תקציר הבהגווד גיטה

תקציר הבהגווד גיטה

יוגה של אהבההבהגווד-גיטה מתחילה עם בקשתו של המלך העיוור דְהרִתַרָאשְׁטְרַה שסַנְגַ'יַה, מזכירו, יתאר בפניו את הקרב העומד להתחולל בין בניו, הקַוּרַוים, לבין בני דודם, הפָּאנְדַוים.

קרישנה, ידידם של הפָּאנְדַוים, מורם, ומורה העולם – האל העליון – משמש ברוב אהבתו לדבקו, הנסיך הפָּאנְדַוַה ארג'ונה, כרכב מרכבתו.

תרועות השופרים והקונכיות נשמעות, ארג'ונה דורך את קשתו, אלא שאז, למראה בני דְהרִתַרָאשְׁטְרַה הערוכים לקרב, הוא מבקש מקרישנה שינהג את מרכבתו אל בין שני מחנות הלוחמים.

אולם שם, בין שני הצבאות, לנוכח מותם האפשרי של מורו, סבו, קרוביו וידידיו, רוחו של ארג'ונה נופלת ודעתו מתבלבלת. הוא משליך את קשתו וחיציו ומחליט שלא להלחם.

עד סוף הפרק הראשון ותחילת השני ארג'ונה שוטח את טיעוניו נגד מלחמה – כאב האובדן, התערערות הסדר החברתי עם מותם של מנהיגים כה רבים, ובעיקר, חששו מתגובה קַרְמַתית שלילית להרג שכזה. בבלבולו הוא פונה לקרישנה וקרישנה מתחיל בזה אחר זה לסתור את טיעוניו.

נצחיות הנשמה ומסע שחרורה
ראשית הוא מסביר שאין בכלל מוות כיוון שהעצמי האמיתי זו הנשמה הרוחנית. היא נצחית ותמיד היתה ותמיד תהיה. היא החיים שבגוף, ובלעדיה הגוף הינו חומר מת, משולל חיים ותודעה. ואז הוא מוסיף כי לחימה לשמה, המשוללת כל תועלתנות או אנוכיות חומרית, אינה גוררת תגובה קַרְמַתית. למעשה, אם לומדים לפעול בעולם שלא למען רווח חומרי אלא מתוך חובה, תוך התבוננות פנימית והתנקות מכל מניע אנוכי – זוהי תחילתה של יוגה, או קארמה-יוגה, או תחילתו של מסע שיחרור הנשמה מכבלי ההזדהות החומרית. משלב ראשון זה ועד לסוף הבהגווד-גיטה קרישנה מתאר תהליך הדרגתי של ויתור על אגוצנטריות (או אגו חומרי) והתקרבות לאל, כשהמניע הגדול לכל התהליך זה טעם רוחני גדל והולך.

התחברות למסע
בפרק השלישי קרישנה מלמד את ארג'ונה שלב נוסף בסולם היוגה – יַגְ'נַה – מינחה, או הפיכת כל מעשה ומעשה מחובר (כמינחה) למסע הרוחני, ואז הוא מוסיף מימד (או שלב) נוסף – מודעות מתמדת לו (לאל). הוא גם מצביע על האויב האמיתי – התאווה (או האינטרסנטיות האגוצנטרית), שאינה יודעת שובעה ובוערת כאש – ומורה לארג'ונה למגר אויב זה בעזרת כוח רוחני ותבונה שקולה.

עשייה או פרישות
בפרק השלישי, פסוק 30, קרישנה מורה לארג'ונה לפעול מתוך ידע מלא אודותיו, לכן הפרק הרביעי דן בהיבטים שונים של ידע נשגב: מהו ידע תקף וכיצד הוא עובר, מי מסוגל להבין אותו, מי הוא קרישנה ומה משימתו, וכוחו העצום של ידע נשגב לטהר את הלב ולשרוף את תגובות הקארמה. קרישנה דן גם בידע הפעולה – מתי זו משעבדת ומתי משחררת, ומלמד לפעול מבלי להיות העושה. הוא מצביע על ההיבט המטהר שבהקרבה, צדקה וסיגופים (או ויתור על היקר לנו או על נוחות אישית) לצורך פיתוח ידע, ומדגיש שידע נשגב צריך ללמוד ממורה רוחני, או מי שחזה באמת. בסוף הפרק הוא מורה לארג'ונה: "מצויד ביוגה, קום והילחם!"

בגלל הדגש הרב על ידע נשגב ארג'ונה מתבלבל – הוא רואה סתירה בין פיתוח ידע (שכרוך בדרך כלל באי עשייה) לבין מלחמה. הוא פותח את הפרק החמישי בשאלה האם התנתקות מהעולם לצורך פיתוח ידע רוחני (גְ'נָאנַה-יוגה) עדיפה על מעורבות ועשייה ביוגה (קארמה-יוגה). קרישנה מסביר שדרך עשייה מתוך ידע ופרישות פנימית – פרישות מתוצאות המעשים ולא מהמעשים עצמם – ניתן להגיע לשלמות העליונה, שלמות של יחסי אהבה עם האל.

מאחר שמקובל לחשוב שיוגה זה תרגול פיזי-נפשי של תנוחות גוף ותרגילי נשימה (הַטְהַה-יוגה). וכיוון שתהליך זה הינו חלק מתהליך יוגי בין שמונה שלבים (אַשְׁטָאנְגַה-יוגה) שתחילתו אמנם בפעילות גופנית, אך סופו בהשתקעות בסַמָאדְהי (טראנס יוגי) והתנתקות מהעולם (לה ארג'ונה מייחל בגלל חששו מקרב), קרישנה בוחר בפרק השישי להסביר שיטה זו בהשוואה לתהליך היוגה (קארמה-יוגה, או עשייה ביוגה תוך מעורבות עם העולם) שהוא מורה לארג'ונה.

המיינד – ידיד או אויב
הנפש (מַנַס) הינה מרכז ההתמודדות היוגית – נפש מרוסנת הינה ידיד במסע הרוחני, בעוד שאם אינה מרוסנת הינה הנורא שבאויבים. ואף שקשה מאד לרסנה, זה אפשרי אם מתמידים בתרגול היוגה. אולם קרישנה מדגיש שההשתקעות באל ברוח של אהבה ושירות הינה הדרך הטובה ביותר לריסון הנפש, ומכל היוגים הבְּהַקְתַה, או מי מתרגל שירות אוהב לאל, נחשב בעיניו לעליון מכולם. עם הוראה זו קרישנה מסיים את הפרק השישי וכמו מכין אותנו לששת הפרקים הבאים שידונו במישרין בבהקטי.

ששת הפרקים הראשונים של הגיטה מסבירים אם כן, את טבע הנשמה הכבולה בגוף ואת דרכי השתחררותה מההזדהות החומרית. פרישות מהווה ערך מרכזי בדיון זה, ואף שהפרישות בגיטה מוצגת כפרישות פנימית שמושגת עם התעצמותו של טעם החדווה הרוחנית וויתור טבעי על טעמים חומריים נמוכים יותר, עדיין, מטבע המושג 'פרישות' משתמעת הפרדה ואולי אפילו מאבק כלשהו בין העצמי הרוחני הנצחי לבין העולם החומרי המתכלה והזמני שמצוי סביבו, ואפילו, כובל אותו.

טבע האהבה
ששת הפרקים הבאים, מ-7 ועד 12, דנים ישירות בהתעוררות הנשמה לטבע האהבה הנצחי שלה לאל, או בבהקטי. ומאחר שאהבה מטבעה הינה מכילה ומחברת (ולא מפרידה, מפוחדת ודוחה), הרי שבפרק השביעי קרישנה מציג שלב נוסף בסולם היוגה – ראיית האל בכול, או ראיית האנרגיה החומרית כחלק מן השיפעה האלוהית (ולא עוד כמושא מאיים להתקשרות). רק מתוך ראייה שכזו, שמעבר לשלש מידות הטבע האנוכיות, או רק עם ההתמסרות לאל ככול מכול, ניתן באמת לגבור על ההזדהות הכוזבת עם החומר ולדעת את האל בשלמות.

בפסוק האחרון של הפרק השביעי קרישנה מסביר שמי שמודעים לו כליל ויודעים שהוא הינו העיקרון השולט בהתגלות החומרית כולה – אלה יכולים לדעת אותו אפילו ברגע המוות.

בפרק השמיני אנו לומדים לראות את האל כמי שמצוי בהתגלות החומרית ושולט בה, או כיצד תופעות הטבע וכלל היש מצויים בהיבטו היקומי. ראייה מקושרת שכזו מאפשרת לזכור אותו אפילו בשעת המוות.

המוות – קביעת גופינו הבא
לכן הפרק ה-8 דן בהתכוננות למוות. הדיון במוות הינו חשוב במיוחד והופך לנושא המרכזי בפרק השמיני, מאחר שרגע המוות, או התודעה שבה אנו עוזבים את הגוף, קובעים את יעדנו הבא, ומי שזוכר את קרישנה בשעת המוות, ישיג את טבעו.

הידע הכמוס ביותר
הפרק התשיעי מקרב אותנו אל לב לבה של הגיטה – בהקטי טהורה. הוא נקרא הידע הכמוס מכול כיוון שהוא מציג את האל בהיבטו האישי ביותר והאנושי ביותר, כמושא האהבה העליון. הוא המקיים העליון שהכול נמצא בו, אך הוא גם מחוץ לכול, ואף שהוא שווה לכול, יש לו יחס מיוחד למי שמשרתו באהבה ובמסירות. זהו השלב הגבוה ביותר בסולם היוגה – הגות מתמדת באל ועשיית כל דבר ודבר כשירות ישיר לו.

בפרק העשירי קרישנה מבסס ביתר פירוט את היותו מקור הכול – הרוחני והחומרי. אלה אשר יודעים זאת, עוסקים בשירותו המסור מתוך חדווה רבה והתקדשות מוחלטת לו, והוא נענה לאהבתם וחונן אותם בתבונה בעזרתה יוכלו להתקדם במסעם אליו.

אלוהים אחד – גילויים רבים
ארג'ונה משוכנע עתה כליל באלוהותו של קרישנה ומבקש מהאל שיפרט בפניו את שפעיו הנשגבים, שבאמצעותם הוא שורה בעולמות כולם. זאת כדי שיוכל להגות בו ולזוכרו בדרך קבע. קרישנה מונה כמה מגילוייו האלוהים – נשמת-העל, האוקינוס, הרי ההימליה ועוד. אך מה הטעם במידע מפורט שכזה, הוא מוסיף, שהרי כל יציר רב הוד, שיפעה ויופי מקורו רק בחלקיק אחד שלו, ובאמצעות חלקיק אחד ויחיד זה הוא שורה בתבל כולה ומקיימה.

דמות היקום
בפרק ה-11 ארג'ונה מבקש מקרישנה שיגלה בפניו את דמותו היקומית, כעין הוכחה לאלוהותו. בדמות היקום האימתנית ונוראת ההוד ארג'ונה רואה אז את העולם המתרחב לאין גבול ומצוי כולו במקום אחד, על כלל תופעותיו, כוכביו ושלל האלים-למחצה. הוא רואה את הלוחמים הדגולים משני הצבאות נוהרים לאש פיותיה הרבים של דמות היקום ונמחצים למוות. לשאלתו של ארג'ונה אחוז המורא "מהי משימתך?" קרישנה משיב כי הוא הזמן המחריב כול. הוא כבר הרג את כל הלוחמים משני המחנות, ועתה מארג'ונה נדרש אך להיות ככלי במלחמה.

קרישנה מגלה אז לארג'ונה את דמותו כוישְׁנוּ בעל ארבע הידיים ולבסוף שב לדמותו המקורית בעלת שתי הידיים ומורה לארג'ונה כי רק באמצעות אהבה טהורה ושירות ללא סייג ניתן להבינו בדמותו האנושית רבת החן הזו.

ההיבט הנעלה
מכל מקום, ארג'ונה מתבלבל מעט מן החזיון האלוהי האדיר והנורא שאך נגלה לעיניו. בראשית הפרק השניים עשר הוא מבקש לכן לאשש את עמדתו כמי שקשור לאל האישי. הוא מברר מי נעלה יותר – זה שסוגד להיבט הבלתי אישי של האל או מי שקשור להיבט האישי. קרישנה משיב שמי שמתמקדים בדמותו האישית נחשבים בעיניו למושלמים ביותר. זהו אם כן, השלב העליון, וקרישנה ממשיך ומונה את השלבים השונים בדרך לשלמות, אותם הוא מחשיב כולם כשירות לו: מי שאינו מסוגל למקד את תודעתו בו, צריך לתרגל את כלליה של בהקטי-יוגה (סָאדְהַנַה בהקטי). זאת לצורך הטהרות והתעלות לשלב העליון. מי שאינו מסוגל לתרגל גם את זה, צריך לתרגל ויתור על תוצאות עבודתו. אם גם זה לא אפשרי, מומלץ עיסוק במדיטציה, אולם גם לימוד הידע הרוחני כשלעצמו נחשב לשירות מסור.

קרישנה מוסיף ומסביר כי גם פיתוח תכונות נעלות כגון חמלה כלפי כלל ישויות החיים, יציבות בשמחה ובצער, סיפוק ושליטה עצמית, וכו', זה חלק מתהליך השירות המסור. הוא מסכם את הפרק ואומר שמי שפוסעים בנתיב השירות המסור הינם יקרים לו במיוחד.

ניתוח עולם התופעות
ששת הפרקים האחרונים מ-13 ועד 18 שבים ודנים בעולם התופעות ובהסתבכותה של הנשמה בתוכו. ששת הפרקים הראשונים התמקדו יותר בדרכי שיחרור מהחומר (ברוח הקארמה-יוגה) ואילו ששת הפרקים האחרונים מתמקדים בידע וניתוח עולם התופעות, על מרכיביו השונים (גְ'נָאנַה-יוגה).

פרק 13 דן ישירות בהבדל שבין חומר (הגוף) לתודעה (הנשמה המודעת שיודעת את הגוף) ומונה שני מודעים בגוף – הנשמה היחודית (אנחנו) ונשמת-העל (ההיבט האלוהי שמצוי בלב כול). ידיעת הגוף ושני יודעיו נחשבת לידע בעוד שהאל בהיבטיו השונים מהווה מושא הידע. ומי שמתעלה לידיעה כזו, באמצעות תהליך הידע, הריהו משתחרר מלידה ומוות ומגיע ליעד העליון. (תהליך הידע כפי שמתואר בפרק ה-13 אינו תהליך אינפורמטיבי אלא תהליך טרנספורמטיבי של שינוי הלב מאנוכיות ואטימות לענווה וטוהר ומתבטא בתכונות אופי נעלות).

מאחר שבפרק ה-13 מוסבר שהסתבכותה של ישות החיים בעולם החומרי מקורה בהתרועעותה עם מידות הטבע, הפרק ה-14 מרחיב בנושא שלוש המידות. הוא נותן הבנה עמוקה על טבע ההתניה החומרית ומסביר בפרוטרוט את שלוש מידות הטבע, או מידות האנוכיות – טובות, להיטות ובערות – והאינטראקציה שביניהן, ומסביר כיצד אלה כובלות את ישות החיים ושולטות בה. מכל מקום, דרך תירגול בהקטי, או שירות מסור לאל, ניתן להתעלות מעבר למידות ולהגיע למישור הברהמן, או למישור הראייה השווה. קרישנה עוד מוסיף שהוא הינו מקור הברהמן, שמהווה מצב היסוד לאושר עילאי.

הפרק ה-15 נקרא פּוּרוּשׁוֹתְתַמַה-יוגה, או יוגת האישיות העילאית (פּוּרוּשַׁה – אישיות; אוּתְתַמַה – עליון). הוא ממשיך ומסביר את סבך הקיום החומרי ואת תהליך ההתנתקות ממנו, ונותן מידע על העולם הרוחני הנצחי. הוא משווה את העולם החומרי לעץ בניאן ענק ששורשיו מעלה וענפיו מטה (כמו עץ המשתקף על מים – בדוגמה זו עץ העולם החומרי הינו השתקפות של עץ הקיום הרוחני על מי תשוקתן האגוצנטרית של הנשמות להיות כמו אלוהים). הוא מזמין את ארג'ונה להתנתק מעץ זה ולשוב אליו, לעולם הרוחני, באמצעות ענווה, ידע, והתמסרות.

מכל מקום, מי שאינם יודעים את קרישנה במישרין יכולים ללמוד ולדעת אותו כאור השמש, הירח והאש; כמי ששומר את הכוכבים במסלולם; כמספק עסיס החיים לירקות ולפירות; כאש העיכול; כנשמת-העל שבלב כול; וכמקור הזיכרון, הידע והשיכחה. קרישנה גם מוסיף שהוא הינו מטרת הידע הוֵדי כולו, הוא מחבר הוֵדָאנְתַה, והוא האישיות העילאית. מי שיודע אותו כך, יודע הכול. או אז הוא עוסק בשירותו המסור.

אולם, ישנם אנשים שלעולם לא יתמסרו לאל. מהי תודעתם? מהי הפסיכולוגיה שלהם? הפרק ה-16 שנקרא 'הטבע הקדוש והזדוני' מונה תחילה את 26 התכונות הקדושות שמרוממות את האדם, ואז מסביר את הטבע הזדוני שמונע את התקדמותו של האדם לעבר שלמות והתמסרות לאל.

שורש התודעה החומרית הוא הרצון המעוות לתפוס את מקומו של אלוהים – 'אני השליט, אני הנהנה; עולם זה נועד עבורי, ומי שמפריע בדרכי הוא אויבי'. אנשים כאלה מאמינים שעינוג חושים מהווה מטרת החיים, וכתוצאה מכך חיים באינספור חרדות. תאווה הינה המניע היחיד לפעולתם והם מלאי גאווה, כעס, גסות ובערות. חייהם מלאי דאגות וסבל ובחייהם הבאים הם עוד יוסיפו וידרדרו. קרישנה מסביר כי שלושה שערים מובילים להידרדרות הנשמה – תאווה, כעס וחמדנות. על כל אדם שפוי לזונחם, וזה אפשרי אם פועלים לאור הוראות הכתובים ולא באופן שרירותי.

התניות המעשים
בראשית הפרק ה-17 ארג'ונה שואל לכן, לגבי איכות הסגידה של מי שאינם עוקבים אחר הכתובים אלא סוגדים על פי דמיונם. קרישנה מסביר כיצד צירוף המידות ששולט באדם מסוים מתנה את דרכי אמונתו, סגידתו, אכילתו, וביצועו הקרבות, צדקה וסיגופים. קרישנה מדגיש כי כל מעשה הקרבה, צדקה או סיגופים שמתבצע בהשפעת המידות וללא אמונה בעליון הינו חסר ערך ובן חלוף.

סיכום הבהגווד גיטה
הבהגווד-גיטה מסתיימת בשבעה עשר פרקים. הפרק ה-18 הינו בעיקרו חזרה וסיכום של מה שכבר נאמר. ראשית קרישנה חוזר ומסביר פרישות (כפרישות פנימית ולאו דוקא כהתנתקות מהעולם). הוא מסביר את גורמי הפעולה ומרכיביה, כמו גם רמות שונות של פעולה, על פי שלוש המידות. הוא מסביר גם כיצד יכול כל אחד להגיע לשלמות תוך עיסוק במשלח ידו – איש איש לפי נטייתו הטבעית לפעולה, שעל פי מידות הטבע שלו – כבְּרָאהְמַנַה, כקְשַׁתְרייַה, כוַיְשְׂיַה, או כשׂוּדְרַה. ומי שבזכות תרגול פרישות שכזו מתעלה מעבר למידות, יכול לתרגל שירות-מסור טהור.

קרישנה מסביר שרק על ידי התמסרות לו בשירות מסור אפשר להבין אותו, ומי שכך מתמסר לו, יגיע אליו, פטור מכל תגובה למעשיו. הוא מורה אז את הוראותיו הכמוסות והטמירות ביותר: "היה לדבקי, חשוב עלי תמיד, פעל למעני, סגוד לי, השתחווה לי והתמסר לי. אני אגן עליך מכל תגובות החטא. אל תירא."

לשמע ההוראות הללו – מראשיתן החילונית יותר של התנקות מתועלתנות וויתור על כל זיקה לרווח חומרי ועד להתמסרות מוחלטת לאל האישי מתוך בהקטי טהורה – ארג'ונה, יציב עתה ואיתן, נכון להילחם.

וסַנְגַ'יַה, נרגש ונפעם מן הדו-שיח המופלא והקדוש ששמע, מנבא לדְהרִתַרָאשְׁטְרַה את נצחונו של ארג'ונה:

"אין ספק כי במקום שבו נמצא קרישנה, אדון המסתורין, ובמקום שבו נמצא ארג'ונה, הקשת העילאי, ימצאו גם שפע, נצחון, עוצמה בלתי רגילה ומוסר. זו



מאמרים נוספים מאת וָארְשַׁבְּהָאנַוי‎

מתרגמת ספרות ודית עניפה ומחברת הספרים "מתאוה לאהבה" ו"סיפורו של זמן". מרצה לפילוסופיה של היוגה והתרבות הוודית.

הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר