בכל תחומי הידע השונים ישנם כאלה החוקרים ורוצים לגלות את האמת על מוצא היקום ומקור החיים. הפיזיקה, הביולוגיה, ארכיאולוגיה ואפילו ההיסטוריה מקדישים מאמצים רבים כדי לפתור חידות אלו. האדם מעצם טבעו הוא יצור חוקר ואילו היקום מצדו רק מגביר את סקרנותנו בכך שפועל על פי חוקי טבע הניתנים לחקר. כל תגלית פותחת דלת לאינספור תיאוריות ושאלות נוספות, אשר עושה הרושם שלא יגמרו לעולם.

מהי סיבת כל הסיבות? האם יש כוח עליון? מהו אותו כוח עליון? והאם יש תכלית לכל הנעשה סביבנו? אלו הן רק חלק מהשאלות אשר מעסיקות את האנושות כבר אלפי שנים. את קיומו של אלוהים לא ניתן להוכיח אך גם לא להפריח, לכן ההתעסקות בסוגיה זו כנראה שלנצח תישאר. בכל אופן, הדרך של הספרות הוֵדית להתמודד עם סוגיות אלו היא מדהימה במיוחד. ספרות זו טוענת שאין בכוחות השכל והחושים המוגבלים להבין את הבלתי מוגבל, לכן היא נותנת לנו כלים מעניינים במיוחד, אשר דרכם נוכל להבין ולהכיר את האישיות המרתקת ביותר שקיימת – אלוהים.

הדרך להבנתו
כאשר אנו לוקחים גרגיר אורז למעבדה, אנו יכולים ללמוד המון על תכונותיו וערכיו של האורז. אנו אפילו יכולים לדעת על איזה סוג אדמה הוא גודל, אך האם יש ביכולתה של המעבדה ללמד אותנו משהו על אופיו של החקלאי אשר גידל את האורז? בדומה לכך, אין זה משנה כמה נחקור ונגלה דברים על היקום, חקר שכזה לא יוביל אותנו לשבריר של מידע אודות אופיו של "החקלאי" שגידל אותו. כדי להכירו עלינו לחדור הרבה יותר עמוק.

הספרות הוֵדית הקדומה נותנת לנו מידע רב על הבריאה ועל התהליך עצמו אשר אכן מתרחש במשך מיליארדים של שנים. בדומה לפיזיקה המודרנית גם הספרות הוֵדית טוענת שקיימים יקומים מגבילים ליקום זה. מעבר לכל היקומים הללו מצויה מציאות רוחנית אשר בה נמצא האל אשר הוא מקור החיים והיקומים. טענה זו דומה לתיאוריית "הפנספרמיה הישירה" של חתן פרס נובל פרנסיס קירק הנמנה עם מגליי הד.נ.א. תיאוריה זו מעלה את הסברה שתרבות מיקום גבוהה שולחת טילים מלאים במקרוגנים לכדור הארץ על מנת ליצור כאן חיים. כמובן שקיים הבדל גדול בין שתי הגישות אך שתיהן טוענות שיצור חי (או יצורים חיים) בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר יצרו את החיים בכדור שבו אנו חיים.

נחזור לספרות הוֵדית, היא מלמדת שאלוהים בדמותו כווישנו שוכב על ים הסיבה ומנקבוביות עורו יוצאים יקומים ומתרחבים. דמות נוספת של וישנו נכנסת לתוך כל יקום כזה על מנת שיוכלו להתחולל בו חיים, וווישנו בדמותו השלישית נכנס לתוך כל אטום בתוך כל יקום. כלומר אלוהים נמצא בכול אך יחד עם זאת גם נפרד מהכול. אלוהים של הספרות הוֵדית בדומה לזה התנכ"י מופיע בסיטואציות שונות בדמויות כאלו ואחרות, אך השרימד בהאגותם הנחשב לספר הידע המתקדם ביותר בספרות זו טוען שישנה דמות ספציפית בלתי מוגבלת אשר מהווה המקור לשאר הדמויות, "כל ההתגלויות המוזכרות לעיל הן או חלקים מוחלטים או חלקים של חלקים מוחלטים של הריבון, אולם שְׂרי קרישנה הריבון הוא אישיות אלוה המקורי." (בהאג. 1.3.28) גם הברהמה-סַמְהיתָא מאששת טענה זו, "אישיות אלוה העילאי הינו קרישנה. גופו הינו נצחיות חדווה וידע. הוא ללא ראשית, אולם הינו הראשית לכול. הוא סיבת כל הסיבות." (בְּרַהְמַה-סַמְהיתָא 5.1)

אם כך הספרות הוֵדית מתארת את אותו כוח עליון ומציגה אותו כקרישנה, שובה לב כל. אלוהים שניחן בדמות נצחית, מודעת ומלאה בחדווה. אך לא די בקריאת הספרות לבדה כדי באמת להכיר את אותו אלוהים ולפגוש בו ישירות. בפּוּרָאנות טוען שרילה וְיָאסַדֵוַה, המחבר והעורך של הספרות הוֵדית שלא ניתן לדעת את האל על ידי חשיבה ספקולטיבית או לימוד מעמיק. לטענתו האל "מוכיח למי שמבקשים לדעת את גדולתו ושפעתו כי הוא נכבש אך ורק באהבתם הטהורה של דבקיו, המשוללת יראת כבוד." גם טענה זו מאוששת בספר הודי החשוב ברהמה-סַמְהיתָא (5.38), ספר שחובר לפני מיליוני שנים והתגלה מחדש רק לפני כחמש מאות שנה, "אני סוגד לגוֹוינְדַה (קרישנה), הריבון הראשיתי, אשר נגלה תמיד לאותו דבק שעיניו מוצפות בדוק של אהבה…" הספרות הוֵדית טוענת לכל אורכה ורוחבה שהאל נכבש רק על ידי מסירות ואהבה.

דרך הבהקטי
בהקטי יוגה הינה התחברות לאל מתוך מסירות ואהבה. אדם המתרגל בהקטי לומד בהדרגה כיצד להשתחרר מכל מניע אנוכי ולהקדיש את כל חייו כמנחה לאל, לברואים ולבריאה. עשייה שכזו אשר מתבצעת ללא מניע אנוכי ורצון לגמול גורמת לאל לחשוף את עצמו בפני המתרגל. היחסים המתפתחים בין המתרגל לאל הם כה מספקים עד שהיוגי אינו חפץ בשום דבר אחר מלבד לטעום את האל שוב ושוב. פעמים רבות אמר שרילה פרבהופאדה, "אל תנסו לראות את אלוהים, תגרמו לו לראות אתכם." דרך הבהקטי או שירות מסור מושכת את תשומות ליבו של האל וגורמת ליחסים הנצחיים הקיימים לעד, שבין הנשמה לאל להתעורר שוב.

בבהגווד-גיטה נאמר לא פעם שדרך הבהקטי היא היחידה אשר יכולה לגרום לאל להופיע בפני המתרגל המסור, "ארג'ונה יקירי, רק באמצעות שירות מסור ללא סייג ניתן להבין אותי כמות שאני – שניצב לפניך וניגלה לעיניך במישרין. רק בדרך זו תוכל לחדור אל מסתורי הבנתי." (ב.ג. 11.54)

החבר הטוב ביותר
כאשר שומעים לראשונה על דרך הבהקטי עולות המון תהיות, אחת המרכזיות שבהן היא כיצד נוכל להשתחרר מכל מניע אנוכי? משימה אשר נחשבת בעיני רבים לבלתי אפשרית לחלוטין. אכן אין זה אפשרי בכוחות עצמנו לגבור על משיכתנו העזה לחיי החומר, אך למזלנו הרב, האל בכבודו ובעצמו נכון לעזור לנו, הוא רוצה אותנו איתו.

"אני המטרה, המקיים, האדון, העד, המשכן, המקלט והידיד הטוב. אני הבריאה והכיליון, הבסיס לכול, המקום בו נח הכול, והזרע הנצחי." (ב.ג. 9.18) האל הוא המטרה, המקיים, האדון, העד המשכן והמקלט. הוא גם הבריאה והכיליון, הבסיס לכל והמקום בו נח הכול. מעבר לכל אלו, לשמחתנו הרבה הוא גם הידיד הטוב אשר תמיד רוצה את טובתנו. מה רב מזלנו שהמטרה, המקיים, האדון, המשכן והבסיס לכול הוא גם ידידנו הטוב ביותר. אם רק נרצה אותו הוא יעזור לנו לחצות את ים החומר הגועש במי התשוקות והתאווה אשר אינן יודעות שובע ובוערות כמו אש.

בגיטה (7.3) נאמר, "מבין אלפי אדם אולי אחד חותר לשלמות, ומאלה שהשיגו שלמות, בקושי אחד מכירני באמת." נכון, לא רבים הם האנשים אשר באמת מכירים את האל, אך זה נובע מכך שרובנו כלל לא רוצים שום יחסים איתו. האל הוא ידיד טוב באמת והוא מעניק לנו זכות בחירה. הוא נעלם מחיי מי שדוחה אותו אך נכון תמיד לשוב אל מי שהתחרט וקורא לו בחזרה. כנאמר בספר תהילים, "קָרוֹב יְהוָה, לְכָל-קֹרְאָיו– לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת." (תהילים, קמ"ה. י"ח) גם ישוע הנוצרי חוזר על קביעה זו, "שאלו ויינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם: כי כל השואל יקבל והדורש ימצא והדופק יפתח לו" (מתי, ז'. 7-8)

"שְׂרי קרישנה אישיות אלוה, שהינו הפַּרַמָאתְמָא (נשמת העל) שבלב כל כול וגומל החסד לדבק הכּן והישר, מטהר את התשוקה לעונג חומרי מלב הדבק, שפיתח את הדחף לשמוע את בשורותיו החדורות מוסר וצדק כאשר הן נשמעות ונאמרות כראוי." (בהאג. 1.2.17)

פסוק זה הינו מדהים בעיניי. אלוהים, קרישנה, יושב בלב כל, הוא יודע האם רצוני באמת כנה. כאשר הוא מגלה את כנותי הוא למעשה עושה את כל הדרוש על מנת שאוכל לחבור אליו. פסוק זה מראה כמה קרישנה רוצה אותנו איתו; הוא מושך אותנו אליו, ומיד כאשר מתעוררת בנו משיכה הוא בעצמו עוזר לנו להתנקות מאנוכיות, מתשוקה לעונג חומרי הגורם לנו לראות את עצמנו כמרכז העולם. אין לו סבלנות, הוא כבר רוצה שניטהר ולכן עושה את תהליך הטיהור בעצמו. כל שלנו נותר לעשות זה רק להיות כנים בתרגולנו הרוחני. שרילה פרבהופאדה אומר בהתעמקותו לפסוק זה, "רובנו אינם מעוניינים כלל לשוב לאלוהות. אולם כל מי שברצונו לשוב לאלוהות עוזר לו קרישנה מכל הבחינות."

קרישנה עוזר כחבר טוב באמת, הוא מבטיח שיישאר ידידנו הטוב לנצח ומעודד אותנו שדרך הבהקטי היא בהחלט אפשרית, "אנשים רבים בעבר, השתחררו מכל זיקה חומרית, פחד וכעס, השתקעו בי כליל, ומצאו בי מקלטם. הם היטהרו בזכות ידיעתם אותי, ונמלאו באהבה נשגבת אלי". (ב.ג. 4.10)

לסיכום
אם כן, הספרות הוֵדית טוענת שהאל המהווה המקור לכול הוא גם ידידנו הטוב ביותר אשר רוצה אותנו איתו. הוא קורא לנו ומזמין אותו לחזור אל מערכת היחסים הנצחית שיש לנו איתו. מכיוון שאלוהים הוא בלתי מוגבל לא ניתן להבינו באמצעות חושינו המוגבלים. הדרך היחידה לדעת אותו היא דרך רצונו שלו. האל ברצונו החופשי בוחר להתגלות בפני אלו המסורים לו.

אסכם מאמר זה דרך מילותיו של שרילה פרבהופאדה שנאמרו במהלך שיעור בהגווד-גיטה אשר התרחש בסיאטל ב – 14.10.68, דבריו מסכמים את אשר דנו במאמר זה ומדגישים את היותו של האל כחבר הטוב ביותר:

"קרישנה הוא תמיד חברנו הטבעי. זה מאושש בבהגווד-גיטה. יש בסנסקריט שמות שונים למילה "חבר". חבר אחד נקרא "בְּהַנְדוּ", אחר נקרא "מיטְרַה" ואחר נקרא "שֻׂרִט". קרישנה אומר "אני שֻׂרִט". משמע "חבר שכזה". חבר כנה תמיד רוצה את אושרך. "שֻׂרִט" זה חבר אמיתי. "מיטְרַה" זה "חבר מהסביבה" ו"בְּהַנְדוּ" זה "חבר רשמי", שֻׂרִט משמע מי שתשוקתו האמיתית היא לטובת חבריו – חבר כנה ואמיתי. קרישנה הוא "שֻׂרִט". הוא תמיד רוצה את טובתי והוא תמיד משכנע אותי "בבקשה, התמסר לי".
… כנשמת-על הוא עוסק בפעילות חברית. הוא שולח לנו משרת מהימן שלו בדמות מורה רוחני. הוא מגיע בצורת התגלויות, הוא אפילו מגיע בצורת דבקו, שְׂרי צ'איטניה. הוא עוזר לנו בדרכים כה רבות. אבל אנחנו טיפשים שאנו לא מקבלים אותו. אף אחד לא יכול להיות חבר יותר טוב ממנו. אבל אנו כל-כך חסרי מזל, שבויים בשבי האנרגיה החיצונית, וכך אנו לא מקבלים את קרישנה כחברינו."

"איני מקנא באיש, גם איני נוטה לאיש; שווה אני לכול. אך מי שמשרתני במסירות הוא ידיד, הוא בי, וגם אני ידיד לו." (ב.ג. 9.29)

מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

• אלטרנטיבה חיובית
• הברכה והקללה של המונותאיזם
• לילה בין שני ימים
• שמות האל
• מוסר וצדק ללא אלוהים
• המשרת של המשרתים
• חלומות ומציאות
• המסע של משה וארג'ונה
• זכרונות אישיים מעזה והצעת פתרון
• עוד...

4 תגובות לפוסט "הידיד הטוב ביותר"