תורת היוגה של פַּתַנְגַ'לי והבהגווד גיטה

הרי קרישנהיוגה משמעה איחוד או התחברות. ישנם פירושים שונים לאיחוד זה, ובהתאם ישנם סוגי יוגה שונים.
יש המפרשים יוגה כאיחוד עם האל, משמע חידוש היחסים עם האל.

יש המפרשים יוגה כאיחוד עם העצמי. יש גם שיוגה עבורם זה איחוד (במובן היטמעות) עם הנצחי, הברהמן. פַּתַנְגַ'לי, בחיבורו המפורסם על היוגה, "יוגה סֻוּתְרַה", מדגיש את התפיסה שיוגה הינה איחוד עם העצמי, שנובעת ממנו חוויה של חופש מוחלט. גם הבהגווד-גיטה מבטאת היבט זה של יוגה, אך רואה זאת במושגי אהבה. אהבה ל- קרישנה, על-פי הבהגווד-גיטה, לא שונה מאיחוד עם העצמי ומעניקה את חוויית החופש המלא, גם את הסיפוק העילאי. האתגר של תורת היוגה כפי שמוצגת בבהגווד גיטה, הינה להרחיב את תרגול היוגה מעבר למזרון, וליישמה במסגרת מגוון החיים וההתנסויות.

מטרת היוגה
ליוגה יש מטרה – סַמָאדְהי. סַמָאדְהי, לפי שיטתו של פַּתַנְגַ'לי, הינו השלב השמיני של היוגה, שבו מגיע היוגי לשליטה מוחלטת על נפשו, כך שמחד אין פעילות הנפש והנעשה בעולם מסיחים דעתו, ומאידך הוא יכול לזהות את טבעו הנצחי ולהתחבר לעצמו. חוויה זו של אי תלות בהיפעלויות הנפש והתחברות לעצמי, או לטבע הרוחני, נתפסת כחופש מוחלט שנחווה בו אושר אינסופי:

"… במצב זה של חדווה, הוא זוכה באושר עילאי אינסופי, שנחווה באמצעות חושים נשגבים. מעוגן כך, הוא אינו סוטה מהאמת לעולם. ובהגיעו לכך, הוא יודע שאין למעלה מזה". (ב.ג. 6.21) מה מהותו של חופש זה וכיצד מגיעים לזה?

מה היא יוגה?
כיוון שהמלה יוגה משמעה להתחבר, או להתאחד עם העליון, הרי שכל דרך או כל מעשה שמביאים אותנו קרוב יותר לעליון, להבנתו או להרמוניה איתו הינם יוגה. ישנן שלוש קטגוריות של יוגה: דרך הגְ'נָאנַה (התחברות לאמת באופן שכלי), דרך המדיטציה, ודרך הבהקטי (קשר של אהבה ושירות לעליון). תורת היוגה של פַּתַנְגַ'לי נקראת יוגת שמונת השלבים (או אַשְׁטָאנְגַה-יוגה), והיא מהווה את החיבור המקיף ביותר על דרך המדיטציה. לדרך זו ניתנו ברבות הזמן שמות שונים ודגשים שונים. לעיתים זו נקראת רָאגָ'א יוגה, לעיתים אַשְׁטָאנְגַה יוגה, וינְיָאסַה קְרַמַה יוגה, גם הַטְהַה יוגה, וכו'. אנו נקרא ליוגה של פַּתַנְגַ'לי במכנה המשותף לכולם – יוגה.

תורת היוגה
ההנחה המובלעת בתורת היוגה היא שמטבענו אנו בעלי קיום נצחי וחופשי, מודעים לאמת ובעלי ידע מוחלט, ומלאי אושר (סַת-צ'יד-אָנַנְדַה). אולם בשלב מסוים התנתקנו מטבענו הרוחני והתכסינו באַוידְיָא, בבערות. בגלל הבערות אנו סובלים ומשוללי חופש. תורת היוגה של פַּתַנְגַ'לי מתווה את הדרך לשחרור מבערות ושיבה לטבענו הרוחני.

מה היא אַוידְיָא? הבהגווד-גיטה (3.27) מסבירה: "הנשמה הרוחנית מתבלבלת בהשפעת העצמי הכוזב, וחושבת עצמה לעושה הפעולות שלמעשה, מתבצעות על ידי שלוש מידות הטבע החומרי."

ישנו עצמי אמיתי, נצחי. אך אדם הנתון לאַוידְיָא רואה את עצמו והעולם דרך משקפיים מעוותות, דרך זהות כוזבת. זהות כוזבת זו מתבטאת באופנים שונים:

  • אַסְמיתָא: אגואיזם, המצב בו אנו מזהים עצמנו עם החומר ומאמינים שאנו מרכז העולם.
  • רָאגַה: כמיהה לדבר חומרי שאנו מאמינים שיביא אושר לחיינו.
  • דְוֵשַׁה: דחייה של דבר שאנו מאמינים שמפריע לאושר החומרי שלנו.
  • אַבְּהיניוֵשַׂה: פחד ואי-ודאות. אַבְּהיניוֵשַׂה למעשה הינה השתקעות. השתקעות באשליה מביאה לפחד ואי-ודאות.השְׂרימַד בְּהָאגַוַתַם (11.2.37) מסביר: "פחד מתעורר כאשר ישות החיים שקועה באנרגיה החיצונית, האשלייתית, של האל וטועה לכן ומזהה עצמה עם גופה החומרי. ישות חיים שפונה כך מהאל, שוכחת גם את מעמדה הטבעי כמשרתת של האל. היא שבוייה במצב מבולבל ומפוחד שכזה בידי האנרגיה המשלה שנקראת מָאיָא."

שמונת שלבי היוגה:

יַמַה: הימנעות מ –
א. אלימות.
ב. שקר.
ג. גניבה.
ד. תאווה.
ה. קמצנות.

נייַמַה: עשייה –
א . ניקיון הגוף.
ב. שביעות רצון.
ג. חיי צנע והתנזרות.
ד. לימוד הכתבים.
ה. התמסרות לאל.

אָסַנה: מדיטציה תוך תנוחות.

פְּרָאנָאיָאמַה: מדיטציה תוך נשימה מודעת. מביאה לרוגע וריכוז.

פְּרַתְיָאהָארַה: ניתוק החושים ממושאיהם והתכנסות פנימית.

דְהָארַנָא: התמקדות ממושכת באובייקט מסוים.

דְהְיָאנַה: מדיטציה עמוקה, התחברות עם האובייקט המסוים.

סַמָאדְהי: שליטה עצמית מלאה והתחברות לטבע העצמי. שלב החופש המלא.

שחרור מאַוידְיָא
הדרך להתנקות מאַוידְיָא, מבערות, מבוססת על קְרייָא יוגה, שהינה הצד המעשי של היוגה ומהות התרגול כולו. שלושה מרכיבים לקְרייָא יוגה:

א. סְוָאדְהְיָאיַה: לימוד הכתבים והתבוננות עצמית.

ב. תַפַּסְיַה: עבודת היוגה. זו כוללת תרגול חיי פשטות ואיפוק מיני, שליטה במֶחְשב, שליטה בחושים, מתן צדקה, התקדשות לאמת, שמירה על ניקיון, ותרגול אָסַנות ופְּרָאנָאיָאמַה.

ג. אישְׁוַרַפְּרַנידְהָאנָא: התמסרות לאל.

יוגה הינה היכולת למקד את ההכרה באובייקט מסוים ללא הפרעה. כדי למקד את ההכרה כך, פַּתַנְגַ'לי מציע ראשית למקדו באִישְׂוַרַה. אִישְׂוַרַה משמעו שליט עליון. פַּתַנְגַ'לי מגדיר אִישְׂוַרַה זה כפּוּרוּשַׁה מיוחד, או אישיות מיוחדת, שלעולם לא התכסתה ולא תתכסה באַוידְיָא. אף נשמה רגילה (פּוּרוּשַׁה) לא יכולה להגיע לדרגתו. הוא יודע כל והינו המורה המקורי. מההוראה של אישְׁוַרַפְּרַנידְהָאנָא משתמע שעל המתרגל למקד הכרתו בו ברוח של ענווה והתמסרות ולמדוט על תאריו ומעלותיו. בנוסף פַּתַנְגַ'לי מציע סְוָאדְהְיָאיַה, ללמוד את טבע העצמי והאל באמצעות מדיטציה הנתמכת בידע שבכתבים. ולבסוף, לעסוק בניקוי התודעה (תַפַּסְיַה) באמצעות תרגילים גופניים (אָסַנות) ונשימות מבוקרות (פְּרָאנָאיָאמַה).

כדי להגיע לשחרור ממידות הטבע (גוּנות), גם להשתחרר מהאגו, ולהשיג מצב של התחברות מלאה לעצמי, פַּתַנְגַ'לי מציע להתמקד ראשית כל באִישְׂוַרַה. אִישְׂוַרַה זה, עבור פַּתַנְגַ'לי, הינו מודל לחיקוי של נשמה חופשייה לחלוטין.

פַּתַנְגַ'לי רואה את אישְׁוַרַפְּרַנידְהָאנָא, או התמסרות לאל, כאמצעי לחופש. הוא נעזר באל כדי להשיג חופש מהשעבוד לחומר. בבהגווד-גיטה נאמר: "קשה מאד לגבור על אנרגיה אלוהית [חומרית] זו שלי, אשר מורכבת משלוש מידות הטבע החומרי [גוּנות]. אולם מי שמתמסרים לי [אִישְׂוַרַה] יכולים על נקלה לחצות אל מעבר לה." בבהקטי יוגה התמסרות לאל הינה בו זמנית אמצעי ומטרה. התמסרות לאל מאפשרת להשתחרר מאַוידְיָא, מאשליה, ובו זמנית, היחסים עם האל מהווים מטרה כשלעצמה ומממשים את טבע האהבה של הנשמה. זה מוסבר בשני פסוקים יפים:

"מי שעוסק כולו בשירות מסור ואינו מועד בשום מצב, מתעלה באחת מעבר למידות החומריות ומגיע למישור הברהמן."(ב.ג. 14.26)

"מי שכך שרוי בנשגב [במישור הברהמן], חווה באחת בברהמן העליון [במקור הברהמן, באִישְׂוַרַה] ונמלא חדווה. לעולם אינו מצר על דבר, גם אינו כמה למאומה, ושווה ביחסו לכל ישויות החיים. בשלב זה הוא זוכה לשרתני [האל] בשירות מסור וטהור." (ב.ג. 18.54)

התמקדות
פַּתַנְגַ'לי מגדיר יוגה כ"יכולת למקד את ההכרה באובייקט מסוים ולשמר התמקדות זאת ללא הפרעה". (דסיקצ'ר, י.ס. 1.2). יש גם המתרגמים משפט זה כ"השקטת, או עצירת גלי המחשבה". בעלי נטייה בודהיסטית ימצאו נוסח זה כתואם יותר את מטרתם – נירְוָאנַה, או היעלמות תחושת הזהות העצמית. אך תורת היוגה מבוססת על פילוסופית הסָאנְקְהְיַה, וזו הינה דואליסטית ומחזיקה בנצחיות הפּוּרוּשַׁה, או נצחיות התחושה האינדיבידואלית. הבהגווד-גיטה מחזקת את ההגדרה האינדיבידואלית של הנשמה: "מעולם לא היה זמן שבו אני [אִישְׂוַרַה] לא הייתי, גם לא אתה וכל המלכים הללו; וגם בעתיד לא יחדל איש מאיתנו להיות." (ב.ג. 2.12) הנשמה הינה אינדיבידואל בעל אישיות רוחנית נצחית.

כיצד ניתן למקד את ההכרה באובייקט מסוים לאורך זמן? הרי אחד המאפיינים של תקופתנו הינו חוסר יכולת להתרכז. התמקדות כזו הופכת כיום לקשה עד בלתי אפשרית. תרגול היוגה נועד לעזור להתגבר על קושי זה. אולם תרגול זה, כדי שיניב תוצאות טובות, יש לעשותו בתנאים אידיאליים – הרחק מההמון, הרחק מהממון, חופשי ממשיכה מינית.

"על-מנת לתרגל יוגה, צריך לפנות למקום מבודד. צריך אז לפרוש על הקרקע עשב קוּשַׂה ולכסותו בעור צבי רך [נועד להרחיק את הרמשים והזוחלים]. אל לו למקום המושב להיות רם מדי או נמוך מדי, ומן הראוי להתקינו במקום קדוש. על היוגי להתיישב עליו ישיבה יציבה ולתרגל יוגה למען טיהור הלב, תוך שליטה במֶחְשַב, בחושים ובפעולות, ועל-ידי מיקוד המֶחְשַב בנקודה אחת בלבד. על היוגי לזקוף את גופו, צווארו וראשו בקו ישר, ולנעוץ מבטו ביציבות בקצה אפו. ואז, במֶחְשַב רגוע ומרוסן, משולל כל פחד, וחופשי לחלוטין מחיי מין, עליו להגות בי בתוך הלב ולהופכני למטרת חייו העליונה." (ב.ג. 6.11-14)

התמקדות באהבה
מי מסוגל לזה כיום? בבהגווד-גיטה ארג'ונה אומר לקרישנה שלרסן כך את המחשבה קשה יותר מלעצור את הרוח. קרישנה מסכים איתו ורומז על פתרון – התמקדות בעליון מתוך אהבה. זאת ניתן לעשות על-ידי שילוב עקרונות הבהקטי-יוגה בתרגול היוגה. אם ההתמסרות לאל תעשה מתוך אהבה, ניתן יהיה על נקלה למקד בו את ההכרה. אהבה הרי הינה הכוח הממקד הגדול ביותר, שבכוחו למקד את הכרתנו אף בשדה הקרב של החיים, גם אם אנו שרויים בקֶרב ההמון, הממון, ובמחיצת בני משפחתנו. לכן קרישנה אומר בסוף הסבריו על תורת היוגה (ב.ג. 6.47), שהיוגי הגדול ביותר, בעל יכולת ההתמקדות הגבוהה ביותר, הינו הבהקטי יוגי:

"ומכל היוגים, בעל האמונה אשר שומר לי [קרישנה] אמונים תמיד, שהוגה בי בתוכו ומגיש לי שירות אוהב ונשגב – הוא הקרוב והמאוחד עימי ביותר ביוגה, והוא הנעלה מכולם. זו דעתי."

אם התמקדות באִישְׂוַרַה הינה אמצעי למטרה אחרת, יהיה קשה לפתח אהבה אליו. זאת משום שמטבעה אהבה אמיתית מבוססת על מחויבות נצחית ואין מטרה נעלה ממנה.

מצב השלמות של יוגה הינו חיבור מלא לטבע העצמי, חוויית חופש מלאה ואושר אינסופי. כיצד כל אלה מתבטאים בבהקטי יוגה? התחברות מלאה לעצמי, לפי תורת הבהקטי, משמעה לפעול על-פי הטבע הטהור של העצמי. מה הוא טבעו של העצמי? בכתבי הבהקטי נאמר שהסְוַרֻוּפַּה [הטבע הנצחי והמהותי] של הנשמה הינו שירות לאל. נשמה המאוחדת [ביוגה] לחלוטין עם טבעה, המשוחררת מאַוידְיָא, מבערות, שרויה ביחסי שירות ואהבה מלאים עם אִישְׂוַרַה. אהבה טהורה זו, המשוללת אגואיזם והתניות חומריות, מממשת באחת את טבעה הרוחני של הנשמה, את החופש שבאהבה, וגם מהווה את האושר העליון.

מעבר למזרון היוגה
הבהגווד-גיטה מגדירה ש"יוגה הינה אומנות כל פעולה". תרגול שלביה השונים של היוגה עוזר ליוגי ללמוד להרפות, להירגע, להקשיב, לוותר על הישגיות, לוותר על היותו העושה, לזרום, להתמקד, ולהשתקע בטבעו הרוחני, או בטבע יחסיו עם אִישְׂוַרַה. האתגר של היוגי הינו לקחת את התירגול הזה אל מחוץ למזרון האימונים, אל מעבר לתנוחות היוגה, לכל פעולה ופעולה.

תירגול בהקטי יוגה מסייע בזה מאד כיוון שנעשה היישר בתוך החיים ונועד לחבר את המתרגל לאל במעשיו כולם, ברוח של שירות. המתרגל לומד לראות כל התנסות בחייו כשיעור במסעו הרוחני. הוא לא שופט עוד את העולם כטוב או רע על-פי האינטרסים החומריים שלו, אלא כהתנסות שמאפשרת לו לצמוח לעבר מטרתו הרוחנית. למעשה, טוב או רע עבורו זה מה שמקדם אותו או מרחיק אותו ממטרתו הרוחנית. מאחר שהוא לומד לחפש את סיפוקו בתוכו, הרי שאינו כמה לשום דבר חומרי, גם אינו מקונן כשדבר חומרי נלקח ממנו.

מדיטציה
מדיטציה על שמותיו של האל (גַ'פַּה מנטרה) מעוררת אותו ליחסיו הנצחיים עם האל. הוא נקשר באהבה לאל וזונח בהדרגה כל זיקה לחומר. לכן הוא אינו מופעל עוד מדברים או ממצבים חומריים. במגעו עם העולם הוא תמיד נותן, משרת, מתוך טבעו הרוחני הנצחי. אדם כזה הינו חופשי מזהות כוזבת, גם ממידות הטבע (הגוּנות), ושרוי בחופש רוחני מוחלט של מימוש טבע האהבה (בהקטי) שלו לאִישְׂוַרַה.

מושא היוגה
יוגה מבוססת על מדיטציה על אִישְׂוַרַה. מי הוא אִישְׂוַרַה זה? בבהגווד גיטה (18.61) נאמר:
"הו ארג'ונה, הריבון העליון [אִישְׂוַרַה] שוכן בלב כול, ומכוון את נדודיהן של כל ישויות החיים, שכמו ישובות במכונה עשויה מאנרגיה חומרית."

ובברהמה סַמְהיתָא נאמר: אִישְׂוַרַה פַּרַמַה קרישנה –

"קרישנה, הידוע גם כגוֹוינְדַה, הינו הריבון העליון. גופו הרוחני הינו נצחי, מלא ידע וחדווה. הוא המקור לכול אך לו אין מקור, והוא סיבת הסיבות."

כוחות מיסטיים
ארבעת השלבים האחרונים של היוגה – פְּרַתְיָאהָארַה, דְהָארַנָא, דְהְיָאנַה וסַמָאדְהי – הינם קשים ביותר ליישום. השלב החמישי, פְּרַתְיָאהָארַה, כרוך בהתכנסות פנימית והתעלמות מכול גירוי חיצוני. השלב הבא הינו דְהָארַנָא, או מיקוד תשומת הלב באובייקט אחד לאורך זמן. בשלב הבא, דְהְיָאנַה, נוצר קשר ישיר עם האובייקט, או עם האל היושב בלב.

הפרק השלישי של היוגה סֻוּתְרַה מתאר את הכוחות המיסטיים שניתן לרכוש בשלב הדְהְיָאנַה כתוצאה מסַמְיַמַה, ממדיטציה עצומה על אובייקט נתון. בשְׂרימַד בְּהָאגַוַתַם, קנטו 11, פרק חמש-עשרה, מפורטות היכולות המיסטיות והדרכים להשגתן.

הכוחות המיסטיים העיקריים:
א. אַנימָא – להפוך לקטן מהקטן ביותר.
ב. מַהימָא – להפוך לגדול מהגדול ביותר.
ג. לַגְהימָא – להפוך לקל מהקל ביותר.
ד. פְּרָאפְּתי – להשיג או לרכוש כל שהיוגי רוצה.
ה. פְּרָאקָאמְיַה – להתענג על כל דבר שהיוגי רוצה.
ו. אישׂיתַא – להיות מסוגל לשנות את חוקי הטבע ולשלוט עליהם.
ז. וַשׂיתָא – לשלוט לחלוטין על האחר, או להשתחרר ממגבלות התודעה החומרית.
ח. קָאמָאוַסָאייתָא – ללבוש איזה צורה שהיוגי חפץ, או לשלוט, להשיג ולהתענג עד המקסימום.

סַמְיַמַה, או מדיטציה עמוקה על אִישְׂוַרַה כשולט וכבורא העליון ומדיטציה על דרכי בריאת העולם, מאפשרת קבלת 8 היכולות המיסטיות העיקריות. ומי שמבצע סַמְיַמַה על אספקטים משניים של האנרגיה החומרית ועל אובייקטים שונים יכול לזכות בכוחות מיסטיים משניים, כמו השתחררות מרעב וצמא, לראות ולשמוע את שמעבר ליכולת הרגילה, לעבור ממקום למקום במהירות המחשבה, ידיעת עבר הווה ועתיד, לעמוד בחום וקור עזים, לקרוא את המחשבות של זולתו, לא לאפשר לאחרים לשלוט עליו, וכו'. אך מי שמבצע סַמְיַמַה על קרישנה ומוותר על כול הכוחות המיסטיים יכול לזכות בטבעו הרוחני של קרישנה, האִישְׂוַרַה העליון, ולהתרועע איתו ישירות ביחסי אהבה.

השגת שלמות היוגה
בפסוק 3.50 של היוגה סֻוּתְרַה אומר פַּתַנְגַ'לי שרק מי שמוותר או דוחה כוחות מדהימים אלו יכול להשיג את שלמות היוגה.

כיצד להבין זאת? הנשמה שקועה באַוידְיָא בגלל רצונה להתחרות באִישְׂוַרַה. הכוחות המיסטיים מהווים את הפיתוי האחרון והעליון להיות כמותו. רק מי שויתר על רצונות אלו לחלוטין, משתחרר מהשפעת האנרגיה החומרית ויכול לחוות חופש מוחלט, או אף מעבר לזה, לזכות באהבת אלוהים טהורה.

קְרישְׁנַמַצָ'ארְיַה
קְרישְׁנַמַצָ'ארְיַה (1888-1989) נחשב לאחד מגדולי היוגים במאה הקודמת. הוא אביו של דֵסיקַצַ'ר שייסד את אסכולת הוינייָאסה יוגה, ומורו של היוגי והמורה הגדול אַייֵנְגַר. לטעמי, קְרישְׁנַמַצָ'ארְיַה משלב באופן מרשים את עקרונות היוגה עם בהקטי יוגה. הוא לא פרש מהעולם כיוגים הגדולים של העבר, אלא תרגל בביתו את ארבעת שלבי היוגה הראשונים, והשלים את ארבעת האחרונים, באמצעות חזרה מתמדת על שמותיו של קרישנה. הוא אמר שעל המודט לחבר את מֶחְשבו עם האל היושב בליבו בעת תרגול היוגה, ובאמצעות מנטרה גַ'פַּה (חזרה על שמותיו של האל, או המנטרה הרא קרישנה) הוא יגיע להגשמה רוחנית. בעקבו אחר עקרונות היוגה של בהקטי תוך תרגול היוגה, הוא זכה לראות את זיו פניו של האל, ולהיות שקוע בחדווה עצומה.

"למראה יופיו של האל השרוי בליבו,

שבת זוגו הינה לַקְשְׁמִי, אלת המזל,

אותו אל שהינו שורש היקום,

היוגי רוקד בחדווה עילאית, כמו אובד כליל למראה זה."

"ייצב את הנשימה, היה שמח,

קשור את מחשבותיך עם האל שבליבך.

זה המסר

של יוגי תירוּמַלַה קרישנה"

פסוקים 8 ו-32 מתוך יוגָאנְגַ'ליסָארַם של יוגי קְרישְׁנַמַצָ'ארְיַה

======================

*חיבור זה מבוסס על "בהגווד-גיטה כמות שהיא" ו"שרימד בהאגותם" של בהקטיוֵדָאנְתַה סְוָאמי פרבהופאדה, ועל היוגה סֻוּתְרַה כפי שתורגמה לאנגלית על-ידי דֵסיקַצַ'ר בספרו "The Heart of Yoga"



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר