טיפול בפרות – חוויה אישית

טיפול בפרות – חוויה אישיתכשהייתי חולבת את הפרות בגיטה-נָאגַרִי, הייתי צריכה לעזוב אל האסם באמצע השיעור, הרבה לפני ארוחת הבוקר. אחרי החליבה, הייתי מנקה את האסם. זאת הייתה עבודה מופלאה, שדרשה יותר מאמץ פיזי מכל דבר אחר שאי פעם עשיתי בחיים שלי, אבל זה היה נהדר.

הייתי מסיימת לנקות בסביבות 10:30 או 11:00, מותשת. חלצתי את מגפי האסם שלי במדף הנעליים בכניסה, ועדיין היו לי עלים של אספסת על כל הגרביים.

כשהייתי חוזרת הייתי קוראת על רָאדְהָא וקרישנה, אשר תמיד נכונים להציע את ברכתם. קרישנה תואר כאוחז במקל רועים, או מנגן בחלילו. לעיתים נשא קרן באפלו, עמה קרא לפרות, ולפעמים נשא חבל, לקשירת רגליהן.

התחלתי להבין שפריטים אלו לא היו רק קישוטים. הם היו דברים בהם קרישנה השתמש כדי לטפל בפרות. נעימה מרגיעה פרות. לפעמים הן בועטות בעת החליבה, וצריך להתכונן לכך מראש. צריך לקרוא להן פנימה כדי לחלוב אותן, וצריך מקל רועים כדי לרעות אותן. על ידי טיפול בפרות, זכיתי במה שהיה עבורי מראה אינטימי של האל.

אבל זה לא היה הכל. חברתי, לינדה, הייתה שומרת כל יום ארוחת בוקר עבורי. הייתה זו דייסה מבושלת מחיטה מלאה, אשר גדלה בעזרת עיבוד האדמה עם שווריו של קרישנה.

לינדה הייתה מוסיפה קצת kir) kṣīra), סוג של חלב מרוכז תוצרת-בית. היא הייתה קוראת לזה: "רפרפת kṣīra".
הרפרפת kṣīra שלי הייתה תמיד קרה עד שהגעתי אליה, אבל זה היה נפלא. ונהניתי ממנה אפילו יותר, מכיוון שהגיעה מהפרות שחלבתי, וגודלה בעזרת השוורים שלנו. ארוחת הבוקר הייתה הזמן בו הערכתי ביותר את הפרה כאמי ואת השור כאבי. הרגשתי שהם מטפלים בי ודואגים לי בחזרה, ומעודדים אותי בתרגול רוחני.

השילוב של תכנית רוחנית ואכילת מזון החסד (פְּרַסָאד) של האל, דייסת חיטה שגודלה בעזרת אבא-שור וחלב מאמא-פרה, גרם לי להרגיש אסירת תודה ומוגנת לחלוטין, וגרם לי לרצות לחלוק תחושה זו עם אחרים. זאת הסיבה שאני כותבת על עבודה עם שוורים.



מאמרים נוספים מאת הרא קרישנה דאסי

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר