בהגווד גיטה: פרק 4, פסוק 1
אימַםּ ויוַסְוַתֵא יוֹגַםּ פְּרוֹקְתַוָאן אַהַם אַוְיַיַם
ויוַסְוָאן מַנַוֵא פְּרָאהַה מַנוּר איקְשְׁוָאקַוֵא 'בְּרַוִית
בעידן זה אל השמש ידוע כויוַסְוָאן, מלך השמש. השמש היא מקור כל הכוכבים שבמערכת השמש. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.52) נאמר:
רָאגָ'א סַמַסְתַה-סוּרַה-מֻוּרְתיר אַשֵׂשַׁה-תֵגָ'אהּ
יַסְיָאגְ'נַֿיָא בְּהְרַמַתי סַמְבְּהְרּיתַה-קָאלַה-צַ'קְרוֹ
גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי
השמש הוא מלך כל הכוכבים ומספק להם חום ואור. מושל בו אל השמש (שכיום הוא ויוַסְוָאן). השמש סובב במסלולו לפקודתו של קרישנה, וקרישנה בחר בויוַסְוָאן להיות תלמידו הראשון במדע הבהגווד גיטה. הגיטה אינה חיבור ספקולטיבי שנועד לשמש במה לדעותיהם של מלומדים ארציים חסרי חשיבות, אלא ספר שמהווה את פסגת הידע עוד משחר ימי העולם.
המַהָאבְּהָארַתַה (שָׂאנְתי-פַּרְוַה 348.51-52) מגולל את תולדות הגיטה:
מַנוּשׂ צַ'ה לוֹקַה-בְּהְרּיתְי-אַרְתְהַםּ סוּתָאיֵקְשְׁוָאקַוֵא דַדַוּ
איקְשְׁוָאקוּנָּא צַ'ה קַתְהיתוֹ וְיָאפְּיַה לוֹקָאן אַוַסְתְהיתַהּ
כיום עברנו כבר 5,000 שנה מקַלי-יוּגַה, שנמשכת 432,000 שנה. לפניה היתה דְוָאפַּרַה-יוּגַה (800,000 שנה), ולפניה תְרֵתָא-יוּגה (1,200,000 שנה). מכאן שבערך לפני 2,005,000 שנה אמר מַנוּ את הבהגווד גיטה לתלמידו ובנו, מַהָארָאגַ'ה איקְשְׁוָאקוּ, מלך כדור הארץ. חייו של מַנוּ הנוכחי נמשכים כ-305,300,000 שנה, שמהן עברו כבר 120,400,000 שנה. אם נניח שקרישנה אמר את הגיטה לתלמידו, ויוַסְוָאן, לפני הולדתו של מַנוּ, הרי שבהערכה גסה, היא נאמרה לפחות לפני 120,400,000 שנה; מכאן שבחברה האנושית היא ידועה כבר כשני מיליון שנה. לפני חמשת אלפים שנה שב האל ואמר אותה לארג'ונה. זוהי הערכה גסה של תולדות הגיטה, על-פי הגיטה עצמה, ולפי גרסת דוברה, שְׂרִי קרישנה. הבהגווד גיטה נאמרה לאל-השמש ויוַסְוָאן, כיוון שגם הוא קְשַׁתְרייַה ואבי כל הקְשַׁתְרייות שבשושלת השמש, הסֻוּרְיַה-וַמְּשַׂה. הבהגווד גיטה אינה שונה מהוודות, שהרי נאמרה בידי אישיות אלוה. מכאן שהידע שהיא מכילה הוא אַפַּוּרוּשֵׁיַה, כלומר על-אנושי. מאחר שהוראות הוודות מתקבלות כפי שהן, ללא פרשנות אנושית ארצית, הרי שאין גם לפרש את הגיטה, אלא לקבלה כפי שהיא. שיפרשו להם הפולמסנים והמתנצחים הארציים את הגיטה כלבבם, אלא שספריהם אינם בהגווד גיטה כפי שהיא. את הבהגווד גיטה צריך לקבל כפי שהיא, דרך שושלת המורים; כאן מתואר שהאל אמר אותה לאל-השמש, הלה אמר אותה לבנו מַנוּ, ומַנוּ אמר אותה לבנו איקְשְׁוָאקוּ.