מי שקנה לו את הידע הנשגב כולו הופך לזהה באיכותו לאישיות אלוה, ומשתחרר ממחזוריות הלידה והמוות. מכל מקום, הוא אינו מאבד את זהותו כנשמה ייחודית. הספרות הוֵדית מלמדת שאותן נשמות בנות חורין, שהגיעו לכוכבים הנשגבים שברקיע הרוחני, סוגדות לכפות רגלי הלוטוס של האל ועוסקות בשירותו האוהב תמיד. מכאן שגם לאחר הגאולה לא מאבדים הדְבֵקים את זהותם הייחודית.

הידע שבעולם החומרי נגוע בדרך כלל בשלוש מידות הטבע. ידע נשגב, לעומת זאת, הוא ידע שאינו נגוע במידות. מי שמבוסס בידע שכזה מצוי במישורו של אלוהים. לעומתו, משוללי הידע גורסים שהזהות הרוחנית, לאחר השתחררות מפעילותה החומרית של הצורה החומרית, הופכת למשוללת דמות וייחודיות. אלא שהעולם הרוחני הוא רב פנים וצורות, ממש כמו העולם החומרי. רק הבורים סוברים שקיום רוחני הוא שלילתו של ריבוי הצורות החומרי. למעשה, בעולם הרוחני זוכה הנשמה בדמות רוחנית ועוסקת בפעילות רוחנית. אותה אווירה רוחנית, שבה זהה הנשמה באיכותה לאלוהים, נקראת שירות מסור, והיא בלתי נגועה. במישור זה, זהה הנשמה הרוחנית באיכותה לאלוהים. מכל מקום, קניית ידע כזה כרוכה בפיתוח מעלות רוחניות, וכשאלה מתפתחות, לא מושפעים עוד מבריאת העולם החומרי או מחורבנו.