לקַשְׂיַפַּה ואַדיתי, שהיו בעל ואשה, היתה משאלה אחת, בקשה –

שאלוהים יופיע בזה העולם, בתור הבן שלהם, כילדם.

ואכן, אלוהים תמיד מממש, את מה שמי שאוהב אותו מבקש,

ולכן הוא הופיע, כאילו נולד, בתור הבן של אַדיתי, בצורה של גמד.

המילה לגמד בשפה ששם דיברו, היא וַמַנַה, ולכן כך לילד קראו.

ההורים היו מאוד מופתעים, שבאמת הופיע כבנם – אלוהים.

הם כל כך שמחו, וערכו לו טקסים, שהגיעו אליהם כל האלים והקדושים.

מאוד מלומד היה וַמַנַה, בשפה הסנסקריט זה נקרא ברהמנה.

יום אחד וַמַנַה הברהמנה הלך, לבקר בטקס מאוד מבורך.

את הטקס ניהל מלך אחד, ששמו היה בַּלי, והיה מאוד מכובד.

המלך בַּלי, וכל האורחים, ערכו לוַמַנַה קבלת פנים.

אורחי הטקס היו מאוד חשובים, וכמעט כולם הבינו שוַמַנַה הוא אלוהים.

המלך בַּלי, חשב שוַמַנַה הגמד, הוא פשוט ברהמנה מאוד מלומד.

הוא קיבל את פניו לפי כל הכללים, רחץ את רגליו, והציע לו פרחים.

ואחר כך, כנהוג, עם אורח חשוב כזה, הוא הציע לו לבקש כל מה שהוא רוצה.

המלך בַּלי היה מלך גדול, והיה לו ממש ממש את הכול.

הוא שלט בעולם, והיה לו שפע רב, תכשיטים, כסף, והרבה מאוד זהב.

הוא הציע לאורח, וַמַנַה, לבקש, כל מה שירצה, ובַּלי יממש.

וַמַנַה, להפתעתו של המלך, הסכים, אך ביקש אך ורק שלושה צעדים.

"כל השטח שאכסה בשלושת צעדי, אנא, בחסדך, העבר אותו לידי.

זה כל מה שברצוני. רק שלושה צעדים, ואת שטח האדמה שהם מכסים."

המלך בַּלי חשב – "רגליו הן קטנות, וַמַנַה הוא גמד, מה כבר יוכל לכסות?

שלושה צעדים, זהו שטח קטן, אסכים ואתן לו אותו, כמובן."

היה איש אחד, שהבין את הכול, וצעק אז לבַּלי – "יהיה זה שטח גדול!

זהו לא סתם גמד, אינך מבין כלל, זהו אלוהים במסווה, ואתה מבולבל.

אם תתן לו שלושה צעדים, הזהר, הוא יקח את כל מה ששלך, ויותר".

אך בַּלי, הוא מלך הגון וישר, ואם ככה הבטיח – להפר אי-אפשר.

כי לא יפה לשקר גם אם זה לא משתלם, והבטחות תמיד צריך לקיים.

לכן הוא אמר, והבטיח הבטחה – "וַמַנַה – שלושה הצעדים – הם שלך."

אז וַמַנַה גדל פתאום, הפך להיות עצום, ממש בגודלו של כל היקום.

בצעד הראשון כיסה את כל העולם – את הארץ, השמים, האדמה והים.

את מה שנותר, כיסה בצעד השני – את החלל ואת כל הכוכבים העליונים.

וכשרצה לצעוד את הצעד השלישי שלו, לא היה לו היכן להניח את רגלו.

אז בַּלי נבהל "הן הבטחתי שלושה! היה מקום רק לשניים, איזו בושה!"

למרות שוַמַנַה לקח לו את הכול, בַּלי הבין שהוא האל הגדול.

וכיון שהיה נאור וחכם, ידע שהוא לא צריך שום דבר בעולם.

כי אם כל מה שיש לו, הוא נותן לאלוהים, אז החיים שלו לגמרי מושלמים.

אך כיוון שלא מילא לוַמַנַה את הבטחתו, וַמַנַה היה חייב לאסור אותו.

כי כך הוא מלמד את כל העולם, שהבטחות ונדרים יש לקיים במלואם.

וַמַנַה ידע את ליבו של בַּלי המלך, וידע שהוא כנה ומאוד ישר דרך.

הוא ביקש ממנו לקיים את המשך הבטחתו, ולתת לו את הצעד השלישי שלו.

המלך כבר נתן לוַמַנַה את כל רכושו, והדבר היחיד שנשאר היה ראשו.

הוא ידע שחייו שייכים לאלוהים, ולכן אמר לו את אלה המילים:

אני על כל מה שיש לי מוותר, ולך עתה אני מתמסר.

כיון ששלך כבר הוא כל רכושי, אנא, צעד את צעדך השלישי,

והנח את רגלך הנשגבה על ראשי".

אלוהים אז נתן למלך בַּלי הישר, כוכב שלם, נמוך אמנם, אבל גם נהדר,

לחיות בו לעד ולהיות בו מוגן, כל החיים ועד אין סוף הזמן.

והבטיח לו שהוא, האל, תמיד יהיה איתו, וישמור על כוכבו ועל ביתו.

בַּלי קיבל לא רק כוכב, כי בנוסף – אלוהים יהיה עבורו שומר הסף!

תרגום ועיבוד: אפרת

מאמרים נוספים מאת אפרת

• שירי ילדים
• גוֹפַּל והרמת גבעת גוֹוַרְדְהַנַה
• סיפור לחג השבועות
• טארה והמסר הנצחי
• הציפור בכלוב
• מופלאיה ונוראיה
• וַמַנַה – התגלות אלוהים בצורת גמד
• הפרה ננדי שוברת שתיקה
• יוגה וחינוך
• עוד...

תגובה אחת לפוסט "וַמַנַה – התגלות אלוהים בצורת גמד"