האל מסביר כאן בבירור שזוהי תמצית כתבי הקודש כולם. יש להבין אותה כמו שהוא מציג אותה בעצמו, ומי שמבינה הופך לחכם ומושלם בידע נשגב. במילים אחרות, הבנת תורתו של אישיות אלוה ועיסוק בשירותו — אלה משחררים מזוהמת המידות החומריות. שירות מסור הוא הדרך להבנה רוחנית. במקום שבו מצוי שירות שכזה, לא קיימת טומאה חומרית. השירות המסור זהה לאלוהים עצמו, שהרי שניהם רוחניים; הוא מתבצע באונו הפנימי של האל. אלוהים נחשב לשמש ובערות לחושך. ובמקום שישנה שמש, נעלמת החשכה. מכאן ששירות מסור בהדרכתו של מורה רוחני מוסמך מסלק כל בערות.

מי שמבקש חכמה וטוהר צריך להפוך מודע לקרישנה ולעסוק בשירות מסור. כי ללא הבנה ושירות שכאלה, גם החכם באדם לפי אמות מידה ארציות, אינו חכם באמת.

המילה אַנַגְהַה, שמכנה את ארג'ונה, היא רבת משמעות. "הו הנקי מחטא" פירושו שלא קל להבין את קרישנה מבלי להשתחרר מתגובות נפשעות. מכאן שצריך להיפטר מהן כליל; ורק אז אפשר להבין. מכל מקום, טוהרו של השירות המסור ועוצמתו עזים כל כך, עד כי די לעסוק בו בשביל להשתחרר מיד מכל חטא.

כמה דברים צריך הדָבֵק לנטוש כליל במהלך עיסוקו בשירות מסור בחברתם של דְבֵקים טהורים ומודעים לקרישנה. החשוב מכול הוא חולשת הלב. הנפילה הראשונה מקורה בתשוקה לשלוט בטבע החומרי. או אז נוטשת ישות החיים את השירות הנשגב לאל. החולשה השנייה צומחת כשגוברת הנטייה לשלוט; זוהי זיקה עזה לחומר ולקניינים ארציים. בעיות הקיום החומרי כולן נעוצות בחולשות אלה. חמשת פסוקיו הראשונים של הפרק תיארו את תהליך ההשתחררות מחולשת הלב, ושאר הפרק, מן הפסוק השישי ואילך, דן בפּוּרוּשׁוֹתְתַמַה-יוגה.