שלוש האיכויות של הטבע

שלוש האיכויות של הטבע

שאלת הקשר שלנו עם הטבע היא ללא ספק משמעותית בכל תרבות. האם אנו חיצוניים לטבע או שאנו חלק מן הטבע? האם יש לנו יכולת להשפיע ולשלוט בטבע או שהטבע משפיע ושולט בנו?

הגישה המוצגת בגיטה היא ללא ספק מעניינת, ומתארת אותנו כחסרי אונים ושבויים בכוחות הטבע ואיכויותיו, לפחות כל עוד לא בחרנו בדרך רוחנית המשחררת את הנשמה משלושת הכבלים הנקראים גוּנוֹת. בפרק זה נעסוק במבנהו של הטבע החומרי. המושג "טבעי" אינו נתפש כאן כניגודו של המושג " מלאכותי", או "מעשה ידי אדם", אלא שהוא חובק כל, ומקיף את הפעילות האנושית כמו גם את עולם החי, הצומח והדומם, מבלי שהוא מקנה לאדם או ליצירותיו עמדה ייחודית. המילה "חומרי" רומזת לכך שקיים גם טבע אחר שאינו חומרי ואינו מאופיין בשלוש איכויות אלה, אך על כך בפרק מאוחר יותר. הנושא הוא בעל חשיבות רבה ומרכזית, ומהותי להבנת החשיבה ההודית. מאוחר יותר, כשנדון בשיטת הקסטות, או בתרבות הבישול והאכילה, או אפילו בשילוש האלים ברהמא – וישנו – ושיוה, נראה שהבנתם של אלה מבוססת על הבנת שלוש האיכויות של הטבע החומרי. התיאוריה עצמה פשוטה מאד, אך נדרש מעט תרגול, כדי להבין את משמעותה. לכן יוקדש רב רובו של הפרק לציטוט דוגמאות שונות. הסכיתו ושמעו.

הטבע מורכב משלוש איכויות או התניות. למעשה, המינוח הסנסקריטי הוא "גונה" (Guna) שמשמעותו "כבל", כיון שהגונות כובלות את הנשמה המותנית לעולם החומרי. ישנן שלוש גונות: טוֹבוּת, להיטוּת ובערוּת. יתכן שתתקלו במינוחים הסנסקריטיים שהם: טוֹבוּת – סתתוה (Sattva), להיטוּת – רג'ס (Rajas), ובערוּת – תמס (Tamas). כל דבר, המצוי בעולם, מושפע משלוש מידות אלה. כלומר, יש בו טוּב מסוים, יש בו להיטוּת מסוימת ויש בו בערוּת מסוימת. כשם שבתבשיל מרכיבים תבלינים שונים את הטעם הסופי, כך נקבע אופים של דברים על פי האיכויות המשפיעות עליהם. אביא דוגמאות שונות, בעיקר מתוך חלקה האחרון של הבהגווד גיטה, שתעזורנה לברר במה דברים אמורים:

אופיו והתנהגותו של אדם
אדם המושפע מטוֹבוּת נמשך לעסוק בידע, ועשוי להיות הוגה דעות, מדען, סופר, איש דת או רוח. הוא נוטה לפעול לטובת האחרים בפעולות פילנתרופיות שונות, כשהוא פועל בפשטות, בחכמה, בצניעות ובניקיון, ומונע על ידי רגש החובה והאחריות.

אדם המושפע מלהיטוּת רוצה מאד להשיג הצלחה חומרית: כסף רב, בית גדול, נשים יפות, כבוד ופרסום. לשם כך הוא עובד קשה מאד ומשקיע מאמץ רב להשגת יעדים אלה, כאשר הוא מונע על ידי תשוקות ארציות חזקות ורבות.

אדם בבערוּת מאופיין בתכונות כאשליה, גסות, אכזריות, טירוף, לכלוך, שינה מרובה ועצלות, ועשוי להיות מונע על ידי רגשות דיכאון, הרס עצמי ודכדוך.

סוגי מזון
המזון המושפע מטובות הוא בראש ובראשונה צמחוני וטרי, ונאכל במידה הראויה, ובזמן המתאים. מוצרי חלב, אורז, דגנים, פירות וירקות כולם נכללים בהגדרה זו.

המזון בלהיטות גורם לגירוי ומשאיר את הסועד בלתי מסופק. מזון מלוח מדי, מטובל מדי, מר מדי, חריף מדי מגרה את הסועד לאכול עוד ועוד, אך לבסוף משאיר אותו בלתי מסופק ולעיתים אף מצטער על שנסחף לאכילה שכזו.

בערוּת: מזון ישן שאינו טרי, מזון טפל או רקוב, ביצים, משקאות חריפים, בשר ודגים.

המזון בבערות הוא בראש ובראשונה בשר, דגים וביצים, ומשקאות חריפים. ככלל, מזון ישן, טפל או רקוב מצטרף אף הוא לקטגוריה זו.

ידע
ידע בטובות הוא אותו הידע המאפשר להבחין בטבע הרוחני האחד שבכל הישויות, החיות והדוממות, על אף ריבוי הגוונים המאפיין אותן. לדוגמה, כאשר רואה האדם את הנשמות הרוחניות בכל מקום, כשהן בעלות טבע זהה, למרות שהן לובשות גופים שונים ומשונים, הרי שהוא בעל ידע בטובות.

הידע בלהיטות מפלג ומחלק, ומגדיר ישויות על פי שונותן מאחרות. במילים אחרות, ידע מסוג זה עוסק בחיצוני, בגוף, ובריבוי הגוונים שבעולם. כאשר נראה הגוף כתופעה המרכזית, ומועלית התפישה כי התודעה היא התלויה בגוף, ניתן להסיק כי הידע הוא בלהיטות.

הידע בבערות מצמצם את אופקיו של האדם סביב תודעה גופנית. עיסוק פעולות כשינה, אכילה ונוחות בסיסית מאפיינים סוג ידיעה זה.

פעילות
הפעילות מתבצעת בטובות כאשר היא סדירה ומרוסנת, היא מתבצעת ללא משיכה או דחייה וללא ציפיה לטובות הנאה אישיות. הפעילות מונעת על ידי חובה, ותוצאותיה הן טובות לכל. שוויון הנפש כלפי התוצאות הוא ממאפייניה של פעילות בטובות: אף שהאדם פועל, הוא אינו מוטרד לא מהצלחה ולא מכישלון, אלא נשאר יציב ושווה נפש בני המצבים.

פעולה הכרוכה במאמץ רב ותכליתה השבעת התשוקות, שמתבצעת מתוך הכרה עצמית כוזבת, היא פעולה בלהיטוּת. פירות הפעולה משמשים כאן כמניע, והפעולה מסתיימת בצער או בסבל מסוים. הפועל הוא חמדן וצר עין, קנאי וקטנוני, ופועל מתוך תפישת אגו חזקה. הוא נסחף לעליצות יתר בשעת הצלחה, וחש צער עמוק בשעת הכישלון.

פעילות בבערות מתבצעת מתוך אשליה ותוך כדי התעלמות מציוויי הוודות. הפועל אינו מתחשב במצוקה ובאלימות הנגרמת לזולת, בשעבוד הקרמתי (לקארמה יוקדש פרק נפרד) ובסבל העתידי הנובע מכך. לדוגמה, שחיטה של חיות חפות מפשע נחשבת בקטגוריה זו. הפועל הינו עצל, עקשן ורמאי, הוא ממורמר ודוחה הכל ליום המחר. במהלך פעילותו, הוא פוגע בזולתו. פעילותו מסתיימת בטיפשות.

האלים המרכזיים ביקום
תפישה מקובלת, אם כי לא היחידה, מסבירה את מעמדם של שלושת האלים המרכזיים כאחראים כל אחד על גונה אחרת: האל ברהמא אחראי על הלהיטות, וכיון שכך בורא את היקום, האל וישנו אחראי על הטובות וכיון שכך משמר את היקום, והאל שיוה אחראי על הבערות, וכיון שכך הורס את היקום.

ישנם נושאים נוספים, המסווגים בבהגווד גיטה על פי שלוש המידות, וטוב יעשה הקורא המעמיק, אם יעיין בבהגווד גיטה ויקרא אודותם. הנושאים הם: סגידה, הקרבות, סגפנות, נתינת צדקה, פרישות, הבנה, החלטיות וסוגי אושר. גם שיטת הקסטות מבוססת על תפישת הגונות, אך על כך בפרק הבא. תפישת הגונות היא חלק מתפישת אסכולת הסנקהיה אשר בה כבר פגשנו בפרק קודם. על פי תפישה זו, מרטיטות שלוש הגונות את כלל הקיים תוך שהן לוחמות ביניהן לעליונות. לעיתים משתלטת אחת ונעשית דומיננטית, ולעיתים אחרת. בתוך המאבק היקומי הזה, נשארת הנשמה פסיבית. אותו אדם הנתון לגונת הטובות עשוי לבצע מעשים טובים, ואילו אותו אדם הנתון לגונה נמוכה יותר, עשוי לבצע מעשים רעים. בשני המקרים אין זו הנשמה אלה הגונות בלבד שפועלות. רק כאשר תתחיל הנשמה לעבור תהליך של התעוררות רוחנית, או הגשמה עצמית, תתחיל להשתחרר מרטט בלתי פוסק זה של הגונות, וכאשר תצליח בכך, תחדל מלהיות תלויה ומלפעול בהשפעת הגונות, ותפעל מתוך רצונה החופשי בלבד. בגיטה מושגת עמדה זו אגב דבקות באל. במסורת היוגה מושגת עמדה זו אגב תרגול שמונה השלבים של פטנג'לי, שיתוארו בפרק מאוחר יותר.

אסכם ואומר כי תפישת הגונות מציגה תפישה מעניינת של מהות הטבע. תפישה זו נוגעת בדברים בסיסיים בקיומו של האדם, כגון סוגי המאכלים האהובים עליו וכד', ובו בזמן מעמידה לפניו את אתגר השחרור מהעולם, בכך שהיא קוראת לו להשתחרר מכבלי הגונות. לאדם אין כאן עמדה יחודית כחיצוני לטבע וכשליט הטבע אלא נהפוך הוא, כנשלט על ידו לחלוטין. רק כאשר פונה האדם לשביל רוחני ומצליח בו, נחשב הוא לבן חורין.

התפישה מציעה לאדם הבנה של טבעו, וכן שבילי פעילות אשר יובילו אותו בהדרגה לעמדה גבוהה יותר בעולם, ולבסוף לשחרור דרך דחייה הדרגתית של גונות הלהיטות והבערות, וניסיון להשתקע בטובות, הנחשבת כבסיס להבנה ופעילות רוחנית.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

4 תגובות לפוסט "שלוש האיכויות של הטבע"

  • gad loven:

    חפות מפשע
    חיות תמיד חפות מפשע. הן פועלות אך על פי טבען, מכוח אינסטינקט הטבוע בן. בו זמנית, בחיים קודמים חיה זאת הייתה אדם שפעל במידת הבערות ולכן זכה בגוף חיה.יתכן מאד שחיה זו נשחטה בגלל שבחייה בתור אדם גרמה לסבל לבעלי חיים בשוחטה אותם. זה חוק הקרמה.

  • אינדו:

    כתבת שבמידת הבערות אדם שוחט חיות חפות מפשע, האם הן באמת חפות מפשע או שזאת תגובה לכך שהחיות פעם היו בני אדם ושחטו חיות שעכשיו הם בני אדם והבני אדם פשוט מתוך כבילה לטבע החומרי מוכרחים להגיב בהתאם לגורלם?

  • efrat:

    בצל ושום עשויים לגרום להגברת תשוקות ויצרים, בכללם היצר המיני, וזאת לפי האיוּרוֵדה ורפואות המזרח האחרות (כמו הרפואה הסינית, למשל). מבחינת מידות הטבע, בצל ושום הנם מזונות במידת הלהיטות, ופעילותם מגבירה את השפעת מידת טבע זו. אצל גברים יש נטייה של הגוף ליותר אש מאשר לנשים. בצל ושום מגבירים את יסוד האש שבגוף, ולכן השפעתם על גברים עשוייה להיות גדולה יותר (אך זה מאוד אינדיווידואלי בסופו של דבר). פטריות הן נושא אחר. הן לא משפיעות דוקא על הגברת היצר המיני. פטריות הן מזון במידת הבערות, והן מערפלות את התודעה, ולאו דוקא יוצרות סטימולציית יתר.

  • yael:

    האם ידוע לכם כי פטריות בצל ושום גורמים לגירוי מיני מוגבר או לפיעלות מינית מוגברת לפי הרי קרישנה. אשמח לקבל תשובתכם האם זה עובד על גברים יותר מנשים תודה

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר