פרק 15 של הבהגווד גיטה

הארי קרישנה

"אישיות אלוה העילאי אמר: נאמר שקיים עץ בניאן אשר חי לעד, שמשלח שורשיו מעלה וענפיו מטה ועליו הם המזמורים הוֵדיים. יודע עץ זה הינו יודע הוודות."(ב.ג. 15.1)

עץ הבניאן הינו עץ ממשפחת הפיקוסים (נקרא לעיתים גם פיקוס הודי). הוא משלח ענפיו כמו כל עץ אחר, אלא שמענפים אלה יורדים שורשים, שמתעבים לגזעים, וכך יכול עץ אחד כזה להשתרע על דונמים רבים ולהיות בעצמו כמו יער.

סבך הקיום החומרי משול כאן לעץ בניאן. אגוצנטריות, או האגו החומרי, שמהווה שורש הקיום החומרי, מסתעף לאינספור ענפים – אינספור אמונות ותשוקות לאושר חומרי, שמולידות אינפסור מעשים תועלתניים, שמולידים אינספור אמונות ותשוקות חומריות, וכן הלאה בשרשרת אינסופית של פעולות ותגובות. מי שסבוך כך בקארמה נודד עד אין קץ מענף לענף ומעמיק את שורשיו בקיום החומרי.

בפסוק זה מכל מקום, מתואר עץ הבניאן הפוך – שורשיו מעלה וענפיו מטה. עץ הפוך שכזה אפשר למצוא על מים. כלומר, בבואתו של עץ שגדל ליד מקווה מים משתקפת במים הפוכה לעץ המקורי.

מהו העץ המקורי שהעץ החומרי מהווה בבואתו, ומהם ה"מים" עליהם משתקפת הבבואה?

העץ המקורי הוא העץ הרוחני, או העולם הרוחני – כולו מטבע של קיום נצחי, מודעות ואושר אינסופי (סַת-צ'ית-אָנַנְדַה), שנחווים ביחסי אהבה נצחיים בין האל (הפּוּרוּשַׁה העליון) לבין אינספור הנשמות (הפְּרַקְריתי העליונה-הרוחנית) ששם.

העולם החומרי הינו בבואה של העץ האמיתי והוא נועד עבור אותן נשמות שמתאוות לטעום את טעם ה"אלוהים" או טעם הפּוּרוּשַׁה, כלומר הטעם האגוצנטרי "אני במרכז והכי", ומנסות לשלוט באנרגיה החומרית (הפְּרַקְריתי החומרית) ולנצלה לתענוגן. מכאן שה"מים" עליהם משתקף העולם החומרי הם התשוקה האגוצנטרית הזו, שנקראת בסנסקריט קָאמַה, או תאווה, לחוות קיום נפרד מהאל.

הטבע הרוחני ומידות הטבע החומרי
הטבע הרוחני – סַת-צ'ית-אָנַנְדַה, או נצחיות, מודעות ועונג – משתקף על מי התשוקה האגוצנטרית בחיקוי גס ומכניסטי של שלוש מידות הטבע (הגוּנות) – בערות, להיטות וטובות: מידת הבערות במגע עם התשוקה האגוצנטרית, או האגו החומרי, מולידה את חמשת יסודות החומר שמרכיבים את הקיום החומרי (אדמה, מים, אש, אויר וחלל) ומחקים את הקיום הרוחני (סַת); מידת הלהיטות במגע עם האגו החומרי מולידה את האינטליגנציה החומרית שמחקה את תפקודי הידיעה הרוחנית (צ'ית); ומידת הטובות במגע עם האגו החומרי מולידה את הנפש (המחשב) באמצעותה ניתן לחוות עונג, חיקוי לעונג הרוחני (אָנַנְדַה).

דרך יסודות חומריים אלה, שמרכיבים את גופנו הגשמי והסמוי, אנחנו מנסים להתענג בעולם הבבואה החומרית עד אין קץ. גופנו הינו בבואה של טבענו וחושינו הרוחניים, העולם החומרי הינו בבואה של העולם הרוחני, ונסיוננו למצוא עונג מן המגע בין החושים החומריים למושאיהם בעולם החומרי הינו בבואה של העונג הרוחני ויחסי האהבה הנצחיים שלנו עם האל. אבל אנחנו, הנשמות הרוחניות הנצחיות ששבויות בתשוקתן האגוצנטרית, היננו אמיתיים. לכן איננו חווים סיפוק מלא מנסיונותינו ליהנות מבבואת האושר שכאן.

המזמורים וטקסי הפולחן שבוודות, שתכליתם לספק את הברכות החומריות למיניהן, משולים כאן לעליו הירוקים של העץ. משמע שמי שנמשך לאלה, עובר בחיפושו אחריהם מענף לענף ובסך הכול מנציח את קיומו החומרי. בעוד שתכליתן האמיתית של הוודות היא ללמד אודות העץ במלואו; כלומר, לעורר אותנו לידיעת טבענו האמיתי ולסייע לנו לגדוע את עץ-הבבואה, כדי להגיע לעץ האמיתי שבעולם הרוחני.

"ענפיו של העץ מסתעפים מטה ומעלה, וניזונים משלוש מידות הטבע. שריגיו הינם מושאי החושים. העץ מצמיח גם שורשים מטה, ואלה סבוכים בפעילות התועלתנית של החברה האנושית." (ב.ג. 15.2)

ענפי העץ משולים לאינספור התשוקות לעינוג חושים ואושר חומרי, עליו משולים לטקסי הפולחן הודי, או לדרכים להגשמת תשוקות אלה, ושריגי העץ משולים כאן למושאי החושים, או אינספור מושאי ההתענגות החומרית, בצורה של צליל, מגע, צורה, טעם וריח.

נאמר כאן שהעץ ניזון משלוש מידות הטבע. שלוש המידות מהוות למעשה המצע או הבסיס הסמוי ביותר של חומר. הן שלושה כוחות שמניעים ומאפשרים את החומר – הרס, בריאה ושימור – והן האיכויות הסמויות של החומר. בשעה שהן מצויות במצב מאוזן, החומר הינו בלתי נגלה (לפני הבריאה), ועם התעוררותן לפעולה במגע עם כלל האגו החומרי (בעת הבריאה), החומר מתחיל את תהליך ההיתעבות מן הסמוי לגשמי, ולשלל הצורות והטעמים שכאן. כל תופעה ביקום הינה עירבוב מסויים של המידות הללו, שיוצר לה גוון או טעם משלה, וטבעי לכן, שישויות בעלות גופים מטבע או גוון מסויים ימשכו לתופעות בעלות אותו טבע חומרי. כלומר, שמי שנשלט בעיקרו על ידי מידת הבערות נמשך למושאי חושים או עונג מטבע נבער ואפל, מי שנשלט על ידי מידת הלהיטות נמשך להנאות מטבע של להיטות, כגון הישגיות רבה, שליטה ומאוויים אדירים, ומי שנשלט על ידי מידת הטובות נמשך לאושר ממידת הטובות, שמעוגן בשלווה, סיפוק, אהבת הזולת וכו'. המידות הינן איפוא, הבסיס לחומר ואלה שמאפשרות את כל הנסיון החומרי – הנסיון להתענג על האנרגיה החומרית ולשלוט בה כאילו היינו אלוהים-הפורושה, או במרכז והכי.

כוכב הקארמה
נאמר כאן גם שהעץ מצמיח שורשים מטה – שורשים משניים אלה הינם משיכה ודחייה, שמניעות את הפעילות התועלתנית (יוצרת-קארמה) בחברה האנושית. בחיפושנו המתמיד אחר אושר, משיכה ודחייה הופכות לבסיס ההתייחסות שלנו לעולם והן המניע המעשי לפעולה. את הרצוי אנחנו מתאמצים להשיג, ואת הבלתי רצוי, לדחות, וכך מסתבכים בשרשרת הפעולות והתגובות (קארמה). כדור הארץ, ובמיוחד הגוף האנושי, מהווה צומת או ציר הקארמה, או במילים אחרות, שדה הפעילות. פעילות צדיקה מקנה התעלות לכוכבים עליונים, ופעילות נפשעת מדרדרת לכוכבים נמוכים, אולם כאשר מתכלות תוצאות המעשים הטובים או הרעים, שבים לכדור הארץ – כוכב הקארמה – לסיבוב נוסף.

"בעולם זה לא ניתן לתפוס את מבנהו האמיתי של העץ. איש אינו מסוגל להבין היכן אחריתו, היכן ראשיתו, או היכן מונחים יסודותיו. אולם בהחלטיות, בנשק ההתנתקות, יש לגדוע עץ עב-שורשים זה, ואז לצאת ולחפש אחר אותו מקום שמי שמגיע אליו, לא שב עוד לעולם; ושם להתמסר לאותו אישית אלוה שממנו התחיל הכול וממנו התרחב, מאז ימות עולם." (ב.ג. 15.3-4)

האינטליגנציה האנושית אינה כלי מספיק להבנת העץ. טובי המוחות האנושיים חוקרים כבר שנים את מבנה העולם וסוד החיים, ואף שבכוחם להמציא לנו טכנולוגיות מופלאות, ידיעתם את העולם והחיים רחוקה מלהיות מספקת. המדע (הקלסי) ניסה לבסס עצמו על תפיסה חושית ולוגית, מתוך הנחת קיומה של מציאות אוביקטיבית המורכבת מחומר בלבד וניתנת לחישוב ולצפי מדוייקים. אלא שכיום הם עצמם נאלצים לחרוג מהנחות אלה (בפיזיקה הקוונטית) ולהתקרב יותר ויותר להנחות המטפיזיות שעיצבו את התפיסות הרוחניות מאז ומעולם, כגון, קיומה של תודעה כאלמנט נפרד מחומר, ואולי אפילו כבסיס לחומר.

הנשמה מטבעה הינה מלאה בידע, ומאחר ששורש הקיום מצוי בעולם הרוחני, הרי שחקר העץ צריך להיעשות פנימה, אל תוך העצמי הרוחני, ולא החוצה, אל לימוד אינסוף התרחבויותיו של עץ-הבבואה החומרי. או מזווית אחרת, לא ניתן לדעת באמצעות החושים והמחשבה החומרית את מה שנמצא מעבר לתפיסת החושים והמחשבה. לכן תהליך ידיעת העץ וגדיעתו חייב להיות מטבע שונה לחלוטין.

השתחררות מאגו כוזב
גדיעת העץ החומרי פירושה השתחררות משורש הקיום החומרי – כלומר, השתחררות מהרצון האגוצנטרי "לתפוס את מקומו של אלוהים". התהליך הרוחני כולו נועד לשחרר אותנו מהאגו הכוזב הזה, ומכאן שההתנתקות שדרושה כדי לגדוע את עץ הבבואה פירושה ידיעת העץ החומרי, או טבעו הכוזב של הקיום החומרי, כמו גם ידיעת העץ האמיתי-הרוחני, או טבעו הנצחי של הקיום הרוחני. אלא שידיעה כזו כרוכה בהתטהרות הלב – היטהרות מהמשיכה לחיצוני ולחולף, מהרצון האגוצנטרי, מהתפיסה הגופנית, מהחיפוש אחר ערך, מפחד מוות וכו'. זה אפשרי, פה נאמר, על ידי התמסרות למי שממנו התחיל הכול והתרחב מאז ימות עולם.

מהי ההתמסרות הזו? ראשית יש להבין שהתמסרות אינה רגש אלא תהליך – תהליך של ויתור הדרגתי על תפיסות ואחיזות חומריות והתחברות חיובית לעשיה רוחנית. בבסיס תהליך ההתמסרות מצויה ההבנה הראשונית לגבי הדואליזם הקיומי שלנו – ההבחנה בין חומר לרוח – וההבנה שאנחנו במהותנו רוח, הנשמה, ולא חומר, הגוף. מהבנה זו צומחת מערכת חדשה של קבלה ודחייה, שאינה מבוססת עוד על אינטרס גופני-נפשי אלא על אינטרס רוחני. כלומר שמקבלים את המצמיח והמקדם מבחינה רוחנית, ודוחים את המעכב. בהדרגה הופך האינטרס הרוחני מובהק וברור יותר, ועמו מתחזקת הזהות הרוחנית וחוויה ממשית של קיום רוחני שורה בכול. לאור חוויה זו יכול המתרגל להרפות בהדרגה מתפיסת "אני העושה" ולפַנות יותר ויותר מקום לחסד האלוהי. משמע, שבמעשיו כולם הוא לומד להיות תלוי באל ולבטוח באהבתו. מסעו בחיים הופך חיובי כולו כיוון שגם ה"טוב" וגם ה"רע" הופכים לשיעורים בדרכו, או פגישה עם חסד, שניגלה יותר ויותר כיחסי גומלין אם הפן האישי והאוהב של האל. בשלב זה יחסיו עם האל הופכים משמעותיים ביותר עבורו ומהווים מרכז הוויתו; אין לו כל אינטרס נפרד מזה. הוא חווה את קיומו מתוך זהותו הרוחנית הנצחית, ללא כל צורך בערך חיצוני, או אגו. זהו תהליך ההתמסרות שגודע את עץ הקיום החומרי ומשיבנו לקיום הרוחני הנצחי וליחסי אהבתנו הנצחיים עם האל.

"מי שהינם משוחררים מיוקרה כוזבת, אשליה וחברה רעה, שמבינים את הנצחי, משוללים תאווה חומרית, וחופשיים משניות השמחה והצער; מי שאינם מבולבלים ויודעים כיצד להתמסר לאישיות אלוה – אלה מגיעים לממלכה נצחית זו." (ב.ג. 15.5)



מאמרים נוספים מאת וָארְשַׁבְּהָאנַוי‎

מתרגמת ספרות ודית עניפה ומחברת הספרים "מתאוה לאהבה" ו"סיפורו של זמן". מרצה לפילוסופיה של היוגה והתרבות הוודית.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר