ארג'ונה מייצג את ישות החיים, שמעצם טבעה נועדה לציית להוראותיו של האל, כלומר, למשמעת עצמית. שְׂרִי צ'איטניה מַהָאפְּרַבְּהוּ אומר שבמעמדה היסודי היא משרתת נצחית של אלוהים. בשעה שהיא שוכחת עיקרון זה, הריהי מותנית לטבע החומרי, וכאשר היא עוסקת בשירותו של אלוהים, היא משרתת בת חורין. היא תמיד משרתת — את מָאיָא האשלייתית או את אלוהים. כל עוד היא בוחרת לשרת את האל, היא שרויה במצבה הטבעי, וכשהיא בוחרת לשרת את האנרגיה החיצונית, האשלייתית, היא משתעבדת. האשליה היא זו שגורמת לה לשרת בעולם החומרי; אז היא נכבלת לתאוותה ולתשוקותיה, ואף-על-פי-כן חושבת את עצמה לאדון העולם. זו נקראת אשליה. מכל מקום, כשהיא הופכת לבת חורין, נמוגה אשלייתה והיא בוחרת להתמסר לעליון ולפעול כרצונו.

הטענה לֶאלוהות היא האשליה האחרונה, או המלכודת האחרונה שטומנת מָאיָא לישות החיים. ישות החיים חושבת שאינה עוד נשמה מותנית, אלא אלוהים. ברוב טיפשותה היא אינה חושבת שאם היא אלוהים, כיצד זה שנתקפה בספקות? את זה היא אינה שואלת, וזו מלכודת האשליה האחרונה. למעשה, רק מי שמבין את קרישנה, אישיות אלוה, ונכון לציית להוראותיו, משתחרר מאשליה.

המילה מוֹהַה היא רבת חשיבות בפסוק זה. היא מציינת את ההפך מידע. ידע אמיתי פירושו להבין שכל ישות חיה היא משרתת נצחית של אלוהים. אלא שבמקום להכיר במצבה, היא חושבת את עצמה לאדון העולם החומרי, ומבקשת לשלוט בו. זוהי אשלייתה, והיא יכולה לפוג רק בחסדו של אלוהים או של דְבֵקו הטהור. או אז נכונה ישות החיים לפעול בתודעת קרישנה.

תודעת קרישנה פירושה ציות להוראותיו של אלוהים. נשמה מותנית, שנתונה לאשליית האנרגיה החומרית החיצונית, אינה יודעת שאישיות אלוה הוא יודע כול ואדון הכול. כל שברצונו הוא יכול להעניק לדְבֵקיו; הוא ידיד לכול, אף שהוא נוטה במיוחד לדְבֵקיו. הוא שולט בעולם החומרי ובכל ישויות החיים. הוא גם שולט בזמן הבלתי מתכלה, ומלא בשפעים ובאונים כולם. ביכולתו אפילו להעניק את עצמו לדְבֵקו. מי שאינו יודע אותו שרוי באשליה; הוא אינו הופך לדָבֵק, אלא למשרת של מָאיָא. ארג'ונה, מכל מקום, השתחרר מאשלייתו למִשמע הבהגווד גיטה מפיו של אישיות אלוה. הוא הבין שקרישנה אינו סתם ידיד, אלא אלוה עליון, ומכאן שהבין אותו כפי שהוא. לימוד הבהגווד גיטה פירושו להבין את קרישנה כפי שהוא. ומי שקנה ידע מושלם מתמסר לו. ארג'ונה ציית לרצונו של קרישנה וניאות להילחם כשהבין שהייתה זו תכניתו של קרישנה לצמצם את ריבוי האוכלוסייה. הוא שב אז ואחז בנשקו — בקשתו ובחציו — והיה נכון לקרב, לפקודתו של אישיות אלוה.