הרא קרישנה | בהגווד גיטה: פרק 14, פסוק 16

בהגווד גיטה: פרק 14, פסוק 16

קַרְמַנַּהּ סוּקְרּיתַסְיָאהוּהּ  סָאתְתְויקַםּ נירְמַלַםּ פְּהַלַם
רַגַ'סַס תוּ פְּהַלַםּ דוּהְּקְהַם  אַגְ'נָֿאנַםּ תַמַסַהּ פְּהַלַם
קַרְמַנַּהּ—של פעילות; סוּ-קְרּיתַסְיַה—חסודה; אָהוּהּ—נאמר; סָאתְתְויקַם—במידת הטובות; נירְמַלַם—טהורה; פְּהַלַם—תוצאה; רַגַ'סַהּ—בלהיטות; תוּ—אבל; פְּהַלַם—התוצאה; דוּהְּקְהַם—סבל; אַגְ'נָֿאנַם—סכלות; תַמַסַהּ—בבערות; פְּהַלַם—התוצאה.
תרגום
תוצאתה של פעילות חסודה היא טהורה ושורה במידת הטוֹבוּת. לעומתה, פעולה במידת הלהיטות תוצאתה סבל, וזו שמתבצעת בבערות, סופה סכלות.
התעמקות
מעשי חסד שמתבצעים במידת הטוֹבוּת תוצאתם טהורה. משום כך אותם קדושים, אשר פטורים מאשליה, שרויים באושר. פעילות במידת הלהיטות, לעומת זאת, מלווה כולה בסבל. כל פעולה שתכליתה אושר חומרי מועדת בסופה לכישלון. בניית גורד שחקים, למשל, כרוכה בסבל אנושי עצום. בעל ההון צריך לגייס את ממונו ביגע רב, וגם הפועלים שמשתעבדים לבניית הבית מתייגעים קשות. מכאן שסבל הוא בלתי נפרד מפעולה שכזו. הבהגווד גיטה מסבירה שכל פעולה שמתבצעת במידת הלהיטות כרוכה בסבל ובעגמת נפש. ישנו כמובן גם אושר כלשהו — "בית זה או כסף זה הוא שלי" — אלא שזה אינו אושר אמיתי.

בנוגע לפעולה במידת הבערות, מאחר שמבצעה משולל ידע, הרי שהוא סובל בהווה, ולאחר מותו יוסיף ויידרדר לגוף חיה. חיי חיה חדורים בסבל תמידי, אלא שבגלל אשליה, המכונה מָאיָא, החיות אינן מבינות זאת.

גם שחיטת חיות מקורה במידת הבערות. טובחי החיות אינם יודעים שבעתיד יזכו אותן חיות בגוף שמתאים להרוג אותם עצמם. כזהו חוק הטבע. בחברה האנושית, אדם שהורג אדם נידון על פי חוקי המדינה לתלייה. אלא שהבערות מעוורת את עיני האנשים והם אינם רואים שהאל שולט במצב כולו. אלוהים הוא אביהם של היצורים כולם, ומשום כך אינו מוחל אפילו על הריגת נמלה, וגומל להורג כגמולו. מכאן שהרג חיות לצורך עינוג הלשון הוא הבערות הגסה ביותר. אדם אינו צריך להרוג חיות, שהרי אלוהים מספק שלל דברים נפלאים למחייתו. אולם מי שאף על פי כן מתמכר לאכילת חיות, הרי שמעשהו מקורו בבערות ומכין לו עתיד קודר עד מאוד. מכל הרג החיות, הריגת פרות נחשבת לנתעבת ביותר, שהרי הן מספקות לנו חלב, שהוא מקור לתענוגות לאינספור. מכאן שהריגתן נחשבת לנוראה שבסוגי הבערות. בספרות הוֵדית (רּיג וֵדַה 9.46.4) המילים גוֹבְּהיהּ פְּרִינּיתַה-מַתְסַרַם מורות שמי שמסופק לגמרי מחלב, ואף על פי כן מתאווה להרוג פרה, שרוי בבערות הגסה ביותר. ישנה גם תפילה בספרות הוֵדית:

נַמוֹ בְּרַהְמַנְּיַה-דֵוָאיַה  גוֹ-ברהמנה-היתָאיַה צַ'ה

גַ'גַד-דְהיתָאיַה קְרּישְׁנָּאיַה  גוֹוינְדָאיַה נַמוֹ נַמַהּ

"אלי, אתה שוחר טובתם של הפרות והבְּרָאהְמַנּים, חפץ אתה גם בטובת כלל החברה האנושית והעולם." (וישנו פּוּרָאנַּה 1.19.65) בתפילה זו מושם דגש מיוחד על הגנת הפרות והבְּרָאהְמַנּים. הבְּרָאהְמַנּים מסמלים חינוך רוחני, והפרות מסמלות את המזון החשוב ביותר; שניים אלה — הברהמנה והפרה — ראויים למלוא ההגנה, וזוהי קִדמה חברתית אמיתית. בחברה של ימינו, לעומת זאת, ידע רוחני נדחק הצדה, והרג פרות זוכה לעידוד. מכאן שהחברה האנושית מתקדמת בכיוון הלא נכון, וסוללת את הדרך לחורבנה. חברה שמחנכת את אזרחיה להפוך לחיות בחייהם הבאים אינה חברה אנושית למעשה. מובן שהחברה כיום מושפעת כליל ממידות הלהיטות והבערות, ומשום כך זו תקופה מסוכנת מאוד. על כל האומות לדאוג ללמד את התהליך הקל של תודעת קרישנה, כדי להציל את האנושות מן הנוראה שבסכנות.
Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר