קאוגירל: נערה, פרות, בלוג

שלום!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי. אני מניחה שרוב הקוראים הבינו עד עכשיו שהבלוג הזה הולך להיות על פרות. אבל לא סתם פרות! הוא על עדר ספציפי של כ-50, החי על פני 283 דונמים יפהפיים באנגליה הכפרית. הן לעולם לא יישחטו. הן לעולם לא ייאכלו. יש להן שמות רוחניים בסנסקריט. הבלוג הזה הולך להיות עליהן ועל חייהן השמחים.

המקום

אנגליה. ממש מחוץ ללונדון הרטפורדשייר. יש את הכביש המהיר M1 עם משאיות ומכוניות שחולפות בדהרה בכל שעות היום והלילה על 120 קמ"ש (למה אף אחד כבר לא נוסע במהירות המותרת?!) וה-A41 עם נהיגה פרועה דומה, למעט באותה שעת עומס – שבעצם נמתחת על שלוש שעות פעמיים כל יום – בה הכל נעצר, לכעסם של הנהגים בכביש. מקסים. אבל רק כמה מאות מטרים מהדבר המעיק הזה יש שביל שממשיך כקילומטר וחצי עד שהוא מגיע אל אחוזה כפרית, שלווה ואידילית, המוקפת בשדות. אם אתם מגיעים בזמן הנכון ומביטים לשמאלכם, ייתכן ותראו קבוצת פרות רועות או רובצות מאחורי שערי עץ.

אחוזת בהקטיודאנתה

בית האחוזה קרוי "אחוזת בהקטיוֵדָאנְתַה". הוא נקרא כך כאשר נתרם בשנת 1973 על ידי ג'ורג' האריסון (השם אולי מוכר, הוא היה חלק מלהקונת אנגלית קטנה בשם "החיפושיות") למורה רוחני יוצא דופן: א.צ'. בהקטיוֵדָאנְתַה פרבהופאדה. התלמידים שלו קוראים לו שְׁרִילַה פרבהופאדה. שרילה פרבהופאדה נולד בהודו, ובעקבות הוראת מורו הרוחני הגיע למערב כדי לחלוק "תודעת קרישנה [=אלוהים שובה לב]". תרבות זו נודעת כתנועת הרא קרישנה, בגלל התפילה הקרויה הרא קרישנה מהא מנתרה.

ג'ורג' האריסון החשיב עצמו "הרא קרישנה בבגדים רגילים" והעריך מאד את שרילה פרבהופאדה. הוא חשב שהאחוזה תהיה המקום המושלם למדיטציה והגות עבור מתרגלים נוספים. אולם, לשרילה פרבהופאדה הייתה תכלית נוספת עבורה, ברגע שראה את 283 הדונמים המקיפים אותה: זה לא יהיה רק בית תפילה, זה יהיה גם המקום הראשון באנגליה להגנה על פרות.

הנחת היסוד

רוב האנשים חושבים שפרות הן קדושות בתרבות ההודית [אך למעשה, הן לא קדושות ואינן אל. הן נחשבות למבורכות, ומכובדות בהודו כאם מעניקת חלב ובריאות]. אחד מהנושאים של הבלוג הזה יהיה הגנה על פרות בתנועת הרא קרישנה. בקצרה: מה החשיבות הרבה של הפרה? למה לא חתולים או כלבים או פינגווינים או עורבים? התפיסה היא שהפרה היא כמו אמא – היא מעניקה חלב. הפר מכובד כאב, אשר מעבד את האדמה בעבודתו ובדשן שלו, ובאופן זה עובד ומגדל מזון עבור המשפחה. ובדיוק כמו שאם ואב ראויים לכבוד והערכה, כך גם הפר והפרה. ההבנה היא שזהו קשר אלוהי סימביוטי בין הפרה, האדם והאדמה.

באחוזת בהקטיודאנתה הפרות נחלבות, והשוורים מעבדים את האדמה ומסייעים בגידול מזונם וירקות עבורנו. דואגים להם ומטפלים בהם עד ליום מותם ממוות טבעי, והם לעולם לא נשחטים לבשר, עור, או כל דבר אחר.

הדמויות הראשיות

ברפתות מסחריות, רק לפרות החולבות יש שימוש. עגלות יגדלו לחולבות, ולכן שומרים ומגדלים אותן. עגלים נראים כמטרד שמביא להוצאות כלכליות ולא נותן שום דבר חזרה, אז נותנים להם לחיות מספר חודשים (בניתוק מאימותיהן וללא מגע עם עגלים אחרים, בדרך כלל) עד שהם מגיעים למשקל שחיטה ואז נשחטים. ברגע שפרה נשחקת – פיזית, מלהסתובב כל הזמן עם עטין מאסיבי מלא בחלב, מהזרעה בלתי פוסקת ומחליבה פעמיים ביום, ומנטאלית, מהפרדת העגלים שלה ממנה עם לידתם שנה אחר שנה – והיא כבר לא יכולה לתת את התנובה הלא הגיונית שהרפתן דורש ממנה, גם היא נשחטת. חלב תעשייתי הוא, באופן מילולי, רצח. הפרות הופכות למכונות מפעל שמוכרחות לתת חלב בתמורה לכלום. הן סחורה, דברים, חפצים. לא נותנים להן באמת שום כבוד או אהבה. איזה רפתן יסתכן בלאהוב פרה שהוא יודע שתישחט כשהיא כבר לא מכניסה לו רווחים?

אבל כאן המקרה הוא אחר. הפרות שלנו אהובות, ומכובדות, וזוכות לטיפול מסור, בין אם הן מניבות חלב או לא. אחד האהובים עליי הוא שור קטן בשם לַקְשְמַן. לַקְשְמַן הוא בערך בן 3 שנים כרגע, אבל הוא בגודל של שור בן 18 חודשים, כי הוא נולד בטרם עת. הוא אף פעם לא יהיה גדול או חזק מספיק כדי לעבוד בשדה. הוא אף פעם לא יוכל להחזיר כלכלית את הוצאות המזון, המגורים, הבריאות ותשומת הלב שאנו מעניקים לו. משנה לנו? ממש לא. אנחנו אוהבים אותו בדיוק כמו את סוּקַדֵוה, העובד הכי טוב שלנו, או כמו את דְרַאוּפַּדִי, פרת החלב הכי טובה שלנו. וכך בדיוק זה צריך להיות, כי הוא נשמה חיה, ולא מכונת ייצור מהלכת.

לַקְשְמַן וטוּלַסִי: לא תמונה הכי טובה כי היה חשוך, אבל כאן בצד ימין הוא זוכה לחיבה מאמא שלו, טוּלַסִי.
חשוב לציין שברפת מסחרית היו מפרידים ביניהם כמעט מיידית לאחר הלידה.

נכון להיום, נמצאים באחוזה:

כ-15 שוורים, הזכרים שמעבדים את האדמה. חלקם כבר פרשו, או עדיין צעירים מדי לעבודה, וכולם נמצאים באותו העדר.
1 פר הרבעה, קַמַדֵוה (משמעות השם: קופידון).
כ-15 פרות חולבות המעניקות חלב.
5 או 6 פרות זקנות, המבלות את זמנן באכילה, בלהיות מדהימות ובלהשגיח על היונקיה.
7 או 8 עגלות ביונקיה, שובבות ומקסימות.
4 או 5 פרות הרות.

המספרת

הפרות הן כוכבות ההצגה, ואני היא המספרת. קוראים לי גֵמַה, אבל הרבה אנשים כאן קוראים לי קאוגירל, וזה כבר תפס. אני בת 21, ובדיוק סיימתי תואר ראשון במדעי התנהגות ורווחת בעלי חיים. עשיתי את פרוייקט הגמר שלי באחוזה ופשוט התאהבתי, קודם בפרות ובהמשך בתרבות של תודעת קרישנה. אז הנה אני: טבעונית שעובדת בחוות פרות, אתאיסטית-לשעבר שמנסה לתרגל חיים רוחניים, ובעלת השכלה אקדמית שמטפלת בפרות.

בתמונה: אני עם דְרוּוַה ומַדְהוּ, שניים מצוות השוורים שלנו

העבודה העיקרית שלי בחווה היא לכוון שוורי עבודה. אני גם מאלפת עגלים, שיגדלו ויהפכו לשוורים. מה כבר אפשר לעשות עם שוורים, אני שומעת אתכם שואלים? ובכן, כמה דוגמאות:

* להוביל עגלת נוסעים. קבוצות ילדים מבתי ספר שונים מגיעות כל יום במהלך שנת הלימודים וזוכות לטיול בחווה, על עגלה רתומה לשוורים.
* חרישת הקרקע בגני הירקות.
* עזרה בקציר עבור מזון החורף ואזור המגורים של השוורים.
* הובלת משא כזבל/אשפה, דשן, חציר, ואפילו פרות אחרות, ממקום למקום.

יוצא לי גם לטפל בפרות, בסיוע רפואי כללי ובסירוק.

העלילה

אז על מה יהיה הבלוג הזה?

כפי שכבר הזכרתי, אני רוצה לכתוב על הגנה על פרות בתנועת הרא קרישנה. החשיבות שלה נזכרת על ידי אלוהים, קרישנה, על ידי הכתבים, ועל ידי המורה הרוחני. לא תמיד מבינים ברצינות מספקת את החשיבות של טיפול בפרות.

אני גם רוצה להתבונן בחיים שלי, כאשת זכויות בעלי חיים וטבעונית שעובדת בחוות פרות.

אך יותר מכל, הבלוג יהיה על הדברים היומיומיים, או כמעט יומיומיים, שקורים אצלנו בגוֹשָאלַה (חווה, או מקום מחסה לפרות). אני גם רוצה לספר על הפרות שכאן, ואתחיל באלו שיוצא לי הכי הרבה להיות איתן. ייתכן שאחרים שעובדים איתי גם ירצו לכתוב כאן.

סיום ההתחלה

אז תודה רבה שקראתם, אני מקווה שמצאתם לפחות חלק מזה מעניין. המשיכו לבקר ולהתעדכן!

הרא קרישנה.

מאמרים נוספים בקטגוריה פרות וחקלאות



מאמרים נוספים מאת גֵ'מַה קאוגירל

גֵ'מַה קאלינג, בת 21, בעלת תואר ראשון במדעי התנהגות ורווחת בעלי חיים. מכוונת, מאלפת ומטפלת בשוורים באחוזת בהקתיודאנתה, אנגליה. כותבת הבלוג "קאוגירל".

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר