בהגווד גיטה: פרק 14, פסוק 5
סַתְתְוַםּ רַגַ'ס תַמַה איתי גוּנָּאהּ פְּרַקְרּיתי-סַמְבְּהַוָאהּ
ניבַּדְהְנַנְתי מַהָא-בָּאהוֹ דֵהֵא דֵהינַם אַוְיַיַם
ניבַּדְהְנַנְתי מַהָא-בָּאהוֹ דֵהֵא דֵהינַם אַוְיַיַם
סַתְתְוַם—מידת הטובות; רַגַ'הּ—מידת הלהיטות; תַמַהּ—מידת הבערות; איתי—כך; גוּנָּאהּ—המידות; פְּרַקְרּיתי—מהטבע החומרי; סַמְבְּהַוָאהּ—נוצרו; ניבַּדְהְנַנְתי—אכן מתְנות; מַהָא-בָּאהוֹ—הו גיבור חיל; דֵהֵא—בגוף; דֵהינַם—את ישות החיים; אַוְיַיַם—הנצחית.
תרגום
הו ארג'ונה גיבור חיל, הטבע החומרי מורכב משלוש מידות — טוֹבוּת, להיטות ובערות. בשעה שישות החיים הנצחית באה במגע עם הטבע, הריהי מותנית על ידי מידות אלה.
התעמקות
ישות החיים היא נשגבת, ושונה מהטבע החומרי. אולם מאחר שהפכה למותנית לטבע, הרי שפעילותה מושפעת ממידותיו. כל ישות חיים עוטה גוף מסוים, בן לאיכויות חומריות שונות, והוא מכתיב את פעילותה לחלוטין. זוהי הסיבה לריבוי השמחה והצער.