שְׂרי פְּרֵמַה סַמְפּוּת – תיבת עדיי האהבה

1. פעם אחת עם שחר, לבוש בבגדי אישה מדהימים ביופיים, הגיע הַרי (קרישנה) במפתיע לחצר ביתה של אהובתו. הוא כיסה את פניו בקצות צעיפו האדום, ועמד שם משפיל מבטו.

2. בתו של וְרישַׁבְּהַנוּ הבחינה בו מרחוק ואמרה: "הא, לַליתַה סַקְהִי, ראי מי זו, המעוטרת בתכשיטים מדהימים ופניה כלוטוס, אשר בשל זוהרה הפך ביתי לעשוי מאבני ספיר!"

3. למשמע דברי חברתן, מיהרו אליו לַליתַה ווישָׂאקְהָא ושאלו אותו: "אמרי, מי את, צרת המותן! מהיכן הגעת? לשם מה באת לכאן?" אך הוא לא ענה דבר.

4. ואז רָאדְהיקָא עצמה, בוערת מסקרנות, ומעלה בראשה השערות שונות, התקרבה אליו ושאלה: "מי את הגונבת את לבי בחנך הרב? את דומה ליופי בהתגלמותו. האם את אֵלה?"

5. ואז היא אמרה שוב לקרישנה שעדיין עמד מחריש: "יפתי, מאחר שהגעת לכאן, ספרי לנו עתה מי את. ראי אותנו כחברותיך הקרובות. ראשך מורכן. ממה את חוששת? ממה את מתביישת?"

6. קרישנה נאנח אנחת כאב, כמו שרוי בעצב רב, והפנה את פניו השותקות, ואילו רָאדְהָא אמרה: "אהה! אני יודעת את האמת, את סובלת ממצוקה כלשהי, שאם לא כן, לא היית במצב שכזה."

7. פתחי את ליבך בפני, הו בעלת פני הלוטוס! היי בטוחה שאעשה כל שביכולתי למצוא מזור לסבלך. רק כאשר תספרי לחברותיך הקרובות על הבערה הנוראית שיצר הפצע שבליבך, היא תעלם.

8. האם נפרדת לא מזמן מאהובך? האם את סובלת מכך שהוא התנהג אליך ברשעות? האם את חוששת שפגעת בו באופן בלתי נסלח? או שמא, אנשים נקלים הלעיזו עליך כי פגעת בו למרות שאין זה נכון?

9. האם התחלת לסלוד מבעלך כיוון שהוא טיפש? האם את מאוהבת בגבר מקסים אך קשה להשגה? או, אבוי, האם את כמוני, סובלת ממבוגרי המשפחה המומחים במילים ארסיות שגוערים בך ומעליבים אותך?

10. הו חטובת הגב, שמא צרתך איבדה את תבונתה מגאווה בשל שמץ של מזל, ופילחה את ליבך בחיצי מילותיה האכזריות? לא, לא יתכן, איזוהי האישה שמזלה יכול להיות רב משלך?

11. הו בעלת פני-ירח, האם את מי שהופיעה פעם כמוֹהינִי? במי באת לתעתע, כפי שתעתעת בשיווה? אם תראי את הַרי ומבטיך יפלחו את ליבו, ואף הוא יחזה בך, יהיה זה מחזה מרהיב של התאהבות הדדית.

12. שְׂרִי קרישנה, מוסתר מתחת לצעיף, שמע את דבריה של רָאדְהָא, ושערותיו סמרו מהתרגשות. רָאדְהָא, שהבחינה בכך, אמרה: "סַקְהִי, את סובלת מכאב גופני? חזך, גבך ואף ראשך רועדים!"

13. וישָׂאקְהָא! ישנו בבית שמן שומשום יקר ערך המרפא את המחלות כולן, ששלח לי אבי הנערץ באהבתו אלי. הביאי אותו במהירות, ועסי את גופה.

14. אני עצמי אעסה את היפיפייה הזו, באהבתי שהתגלמה בשמן, כך שהכאב יעלם מגופה. סַקְהִי, אני אעסה במומחיות וברכות את ראשה.

15. אני ארחץ אותה מכף רגל ועד ראש במים חמימים ונעימים שהוזלפו לתוכם בשמי מרפא משובחים, אני אסלק את המצוקה ואחזיר את הברק לפני הלוטוס שלה. היא תזהר בזכות מילותיי הנעימות.

16-17. חברותי, למרות מילותיי העדינות, הטיפול היעיל [שהצעתי] ואהבתי חסרת הגבולות, למרות הכבוד הרב שחלקנו לה, היא עדיין אינה מדברת איתנו. אם היא רק מתחזה לסובלת בפנים נפולות, או אז אנסה טיפול שונה למחלתה, טיפול אשר כמו הנקטר האלוהי של דְהַנְוַנְתַרי מזין את הגוף הנפש והחושים ומסלק מהם כל מחלה.

18. אם אדאג שאדון החורש יעסה את חזה ביסודיות בכפות ידי הלוטוס שלו, היא תצחק, תדבר ותיאנח מאהבה. היא תתמלא בחינניות נדירה, ותצחיק אותנו עד דמעות.

19. לשמע דבריה, הרים קרישנה את פני הלוטוס שלו, מסתיר את חיוכו. הוא סילק כמה תלתלים ממצחו באצבעות ידו השמאלית המקסימה והסיר מעט את הרדיד שכיסה את פניו.

20. וכאשר שְׂרִי קרישנה, החל לדבר בקול נשי רך וערב, רָאדְהָא וחברותיה, כמו נקבות הצַ'קוֹרַה, שתו בהתפעמות את נועם מילותיו והזמן כמו חדל מלכת.

21. (קרישנה אמר:) יפתי, אני אֵלה משמי האלים. שמעי נא את הסיבה לבואי אליך בלב דואב כל כך. מעיק עלי עניין חשוב, ורק את תוכלי להקל עלי.

22. (רָאדְהָא אמרה:) אכן אינך משקרת באמרך שאת אלה. כבר שיערנו זאת. מי תשווה לך בין הנשים? בשל חנך שאין דומה לו, רק את דומה לעצמך.

23. הו, בעלת פני לוטוס הסתיו, אני נערה פשוטה. שכחי נא את כל השערותיי המוטעות לגביך, ואל נא תיפגעי ממני. אם למרות כל זאת את מחבבת אותי, אני כולי שלך.

24. (קרישנה בלבוש אלה אמר:) סַקְהִי, מדוע את מתביישת בפני? למרות שאני אלה, האמיני לי כי בליבי אני מסורה לך לחלוטין. לאחר שהבחנתי בטיפה אחת מאוקיינוס אהבתך העצומה, יופייך ותכונותיך הנעלות, אני משתוקקת להפוך למשרתתך הנצחית.

25. הקשיבי לדברי והסירי מליבי את הספק שכה מייסרני! למרות שנקטר מילותיך נוטף על הבערה שבליבי, זו לא פסקה ולו במעט.

26. סַקְהִי, צלילי חלילו של קרישנה המהדהדים ברחבי ורינדאוון, מגיעים עד לעיר האלים. כאשר הם נשמעים שם, אפילו ליבן של הנשים הצנועות ביותר נמלא סלידה לעצם זיכרון חיבוקי בעליהן.

27. בנות האלים מתעלפות בגומען את נקטר-הרעל של צלילי החליל מבערת התאווה שבליבן. בעליהן, האלים, ממהרים לחבק את נשותיהם אך נרתעים מהן מיד: "מה קרה לאשתי?", הם תמהים, "גופה החטוב לוהט כמו פחם בוער".

28. בעירנו אין נשות משפחה מבוגרות המפקחות עלינו, לכן מי תנזוף במי? כולנו בעלות טבע דומה. מי תלגלג על מי? צליל החליל מנצח את בנות האלים ומחריב את צניעותן.

29. כך, מדי יום גוברים צלילי החליל על נשות האלים. עד שפעם אחת חשבתי בליבי, מהו הצליל הזה? מהיכן הוא בוקע? מיהו זה המפיק אותו?

30. בחושבי כך, ירדתי מהשמיים לאדמה, וכבר מספר ימים אני שוכנת בנעימים בעץ הוַמְשִׂי-וַטַה וצופה בשעשועיו השונים של הַרי שאין דומה להם. כך למדתי להכיר את אהובותיו ואת בנות לווייתך."

31. צחקה רָאדְהָא ואמרה במתיקות: ברת מזל שכמוך! אין ספק כי את הפקחית ביותר בכל עיר האלים! האחרות, חושיהן חצויים לשניים בחרב ההשתוקקות העזה [בין קרישנה ובעליהן], תבונתן הפכה לחסרת תועלת.

32. מרקיד את גבותיו, קרישנה חייך כך ששפתיו [האדומות] נשטפו בלובן חיוכו המתוק ואמר: רָאדְהָא, החושבת את שהנשים כולן כמוך? האם ייתכן שהגבר המקסים הזה ראה אותי כאן?

33. (שְׂרִי רָאדְהיקָא אמרה:) ובכן הגעת על מנת לראות מרחוק את שעשועיו של הַרי. אם כך, מדוע את מדברת על 'הגבר המקסים'? אמרי לי, מה רצית לשאול אותי? אני מתבדחת איתך מידי פעם, כיוון שאת חברתי.

34. (קרישנה בלבוש בת האלים אמר:) סַקְהִי, תצחקי, תצחקי. מי מסוגלת להביס את לשונך החדה? הו רָאדְהָא, לדבר על חברות זה להמעיט מהעניין; את החיים עצמם עבורי. את אמנם בת אנוש, אך בנות האלים מרכינות את ראשן בענווה למשמע מעלותיך הטהורות.

35. לא ניסיתי להפליג בשבחך, גם אינני אדישה כלפיך [ורוצה ללגלג עליך], אל תתביישי, מעולם לא אמרתי דבר שקר, לַקְשְׁמִי ופָּארְוַתִי אינן מסוגלות להשתוות לך ביופי או במזל טוב.

36. אפילו בוַיְקוּנְטְהַה, אין אף אחת המסוגלת לשאת בליבה אהבה גדולה כל כך כאהבתך. שמעתי כל זאת באספה של פָּארְוַתִי על הר קַיְלָאסַה.

37. לאחר ששמעתי על מעלותיך, נולדה בליבי תשוקה עזה לראותך. אך למרות שתשוקתי התמלאה, ליבי אינו מתנפץ למרות שהוא בוער מכאב, כיוון שהוא קשה כאבן.

38. "אמרי לי מהר, מה קרה?", שאלה רָאדְהָא שוב ושוב. אך קרישנה לא היה מסוגל לענות בשל הדמעות שחנקו את גרונו. היא ניגבה בעצמה שוב ושוב בחיבה ובעדינות עם קצה הסארי שלה את פניו המוצפות בדמע.

39. הוא עמד כך זמן מה ואז אזר עוז ואמר לרָאדְהָא: כיצד ייתכן שאת, שאין דבר שישתווה לאהבתך העצומה, ואין כל דבר המסוגל להכשילה, התאהבת בקרישנה התאוותן הזה. מי שנותן אמון באדם בלתי מהימן, אפילו אם יהיה חכם מאוד, גורם סבל לעצמו וליקיריו.

40. אף על פי שהוא מקושט בכל אבני החן של המעלות, ומלא ביופי, גבורה, מזל, תהילה והדר, כיוון שהוא חסר אבחנה לגבי אהבה ותאוותן מאוד, הרי שאין זה מן הראוי לבטוח בו.

41. רק לפני כמה ימים, לאחר שהשתעשע עימך, והצהיר בלהט על אהבתו, הוא הזמין אותך, תמימה שכמותך, לבוא בלילה לחורש, ואז הרמאי הזה נטש אותך ובילה עם אישה אחרת.

42. סַקְהִי, את קוננת אז מרה, מייסרת בכאבך את חברותיך. אפילו המטפסים והציפורים החלו לבכות מצער. ממחבואי בוַמְשׂי-וַטַה, צפיתי בכל זאת בלב שבור.

43. בעת מחול הרַסַה, הוא עזב לפתע את הגוֹפּיות האחרות והשתעשע איתך לבד, כשהוא מראה לך את אהבתך. הוא נשאר איתך זמן מה, ואז נטש אותך באמצע היער, עייפה מלילה של אהבה.

44. הו! זעקותיך הרמות, התעלפויותיך החוזרות ונשנות, מעשיך המבולבלים! כל זאת יישאר חרוט בליבי לידה אחר לידה, בכל שמונת המצבים של הגוף.

45. הו מהוללת, אני אלה, ולכן איזו מצוקה יכולה לשכון בליבי? אך ברצון הגורל השתוקקתי לראותך. אבוי! סַקְהִי, תשוקה זו הביאה אותי (לכאן) ופילחה את ליבי ביתד, אשר אין כל דרך לעוקרו משם.

46. ליבי קשור אליך! איני מסוגלת לחזור לשמי האלים, ואף לא להישאר כאן כך (אחוזת צער וחרדה) ולו לרגע קט! אני מסתחררת ונופלת לארץ בכל צעד, איני יכולה להשיג כל יציבות! היום הופעתי בפניך לאחר זמן רב.

47. אני מפחדת מאוד מקרישנה מפני שאין לו שום דהרמה ושום בושה. הוא אף אינו פוסע בנתיב החמלה. בהיותו תינוק הוא הרג אישה (פּוּתַנָא), בילדותו הרג עגל (וַתְסָאסוּרַה), ולא מזמן בעודו נער, הוא הרג פר (אַרישְׁטָאסוּרַה).

48. גַנְדְהַרְויקַה (רָאדְהָא) אמרה: ברת מזל שכמוך, מצוי בך כוח עצום ורב השובה את ליבי ללא הרף כמו הַרי, כי למרות שאת מבזה את אהובי, קרישנה, ליבי ממשיך ורוחש לך חיבה.

49. אם תהיי לסַקְהִי שלי, תישארי עימי כאן לעד בוְרַגַ'ה-בְּהוּמי, מבלי לשוב לאלים, אז אפתח בפניך את תיבת האוצרות של אבני החן הנדירות של האהבה, ואראה לך אותן. כי אלמלא כן, לא אוכל לפורשן בפניך.

50. (קרישנה בלבוש בת-אלים אמר:) אבוי! אף כעת אינך בוטחת בי? אנא התרצי! אני משרתתך, מדוע את קוראת לי חברתך? הורי לי מה נכון לעשותו! אני נשבעת בשמו של וישנו! בין אם תראי לי חסד או תכי אותי, את הינך מפלטי היחיד!

51. בתו של וְרישַׁבְּהָאנוּ הקשיבה לדברי הנערה ואמרה: אם את חפצה לדעת אודות פְּרֵמַה, הקשיבי היטב. מי שסבור שפְּרֵמַה היא כזו או במידה כזו, או אינה כזו, אפילו אם הוא מלומד בוודות, אינו יודע.

52. סַקְהִי, מי שמספר על פְּרֵמַה לאדם הרוצה לדעת, מה שהוא מספר וכן מה שנתפש, הכול הינו הרי חיקוי של הדבר עצמו. פְּרֵמַה היא נעלה ובלתי ניתנת לתיאור, כאשר חוקרים אותה היא נעלמת, וכאשר אין עומדים על טבעה, היא נעלמת באותה מידה.

53. כאשר הלב המשתוקק והטהור (ללא כל תשוקה אחרת) משולל אבחנה או אי אבחנה, זוהר על כס-המלכות של הרגש המקורי, אזי, כאשר האהוב מאושר ממעשיו, אף הוא מתמלא שמחה. וכאשר האושר והרגש המקורי גואים זהו הסימן לפְּרֵמַה.

54. אפילו אם יערמו הצרות כהר סוּמֵרוּ, בשל העולם הזה או האחר, בין אם יגרמו מבני משפחה או מאויבים, מהגוף או מהאהוב עצמו, הפְּרֵמַה החזקה תנצח אותן כאריה המנצח פילים וניזון מבשרם.

55. האריה, בוהק בגופו השמנוני, הינו גאה וחסר פחד, וישן בביטחון מלא. כלום עליו להתחשב בכלבי-המצוקות? כמו מנורה הזוהרת עוד יותר בחשכה, כך הפְּרֵמַה מבהיקה יותר אל מול המכשולים.

56. בשל להיטותו לנערות רבות, (פְּרֵמַה) יוצרת בכל רגע אובייקטים חדשים להנאה, עם טעימתה היא גורמת לשיכרון לגאות עוד ועוד, כמו הירח היא מצננת את שלושת העולמות, וצורבת כמו השמש בעת החורבן.

57. סַקְהִי, האם יש מישהו בכל שלושת העולמות, מהעליונים ועד לתחתונים הניחן בפְּרֵמַה שכזו, מלבד קרישנה, בנו של מלך הרועים? רק כאן בוורינדאוון, הגופיות שעיניהן כעיני צבייה, טועמות אותה בגלל אהבתן העזה.

58. לעיתים פְּרֵמַה נראית באופן חיצוני כמו קאמה, ואהובי מוצא בה עונג רב. לעיתים קָאמַה נראית כמו פְּרֵמַה, אך קרישנה הפיקחי מבחין בכך בכוחו הרב.

59. סַקְהִי, כאשר מישהי אומרת: "אני נשרפת מתאווה, הביאי אותי במהירות אל קרישנה!", היא איננה תאוותנית, כיוון שברגש המקורי, בזכות התאווה שבליבה היא שמה בראש מעיניה את אושרו של אהובה.

60. קרישנה הוא מאגר הפְּרֵמַה ומכרה אבני החן של המעלות. הרמאות, ההפכפכות והערמומיות שלו כולן מקסימות. בחושפו בפני הנערות את הפְּרֵמַה שלו הדומה לקָאמַה הוא שובה את ליבן.

61. האם עשרות אלפי נערות שיכורות (מאהבה), המתאמצות למלא אחר תשוקותיו, מסוגלות לעשות כן? על פי ניסיוני, רק פְּרֵמַה, פְּרֵמַה שאין בה כל רצון לדבר אחר, מסוגלת להביא את קרישנה תחת שליטה.

62. האנשים אומרים כי קרישנה אוהב במיוחד אותי, וזה נכון לחלוטין. הוא רואה שאהבתי אליו עצומה כמו הר מרו. אף כי גם את אהבתן של האחרות הוא אינו מחשיב כפחותת ערך ככמה גרגרי חרדל.

63. קרישנה אינו מתנהג שלא כשורה כאשר הוא משתעשע עם הנערות האחרות בהתאם למידת הפְּרֵמַה שלהן. אך אם לרוע המזל ישנה חריגה מעבר לכך, קרישנה אינו מרוצה, וזה מכאיב לי.

64. למרות שקרישנה קבע להיפגש עימי, הוא עוכב בדרכו. הוא נעצר על ידי מישהי אחרת, ולמרות שהוא חושב עלי בלבד, בשל המחויבות הוא בילה איתה את הלילה, בוער מאש המחשבה על סבלי (בשל הפרידה).

65. זה הכאב שהיה בליבי. בגדי, תכשיטי וכל מראי נועדו לענג את קרישנה, אך עתה הפכו לחסרי תועלת. לכן ראית אותי בוכה.

66. עם שחר הוא בא לנסות לפייס אותי, ואני נזפתי בו: לך שוב לשם, והתענג עם האישה ההיא. הכעס הזה היה למען העונג שלו ונבע מפְּרֵמַה בלבד. הביטי במשחקי האהבה בוורינדאוון!

67. רמאי! איך נטשת אותי והלכת לאישה אחרת? במילים אלו הצבעתי לו שוב על תאוותו, ואילו הוא, שסימני האהבה נראו על גופו, התוודה על פשעו.

68. אם מנורת הפְּרֵמַה, הבוערת ביציבות ומאירה את משכן הלב של זוג הנאהבים, יוצאת מדלת הפה, היא נכבית במהירות או לפחות קטנה באופן משמעותי.

69. זוהר החן של מנורת-האהבה השוכנת בלב מאיר ברוב קסם דרך חלונות העיניים את השפתיים, הלחיים, המצח והחזה. זוהר זה מודיע לאדם המבין (בענייני אהבה) על סימניו המיוחדים.

70. אך למרות שאהובי, הנהנה להתענג עם אהובות רבות, מעלה על דל שפתיו את הפְּרֵמַה פעמים רבות, היא אינה נהרסת. זאת כיוון שמומחיותו באמירת דברי שקר בלבד, מכסה כמו וילון במהירות את הפְּרֵמַה, ובמסווה מראה אותה כקָאמַה.

71. הַרי אומר תמיד לאהובותיו האחרות המזעיפות פנים: אהובתי, את הינך מושא תשוקתי האחת והיחידה, הייתכן שמישהי אחרת תשכון בליבי אפילו בחלום? אף שעל גופו ניכרים סימני ליל אהבה עם מישהי אחרת, הוא אומר לי זאת, כשאני חשה נבגדת.

72. הוא מתאר את היופי והמתיקות של פני, עיני וחיני שאין דומה להם, וכך מתעצמת תשוקתו להתענג עימי. כשהוא אומר: את הינך חיי, הוא אינו מציג את הפְּרֵמַה, למרות שהיא קיימת, אלא כקאמה.

73. כאשר האהובה נשרפת באש הפירוד, ובשל ערגתה ים הפיכחון העמוק מתייבש והופך ללגימה אחת של מים, האהובה אף היא מבטאת את הפְּרֵמַה במילים כמו: "הו אהוב! כפות רגלי הלוטוס שלך הן כה עדינות, עד כי אנו מניחות אותן בעדינות על חזנו הקשה, מפחד שהן יפצעו. אתה הוא חיינו, ולכן ליבנו חרד שמא הן ייפצעו בשל האבנים החדות כאשר אתה משוטט ביער."

74. ובעלטה האינסופית הזו של כאב הפרידה העצום, אוויר החיים אינו יכול לנוע בתוך גופה של האהובה. אך מנורת הפְּרֵמַה בוערת בעוצמה רבה יותר, מפני ששמן-האהבה מזין אותה.

75. בעת מחול הרָאסַה, קרישנה נטש את כל האחרות והשתעשע עימי בלבד, ואז עזב אף אותי. שמעי את האמת בקשר לכך. בנו של נַנְדַה חושב אותי לנעלה מכול, ולעולם אינו נוהג עימי שלא כראוי.

76. הוא הושיב אותי על כס המלכות השמימי של המזל הטוב, העשוי מאבני חן, וקישט אותי בשלל שעשועינו הרבים. ובשעה שפסע מיער ליער, נהנה בחברתי, אף לא אחת אחרת עלתה במחשבתו.

77. ואז חשבתי לרגע, חברותי לא זכו לחוות את הים האדיר הזה של פסטיבל הנקטר, והן סובלות מכאב הפרידה. היכן הן? מה הן עושות?

78. אם נשב כאן לרגע, חברותי, המחפשות אחרינו בכל עבר ימצאו אותנו. פניתי לקרישנה ואמרתי: אהובי, איני מסוגלת ללכת יותר. הבה ננוח כאן שעה קלה.

79. שְׂרִי קרישנה, הנהנה מרַסַה, שאין לו אח ורע בפקחות, הבין היטב ברוב ערמומיותו את כל הרהורי, וחשב בליבו.

80-81. כיוון שליבה חצוי בשל סבל חברותיה, גם אם אמשיך ואקח אותה מחורשה לחורשה, לא נוכל להתענג. ואם נשאר כאן, עוד רגע קט ישיגו אותנו כל הגוֹפּיות האלו ובפנים זועפות, יגנו אותה זמן ממושך בצורות שונות. אז רַסַת המשחק הקיימת כעת תיהרס, כל אחת תלך לביתה, ולא נצליח היום לרקוד את מחול הרָאסַה.

82. פעם היא ביקשה ממני מתוך סקרנות: אהובי, האם אתה מסוגל לחבק בעת ובעונה אחת אינספור גוֹפּיוֹת? הייתי רוצה לראות זאת. אנא מלא את רצוני.

83. על מנת למלא את רצונה, תחילה אעזוב אותה לרגע קל, ובכך אהפוך אותה לענווה, אראה (לאחרות) כי היא ללא דופי, ואקח את כל האשמה (על הנטישה) על ראשי. כך אהפוך לבעל חוב לה, ואגרום לגוֹפּיות האחרות לחוש אהדה כלפיה.

84. הגוֹפּיות ישקעו בים של תדהמה, ויבינו כי כאב הפרידה של רָאדְהָא הוא אינסופי ואין דומה לו. כך אסלק את גאוותן על הפְּרֵמַה שלהן, ואגרום להן להכיר בגדולתה של רָאדְהָא.

85. הן יבינו שכפי שרגשות האיחוד של רָאדְהָא נעלים משלהן, כך גם רגשות הפירוד שלה עצומים פי מאות מונים. שְׂרינְגָארַה רַסַה ניזונה משני המצבים (איחוד ופירוד). זה יבייש אותן, ויגרום להן להלל אותה.

86. כעת מדברות הגופיות בכעס, מאשימות אותנו, ואף גוערות בחברותיה של רָאדְהָא: הַרי הוא תאוותן מאוד, כיוון שנטש אותנו למרות שאנו משופעות בפְּרֵמַה, והוא מתענג בסתר בחברתה של רָאדְהָא.

87. אני אגרום להן להכיר בכך שאש אהבתה של רָאדְהָא מתעצמת פי מאות מונים בעת הפירוד ובעוצמת המפגש, כאשר לשונות האש הזו ילקקו אותן, הן יבינו שבהשוואה אליה, אהבתן שלהן דומה אך ללהבה של מנורה.

88. כאשר הן ירקדו במעגל במחול הרָאסַה, ויראו כי היא רוקדת עימי בחינניות במרכז, הן לא יחושו אפילו שמץ של קנאה. כך תוגשם משאלתי, ליצור הרמוניה בין הגופיות.

89. לעיתים גורם ידיד דורש-טוב לקשיים אף לידידו הטוב, אם קשיים אלו יביאו לאושר עתידי, ממש כפי שאדם גורם לעין שלו עצמו להפוך חסרת תועלת באופן זמני בכך שמורח אותה במשחה צורבת, אשר תהפוך אותה לצלולה בעתיד.

90. בהגיעו למסקנה זו הוא הרים אותי לחזהו, ונשא אותי מספר צעדים. הוא הניח אותי במקום נעים וביקש ממני לשבת לרגע, ואז נעלם משדה ראייתי.

91. לנוכח מצוקתי, קרישנה כבר התכוון לחזור בו מכוונתו ולהופיע בפני, אך באותו רגע הגיעו כל הגוֹפּיות וחברותי, וברוב סבלן ניסו להחיותני.

92. אין פגם בכך שקרישנה הרג שדים שהציקו לעולם כולו כמו אַרישְׁטַה, בַקַה, אַגְהַה, או פּוּתַנָא המתחזה. זוהי השַׂקְתי של וישנו, המגנה על האנשים הטובים, שהתגלתה בהַרי.

93. "בנך יהיה דומה לנָארָאיַנַה בכל תכונותיו", אמר גַרְגַה למלך נַנְדַה (בעת טקס מתן השם לקרישנה). מעשים מופלאים אלו שהוא ביצע כאן בוורינדאוון , הינם העדות לאמיתותם של מילים אלו.

94. ויתרה מזאת, למרות שגַרְגַה לא הזכיר זאת, אני נוכחתי בליבי כי נָארָאיַנַה הורס החטאים אינו משתווה כלל לקרישנה ביופיו, מעלותיו ומתיקותו.

95. בשומעו את מילותיה הערבות של אהובתו, אמר הַרי בהתלהבות: כעת חזיתי בפְּרֵמַה שדיברת אודותיה, והבנתי כי פְּרֵמַה כזו משכנה רק בך.

96. בזכות הפְּרֵמַה את רואה את פגמיו של האהוב כמעלות, בעטיה הקשיים שמערים האהוב נראים כמו נקטר, בזכותה אפילו המצוקה הקטנה ביותר שנגרמת לאהוב הינה בלתי נסבלת, ואפילו המוות עצמו אינו מסוגל להעיב על פְּרֵמַה שכזו,

97. היא גורמת לראות בכל צעדיו של האהוב גדוּלה בלתי רגילה, גם אם זו אינה קיימת. רָאדְהָא! שמעתי (באסיפה של פָּארְוַתִי) כי את בעלת פְּרֵמַה כזו, וכעת ראיתי זאת במו עיני.

98. לעומת זאת, לא יתכן שלהַרי יש פְּרֵמַה, זו האמת לאמיתה. אני יכולה להסיק זאת ממעשיו. אוויר החיים שלי, הבוער משרפת היער של יגונך אומר לי זאת. גם חברותיך מעידות על כך.

99. וזה שדיברת על הכוונות של אהובך (בעוזבו אותך בעת מחול הרָאסַה), איך אפשר להאמין לזה? את הרי לא שמעת את זה מפיו או מחברו. [ונגיד שהם אמרו לך], האם שמעת אותם אי פעם דוברים אמת?

100. (רָאדְהיקָא אמרה:) אני יודעת כל מה שחולף בליבו של אהובי.

(שְׂרִי קרישנה בלבוש אלה אמר:) רָאדְהָא, האם את מלומדת בכתבי היוגה של אַצְ'יוּתַה, שאת מסוגלת כך לחדור לגופו ולליבו של אחר?

101. (רָאדְהיקָא אמרה:) את אלה ולכן מתמידה בריכוז רב בשלמויות היוגה המיסטית של אַצְ'יוּתַה, ואילו אני אך בת אנוש רגילה. אם תבטחי בדבריי אוכל להשיב לך על כל שאלותיך. אחרת יהיו מילותיי לריק.

102. (שְׂרִי קרישנה בלבוש אלה אמר:) סַקְהִי, אם תעלי טיעון משכנע, מדוע שלא נאמין לדבריך? כי אחרת, גם אם אהובך הוא כליל המעלות, האם יש לו פְּרֵמַה? נראה שאת היחידה שסבורה כך.

103. (רָאדְהיקָא אמרה:) נראה שאת מומחית בבדיחות. הראית פעם מישהי המסוגלת לחדור אל גופם וליבם של אנשים, אך אינה יודעת את ליבו של אהובה?

104. (שְׂרִי קרישנה בלבוש אלה אמר:) רָאדְהָא, אם כך מדוע קוננת כה מרה? מדוע, ביודעך את ליבו, לא היית מסופקת?

(רָאדְהָא אמרה:) אמת אמרת. אך הביני, בהעדרו, כוח עצום ומסתורי הורס את תבונתי.

105. (שְׂרִי קרישנה בלבוש אלה אמר:) אין לי ספק עתה שאת יודעת את ליבו, אך גַנְדְהַרְויקַה, האם קרישנה יודע את ליבך?

(רָאדְהָא אמרה:) ברור שהוא יודע את ליבי. מדוע את שואלת כך? הקשיבי, זו אמת סודית אולם (אספר לך אותה) כיוון שאת מעוררת רעד בכולי.

106. (שְׂרִי קרישנה בלבוש אלה אמר:) הי רָאדְהָא, העזתי לשאול כיוון שאני היא זו הרועדת בשל הפְּרֵמַה שלך. אני משתוקקת לשמוע את סודך. אנא ספרי לי ואל תסתירי ממני דבר.

107. (רָאדְהיקָא אמרה:) האנשים חושבים שאנו יודעים האחד את לב השני, כיוון שאנו שוכנים תמיד אחד בליבו של השני, אך הם מתכוונים לכך על דרך הדימוי. בעוד שהאָתְמַן (עצמי) שלנו הוא אכן אחד ואינו ניתן לחלוקה.

108. כפי שבאגם צומחים זוג לוטוסים על אותו הגבעול, האחד כחול והשני צהוב, האָתְמַן העמוק ושופע הרַסַה הזה מצמיח שני גופים השזורים על פְּרָאנַה (אויר החיים) אחת.

109. אנחנו כמו פתיל של מנורה שופעת שמן-אהבה, שזוג קצותיו מאירים באור בוהק, ומבטלים כל אחד את צילו של השני ומשמחים את החברות הנמצאות תמיד סביב.

110. כאשר נושבת לפתע רוח-הפרידה, שתי הלהבות מתחילות לרעוד, ומתעלפות. אז החברות הנסערות מתאמצות לכסות (את הזוג מפני רוח הפרידה) ובדרכים שונות מביאות אותן אל משכן האושר.

111. הו מבורכת, כעת חשפתי בפניך את אבן החן החבויה בתיבת העדיים של ליבי. אני מקווה שהיא תסלק את חשכת ספקותיך. עליך לשאתה בליבך ולעולם לא לחושפה לאיש.

112. קרישנה אמר: סַקְהִי, כל מה שאמרת נשמע נכון והגיוני, אך אבוי, ליבי השפל והאכזר מבקש להעמיד זאת למבחן. מה אוכל לעשות?

113. את כאן ואילו הוא וודאי נמצא כעת בבית אביו או שיצא לרעות את הפרות ביער. סַקְהִי, אני מאמינה כי לבכם אחד, אך ללא מבחן, כיצד יכול (האמון) להיות מושלם?

114. יפיפייה, אם תחשבי כעת על משהו, וגם הוא יחשוב על אותו דבר, ואני אוכל לראות זאת במו עיני, סַקְהִי, או אז אוכל להאמין.

115. בין אם אהובך קרוב או רחוק, אם ברגע שתחשבי: "בוא לכאן מייד", הוא יופיע אל מול עינינו, או אז אוכל לעלוז תמיד למחשבה שלשניכם עצמי אחד.

116. מכל מקום לא אטען כנגדך אם למרות שאתם זוכרים זה את זה, יהיה לרוע המזל מכשול כלשהו בדרככם, או שבוגרי המשפחה יערימו קשיים, או שזד כלשהו יתקיף את ורינדאוון, או כל סיבה אחרת שתמנע את פגישתכם.

117-118. סַקְהִי שיכורת העיניים, אם את מתביישת להזמינו אל ביתך שם נמצאים בוגרי המשפחה, ומעדיפה לצאת לפוגשו במקום רחוק, וכן, ידוע לי היטב כי לעולם אינך משתוקקת לבואו למען עצמך, סַקְהִי, אהובתו של קרישנה, בכל זאת, רק על מנת למלא את משאלתי, אנא זכרי אותו כעת; מי ייתן והוא יגיע וישמח (אותך). אין סיכוי שקרובי משפחתך יגיעו בזמן הקרוב. אנא הסירי את הכאב שעלה בליבי בשל ספקותיי!

119. לאחר ששמעה את הבקשה הלהוטה, אמרה בתו של וְרישַׁבְּהָאנוּ בענווה: אנא אל תשימי אותי ללעג. אעשה כפי שאמרת, שאם לא כן, הפְּרֵמַה שלי תבויש לנצח, וזה יגרום לי כאב רב.

120. הו זה שהאלים מהללים אותו! אלי! האל לו אני סוגדת! השמש! הו עין העולם! הו מעניק השמחה! הו הממלא אחר משאלותיי! רב חסד! הלוטוסים! הידוע כעד לאמת ולשקר!

(רָאדְהָא פנתה לאל השמש, אך הפסוק יכול להתייחס גם לקרישנה:)

הו זה שהאלים מהללים אותו! אלי! הזוהר! הו מעניק השמחה לעיני העולם! הו הממלא אחר משאלותיי! רב חסד! הו אדון הנשים היפות! הידוע כעד לאמת ולשקר!

121. על מנת להוכיח את סברת האנשים שלגירידְהַרַה ולגָאנְדְהַרְויקָא יש אָתְמַן אחד, הלוואי וגירידְהַרַה יתגלה כעת ויזרח לנגד עינינו, למען שמחתו שלו.

122. באומרה כך, החלה בתו של וְרישַׁבְּהָאנוּ להגות באהוב ליבה בעיניים עצומות. כמו יוֹגיני היא עצרה את פעילות חושיה וישבה בדממה כמו נדרה נדר של שתיקה.

123. ואז הַרי זרק לפתע את בגד האישה, רמז בתנועת גבותיו לחברות שהקיפו אותו לשתף עימו פעולה, וללא כל הפרעה, חיבק ונישק את אהובתו.

124. שערות גופה סומרות ועיניה זולגות דמעות, היא הבינה כי אהובה הגיע בזכות ריכוזה העמוק והביטה סביב. ליבה נמס משמחה, והיא נראתה כמו יוֹגיני החוזה בישות העליונה.

125. כעבור רגע רָאדְהָא יפת העיניים חזרה להכרה חיצונית, וברוב בושה, כיסתה את פניה בקצה בגדה. אז אמרה לַליתַה לקרישנה: הולל שכמוך! איך נכנסת לכאן מבלי ששמנו לב? זה מוזר מאוד.

126. רק נשים צנועות רשאיות להיכנס לאגף הנשים. אפילו הרוח עצמו אינו מסוגל לחדור סתם כך. גבר שמעז להיכנס לכאן חייב להיות פזיז ביותר.

127-128. למרות שהיא מוקפת בחברות כמוני, למרות שתהילתה הדומה לגַנְגָא מטהרת אף את הנשים הצנועות ביותר, למרות שהיא התרחצה ועמדה לסגוד כעת לאל השמש, ועצמה את עיניה על מנת להגות בו, אתה נגעת בכוח בגופה. כלום אינך פוחד מאל השמש לו היא סוגדת? אינך מתחשב באנשים ובדהרמה ? ומה עם הבושה? שמעת פעם על דבר כזה?

129. ובכן, מָאדְהַוַה, תבורך על מזלך, כיוון שהאדונית (גַ'טילָא, החמות) אינה נמצאת היום, וכך אף הבעל הרגזן (אַבְּהימַנְיוּ). ואנו, חברותיה, הננו בסך הכול נשים חלשות. מה נוכל לעשות לך? תאוותן שכמוך, נראה כי אתה מוגן על ידי מזלך הטוב!

130. קרישנה אמר: לא עשיתי כל רע, בסך הכול שיחקתי ברפת, ולפתע, ברצון הגורל הלם בי זכרה של רָאדְהָא, ומצאתי את עצמי מובא לכאן, כאילו איזה כוח אלוהי הביא אותי.

131. ואז אמרה רָאדְהָא: לַליתַה, איפה האלה הזו שרצתה הוכחות? לאחר שראתה כל זאת, האם היא השתכנעה או לא?

(לַליתַה אמרה:) לאחר שראתה זאת, השתחררה האלה מכל מצוקה, והיא נמצאת עדיין בבית הזה, משמחת אותנו.

132. "על איזו אלה את מדברת? אולי תערכי לי הכרות איתה?" אמר הַרי ללַליתַה, אך משלא זכה לתשובה הוא המשיך, "לַליתַה, אני יודע, ברצון הגורל גיליתי מייד את התחבולה שלך."

133. איזו יוֹגיני או אישה מעופפת או אלה הגיעה לכאן, ולימדה את רָאדְהָא הזו מנטרה סודית שבעזרתה היא רוצה להביא אותי, שאיש אינו יכול לשלוט בי, תחת שליטתה. בעזרתה היא רוצה למשוך אותי בכוח יום יום אליה, ולהפוך אותי למשרתה.

134. רָאדְהָא יפתי, הלוואי שהאלה תיתן גם לי איזו מנטרה אחת, (כדי ש)תהיי תמיד לצידי, או שאולי, כיוון שאני כה משתוקק ומסור לך, הובילי אותי למקום מבודד והסמיכי אותי להיות תלמידך.

135. (רָאדְהיקָא אמרה:) הַרי בחלילך קיימת כל חכמת הנסתר, ובכוחו להביא אליך אפילו נשים צנועות הנשואות לאחרים, [לשם מה לך מנטרה?]

(שְׂרִי קרישנה אמר:) אבל, לפעמים את גונבת לי אותו, ואז הוא אינו יכול לעזור לי להשיג את מבוקשי. ומה לעשות במקרה שכזה?

136. (לַליתַה אמרה:) האלה מתביישת ממך, והיא מתחבאת בתוך הבית. חוץ מזה, למה שתרצה ללמד אותך את המנטרה? אם אתה בכל זאת חפץ, הכנס בעצמך לתוך הבית, ואם האלה תתרצה להעניק לך את חסדה, משאלתך תתגשם.

137. קרישנה שמע את דבריה ונכנס אל תוך הבית, ואילו רָאדְהָא אמרה, סַקְהִי, מה קורה כאן? יש לי כמה ספקות בעניין. (לַליתַה אמרה:) רָאדְהָא, אל תחששי, בואי, אף אני נכנסת איתך לחזות בפגישה שבין חברתך להַרי.

138. כך [זרע] הדיבור הרומז שזרע קרישנה הושקה על ידי צחוקן העדין של חברותיה של רָאדְהָא, וגדל עד שהיה לעץ עבות של ספקות, המניב פירות עסיסיים [מלאי רַסַה] המאירים בידע את הכול.

139. האלה נעלמה, או שהלכה לה! נלך מייד לחפשה! סַקְהִי, את הישארי כאן, ולמדי את קרישנה את הידע הסודי שלמדת, וכך תשמחי אותו, אמרו החברות ויצאו.

140. כך רָאדְהָא וקרישנה פתחו את תיבת עדיי האהבה והתקשטו באבני החן של משחקיהם, עד שעלו בחינם על אינספור קָאמַה. גם אותם אנשים קדושים, שמגיעים לרָאדְהָא וקרישנה באמצעות שמיעה אודותם, דיבור בשבחם, זכירתם וכו', הינם מאושרים לחלוטין ומנצחים תמיד (את קָאמַה).

141. בשנת 1606 (לספירת שַׂקְה) בחודש פְּהָאלְגוּנַה, לחוף האגם של רָאדְהָא-גירידְהַרַה-דְהַרַה, נגלתה הקָאוְיַה הנקראת "תיבת עדיי האהבה" לאדם כלשהו הניזון משתיית הנקטר של מילותיו של רֻוּפַּה גוֹסְוָאמין.

תרגמה לעברית (מסנסקריט): איה תמל



מאמרים נוספים מאת תְהָאקוּרַה שְׂרִילַה וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי - ידע מעמיק

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר