שלוש דרכים לשליטה במיינד

שלוש דרכים לשליטה במיינד

יוגה של אהבה"על האדם לגאול עצמו בעזרת מֶחשַבו ולא לדרדרו. המֶחשָב (המיינד) הוא ידיד הנשמה המותנית, כמו גם אויבה. למי שגבר על מחשבו, יהיה לו המֶחשָב לטוב שברֶעים, אולם למי שנכשל בכך יישאר הוא הנורא שבאויבים."(ב.ג. 6.5-6)

כל הגישות והזרמים הרוחניים השונים מלמדים אותנו את החשיבות הרבה של שליטה על "המיינד" שלנו. עצם העובדה שאנו מציינים ש"המיינד" הוא שלנו מצביע על כך שהוא לא אנחנו – "שלי" לא חופף ל"אני".

על-פי הבהגווד-גיטה המיינד הוא הנפש שלנו, כלומר, סך כל תפקודי הרגש, החשיבה והרצון של הגוף. מכיוון שהמילה "נפש" מזוהה אצלנו (בניגוד לשפה הסנסקריטית) עם המילה "נשמה", במאמר זה נקרא למיינד – מֶחשָב, מהשורש ח.ש.ב.

המֶחשָב הוא הידיד שלנו והוא גם אויבנו. כל עוד אנו מזדהים עם הגוף, הוא יישאר הנורא שבאויבים. וברגע שנבין (לפחות במישור התיאורטי) שאנו נבדלים מגופינו, המֶחשָב יוכל לשמש כקרש קפיצה אדיר.

כאשר אנו מזדהים עם גופינו אנו נוהרים אחר סיפוק חושינו, במצב שכזה, המֶחשָב משתף פעולה עם תבונתנו ומחַשֶב כיצד נוכל להרוויח, כמה ואיפה. כאשר המֶחשָב מתערבב עם מידת הלהיטות אנו נכנסים למרוץ ללא סוף. עולם הצרכנות כולו נע על פי מגעו של המֶחשָב עם מידת הלהיטות.

בבהגווד-גיטה (14.17) נאמר, "ממידת הטוֹבוּת מתפתח ידע אמיתי; ממידת הלהיטות מתפתחת חמדנות; וממידת הבערות מתפתחים סכלות, טירוף ואשליה."

לכן עלינו לכוון את המֶחשָב אל עבר מידת הטוֹבוּת, שממנה ניתן לפתח ידע אמיתי. ידע אמיתי על המציאות יעזור לנו לפעול בתוכה בצורה נכונה, שתעניק אושר ושלווה לחיינו.

אך לשלוט במֶחשָב ולכוון אותו זה לא קל בכלל. אָרג'וּנה טוען שקשה מאוד לשלוט בו, "ומשום שהמֶחשָב חסר מנוח, סוער עיקש ורב עוצמה, אני סבור שלהכניעו קשה יותר מלרסן את הרוח." (ב.ג. 6.34)

שרילה פרבהופאדה אומר על פסוק זה, "המֶחשָב חזק כל כך ועקשן, עד כי לעיתים הוא גובר על התבונה, אף שאמור לציית לה. אין ספק שהשליטה במֶחשָב קשה מאוד למי שחי במציאות היומיומית ונאלץ להתמודד עם אינספור גורמים שניצבים בדרכו…" פרבהופאדה ממשיך ומציע פתרון, "לפי שְׂרי צ'איטניה, הדרך הקלה ביותר לשליטה במֶחשָב זה לזמר בענווה רבה את המנטרה "הרא קרישנה"…"

אך כיצד אגרום למֶחשָב שלי לזמר בריכוז? מנתרת הרא קרישנה גורמת לנו לרצות את אלוהים ולעסוק בשירותו. ואילו אנו באנו לכאן, לעולם הזה, כדי לשכוח אותו. כלומר, זמרת המנטרה נוגדת את טבע העולם החומרי, נוגדת את רצונותינו הנובעים מתוך הזדהותנו עם הגוף, נוגדת את המֶחשָב המכוון אותנו לרדוף אחר חושינו ואחר סיפוק ארעי החולף מהר.

אם כך פתרונו של פרבהופאדה מאוד קשה להשגה, ועוד נאמר שפתרון זה הינו "הדרך הקלה".

במצב של חולי, כל פעולה, אפילו הקלה ביותר הופכת לקשה עבורנו. כך למרות שזמרת המנטרה מומלצת בכתבים כדרך הקלה ביותר לגבור על המֶחשָב ולהתחבר לאלוהים, היא עדיין קשה מאוד – אנו חולים במחלת החומרנות והאנוכיות. הראייה לקושי הרב שמתרגלי המדיטציה נתקלים בו היא כמות הספרים המלמדים אותנו כיצד למדוט בריכוז על המנתרה.

לכן עדיין השאלה בעודה עומדת, כיצד להביא את המֶחשָב בריכוז לשעת המדיטציה?

שיטות לשליטה במחשב (במיינד)
בספרו גַ'פַּה (עמ' 57) אומר בְּהוּריגַ'ן פְּרַבְּהוּ כך, "בסופו של דבר, המֶחשָב חסר המנוחה והבלתי יציב יכול להישלט רק כשנרצה את קרישנה. לשמוע על קרישנה זה עוזר, אבל התהליך הראשוני והבסיסי ביותר זה לרחוץ את המֶחשָב בצליל על-ידי כך שנקשיב לשמו של קרישנה."

בדיוק כמו מורו הרוחני, גם בְּהוּריגַ'ן פְּרַבְּהוּ ממליץ על מדיטציית "הרא קרישנה", אך הוא מוסיף ואומר, "למרות זאת, המֶחשָב הוא כה חזק כך שנמצא את עצמינו זקוקים לעזרה נוספת".

מקל המטאטא והנעל
שרילה בהקטיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי מורו של שרילה פרבהופאדה דגל בשיטת המטאטא והנעל. שרילה פרבהופאדה אומר בהתעמקותו בספר החמישי, פרק שישי, פסוק רביעי של השרימד בהאגותם כך, "שרילה בהקטיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי היה נוהג לומר שהדבר הראשון שאנו צריכים לעשות בבוקר, הוא להכות את המֶחשָב עם נעל מאה פעם. ולפני שאנו הולכים לישון להכותו מאה פעמים נוספות עם מקל של מטאטא. בדרך זו נוכל להשיב את המֶחשָב לשליטה."

בהקטיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי טוען ש"אדם שמורגל לבקר את התנהגותם של אחרים לעולם לא משגשג". לפי גישתו אנו נוטים לבקר ולמצוא פגמים בזולתנו רק בגלל שאנו מקשיבים למחשבנו. אסור לנו לסמוך עליו, לכן עלינו להכותו. כאשר המֶחשָב מבקר את האחר ומוצא בו פגמים. עלינו להראות לו את הפגמים שלנו וכך להרגיעו. זהו הפירוש של "להכות אותו".

להתחנן למֶחשָב שיהיה חברינו
זו השיטה השנייה. שיטה ראשונה הייתה להילחם בו ולהתקיף אותו חזרה בכל פעם שהוא תוקף. השיטה השנייה היא להתחנן אליו שיירגע. רַגהוּנַאתַה דָאסַה גוֹסְוָאמי מבקש ממחשבו, "הו מֶחשָב, אני אוחז ברגליך ומתחנן במילים מתוקות. בבקשה עזוב את כל הגאווה שלך…" (מָנַא שיקְשַה, 1)

גישה זו מנסה לשכנע בעדינות את המֶחשָב שסיפוקו המלא יגיע מזמרת המנטרה. או במילים אחרות, ניתן לשכנע את עצמנו, לדבר אל עצמנו; במה תועיל לנו ההתנגדות? לאן חיי החומר ייקחו אותנו? האם המרדף העקר אחר החושים יכול להביא סיפוק מלא ללב?

ומאידך, לתאר למֶחשָב את המציאות הרוחנית, את החדווה הנשגבה שקיימת בה. לשכנע אותו שאושר אמיתי הינו בר-קיימא. וכך הוא יירגע וירצה להקשיב למנטרה, להתרכז במדיטציה.

המֶחשָב לעולם לא יהיה מרוצה מפעולות חומריות, הוא לעולם לא ישקוט ותמיד ידחוף יותר ויותר, לכן, כך או כך עלינו להרגיעו, אחרת לעולם לא נמצא שלווה בעצמנו.

להישאר עסוק בשירותו של קרישנה
זוהי השיטה השלישית, אותה פיתח שרילה פרבהופאדה בעצמו. ניתן לראות שיטה זו מיושמת הלכה למעשה במרכזיה של התנועה לתודעת קרישנה. פרבהופאדה הבין את מצבה של החברה המודרנית. תרגולה של מדיטציה אינטנסיבית במשך שעות אינו פרקטי במערב. נולדנו אל תוך חברה חסרת סבלנות, לחוצה וממהרת. לבוא ולהגיד לתוצריה, "תשבו בשקט ותירגעו" דומה לניסיונו של אדם לרסן את הרוח.

פרבהופאדה לימד שכל דבר ודבר, כל פעולה ופעולה ניתן לבצע כמנחה לאל. לכל אחד יש כישורים מסוימים שדרכם הוא יכול לצמוח בחייו הרוחניים, יחד עם התרועעות בלתי פוסקת עם מתרגלים נוספים.

פרבהופאדה, בזכות יכולתו הרבה להציג את הבהגווד-גיטה כברת יישום בתוך "שדה הקרב" של המערב, לימד אותנו את הטרנספורמציה הפלאית בה המניע של הפעולה הופך אותה לרוחנית. בישול, אכילה, הדפסת ספרים וחלוקתם. ניקיון, שיחה, עזרה לזולת, טכנולוגיה ואלקטרוניקה – הכול שייך לאל ואת הכול ניתן ליישם בשירותו.

זהו הסוד הגדול, זוהי המתנה הנפלאה ביותר שנתן שרילה פרבהופאדה למערב "הפרוע", הוא לימד כיצד ליישם פילוסופיה עתיקה בחברה המודרנית.

על-ידי העסקת המֶחשָב בשירותו של האל, ניתן יחסית בקלות לגבור עליו ולייצבו. להתרכז בזמן המדיטציה על שמותיו הקדושים של האל ולצלול במימיה המתוקים של תודעת קרישנה.

"אנשים רבים בעבר השתחררו מכל זיקה חומרית, פחד וכעס, השתקעו בי כליל, ומצאו בי מקלטם. הם היטהרו בזכות ידיעתם אותי, ונמלאו באהבה נשגבת אלי." (ב.ג. 4.10)



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

4 תגובות לפוסט "שלוש דרכים לשליטה במיינד"

  • שאלה

    סליחה אבל באמת לא הבנתי במה אני צריכה להכות בנעל. מה זה המֶחשָב במקרה הזה?

    • ביקורת כלפי האחר

      רז:

      מאיה שלום,
      שאלתך טובה, אכן דרוש להעמיק נקודה זו.
      כאשר אנו מתרגלים מדיטציה, במיוחד זו על שמותיו של האל, דרושה ענווה כדי לתרגלה בהצלחה.
      נאמר שעל מנת לתרגל מדיטציה זו על האדם להיות עניו יותר מעשב וסבלני יותר מעץ.

      המיינד שלנו, כלומר המחשב, נוטה להעביר ביקורת על האחר. העברת ביקורת שכזו מוסיפה לנו ערך כוזב. כלומר, "עושה טוב" לאגו והורסת את יכולתנו למדוט בענווה של שמותיו של האל. לכן שְׂרִילַה בְּהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי מציע לנו "להכות" את המיינד שלנו, על-ידי זה שנראה לו את פגמינו שלנו. העברת ביקורת על האחר מוסיפה לנו גאווה (שאנו טובים יותר). גאווה כאמור היא ההפך מענווה. ראיית הפגמים שלנו עוזרת לנו לפתח את אותה ענווה שהיא הכרחית לחיינו הרוחניים.

      או במילים אחרות, כאשר אנו נהיים גאים מדי, לעיתים ניתן "להכות" במיינד שלנו כדי שיירגע.

      רז

  • שאלה

    רות:

    רז שלום,

    לפי מה שכתבת במאמר, רוב התרגול של התנועה לתודעת קרישנה מתבסס על חידושים שפרבהופאד שינה.
    אבל העיקרון ש"כל מעשה הוא מנחה לאלוהים" כבר מוסבר בגיתא….
    אשמח להבנה יותר מעמיקה.
    רות

    • התאמה - לא שינוי

      רז:

      שלום רות,
      שאלה יפה. גם בגיתא קרישנה מבקש מארג'ונה להילחם עבורו. ארג'ונה מבחינתו רוצה לפרוש ליער, לתרגל מדיטציה ולהימנע מכל פעולה. אך קרישנה מבקש ממנו לפעול במסירות. כלומר, פרבהופאדה לא שינה דבר, אלא התאים למציאות. בהקתי-יוגה או שירות מסור, כולל בתוכו תשעה תהליכים. פרבהופאדה למעשה הרחיב את ההגדרות. למשל, תנועת הסנקירתן של שרי צַ'יתַניַה במאה השש-עשרה, התבססה על זמרת שמותיו של האל בציבור. כיום לא ניתן בכל מדינות המערב לצאת כך לרחוב. הדבר יכול ליצור אנטי כלפי התנועה. כאן נכנסה לפעולה חלוקת הספרים. פרבהופאדה "הרחיב" את ההגדרה של המילה סַנקירְתַן והכניס לתוכה גם חלוקת ספרים. פירוש המילה קירתן הוא לא רק זמרה, אלא גם פיאור. לכן גם חלוקת הספרים של פְּרַבּהוּפָאדַה המפארים את האל, ניתן להכניס לתוך ההגדרה של "סנקירתן". פרבהופאדה אמר פעם, ספק בצחוק ספק ברצינות, שכל הפרויקטים העצומים שהוא מתכנן נועדו כדי להשאיר את הדבקים שלו בתודעת קרישנה – כלומר, מרוכזים במטרה.
      לסיכום, פרבהופאדה לא שינה כלום, הוא פשוט הרחיב את ההגדרות של שירות מסור ויצר סיטואציות שונות המותאמות למנטליות המערבית על מנת לפקס את המיינד המערבי, הזקוק לעודף פעילות.
      מקווה שעניתי על שאלתך, במידת הצורך ניתן לפתח את הנושא עוד.
      רז

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר