בין הטבע האנוכי לטבע הרוחני

הרי קרישנהטבעו של העצמי הינו אהבה ונתינה. אין הוא אנוכי וחומרני. כול אהבה שהיא, בין אנוכית או טהורה, בין אם לאל, בין אם לברואיו, מקורה בטבע זה. אותה אנוכיות וחומרניות המאפיינת את יחסינו בעולם הינה אך השתקפות מעוותת של טבע האהבה הרוחני. תחת עקרון ה'אַהַנקָארַה', או עקרון העצמי הכוזב, טבע העצמי, או טבעה הנצחי של הנשמה, מתכסה ונראה כאילו הינו אנוכי וחומרני.

תהליך היוגה נועד לנקות לכלוך זה ולחשוף מחדש את טבעה האותנטי האוהב של הנשמה. על פי הפילוסופיה של בהקטי, של יוגה של אהבה, במקורנו נוצרנו כדי לממש את טבעו האוהב של אל. הוא רצה לממש עצמו על-ידי יחסי אהבה בינו ובין הנשמות הרבות, שהנן התרחבויות נצחיות שלו לשם צורך זה. טבע הנשמה הוא לאהוב את האל על פי אישיותה הרוחנית המיוחדת לה. מטבע היחסים עם האל שהנשמה היא המענגת והאל הוא המתענג. הוא המתענג העליון והנשמה כפופה לו. אך משום שכפיפות זו היא כפיפות של אהבה, אין היא נחווית ככפיפות אלא כהתחלקות שווה במתיקות של יחסי אהבה.

הנשמה נופלת לאשליה כאשר היא מתאווה לחקות את האל; היא כמו אומרת "למה שאני לא אהיה העליון, שאהיה מי שכולם מענגים אותו, מי ששולט על הכול. למה שאני לא אהיה כמו אלוהים!". בתודעה כזאת היא מאבדת את טבע האהבה שלה לעליון. במצב זה האל מכסה אותה בעקרון האַהַנקָארַה, עקרון העצמי הכוזב. הנשמה מולבשת אז בנפש חומרית, שהינה השתקפות מעוותת של טבע אישיותה הראשוני, ומולבשת ככסות חיצונית בגוף החומרי. כול אלו נועדו לאפשר לה לדמיין ולשחק ב"נדמה לי", כאילו היא העליון והעולם נועד לתענוגה. תחת כסות זאת היא שוכחת את קשריה הראשוניים עם האל. במקום להיות משרת אוהב לאל היא הופכת למתחרה באל. בתור מתחרה כזאת היא מעדיפה לשכוח אותו (אתיאיזם), להרחיק אותו ממנה (על-ידי הפיכתו לעקרון פילוסופי-מוחלט, אחדותי ואינסופי, או 'ברהמן עליון'), או להפכו לכפוף לה (אלוהים שלי שמגן עלי מפני אויבי ומספק לי את מחסורי ומשאלותיי). כול אלו הם ביטוי לעוות הטבע הראשוני שלה-במקום טבע אוהב ורוחני, טבעה הופך לטבע אנוכי, חומרני, נצלני. אך אין הנשמה מאושרת במצב זה. היא מאמינה שככול שתממש את 'טבעה' האנוכי כך ייטב לה. ככול שתהיה עליונה בעיני הזולת וככול שתרבה את עינוגיה, כך ייטב לה. אך זה בלתי אפשרי, כי זה נוגד את טבעה הרוחני המקורי. היא אך סובלת יותר ויותר.

תרגול בהקטי-יוגה
הטבע הרוחני משולל אנוכיות, בשעה שהטבע הרוחני מעוגן באנוכיות. אי אנוכיות אין פירושה שלנשמה אין מניע. המניע של הנשמה הטהורה הוא אהבה. לאור האמור לעיל, קל להבין את הרעיון שעומד מאחורי בהקטי-יוגה. כדי לשוב לתכלית החיים הראשונה ולהשתחרר מסבל החיים יש לתרגל אהבה לאלוהים. תרגול זה כרוך בהבנה פילוסופית לגבי מעמדנו ומעמד האל. יש להבין את העולם ואת הסיבוך והסבל הנובעים מתפיסת החיים האנוכית. באמצעות קשר עם הדְבֵקים באל, אלו שצועדים כבר בנתיב האהבה לאל ושקועים בשירותו, ניתן לפתח אמון ראשוני באל ובתהליך שמקרב אליו, ולחוות, כמעט מיידית, בסיפוק טרנסצנדנטאלי ראשוני. מזה נובע המניע והדחף הראשוני לתרגל זאת. אם שמתקדמים בתרגול, האנוכיות, ההתניות ודפוסי החשיבה המוטעים נעלמים. גובר הטעם לשרת את האל ומתפוגג בד בבד האמון באנוכיות, וכך מתקדמים לעבר אהבת האל, לשיבה למצבנו המקורי.

תרגול בהקטי-יוגה (אהבה ושרות לאל) נעשה במסגרת המציאות הנוכחית, תוך כדי שינוי הגישה והמניעים לחיים-ממניע אנוכי למניע של שחרור למניע של אהבה. בבּהַגַוַד-גיטה מתואר תהליך זה בפירוט רב, כולל סוגי מדיטציה שונים, ובו מתואר כיצד אפילו במציאות תובענית של מלחמה ניתן, על-ידי שינוי המניעים למלחמה, להתפתח רוחנית. תרגול הבהקטי מאפשר לנו ליצור יחסים עם הסובבים אותנו על בסיס של עזרה הדדית וצמיחה רוחנית משותפת אפילו במציאות הלחוצה ביותר.

כאשר האדם שב ומפתח את אהבתו לאל, אין הוא רואה יותר את העולם כנועד לענגו, כי אם נועד לענג את מושאי אהבתו-האל ומשרתי האל. באופן טבעי הוא מפסיק אז לראות את האל כמתחרה. במצב זה האל מסיר ממנו את זהותו הכוזבת והוא שב לראות את האל, קרישנה, כחברו הטוב ביותר וכמושא אהבתו העליון. וכך הוא מוכן לחזור, בעת מותו, לעולמו של האל, למקור ממנו הוא נפל. בגיטה נאמר:

"רבים האנשים בעבר, שנטשו כל זיקה חומרית, פחד וכעס, והשתקעו בי כליל ומצאו בי מקלטם. אלה היטהרו בזכות ידיעתם אותי, ונמלאו באהבה נשגבת אלי." "מי שיודע את טבעם הנשגב של התגלותי ומעשי, אינו שב ונולד בעולם החומרי, לאחר נוטשו את גופו, אלא מגיע למשכני הנצחי." (ב.ג. 4.9-10)



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר