18.1  ארג'ונה אמר: הו גיבור-חיל, הו הורג הדמון קֵשִׂי ואדון החושים, ברצוני להבין את תכלית הפרישות (תְיָאגַה) ואת מטרת שלב הנזירות (סַנְנְיָאסַה).

18.2  אישיות אלוה העליון אמר: נטישת כל פעילות שמבוססת על תשוקות חומריות — כך מגדירים המלומדים הדגולים שלב של חיי נזירות (סַנְנְיָאסַה). וּויתור על תוצאות המעשים כולם מכנים החכמים פרישות (תְיָאגַה).

18.3  ישנם מלומדים שפוסלים כל פעילות נושאת פרי ומורים לנוטשה, בעוד שאחרים אומרים שהקרבה, צדקה וסיגופים — אותם אין לזנוח לעולם.

18.4  הו הטוב בבְּהָארַתים, שמע עתה את דעתי לגבי פרישות. הו הנמר שבאנשים, בכתובים היא נחלקת לשלושה סוגים.

18.5  מעשי הקרבה, צדקה וסיגופים — אותם יש לבצע, ואין לנטוש לעולם. למעשה, הקרבה, צדקה וסיגופים מטהרים אפילו נשמות דגולות.

18.6  את כל המעשים הללו יש לבצע ללא התקשרות ומבלי לצפות לגמול; הו בן פְּרּיתְהָא, יש לבצעם מתוך חובה. זוהי דעתי הסופית.

18.7  את חובות הכתובים אין לזנוח לעולם. אדם שנוטש את חובותיו בגלל אשליה, הרי שפרישותו היא פרישות במידת הבערות.

18.8  מי שזונח את חובותיו בחושבו אותן לטורדניות, או מתוך חשש לאי-נוחות גופנית, הרי שפרישותו היא במידת הלהיטות. פרישות שכזו לא תרוממו לנשגב לעולם.

18.9  הו ארג'ונה, מי שמבצע את חובתו רק משום שיש לבצעה, מתנזר מכל חברה חומרית ואינו נקשר לפירות עמלו, הרי שפרישותו היא במידת הטובות.

18.10  הפרוש החכם, אשר שרוי במידת הטובות, אינו סולד מעבודה שלילית ואינו נמשך לחיובית, ומשום כך פטור מכל ספקות לגבי עבודה.

18.11  ישות בעלת גוף לא יכולה למעשה להימנע כליל מפעילות. אולם מי שמוותר על פירות עמלו נקרא פרוש אמיתי.

18.12  מי שאינו מתנזר פוגש לאחר מותו את שלושת פירות המעשה — הרצוי, הבלתי רצוי והמעורב. בעוד שמי שבחרו בנזירות פטורים מכל תוצאה שכזו, על הסבל וההנאה שבה.

18.13  הו ארג'ונה גיבור-חיל, על-פי הוֵדָאנְתַה, חמישה גורמים אחראים לביצועה של פעולה. למד עתה על אודותם.

18.14  מקום הפעולה (הגוף), העושה, החושים השונים, סוגי המאמץ השונים, ובסופו של דבר נשמת-העל — אלה הם חמשת גורמי הפעולה.

18.15  פעילותו של אדם בגוף, במחשבה או בדיבור — בין שהיא נכונה ובין שלא — מקורה בחמישה גורמים אלה.

18.16  מכאן שמי שחושב את עצמו לעושה הבלעדי ומתעלם מחמשת הגורמים, אינו חכם ביותר ואינו רואה את הדברים כמו שהם.

18.17  מי שאינו מונע על-ידי עצמי כוזב ותבונתו אינה סבוכה, גם בהורגו אדם בעולם זה, אינו הורג, ואינו נכבל במעשיו.

18.18  ידע, מושא הידע והיודע — אלה שלושת הגורמים לפעולה; החושים, העבודה והעושה הם שלושת מרכיביה.

18.19  ידע, פעולה ומבצע הפעולה — אלה נחלקים לשלושה סוגים בהתאם לשלוש מידות הטבע החומרי. שמע עתה על אודותם.

18.20  דע כי אותו ידע שבאמצעותו רואים את הטבע הרוחני האחד והבלתי נחלק שבכל ישויות החיים, אף שאלה נחלקות לצורות לאינספור, הוא ידע במידת הטובות.

18.21  דע כי ידע שמבחין בסוגים שונים של ישויות חיים על-פי גופיהן השונים הוא במידת הלהיטות.

18.22  ואותו ידע שקושר לסוג פעולה אחד ויחיד, כאילו אין דבר מלבדו, מבלי לדעת את האמת, והוא זעום ביותר, נקרא ידע במידת החושך.

18.23  פעולה סדירה ומווסתת, שמתבצעת ללא התקשרות, ללא משיכה או דחייה וללא ציפייה לטובת הנאה, נקראת פעולה במידת הטובות.

18.24  לעומת זאת, פעולה שכרוכה במאמץ רב ותכליתה השבעת התשוקות, שמתבצעת מתוך הכרה עצמית כוזבת — זו נקראת פעולה במידת הלהיטות.

18.25  פעולה שמתבצעת מתוך אשליה והתעלמות מכללי הכתובים, מבלי להתחשב בשעבוד שתגרור או באלימות או במצוקה שתגרום לזולת — נחשבת לפעולה במידת הבערות.

18.26  מי שמבצע את חובתו ללא התרועעות עם מידות הטבע החומרי, ללא עצמי כוזב, מתוך התמדה והתלהבות ובשוויון נפש להצלחה ולכישלון — נחשב לפועל במידת הטובות.

18.27  מי שנקשר לעבודה ולפירותיה ומבקש ליהנות מפירות אלה, והוא חמדן, צר עין, טמא לב ומושפע משמחה ומצער — פועל שכזה הוא במידת הלהיטות.

18.28  מי שמעשיו כולם נוגדים את כללי הכתובים, והוא חומרני, עיקש, רמאי ומומחה בפגיעה בזולת, וכן עצל וממורמר תמיד, ודוחה הכול מהיום למחר — נאמר שהוא פועל במידת הבערות.

18.29  הו כובש העושר, האזן עתה לפירוט סוגי ההבנה וההחלטיות בהתאם לשלוש מידות הטבע החומרי.

18.30  הו בן פְּרּיתְהָא, אותה הבנה שמורה מה מותר לעשות ומה אסור, ממה לחשוש וממה לא, מה כובל ומה משחרר — זוהי הבנה במידת הטובות.

18.31  הו בן פְּרּיתְהָא, הבנה שאינה מבדילה בין דהרמה (דת אמת) לאַ-דהרמה (דת שקרית) ובין מעשה מותר לאסור היא במידת הלהיטות.

18.32  הבנה שבתעתועי האשליה רואה באַ-דהרמה דהרמה ובדהרמה אַ-דהרמה, וחותרת תמיד בכיוון הלא נכון, הו פָּארְתְהַה, היא במידת הבערות.

18.33  הו בן פְּרּיתְהָא, החלטיות איתנה ובלתי מעורערת, שנתמכת ביציבות שמקורה בתרגול יוגה, ושולטת בפעילות המיינד, החיים והחושים, היא החלטיות במידת הטובות.

18.34  הו ארג'ונה, אולם החלטיות שמקורה בהתקשרות לפירותיהם של דת, פיתוח כלכלי ועינוג חושים היא מטבע הלהיטות.

18.35  ואותה החלטיות שאינה חורגת מעבר לחלומות, פחד, ייאוש, מִרמוּר ואשליה — החלטיות נבערת שכזו, הו בן פְּרּיתְהָא, היא במידת החושך.

18.36  הו הטוב בבְּהָארַתים, שמע נא עתה על אודות שלושת סוגי האושר שמהם נהנית הנשמה המותנית, ובאמצעותם היא מגיעה לעתים לקץ כל המצוקות.

18.37  זה שבראשיתו כמו רעל אולם באחריתו מתוק כנקטר, ומעורר להגשמה עצמית, נאמר שהוא אושר במידת הטובות.

18.38  אושר שנובע ממגע החושים עם מושאיהם, ונראה בראשיתו כמו נקטר, אולם באחריתו כמו רעל, נאמר שהוא מטבע הלהיטות.

18.39  ואותו אושר שהוא עיוור להגשמה עצמית, שאינו אלא דמיון שווא, מראשית לאחרית, ונובע משינה, עצלות ואשליה — אושר שכזה הוא מטבע הבערות.

18.40  שום ישות חיה, כאן ובקרב האלים-למחצה שבכוכבים העליונים, אינה פטורה משלוש מידות אלה, תולדת הטבע החומרי.

18.41  הו מייסר האויבים, בְּרָאהְמַנּים, קְשַׁתְרייות, וַיְשְׂיות ושֻׂוּדְרות נבדלים זה מזה בתכונותיהם הטבעיות, שבהתאם למידות הטבע השונות.

18.42  שלווה, שליטה עצמית, חישול עצמי וצנע, טוהר, סובלנות, יושר, ידע, חכמה ואמונה באלוהים — אלה התכונות הטבעיות לעבודת הברהמנה.

18.43  גבורה, כוח, החלטיות, תושייה, אומץ בקרב, נדיבות וכושר מנהיגות — אלה התכונות הטבעיות לעבודת הקְשַׁתְרייַה.

18.44  חקלאות, הגנה על פַּרות ועסקים טבעיים לעבודת הוַיְשְׂיַה, ולשֻׂוּדְרַה טבעיים עמל כפיים ושירות לאחרים.

18.45  כל אדם שמקיים את איכויות עבודתו יכול להגיע לשלמות. שמע עתה כיצד זה אפשרי.

18.46  אישיות אלוה הוא מקור כל הישויות ושורה בכול, ומי שסוגד לו באמצעות עבודתו ישיג שלמות.

18.47  מוטב לו לאדם לעסוק במשלח ידו, אפילו לא בשלמות, מאשר לבצע בשלמות עבודתו של אחר. שהרי אותן חובות שנקבעו לו לאדם על-פי טבעו אינן גוררות תגובות נפשעות לעולם.

18.48  הו בן קוּנְתִי, כל ניסיון מלווה בפגם כלשהו, ממש כשם שאש אפופה בעשן. מכאן שאל לו לאיש לנטוש את עיסוקו, תולדת טבעו, אפילו אם הוא מלא בפגמים.

18.49  מי ששולט בעצמו וחופשי מקשרים, ואדיש להנאות הארציות כולן — כשהוא מתרגל פּרישות, הריהו משיג את השלמות העליונה של השתחררות מתגובות.

18.50  הו בן קוּנְתִי, הקשב נא כיצד מי שהשיג שלמות שכזו מתעלה לשלב השלמות העליון, הברהמן, שלב הידע העליון, כשהוא פועל בדרך שאתמצת עתה.

18.51  מי שהיטהר על-ידי תבונתו ושולט בהחלטיות במחשבתו; מי שוויתר על מושאי הנאות החושים וחופשי מהימשכות ומדחייה; מי שחי במקום מבודד, ממעט לאכול, שולט בגוף, במיינד ובכוח הדיבור, ומצוי בהתעלות תמידית; מי שחופשי מקשרים ומשולל עצמי כוזב, עוצמה כוזבת, גאווה כוזבת, תאווה וכעס; מי שאינו מבקש עוד דברים חומריים, פטור מתחושת קניין כוזבת ושלֵו תמיד — אין ספק כי אדם שכזה שרוי בשלב ההגשמה העצמית.

18.54  מי ששרוי כך בנשגב חווה באחת את הברהמן העליון ונמלא חדווה. הוא לעולם אינו מצר על דבר, אינו כמהּ למאומה ושווה ביחסו לכל ישויות החיים. בשלב זה הוא זוכה לשרתני בשירות מסור וטהור.

18.55  רק באמצעות שירות מסור אפשר להבין אותי כפי שאני, כאישיות אלוה העליון. ומי שהופך למודע לי כליל על-ידי שירות שכזה זכאי להיכנס לממלכת אלוהים.

18.56  אף על פי שדְבֵקי הטהור מעורב בפעילויות שונות, הריהו מגיע בחסדי ובחסותי למשכני הנצחי והבלתי מתכלה.

18.57  במעשיך כולם היה תלוי בי, ופעל בחסותי תמיד. בשירותך המסור היה מודע לי כליל.

18.58  אם תהיה מודע לי, תגבר בחסדי על כל מכשולי החיים המותנים. אולם אם לא תפעל בתודעה שכזו, ולא תאבה, מתוך עצמי כוזב, לשמוע לי, הרי שתאבד.

18.59  אם לא תשמע לעצתי, ותימנע מקרב, רק תוליך את עצמך שולל, שהרי מעצם טבעך תיגרר למלחמה.

18.60  הו בן קוּנְתִי, רק בגלל אשליה אתה מסרב עתה לפעול על-פי הכוונתי. אך הפעילות הטבעית לאופייך תאלץ אותך לפעול כך בכל מקרה.

18.61  הו ארג'ונה, השליט העליון שוכן בלב כול, ומכוון את נדודיהן של כל ישויות החיים, שכמו ישובות במכונה עשויה מאנרגיה חומרית.

18.62  הו נצר בְּהַרַתַה, התמסר לו כליל. בחסדו תזכה בשלווה עילאית ותגיע למשכן הנצחי, העליון.

18.63  הידע שהסברתי עתה אף כמוס עוד יותר. שקול אותו לעומקו, ואחר, עשה כרצונך.

18.64  מאחר שאתה רֵע יקר לי מאוד, הריני אומר לך את הוראותיי הנשגבות, שמהוות את הידע הכמוס מכול. שמע נא לדבריי, כי לטובתך הם.

18.65  חשוב עליי תמיד, היה לדְבֵקי, סגוד לי והשתחווה לפניי. אין ספק כי אז תבוא אליי. אני מבטיחך זאת, כיוון שאתה ידיד יקר לי מאוד.

18.66  נטוש את כל צורות הדת (הדהרמה) והתמסר רק לי. אני אגאלך מן התגובות לחטא כולן. אל תירא.

18.67  לעולם אין להסביר ידע כמוס זה למי שאינם צנועים ונכונים לסגפנות, אינם מסורים או שאינם עוסקים בשירות מסור, ואף לא למי שמקנאים בי.

18.68  מי שמסביר סוד עילאי זה לדְבֵקים, מובטח לו שירות מסור וטהור, ולבסוף הוא ישוב אליי.

18.69  אין משרת בעולם זה שהוא יקר לי ממנו, גם לא יהיה יקר יותר.

18.70  הריני מכריז כי מי שלומד שיחה קדושה זו שלנו סוגד לי באמצעות תבונתו.

18.71  ומי שמקשיב באמונה וללא קנאה, הרי שישתחרר מתגובות החטא ויגיע לכוכבים המבורכים — משכנם של הצדיקים.

18.72  הו בן פְּרּיתְהָא כובש העושר, האם הקשבת לדבריי ברוב קשב? האם בערותך סולקה ונמוגו אשליותיך?

18.73  ארג'ונה אמר: קרישנה יקירי, הו המשולל כל דופי, אשלייתי נמוגה עתה, ובחסדך שב לי זיכרוני. הריני נחוש עתה ואיתן ופטור מספק, ונכון למלא את הוראותיך.

18.74  סַנְגַ'יַהּ אמר: כך שמעתי את שיחתם של שתי נשמות דגולות — קרישנה וארג'ונה. כה נפלאה היא בשורתה עד כי שערותיי סומרות.

18.75  בחסדו של וְיָאסַה שמעתי שיחה כמוסה זו במישרין, כפי שאמר אותה קרישנה, אדון כל המסתורין, לארג'ונה.

18.76  הו מלך, כשאני חוזר ונזכר בדו-שיח המופלא והקדוש שבין קרישנה לארג'ונה, רטט אוחזני שוב ושוב ואני חש עונג רב.

18.77  הו מלך, בהיזכרי בדמותו המופלאה של קרישנה גוברת תדהמתי עוד ועוד, ושוב ושוב מתרונן לבבי.

18.78  אין ספק כי במקום שבו נמצא קרישנה, אדון המסתורין, ובמקום שבו נמצא ארג'ונה, הקַשָּת העילאי, יימצאו גם שפע, ניצחון, עוצמה בלתי רגילה ומוסר. זו דעתי.