוקה רק למספיק דגנים ומספיק פרות כדי לפתור את בעיותיה הכלכליות. כל הדברים האחרים מלבד שני אלה, הם צרכים מלאכותיים, שנוצרו על ידי האדם כדי לכלות את חייו החשובים כבן אנוש ולבזבז את זמנו על דברים שאינם נחוצים" (שׂרִימַד בּהָאגַוַתַם 3.2.29, התעמקות).

במקום לבסס את הכלכלה על פרות ואדמה, כמומלץ על ידי קרישנה, החברה המודרנית מבססת את כלכלתה על תעשייה ומסחר, כלומר, על עבדות פרך של מעמד עובדים והשקעות ספקולטיביות של מעמד סוחרים.
התוצאות הן בזבזניות והורסניות.

מומחים מזהירים שמערכת כלכלית מלאכותית זו איננה ברת-קיימא: "זוהי רק שאלה של מי יתמוטט קודם, הכלכלה העולמית או מערכת התמיכה האקולוגית שלה".1 בעיות גלובליות של רעב, מצוקת דיור, אבטלה וחוב בין-לאומי מדגישות את המצב הבלתי יציב של הכלכלה העולמית. מעבר לכך, הבעיות במזרח התיכון מאיימות על מאגרי נפט, אליו נוהגים להתייחס כ"דם החיים של הכלכלה".

מתנגדים למעורבות בינלאומית במזרח התיכון מעודדים מעבר למקורות אנרגיה אחרים כדי לסיים את התלות בנפט. אבל אף אחד מהצדדים לא יכול לענות על שאלות הרות-גורל העומדות בפני כלכלה מבוססת נפט. לדוגמה, איך יוכלו החקלאים לגדל את תוצרתם? בארה"ב, חקלאות תלויה בנפט יותר מכל תעשייה אחרת. יותר מ-90% מן האנרגיה שלה מגיעה מנפט.2

כיצד יהיה ניתן לקיים מערכות תחבורה בלי תוצרי נפט וציוד מונע בדלק? האם כלכלה ממורכזת יכולה לשרוד בלי דרכים טובות ותחבורה זולה? איך יתאפשר כלכלית לשלוח מזון לחברות וצרכנים? סקטור התחבורה נסמך על נפט עבור רוב הנעתו.3

במילים אחרות, איך אפשר להאכיל אנשים ללא דלק? תעשיות החקלאות והחלב במדינות המתועשות כבר עומדות בפני בעיה רצינית. מחלקת החקלאות של מדינת מיין מעריכה שהרפתן הממוצע משלם יותר על החלב שהוא מפיק ממה שהוא מקבל עבורו.4

ומשבר הנפט מאיים להפוך את חייו של החקלאי לקשים עוד יותר. Hoard's Dairyman, הגיליון הסחר המוביל של תעשיית החלב בארה"ב, מנבא שבגלל המשבר במפרץ הפרסי, "חקלאים על פני כל ארה"ב יוציאו בין 25% ל-35% יותר על גידול תוצרת" ב-1991.‏5

אבל נניח שהמשבר במזרח התיכון איכשהו נפתר. ואז מה? "אם הצריכה הכוללת של נפט וגז תמשיך להכפיל את עצמה כל 15-20 שנים..., המאגר הראשוני יתרוקן בכ-80% בעוד כשלושים עד ארבעים שנה."6

קיים פתרון, אך הוא לא טמון בתקווה לעוד נפט שיתמוך במערכת כלכלית ממורכזת ונצלנית. הפתרון מצוי בפיתוח מערכת כלכלית כפרית מקומית שנסמכת על כוח העבודה של השור לייצר, לעבד, ולשנע דברי מזון – ובמיוחד, דגנים.7

אפילו היום, שוורים מאולפים [בלשון המקרא: אלוף] מספקים למדינות העולם השלישי ביטחון רב כנגד השפעת משבר הנפט משום שהם משחררים אותן מתלות בנפט. על פי נ.ס. רָאמַאסְוָאמי מהמכון ההודי למנהל, "כב"מ [כוח בהמות משא] מספק אנרגיה לעיבוד כמעט 50% משטחי העולם המעובדים, וכמו כן, למשיכת 25 מיליון עגלות משא".

על פי מר. רָאמַאסְוָאמי, החלפת כוח בהמות משא באנרגיה מבוססת נפט תדרוש 30 מיליון יחידות טרקטורים ומחרשות בעלות המוערכת בין 200 ל-300 ביליון דולר, בנוסף ל-5 ביליון דולר שנתיים עבור דלק (במחירי 1985).8 מכאן שיכולת הייצור של השוורים, אפילו במערכת הכלכלית של היום, שוות-ערך למאות ביליוני דולרים, ומספקת את האמצעי להאכיל מיליוני אנשים ללא נפט.

מדינות מתועשות צריכות להציג מחדש את כוחו של השור על מנת להאכיל אנשים לנוכח התרוקנות מאגרי הנפט. ברגע זה ישנם מיליוני פרים צעירים שיכלו לעבור אילוף בתהליך עיבוד הקרקע לייצור דגנים. הסכנה היא שככל שעליית מחירי הדלק תעלה את מחיר הדגנים, פרות ופרים יהיו המטרות הראשונות של שחיטה מסיבית, משום שהם זקוקים למזון רב.

למרות ששחיטת פרות תמיד קיימת בכלכלה המודרנית, היא עולה בחדות בזמנים של מצוקה כלכלית. בארה"ב, מספר הפרות הנשחטות עלה במשבר הכלכלי של שנות ה-30, במשבר הנפט של 1973, ובבצורת של 1988.

מה תעשיית החלב והבשר תעשה כשמחירי הדלק יעלו באופן דרסטי ויהפכו את החזקת העדרים לבלתי אפשרית? לא נוכל פשוט להמתין עד אז כדי לגלות. זה עלול להיות מאוחר מדי.

בדרך כלשהי ממשיכי דרכו של שרילה פרבהופאדה בתנועת הרא קרישנה חייבים במהירות ובאפקטיביות להדגים שהגנה על פרות ופרים איננה בזבוז נפט אלא אלטרנטיבה נפלאה עבורו.

עלינו להפוך למובילים בטכנולוגיה הוגנת וחקלאות בת-קיימא ולהראות שעבודה חקלאית המופעלת בכוח שור היא לא אנכרוניזם, אלא התשובה לאבטלה ולפשע.

אנו חייבים להראות שחיי כפר שיתופיים אינם שעמום מענה אלא סיטואציה אידאלית להגשמת המטרה האמיתית של חיי האדם: תפילה ושירות מסור לאלוהים במסגרת חיים עשירה בתרבות רוחנית. על מנת להגשים את רצונו של שרילה פרבהופאדה, עלינו לקחת על עצמנו משימה זו מיד.

 


[1] Christopher Flavin and Alan Durning, State of the World 1988 (Worldwatch Institute), p. 61.
[2] A. B. Lovins, et al., "Energy and Agriculture" in Wes Jackson, et al. Meeting the Expectation of the Land.
[3] "Petroleum Products Supplied by Sector," Annual Energy Review, 1989, Energy Information Administration, U.S. Department of Energy, p. 136.
[4] Clark Canfield, "Dairy Farmers Face Falling Milk Prices,"PortlandPress Herald,Nov. 10, 1990, p. 1.
[5] "Farmers Face Budget Crunch from Gulf Crisis," Hoard's Dairyman, Nov. 1990, p. 929.
[6] John Holdren, "Energy in Transition," Scientific American, Sept. 1990.
[7] cf. Mark Lutz and Romesh Diwan, ed., Essays in Gandhian Economics, (Intermediate Technology Group, 1987).
[8] N. S. Ramaswamy, Draught Animal Power-Socioeconomic  Factors.
J. W. Copeland, ed., Draught Animal Power for Production: Proceedings of an international workshop held atJamesCookUniversity, Townsville,Qld,Australia, 10-16 July 1985 (Australian Centre for International Agricultural Research). pp. 20-25.


מאמרים נוספים מאת הרא קרישנה דאסי

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר