איש איש באמונתו יחיה

בדרך כלל נוטים לסווג את האנשים למאמינים ולא מאמינים. האדם החילוני אוהב להגדיר את עצמו כאדם חופשי – שאינו כבול למוסרותיה של אמונה. הוא מאמין רק במה שהוא רואה, במה שניתן להוכיחו; הוא רציונלי, ומאמין שבכוח שכלו להבין את המציאות במלואה. אלוהים, נשמה, קארמה, גילגול נשמות – אלה בסך הכול מושגים אמוניים לדעתו, שאין לו שום עניין להתעסק איתם.

אך כיוון שגם הוא מאמין במשהו, מהו טבע אמונותיו? אם היה בודק, היה מוצא אולי, שאמונותיו הינן מטבע אמוני לא פחות מאלה של רעו המאמין. למשל, הוא מאמין שאין אלוהים, הוא גם מאמין שאין נשמה נצחית או גילגול נשמות. הוא מאמין שאין מציאות סמויה שמעבר לתפיסת השכל האנושי. הוא מאמין בשיטה האקדמית הספקולטיבית, באבולוציה, במפץ הגדול, בהיותו נזר הבריאה, ובעוד אלפי אמונות כאלה, שאין לו כל הוכחה לגביהן לבד מן העובדה שהן מהוות את אקסיומות חייו.

כולם אם כן, מאמינים, ואמונתם מעצבת את תפיסת עולמם, שמחזקת את אמונתם. מבחינה מסוימת אפשר לומר לכן, שכולנו חיים במעגלי אמונה סגורים. מי שמאמין בחומר, ימצא סביבו רק חומר; מי שמחפש ניצול ורשע, ימצא את אלה; מי שרוצה לראות את יד המקרה, יפגוש רק מקרים, או לכל היותר, צירופי מקרים; מי שמאמין באנשים, יפגוש באנשים טובים; מי שמאמין באנשים רעים, יפגוש רעים; אדם דתי יפגוש צווים ואיסורים, והיוגי, או אדם רוחני, שמחפש את האל בכול, ימצא אותו בכול. מכאן שהשאלה האמיתית צריכה להיות, מה מנחה את האדם להאמין באמונותיו המסויימות, וההבחנה האמיתית צריכה להיות לא בין מאמין ללא מאמין, אלא בין סוגי אמונות.

סוגי האמונה
הפרק ה-17 של הבהגווד-גיטה שדן בנושא זה ונקרא 'סוגי האמונה', אומר: "אמונתו של אדם הינה תולדת המידות שמשפיעות עליו. נאמר שישות החיים מפתחת את אמונתה בהתאם למידות החומריות שחוברות לה." (ב.ג. 17.3)

שלוש המידות החומריות – בערות, להיטות וטובות – משולות לשלושה צבעי אנוכיות בסיסיים שצובעים את תודעתנו באלפי גוונים ומעצבים את האגו שלנו. אגו בבערות – חשוך, אטום לאחר, וממוקד בצרכים גופניים – שבוי באמונות מטבע של בערות. אדם במידה זו ייטה למשל, לפנטיזם, תפיסות עולם כוחניות, טירוף ושנאה. אגו בלהיטות – הישגי, נמרץ, ומלא בתשוקות ומאוויים – שבוי לעומת זאת, באמונות מטבע של להיטות; תפיסות עולם התפתחותיות, הישגיות, המבוססות על רווח ותועלתנות, ועל אושר גופני מעודן יהוו את בסיס אמונותיו. אגו בטובות – נאור, מיטיב, וחותר למימוש עצמי – שבוי באמונות מטבע של טובות, כגון אמונה באדם, בידע האנושי, וביכולתו של השכל האנושי ללמוד את המציאות.

אם מבינים את שלוש המידות כצבעי היסוד של האגו, שצובעים כל אחד מאיתנו בגוון אמוני יחודי, הרי שהאגו הוא בעצם סוג של אמונה במערכת צרכים מסויימת. אגו, או אַהַנְקָארַה בסנסקריט, הוא אנרגיה חומרית סמויה ביותר שאחראית על הזדהות הנשמה עם גופה הנפשי-פיזי; על פי גופנו המסויים, תולדת המידות שחוברות לו, אנחנו, הנשמות הרוחניות הנצחיות, מזהים את עצמנו וחושבים זהות זו לאני. אגו פירושו אם כן, הזדהות כוזבת שלאורה אנחנו מגדירים את צרכינו-אמונותינו. ניתן לכן לראות קשר ישיר, מעגלי, בין אמונה, צורך, וזהות עצמית.

אם נתבונן בכל הצרכים האנושיים (ואפילו החייתיים) נמצא שניתן לסווגם לשלוש קטגוריות בסיסיות: צורך בקיום – בטחון, בריאות, המשכיות, הישרדות וכו'; צורך במודעות – ידיעת המציאות, התרחבות התודעה וכו'; וצורך באושר – אהבה, סיפוק, שמחה וכו'. אלה הם למעשה שלושת היבטיו הנצחיים של העצמי הרוחני – סַת-צ'ית-אָנַנְדַה, או קיום, מודעות ואושר. אלא שכאן בעולם החומרי אנחנו מחפשים להגשים את הצרכים הללו דרך האגו החומרי, כלומר, באופן אגוצנטרי, תחת השפעת שלוש המידות.

ישנו כמובן, גם צורך האגו, או הצורך האגוצנטרי בערך ונפלאוּת; על פי הבהגווד-גיטה צורך זה הוא תולדת הקנאה באל, שמהווה את בסיס הקיום החומרי ואת סיבת נפילתנו אליו. אף שצורך זה נראה כמו נפרד משלושת הצרכים הנזכרים לעיל, הוא אינו שונה בעצם מהצורך באושר, אלא שהוא מהול בקנאה הראשונית, או ברצון לתפוס את מקומו של האל. כל סוגי האגו, שבהשפעת המידות השונות, מבטאים את הקנאה הזו, על גווניה הגסים והמעודנים.

זהות ואמונה
כל עוד אנחנו שבויים בזהות אגויית-גופנית תחת שלוש המידות, משמע שאנחנו מזדהים עם גופנו העכשווי, גם צרכינו ואמונותינו יהיו מטבע דומה. אך ברגע שמתעורר הצורך לחיים רוחניים, שתחילתו באי נוחות כלשהי לגבי מטרות החיים החומריים, תפיסת הזהות שלנו מתחילה גם היא להשתנות, ועמה אמונותינו. האגו החומרי נחווה אז כמקור השיעבוד והסבל, והשתחררות ממנו מסמלת את קץ הסבל.

תהליכי ההשתחררות מאגו נועדו לאפשר לנו לשוב ולפגוש את המציאות המוחלטת. אגו או קנאה פירושם אינטרס, ואינטרס מעוות ומצמצם את תפיסת המציאות. מכאן שכל עוד אנחנו מצויים במישור הזמני והיחסי של הקיום החומרי, שבויים בצרכים אגוצנטרים תחת שלוש מידות הטבע, גם אמונותינו נתונות למידות אלה; משמע שהן יחסיות ומותנות. משתמע מזה שפגישה עם המציאות המוחלטת, שמעבר לכל התנייה, אפשרית רק כאשר משתחררים כליל מאגו, או במילים חיוביות יותר, ככל שמשתחררים יותר מאגו, תפיסת המציאות הופכת בהירה ומלאה יותר. מכל מקום, במצב זה לא מדובר עוד על אמונה אלא על ידיעה, מפגש, היווכחות, התעוררות וכו'.

חשוב לציין בהקשר זה שגם תפיסות דתיות יכולות להיות תחת שלוש המידות והאגו החומרי. דתות כאלה הופכות את האגו הלאומי לאינטרס המרכזי שלהן, ואת אלוהים לספק צרכיהן הבלעדי. מובן שדתות כאלה אינן מסוגלות לשחרר את מאמיניהן מאגו, מקנאה, או משיעבוד לקיום החומרי.

צורך פסיכולוגי
מאחר שהדיון באלוהים הוא נושא מרכזי בחברה האנושית מאז ומעולם, ומאחר שאין לנו שום כלי חומרי להוכיח את קיומו או אי קיומו, שאלת האמונה באל נשארת סוגיה מרכזית. החילוני מנסה להסביר את האמונה באלוהים כצורך פסיכולוגי באב עליון ומוחלט, שנותן תשובות מוחלטת, ביטחון, והבחנה ברורה בין טוב לרע.

הבהגווד-גיטה לעומת זאת, מסבירה את אי האמונה באל כצורך פסיכולוגי – הצורך לתפוס את מקומו – להיות השליט והנהנה העליון (אישְוַרוֹ 'הַם אַהַם בְּהוֹגִי). הפרק ה-16 של הגיטה מתאר את טבע הצורך הפסיכולוגי הזה, או טבע הקנאה באל (16.13-15): "אדם כזה חושב: 'ממון כה רב צברתי עד היום, ואל פי תוכניתי עוד אוסיף וארוויח. כל זה שלי, ואני ארבה זאת עוד ועוד בעתיד… אני אדון הכול, אני הנהנה, אני מושלם, ורב עוצמה ומאושר. אני העשיר באדם, ומוקף בקרובים רמי יחס. אין חזק ומאושר ממני. אני אערוך הקרבות, אחלק תרומות, וכך אעלוז.' כך מתעתעת הבערות באנשים שכאלה."

גם האמונה הנלווית לטבע כזה מתוארת שם (16.8,11-12): "אלה גורסים שעולם זה אין בו ממש. הוא גם חסר יסוד ואין אלוהים ששולט בו. הם אומרים שהוא נוצר מתשוקה מינית ואין לו מניע אחר לבד מתאווה. הם מאמינים שעינוג חושים מהווה את הצורך הראשוני לחברה האנושית, וכך עד סוף ימיהם הם חיים בחרדה אינסופית…"

מֵעבר לאמונה
אם כן, למרות שמבחינה מסוימת כולנו חיים במעגלים אמוניים סגורים שמחזקים את עצמם, מי שבוחר בחיים רוחניים, חווה צמיחה אישית והתפתחות שמעבר לכל ספק, עד לפריצה הגדולה אל מעבר לאגו – למפגש הרוחני של חיבור אוהב עם האל, בעוד שמי שבוחר בחומר, נשאר בחומר. ועל זה נאמר, איש איש באמונתו יחיה.



מאמרים נוספים מאת וָארְשַׁבְּהָאנַוי‎

מתרגמת ספרות ודית עניפה ומחברת הספרים "מתאוה לאהבה" ו"סיפורו של זמן". מרצה לפילוסופיה של היוגה והתרבות הוודית.

4 תגובות לפוסט "איש איש באמונתו יחיה"

  • gad loven:

    מציאות אמיתית
    חבר יקר, איך אתה יודע שמה שאתה קורא מציאות לא ניתן להפר את כלליה? אין חוקי טבע שלא ניתן להפר אותם. ראשית כל אין באמת חוקי טבע אוטונומיים. מה שאתה קורא חוקי טבע הם אך תוצר של התבוננות אמפירית על הטבע, שאנשים חכמים מצאו כמו כלל מאחד מאחוריהם והכלילו אותם בכלים מתימאטיים. אך בין התיאוריה המתימאטית והמציאות האמפירית יש אולי קשר סטטיסטי, אך אין קשר לוגי הכרחי. מכאן שלא ניתן להוכיח שום דבר אמפירי. כמו חוקים ארציים שהמחוקק יכול לשנות, כך גם יוצר העולם יכול לשנות את חוקי הטבע. הוא יכול לקבוע שחוק מסוים יהיה תקף לציבור מסוים, אך לא יהיה תקף לאחרים. למשל, יש יוגים שיכולים להפר את חוקי הכבידה. אם לא ראית זאת בעצמך, ובמיוחד אם אין לך קשר עם יוצר חוקי הטבע, יקשה לך לתת בזה אמון, ובקלות תוכל לנפנף זאת ולומר שזו אשליה שאנשים מוגבלים שלא יכולים להתמודד עם המציאות בורחים אליה. אתה רשאי להאמין בזאת. זו זכותך. אך התוצאה היא שלא תוכל להשתחרר מהחרדה של לידה ומוות חוזרים ונשנים ולהתחבר לטבע הנצחי שלך, למקום שבו יש אושר אינסופי.
    מי שמתרגל יוגה ותופס את המציאות באופן רחב יותר, רואה את המציאות הרוחנית כמכילה את המציאות האמפירית ולא סותרת אותה. עבורו יש קשר ממשי בין המציאות ה"גלויה" והנסתרת. אבל כדי לראות ולהתנסות בזאת יש צורך לעבור תהליך של זיקוק התודעה. זה מה שיוגה עושה. ממש כמו במשל המערה של אפלטון. אלו שלא יצאו מהמערה לא יכלו להבין את זה שהשתחרר מכבליו ויצא החוצה, ראה את המציאות הרחבה יותר ושב לתאר אותה ליושבי המערה הכבולים. זו הבעיה.
    אגב, מה הטעם לדבוק מדי במדע המודרני ובכללי הלוגיקה? אלו טובים רק לפתרון בעיות מכניסטיות, פרקטיות, ועונים לשאלות של "איך", אך לא יכולים לענות על שאלות החיים האמיתיות – על ה"למה". הם לא מסוגלים להתמודד עם המרכיב העיקרי של המציאות – התודעה. זו התודעה שמשיבה ל"למה", שלא נתפסת בכלים פיזיקאליים ולוגיים (כי אלו עוסקים רק במה שהוא "אובייקטיבי", בשעה שהתודעה היא מטבע סובייקטיבי, שונה לחלוטין מחומר אובייקטיבי ולא תוצר שלו), שבאמצעותה ניתן באמת להבין את המציאות ולשנותה, ושקובעת את אושרך.

  • יניב:

    המציאות האמיתית או החומרית כפי שאתה מתאר אותה אפשר להמשיל אותה ללוח משחק שבו החוקים
    ברורים ואי אפשר להפר אותם. למרות שקימים אין סוף מצבים כולם מציתים למערכת חוקים שהמציאות מכתיבה. מציאות אחרת או הוויה אחרת היא דבר מופשט ואולי דימיוני.
    כדי להוכיח שמציאות כזאת קימת צריך שיהיה קשר כלשהו בין המציאות הממשית לנסתרת.
    הקשר היחידי שקים הוא דרך המוח אנושי כלומר סיפורים וחלומות וחזיונות של אנשים.
    אין אני שולל קיום של מציאות אחרת אבל אין הוכחה מדעית לכך. גם לפני פיצוח סודות הגרעין
    היו אלכימאים שטענו שאפשר להפוך חומר אחד לאחר.
    הם צדקו אבל הדרך שלהם לא היתה נכונה ונתגלתה כשטות גמורה עם השנים.
    אולי זאתי דרך של אנשים להתמודד עם החים ועם הקשיים שלהם. תמיד טוב לחשוב שיש מקום אחר
    שאפשר להתנתק מהכל ולברוח.

  • gad loven:

    מציאות ואשליה
    החיים כפי שאדם רגיל תופס אותם אינם המציאות האמיתית, למרות היותם אמיתיים. מה שאתה מכנה מציאות אינה אלה מציאות מדומה, ממש כמו אדם השקוע בסרט עד כדי ראייתו כמציאות.
    אם המוח האנושי יכול להשפיע על המציאות, כיצד זה שאין ביכולתו לשנותה? אנחנו יכולים להשפיע על המציאות, אך אין אנו שולטים בה. ממש כמו ילד שאביו אומנם שולט על חייו, אך הוא יכול להשפיע על אביו, ואביו שמח ליצור מציאות התואמת, תחת מגבלות מסויימות, את רצונו.
    המציאות החומרית נראית כלא ניתנת לשינוי; זה רצון האל להציג כך את המציאות לאנשים אתיאיסטים. עבור אדם שחובר לאל ומשרתו באמונה מוצגת מציאות שונה, הניתנת לשינוי. מעבר למציאות החומרית ישנו מישור הרוחני, שם, בעולמו של האל, הכול ניתן לשינוי. ביכולתך שם להיות בוגר ולשוב להיות ילד. בעולם שלנו הכול כפוף לזמן, אך בעולמו של האל, הזמן כפוף לרצון האל, ורצונו של האל ליצור אינספור סיטואציות משמחות ומבדחות – עבורו ועבור בני לווייתו.

  • יניב:

    האם החים שאנו חים הם המציאות האמיתית?
    עד כמה שאני מבין המוח האנושי יכול להשפיע על המציאות ,יכול לפרש אותה בדרך שהוא רוצה אבל
    לא יכול לשנות אותה. רק בחלום אבל לא במציאות. לא נהפוך להיות משהוא אחר לא נוכל לחזור ולהיות בני 17
    לא נוכל לחזור אפילו דקה אחורה בזמן וגם לא לעוף.
    כלומר המציאות היא זאת שמכתיבה את החים שלנו.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר